"No Woman, No Cry" הוא שיר רגאיי מאת הזמר והיוצר הג'מייקני בוב מארלי. השיר, אשר הוקלט ב-1974 ונכלל באלבום האולפן Natty Dread, הפך מאז לאחת היצירות הפופולריות ביותר של מארלי.

"No Woman, No Cry"
סינגל בביצוע בוב מארלי
יצא לאור 1975
תאריך הקלטה 1974 (הגרסה המקורית)
17 ביולי 1975(הגרסה בביצוע החי)
סוגה רגאיי
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 3:46 (הגרסה המקורית)
7:07 (הגרסה בביצוע החי)
חברת תקליטים איילנד רקורדס
כתיבה וינסנט פורד, בוב מארלי
לחן Vincent Ford עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה בוב מארלי, סטיב סמית', כריס בלקוול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שם השיר והפזמון שלו, "No Woman, No Cry", פירושו "אישה, אל תבכי"[1]. מחוץ לג'מייקה, שם השיר מתפרש לעיתים בטעות כ"אם אין אישה, אין סיבה לבכות"[2]. אולם שם השיר מעובד מפטואה ג'מייקנית "No, woman, nuh cry", בה המילה nuh מייצגת צורה "מוחלשת" של "לא".

ההקלטה של השיר בביצוע חי מתוך האלבום Live! מ-1975 שוחררה כסינגל והיא הפכה עם השנים לגרסה המוכרת ביותר של השיר. גרסה זו נכללה גם במספר אלבומי אוסף, כולל אלבום האוסף Legend שמכיל את עם הלהיטים הגדולים ביותר של מארלי. הגרסה בביצוע החי של השיר הוקלטה במקור במהלך הופעה שמארלי ערך בתיאטרון ליסאום בלונדון ב-17 ביולי 1975 במסגרת סבב ההופעות של האלבום Natty Dread.

ההקלטה של השיר בביצוע החי מדורגת במקום ה-37 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין רולינג סטון.

השיר עוסק בזיכרונותיו של מארלי מהתקופה בה גדל במהלך שנות ה-50 בדיור ציבורי בשכונת טרנצ'טאון אשר בעיר קינגסטון שבג'מייקה, וכמו גם במאבקים עימם מתמודדים תושבי השכונה.

בעקבות הפופולריות הניכרת לה זכה השיר הוא נכלל לאורך השנים במספר רב של סרטים, תוכניות טלוויזיה ופרסומות.

ברבות השנים יצאו לשיר גרסאות כיסוי רבות נוספות, הידועות שבהן בוצעו על ידי להקת פוג'יז והזמרת טמס.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Dawes, Kwame Senu Neville (2002). Bob Marley: Lyrical Genius (באנגלית). Sanctuary. ISBN 978-1-86074-433-4.
  2. ^ Rogers, William. "No Woman No Cry | Blogger Bill" (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-31 דצמ' 2019. נבדק ב-10 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)