IBEX
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
חוקר החלל הבין גלקטי (באנגלית: Interstellar Boundary Explorer, IBEX) הוא לווין של נאס"א שתפקידו למפות את גבולות מערכת השמש עם החלל הבין כוכבי. המשימה היא חלק מתוכנית אקספלורר של נאס"א. עיצוב וביצוע המשימה מונהגים על ידי מכון המחקר הדרום מערבי, עם המעבדה הבינלאומית של לוס אלאמוס והמרכז לטכנולוגיה מתקדמת של לוקהיד מרטין בתור מוסדות שותפים לחקר.
 | |
| הדמיה של הלוויין | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מפעיל |
מכון המחקר הדרום-מערבי  |
| יצרן |
מכון המחקר הדרום-מערבי |
| תאריך שיגור |
19 באוקטובר 2008 |
| משגר |
פגאסוס |
| אתר שיגור |
נמל התעופה הצבאי בוכהולץ |
|
ibex | |
| משימה | |
| מסלול |
מסלול לוויני גבוה |
| נטייה |
44.9273 מעלה |
| זמן הקפה |
860,795.75 שנייה |
| משך המשימה הכולל |
19 באוקטובר 2008 – הווה (16 שנים) |
| מידע טכני | |
| משקל |
107 ק"ג |
| קוטר |
95 ס״מ |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 33401 |
| מאגר המידע הלאומי | 2008-051A |
  | |
משך הזמן הצפוי למשימה היה שנתיים לתצפית מלאה של גבולות מערכת השמש. דבר זה הושלם ב-2011, והמשימה הוארכה ל-2013 על מנת להמשיך בתצפיות ולגלות עוד מידע.
IBEX נמצא בהקפה יציבה בעלת אוריינטציה של השמש סביב כדור הארץ. ביוני 2011, IBEX הועבר למסלול חדש ויעיל יותר. במסלול החדש, IBEX אינו קרוב לירח כפי שהיה קודם, והוא דורש פחות דלק על מנת לשמר את מיקומו.
שיגור
עריכההלוויין IBEX הוצמד לטיל Pegasus XL בבסיס חיל האוויר וואנדנברג שבקליפורניה, ושניהם יחדיו חוברו לתחתית מטוס האם Lockheed L-1011 Stargazer, והוטסו אל לוח השיגור בקוואג'לין אטול, במרכז האוקיינוס השקט. Stargazer הגיע לקוואג'לין ביום ראשון, השנים עשר באוקטובר 2008. לווין IBEX שוגר לחלל בתשעה עשר באוקטובר, 2008, על ידי טיל ה-Pegasus XL.
שינוי במסלול
עריכהביוני 2011 IBEX הועבר למסלול חדש אשר העלה את נקודת הפריג'י (הנקודה בה הלוויין קרוב ביותר לכדור הארץ לאורך המסלול) ליותר מ-30,000 קילומטרים. המסלול החדש מונע מתנועה קרובה מדי לירח, אשר עלול להשפיע בצורה שלילית על המסלול על ידי כוח המשיכה שלו. בזכות המסלול החדש IBEX דורש פחות דלק על מנת להישאר יציב במסלולו- דבר המאריך את תוחלת חייו היעילים ליותר מ-40 שנים.
שיטת פעולה/רקע על איסוף המידע
עריכה
חלקיקים שמצליחים להשתחרר מהשמש לבדם או בשל ההתפוצצויות שקורות בה, נעים במהירות של מיליון מייל בשעה, ו"דוחפים" את כל חלקיקי התווך הבין כוכבי שנמצאים בדרכם. בנקודה מסוימת, שנקראת "הליופאוס," חלקיקי הרוח הסולארית מפסיקים את דחיקת חלקיקי התווך הבין כוכבי, כי אין ביכולתם עוד לעשות זאת. ההליופאוס מציינת את הגבול הפנימי של מערכת השמש שלנו עם ההליוספירה-מעין "בועה" שנוצרת בעקבות דחיפתם של חלקיקי הרוח הסולארית. בנקודת ההליופאוס, בקצה ההליוספירה, נוצרים אטומי אנרגיה נייטרליים, המשוטטים ברחבי מערכת השמש. החשיבות שבחקירת ההליוספירה היא עצם העובדה שההליוספירה מגנה על מערכת השמש שלנו מהגלים הקוסמיים המגיעים מהשמש, ומשבשים את תפקיד התאים שלנו.
איסוף מידע
עריכהIBEX אוסף אטומי אנרגיה נייטרליים שנעים במערכת השמש ועוברים באזורו של כדור הארץ. החלקיקים הללו נוצרים בקצה מערכת השמש שלנו על ידי אינטראקציה בין חלקיקי הרוח הסולארית לחלקיקי החומר הבין כוכבי.
בממוצע IBEX מאתר כ-500 חלקיקים כל יום.
שידור מידע
עריכהביחס לחוקרי חלל אחרים, ל-IBEX יש תדירות העברת מידע נמוכה בשל הדרישות המעטות של המשימה.
"... העברת המידע של IBEX היא איטית ביחס לטלסקופים אחרים בגלל הטבע של המידע שהוא אוסף. IBEX לא צריך חיבור מהיר, כיוון שיש לו את האפשרות לאסוף מעט מאוד חלקיקים בכל דקה. התקשורת מהלוויין אל הקרקע איטית פי 20 מהמודם הטיפוסי אשר נמצא בבתים, ומהקרקע אל הלוויין המהירות קטנה פי 250 מהרגיל!..."
-שאלות ותשובות על IBEX שנערכו על ידי נאס"א
הישגים
עריכהIBEX היה הלוויין הראשון שמיפה באופן מלא את ההליוספירה. הנתונים הראשונים שהגיעו מ־IBEX חשפו תגלית חדשה, המפה שהכין IBEX הייתה חצויה על ידי סרט דק, בבהירות שגבוהה פי שלושה משאר החלל שסביב. מקור הבהירות אינו ידוע ומצביע על כך שככל הנראה לתווך הבין-כוכבי יש השפעה רבה על ההליוספירה מכפי שחשבו קודם. גילוי מקורו של הסרט עלול לשנות לחלוטין את ההבנה של ההליוספירה. כמו כן, נמדדה במדויק יותר מהירות ההליוספירה ביחס לתווך הבין-כוכבי. המהירות שנמדדה נמוכה מהמדידה הקודמת ומצביעה על כך שהלחץ על ההליוספירה נמוך ב-25% מכפי שנחשב קודם לכן.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של IBEX (באנגלית)
