ML (שפת תכנות)

שפת תכנות

ML היא שפת תכנות פונקציונלית לשימוש כללי, שפותחה בתחילת שנות השבעים על ידי רובין מילנר ואחרים באוניברסיטת אדינבורו.

ML
פרדיגמות מרובת פרדיגמות: אימפרטיבית, פונקציונלית.
תאריך השקה 1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
מתכנן רובין מילנר ואחרים
מפתח רובין מילנר עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפוסיות חזקה, סטטית, הסקת טיפוסים
מימושים New Jersey, MLton, Moscow ML, ML-Kit, Poly/ML
ניבים SML, OCaml, F#, Lazy ML, Alice, Mythryl, Rpal
הושפעה על ידי ISWIM
השפיעה על Miranda‏, Haskell,‏ Cyclone,‏ ++C‏, F#,‏ Clojure‏, Felix
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקור השם ML הוא בראשי תיבות של המונח Meta-Language - מטה-שפה, דהיינו שפה העוסקת בשפה עצמה. השפה תוכננה במקור לסיוע בפיתוח מוכיח-טענות אוטומטי, ש-ML שימשה כמטה-שפה עבורו.

ML ידועה בשל מנגנון הסקת טיפוסים שיושם בה לראשונה, ומאפשר למפרש של השפה לקבוע באופן אוטומטי את הטיפוס של מרבית הביטויים בשפה, ללא צורך בציון מפורש.

סקירה כללית

עריכה

ML נחשבת לשפה פונקציונלית שאיננה 'טהורה', בשל העובדה שהיא מאפשרת תוצאות לוואי בקריאות לפונקציות, בשונה משפות פונקציונליות 'טהורות' כגון Haskell.

מאפייני השפה כוללים העברת פרמטרים על פי ערכם, פונקציות כטיפוסים "ממחלקה ראשונה", ניהול זיכרון אוטומטי בעזרת מנגנון איסוף זבל, פולימורפיזם פרמטרי (כלומר פולימורפיזם בקריאה לפונקציות), טיפוסיות חזקה וסטטית, מנגנון הסקת טיפוסים וטיפול בחריגות.

בשונה משפת Haskell,‏ ML נוקטת בחישוב ביטויים מוקדם (Eager evaluation). עם זאת, חישוב ביטויים עצל (Lazy evaluation) ניתן להשגה באמצעות מנגנון סְגוֹר (Closure).

כיום ישנן מספר שפות במשפחת ML. שני הדיאלקטים העיקריים הם Standard ML‏ (SML) ו-Caml. עם זאת קיימים דיאלקטים נוספים, בהם F#‎ - שפה שבה תומכת מיקרוסופט עבור טכנולוגיית NET.. רעיונות משפת ML השפיעו על שפות רבות אחרות, בהן Haskell.

עיקר כוחה של ML בא לידי ביטוי בעיצוב ועיבוד שפות (מהדרים, מנתחי שפה, מוכיחי טענות), אך היא שפה לשימוש כללי ונמצאת בשימוש גם בביואינפורמטיקה, מערכות פיננסיות, ושימושים רבים אחרים.

טווח ההכרה של מזהים בשפת ML הוא סטטי.

דוגמאות

עריכה

הדוגמאות להלן הן בדיאלקט SML, שהוא הדיאלקט הנפוץ ביותר. דיאלקטים אחרים אינם שונים ממנו במידה רבה.

עצרת

עריכה

פונקציית העצרת מבוטאת כ-ML בצורתה הטהורה, כלומר ללא תוצאות לוואי פרט לחישוב ערך הפונקציה:

fun fac (0 : int) : int = 1
 | fac (n : int) : int = n * fac (n - 1)

כאן הגדרנו את פונקציית העצרת כפונקציה רקורסיבית, עם תנאי עצירה יחיד. זוהי דרך דומה לזו שבה מוגדרת הפונקציה במתמטיקה. הרבה קוד ML דומה למתמטיקה בכלים שלו ובתחביר.

חלק מההגדרה שהוצגה כאן היא אופציונלית, ומתארת את הטיפוסים של הפונקציה. הסימון E : t ניתן להיקרא כ"לביטוי E יש טיפוס t". לדוגמה, הארגומנט n מקבל את הטיפוס מספר שלם (int), ותוצאת הפעלת הפונקציה (fac (n: int מקבלת את הטיפוס int גם כן. הפונקציה כולה מקבלת בהתאם את הטיפוס "פונקציה ממספר שלם למספר שלם" (int -> int). הודות למנגנון הסקת הטיפוסים, ניתן לוותר על כתיבת הטיפוסים במפורש ואלו יוסקו על ידי המפרש או המהדר של השפה. כתיבה מחדש של הדוגמה ללא הטיפוסים תראה כך:

 fun fac 0 = 1
 | fac n = n * fac (n - 1)

הפונקציה מתבססת גם על התאמת-תבניות, מנגנון חשוב בתכנות בשפת ML. כמו כן, פרמטרים לפונקציה לא בהכרח נמצאים בתוך סוגריים (כמו ברוב שפות התכנות הנפוצות) אלא מופרדים ברווח (אוסף פרמטרים בתוך סוגריים ייחשב כפרמטר אחד, מסוג Tuple). כאשר הארגומנט לפונקציה הוא 0 יוחזר המספר 1. לכל מקרה אחר תיבחר השורה השנייה לפעולה. זהו החלק הרקורסיבי, והפונקציה תיקרא שוב ושוב עד שיגיע מקרה השפה - ארגומנט 0.

המימוש הזה של פונקציית העצרת איננו מובטח שיעצור, כיוון שארגומנט שלילי יגרום לשרשרת אינסופית של קריאות רקורסיביות. מימוש יציב יותר יבדוק שהארגומנט הוא אי-שלילי, בצורה הבאה:

 fun fact n = let
 fun fac 0 = 1
  | fac n = n * fac (n - 1)
 in
 if (n < 0) then raise Fail "negative argument"
 else fac n
 end

המקרה הבעייתי (מספר שלילי) מנוהל בעזרת מנגנון הטיפול בחריגות של השפה.

הפונקציה יכולה להיכתב בצורה יעילה יותר על ידי שימוש ברקורסיית-זנב, כלומר רקורסיה שבה לא מבוצע כל חישוב לאחר הקריאה הרקורסיבית בפונקציה הקוראת, ומחסנית הקריאות לא תצטרך לגדול ביחס ישר למספר הקריאות לפונקציה. זאת ניתן להשיג בעזרת שימוש פרמטר נוסף, "צובר" (Accumulator) עבור הפונקציה הפנימית:

fun factorial n = let
 fun fac (0, acc) = acc
  | fac (n, acc) = fac (n - 1, n*acc)
 in
 if (n < 0) then raise Fail "negative argument"
 else fac (n, 1)
 end

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה