High Score
High Score היא סדרה תיעודית אודות ההיסטוריה של משחקי המחשב שנוצרה בידיי פראנס קוסטרל והופקה על ידי נטפליקס. במהלך כ־6 פרקים שאורך כל אחד מהם נע בין 40–50 דקות הסדרה מציגה את התפתחות משחקי המחשב ממשחקי ארקייד ועד למשחקי מחשב מודרניים, תוך ראיונות עם שלל אישים חשובים שהשפיעו רבות על התפתחות משחקי המחשב, כגון טורו איוואטאני ועוד.
 | |
| סוגה | דוקו |
|---|---|
| יוצרים |
פראנס קורסטל מליסיה ווד |
| בימוי | TBA Studios |
| מנחים | צ'ארלס מרטינט |
| פסקול | Power Glove |
| ארץ מקור | ארצות הברית |
| שפות |
אנגלית יפנית |
| מספר עונות | 1 |
| מספר פרקים | 6 |
| הפקה | |
| מפיק | סם לקרואה |
| מפיקים בפועל |
פראנס קוסטרל מליסיה ווד קורטני קופה |
| חברת הפקה | נטפליקס |
| הפצה | נטפליקס |
| אורך פרק | 37-47 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | נטפליקס |
| תקופת שידור מקורית | 9 באוגוסט 2019 – הווה |
| קישורים חיצוניים | |
| אתר רשמי | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
הסדרה עלתה לראשונה לנטפליקס האמריקאי ב־19 באוגוסט 2020. הסדרה קיבלה ציון 7.4 מתוך 10 באתר IMDb, תוך שקלול נתונים של כ־3,322 ביקורות.
פרקים
עריכההסדרה כוללת ראיונות וקטעי ארכיון רבים אודות התפתחות משחקי המחשב בין השנים 1970-2000[1]. הראיונות והסיפורים מגולמים לעיתים קרובות על ידי אנימציה בצורת אמנות פיקסלים בדומה למשחקי מחשב מהתקופה הזו[2]. שיר הפתיחה של הסדרה מעוצב גם הוא באנימציה בסגנון פיקסל, כשברקע מנוגן שיר של להקת Power Glove האוסטרלית[3]. מנחה הסדרה הוא צ'ארלס מרנט, מדבב דמותו האייקונית של מריו[1].
| מס' בסדרה | מס' בעונה | שם הפרק | בימוי | תסריט | תאריך שידור מקורי |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 1 | "מפריחה לצניחה" | TBA Studios | TBA Studios | 19 באוגוסט 2020 |
| הפרק מתאר את הצמיחה המוקדמת של משחקי ארקייד וקונסולות משחקי וידאו ביתיות בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, עד לקריסת תעשיית משחקי הווידאו ב־1983. הפרק אף מציג את עלייתה של חברת אטארי ונפילתה. בפרק מדובר בעיקר על המשחקים פק-מן, פולשים מהחלל, משחקים מבית אטארי ואי.טי. - חבר מכוכב אחר המשחק שלטענת יוצרי הסדרה (וגם יוצר המשחק) היה לזה שגרם ל'מפולת' של משחקים ירודים שגרמו לחברת אטארי ליפול. | |||||
| 2 | 2 | "הקאמבק" | TBA Studios | TBA Studios | 19 באוגוסט 2020 |
| הפרק מראה כיצד עלתה לגדולה חברת נינטנדו היפנית, באמצעות שילוב נכון של משחקים איכותיים כגון דונקי קונג ושיווק אינטנסיבי. הפרק מציג את המהלכים השיווקיים שביצעה נינטנדו, כמו השימוש ב"יועצי המשחק של נינטנדו" כדי לעזור לשחקנים מתקשים, יצירת קבוצת "כוח נינטנדו", אליפות העולם בנינטנדו 1990 והפצת מגזין משחקי המחשב הראשון. הפרק גם מביא את סיפורו של משפט נינטנדו, בו תבעה את החברה ענקית הסרטים יוניברסל באשמת גניבת זכויות יוצרים. בפרק מרואיין ג'ון קירבי, עורך הדין של נינטנדו, שעל שמו נקראה דמותו של קירבי הידועה למעריצי משחקי נינטנדו. הפרק מוקדש לזכרו, שכן הוא נפטר בשנת 2019, מעט לאחר הראיון. | |||||
| 3 | 3 | "משחקי תפקידים" | TBA Studios | TBA Studios | 19 באוגוסט 2020 |
| הפרק מציג את היווצרות המשחקים העלילתיים שבהם השחקן משחק דמות כלשהי במשחק ובוחר את התקדמותו, כאשר ישנה מטרה כלשהי בסיום המשחק. בניגוד למשחקים שהיו עד אז, שבהם השחקן לא היה יכול לבחור איך להתקדם או מה יקרה הלאה, המשחקים המוצגים בפרק מבוססים על משחקי דמיון, כגון מבוכים ודרקונים. בפרק מופיעים משחקים שונים המביעים את ההתפתחות הכרונולוגית של ז'אנר משחקי מחשב זה, החל ממשחקים הכוללים מילים בלבד ועד למשחקים עכשוויים. | |||||
| 4 | 4 | "מלחמת הקונסולות" | TBA Studios | TBA Studios | 19 באוגוסט 2020 |
| הפרק מציג את הניסיון של חברת סגה לעקוף ולהביס את נינטנדו כחברה הגדולה ביותר לייצור משחקי מחשב, ותוך כך מראה את "מלחמת הקונסלות" שהתקיימה בין שתי החברות. הפרק מציג את שיטת השיווק החדשנית של סגה שבאמצעותה הצליחה לפרוץ את המונופול של נינטנדו. חברת סגה החליטו לשווק את משחקיהם כמשחקים למבוגרי ולפנות לקהל של בני נעורים מאוחרים – גילאי 18–20 – בתקווה שלאחר שאלה ייקנו את המשחק גם אחיהם הקטנים ירצו לשחק ויקנו גם הם משחק, ובכך הם "יגנבו" קונים מנינטנדו, בנוסף לקהל הבוגר שאליו הם פנו. בין היתר, הפרק חושף שיטות פרסום שסגה השתמשה בהן כדי לפתות קהל בוגר לקנות את משחקיה, כמו הצבת עובד אחד של סגה בכל קמפוס ומכללה בארצות הברית, שתפקידו יהיה רק לשחק משחקים של סגה במסדרונות, ובכך יימשוך סטודנטים סקרנים. | |||||
| 5 | 5 | "להילחם" | TBA Studios | TBA Studios | 19 באוגוסט 2020 |
| הפרק מביא את התפתחות משחקי המחשב האלימים, ומכסה על משחקים רבים בהיסטוריה של ז'אנר זה, המהווים בסיס לתחרויות eSport מודרניות. הפרק מציג כמה 'סערות' שהתחללו בעקבות משחקים אלימים, כגון המחלוקת סביב המשחק מורטל קומבט (אנ') שיצא בשנת 1992. משחקים רבים מוזכרים בפרק לפי סדר יציאתם, כך שניתן לראות את ההתפתחות של הז'אנר, ובנוסף הסדרה מסבירה מה מושך את הקהל לשחק במשחקים שכוללים אלימות רבה כל כך. הפרק מציג מספר ראיונות, בין היתר עם ג'ון טוביאס, אחד מהיוצרים של סדרת משחקי מורטל קומבט, ועם ג'ים ריילי היוצר של המשחק Night Trap (אנ'). | |||||
| 6 | 6 | "לעלות שלב" | TBA Studios | TBA Studios | 19 באוגוסט 2020 |
| הפרק האחרון בסדרה החושף את המעבר מאינמציה מפוקסלת ודו־ממדית לגרפיקה ממוחשבת וריאליסטית, הן על ידי נינטנדו בקונסולות "סטאר פוקס" והן בידיי חברות של משחקי מחשב, כמו המשחק דום. בפרק מרואיינים ג'ון רומרו, יוצר המשחק דום; דילן קוטברט וג'יילס גודארד, שיצרו את "סטאר פוקס"; ורטרוספקטיבה של נולאן בושנל בנושא כיצד התפתח המשחק פונג מהמשחק המוקדם Spacewar! | |||||
הפקה
עריכהיוצרת הסדרה, פראנס קוסטרל, אמרה כי היא קיבלה השראה ליצור את הסדרה מילדותה שבה היא גדלה בצרפת, וה שחיבר בינה לבין חבריה האמריקאים הם משחקי המחשב, שלטענתה "הם שפה אוניברסלית"[3]. בתחילה עבדה בתור פרסומאית לסרט התיעודי "8-Bit Legacy", המספר על התפתחות משחקי המחשב, אך חשבה שהוא לא מקיף מספיק ומציג רק חלק קטן מההיסטוריה של המשחקים.
היא פנתה לחברת נטפליקס כדי ליצור סדרה תיעודית משלה, והחברה הסכימה לממן את הסדרה. קוסטרל החלה לעבוד על הסדרה תוך עזרה מידידתה הבמאית מליסיה ווד[4]. החזון של קוסטרל לגבי הסדרה היה לא להתמקד במשחקים עצמם, אלא ביוצרים שלהם ובמהלכים הפוליטיים והיצירתיים שמאחוריהם[4]. לבסוף החליטה קוסטרל שהסדרה תעסוק בכל פרק בנושא אחד בהקשר של משחקי המחשב, במקום שהפרקים יהוו סדר כרונולוגי של האירועים. קוסטרל ווד החליטו שהגיוני להתחיל עם משחקי הארקייד ולהראות את התפתחותם, ולסיים עם הגרפיקה התלת־ממדית העכשיות, מכיוון שהנושא "מייצר סיום טבעי, אבן דרך חדשה בהיסטוריה של משחקי המחשב"[5].
ביקורות
עריכההסדרה התקבלה בחיוב בקרב סוקרים, שטענו כי הסדרה נותנת מענה טוב ומקיף להיסטוריה של משחקי המחשב. במגזין GameSpot נכתב כי "קורס אודות תור הזהב של משחקי המחשב מלא בראיונות ענייניים, כתיבה מבריקה, והכי חשוב – מסר מעורר השראה ומכיל"[1]. הבלוג Slash Film (אנ') "אחת הסדרות התיעודיות המלוטשות והמספקות ביותר"[2]. בעיתון הוליווד ריפורטר נאמר "[הסדרה] רחוקה מלהיות הדוקו הטוב ביותר של נטפליקס – לעיתים קרובות התסריט מלא חורים פעורים ושטחי למדי – אך מבחינת התוכן שלו High Score נותן בראש. עם שישה פרקים שכל אחד מהם לא עולה על 47 דקות [הסדרה] קלילה ומהנה ומלאה בטריוויה משעשעת"[6]
ארס טכניקה (אנ') נתנה ביקורת חיובית על הסדרה, אך ציינה כי ל־High Score ישנם מחדלים בולטים, כמו הטטריס, שאינו מוזכר כמעט[7]. המגזין האינטרנטי The A.V. Club היה ביקורתי יותר כלפי הנרטיב ה"מנותק" שסיפקה הסדרה, אם כי שיבח את השימוש בראיונות עם יוצרי משחקים. עוד נכתב כי "הסיפורים האישיים והבלתי צפויים לעיתים עושים את הסדרה למה שהיא, והם לעיתים קרובות הדבר שמונע ממנה להפוך משיעור היסטוריה בבית ספר ציבורי לשיעור על תולדות משחקי הווידאו"[8].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של High Score (באנגלית)
"High Score", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"High Score", באתר נטפליקס
"High Score", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"High Score", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "High Score", באתר נטפליקס
- High Score, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ביקורת באתר The Verge (אנ')
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 High Score Netflix Review – The Most Impressive Video Game Documentary Yet, GameSpot (באנגלית)
- ^ 1 2 Netflix's 'High Score' Doc Series Recalls Video Game History and Shines a Light on Lesser Known Pioneers and Players, /Film, 2020-08-12 (באנגלית)
- ^ 1 2 Netflix's High Score: Exclusive Opening Credits Reveal for Video Game Documentary – IGN (באנגלית), נבדק ב-2020-09-11
- ^ 1 2 Joe Berkowitz, Netflix’s ‘High Score’ is as immersive and engaging as the video games that inspired it, Fast Company, 2020-08-19 (באנגלית)
- ^ Netflix’s High Score tells the stories of gaming’s golden age, VentureBeat, 2020-08-19 (באנגלית)
- ^ 'High Score': TV Review | Hollywood Reporter, www.hollywoodreporter.com
- ^ Sam Machkovech, High Score review: Netflix’s story of gaming’s “golden age” is honestly solid, Ars Technica, 2020-08-12 (באנגלית)
- ^ High Score can't settle on which history of video games to tell, TV Club (באנגלית)