M50
M50 (מ-Messier 50, או NGC 2323) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים חד-קרן הנמצא במרחק של כ-3,200 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-200 כוכבים.
 | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | חד-קרן |
| שמות נוספים | NGC 2323 |
| מגלה |
ג'ובאני דומניקו קאסיני  |
| תאריך גילוי | 5 באפריל 1772 |
| סוג | צביר פתוח |
| בהירות נראית | 5.9 |
| סיווג מורפולוגי | II,3,r |
| עלייה ישרה | 07ʰ 03.2ᵐ |
| נטייה | 20′ 08°- |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 4.1- |
| מרחק |
3,200 שנות אור 981.11 פארסק |
| קוטר | 20 שנות אור |
| מספר כוכבים | 200 |
  | |
היסטוריה
עריכההצביר התגלה על ידי שארל מסיה ב-5 באפריל 1772 בעת שצפה בשביט ותואר על ידיו בקטלוג מסיה כ"צביר של כוכבים קטנים די בהירים מעל למותן הימני של החד-קרן, סמוך לכוכב θ בכלב גדול". ייתכן שהצביר נצפה עוד ב-1711 על ידי ג'ובאני דומניקו קאסיני אך אין ודאות בכך. בשנת 1826 צפה ג'ון הרשל בצביר וציין שזהו "צביר יפה ודחוס של כוכבים עם בהירות בדרגות 10-15".
לצביר דרגת בהירות נראית 5.9 כך שניתן לראותו באמצעות משקפת ואף להבחין ב-5-10 כוכבים בהירים יחסית, ביניהם ענק אדום, ענק כתום וענק צהוב, שלבהיר מביניהם דרגת בהירות 7.8, וכן מספר כוכבי הסדרה הראשית מסוגים ספקטרלים A ו-B. טלסקופ חובבים יאפשר להבחין בעשרות כוכבים. מיקומו של הצביר הוא כ-4.2 מעלות מצפון-צפון-מזרח לכוכב θ (תטא) בכלב גדול ובערך באמצעו של הקו המחבר את הכוכבים α בחד-קרן ו-β בחד-קרן.
מאפייני הצביר
עריכהמרחקו של M50 ממערכת השמש מוערך בכ-3,200 שנות אור וגודלו הזוויתי הנראה הוא כ-15-20 דקות קשת - בין חצי לשליש מקוטרו של הירח המלא, כך שקוטרו הוא כ-20 שנות אור, אך מרבית הכוכבים מרוכזים במחצית הקוטר. הצביר כולל כ-200 כוכבים, רובם מסוגים ספקטרלים B ו-A וכן יש בו מעט ענקים כך שגילו מוערך בכ-80 מיליון שנים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- M50 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
- M50, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים