פוגה מונדי
פוגה מונדי (לטינית: fuga mundi, יוונית: ἀναχωρέω – אנאכוריאו או אנאכורזיס) הוא מונח תאולוגי, בעיקר בנצרות, שפירושו "היפרדות מן העולם" או "פרישה מהעולם", כלומר פרישה מהחברה למקום מבודד, פעולה המוכרת בשם התבודדות.
להיבדל מהעולם ולהגשים את רעיון הפוגה מונדי יכולים הנזירים המתבודדים, שעדיין רואים מדי פעם מתבודדים אחרים ויכולים להיפגש פעם בשבוע לתפילה משותפת; יכולים המסתגרים (claustration) במקום סגור לחלוטין שאינם פוגשים בני אדם אחרים; ויכולים נזירים במנזרים שבהם יש מספר נזירים שאינם יוצרים קשר עם העולם החיצון, ובהם אין לנזירים רשות לצאת מהמנזר ואין רשות לאדם מבחוץ להיכנס אל המנזר.
פוגה מונדי היא דרך של חזרה בתשובה מרצון, בדרך של בדידות, הכחשה עצמית ותפילה. הרעיון של "פוגה מונדי" מובן לעיתים בטעות כבריחה מן העולם, או אפילו בוז לעולם. אולם שני אלו הם מושגים שונים, בוז לעולם הוא contemptus mundi ואין קשר בינו לבין תיעוב עצמי. פוגה מונדי אף אינה בהכרח סגפנות, כי סגפן יכול להמשיך לחיות בחברה, תוך ויתור על הנאות. מטרת הפרישה מהעולם היא לזכות בשלוות נפש.
רעיון דומה של נזיר מתבודד ניתן למצוא בתרבות הודו. שם יש מספר סוגי נזירים, אלו המעורבים בחברה (לרוב מוכרים בכינוי "סאדו") והמתבודדים העוסקים בתרגול מדיטטיבי ונפשי במטרה לבטל את תאוותיהם ותשוקותיהם ולהגיע לנירוואנה, חלקם הגדול מזוהים בכינוי הקיבוצי "ואנאפרסטה" (Vanaprastha).