M9
M9 (מ-Messier 9, נקרא גם NGC 6333) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-25,800 שנות אור ממערכת השמש ומכיל לפחות 100,000 כוכבים.
M9 בצילום של טלסקופ החלל האבל | |
נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | נושא הנחש |
שמות נוספים | NGC 6333 |
מגלה | שארל מסיה |
תאריך גילוי | 28 במאי 1764 |
סוג | צביר כדורי |
בהירות נראית | 7.7+ |
סיווג מורפולוגי | VIII |
עלייה ישרה | 17ʰ 19ᵐ 11.78ˢ |
נטייה | 58.5″ 30′ 18°- |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | 6.8- |
מרחק |
25,800 שנות אור 7,910.23 פארסק |
קוטר | 90 שנות אור |
מסה | 300,000[1] ☉M |
מספר כוכבים | לפחות 100,000 |
היסטוריה
עריכההצביר התגלה על ידי שארל מסיה בשנת 1764 ותואר על ידיו בקטלוג מסיה כ"ערפילית חסרת כוכבים". רק בשנת 1783 גילה האסטרונום ויליאם הרשל שזהו צביר.
בהירות נראיתו של הצביר היא מדרגה 7.7 כך שהוא עמום יחסית, בעיקר ביחס לצבירים M10 ו-M12 הנמצאים באותה קבוצת כוכבים ומרשימים בהרבה, וניתן להבחין בו רק באמצעות משקפת איכותית או טלסקופ. על מנת לצפות בכוכבי הצביר, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 13.5 יש צורך בטלסקופ בינוני מאיכות טובה. בשל עמימותו קשה לאתר אותו, אך הוא נמצא כ-3 מעלות דרומית מזרחית לכוכב η בנושא הנחש, מעט מזרחית לקו המחבר אותו עם הכוכב ξ בנושא הנחש.
מאפייני הצביר
עריכהצורתו של M9 היא מעט אליפטית וקוטרו כ-90 שנות אור. מרחקו ממערכת השמש הוא כ-25,800 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-12 דקות קשת. צפיפותו ממוצעת ועד היום התגלו בו 13 כוכבים משתנים. עוצמת ההארה הכוללת של הצביר היא פי 120,000 מעוצמת ההארה של השמש והספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F2.
M9 הוא אחד מהצבירים הקרובים ביותר למרכז הגלקסיה והשפעת הכבידה של מרכז הגלקסיה היא ככל הנראה הסיבה לאליפטיות שלו. מרחקו ממרכז הגלקסיה הוא כ-5,500 שנות אור בלבד, והוא מתרחק ממערכת השמש במהירות של כ-225 ק"מ לשנייה.
בסמוך ל-M9 נמצאים שני צבירים כדוריים נוספים קטנים ועמומים ממנו שאינם נכללים בקטלוג מסיה: כמעלה ו-20 דקות קשת מצפון מזרח ל-M9 נמצא NGC 6356 שבהירותו היא מדרגה 8.25 וגודלו הזוויתי כ-8 דקות קשת, ובמרחק דומה דרומית-מזרחית ל-M9 נמצא NGC 6342 שבהירותו היא מדרגה 9.7 וגודלו הזוויתי כ-3 דקות קשת. ממערב ל-M9 נמצאת ערפילית הבליעה ברנרד 64, שמרכזה במרחק של כחצי מעלה מהצביר ושוליה מגיעים ככל הנראה עד לצביר ומסתירים חלק מאורו, בעיקר בחלקו הצפון-מערבי.
קישורים חיצוניים
עריכה- M9 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
- M9, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
עריכה- ^ W. H. Finlay: Concise catalog of deep-sky objects p. 11