One (שיר של U2)
"One" (בעברית: "אחד") הוא שיר של להקת הרוק האירית U2. זהו השיר השלישי מהאלבום המצליח שלהם Achtung Baby מ-1991, והוא יצא כסינגל השלישי מתוך האלבום ב-24 בפברואר 1992. במהלך הסשנים של הקלטות האלבום באולפני הנסה בברלין, קונפליקט עלה בין חביר הלהקה על הכיוון של הסאונד של U2 והאיכות של החומרים שלהם. המתחים כמעט גרמו ללהקה להתפרק עד שהם הגיעו לפריצת דרך עם האלתור של "One". השיר נכתב אחרי שחברי הלהקה קיבלו השראה ממהלך הרמוני שהגיטריסט דה אדג' ניגן באולפן. המילים, אשר נכתבו על ידי הסולן בונו, הושפעו ממערכות היחסים השבורות של חברי הלהקה ומאיחוד גרמניה מחדש.
סינגל בביצוע U2 | ||||||
מתוך האלבום Achtung Baby | ||||||
יצא לאור | 24 בפברואר 1992 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
פורמט | תקליטור | |||||
תאריך הקלטה | אוקטובר 1990 - ספטמבר 1991 | |||||
סוגה | רוק פוסט-פאנק | |||||
שפה | אנגלית | |||||
בי-סייד | "Lady with the Spinning Head (UV1)" | |||||
אורך | 4:36 | |||||
חברת תקליטים | איילנד רקורדס | |||||
כתיבה | בונו | |||||
לחן | U2 | |||||
הפקה | דניאל לנואה ובריאן אינו | |||||
| ||||||
"One" יצא כסינגל צדקה וההכנסות מהמכירות שלו הועברו לטובת חקר מחלת האיידס. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים האירי, מצעד הסינגלים של המגזין RPM הקנדי ומצעדי שירי הרוק ושירי הרוק המודרני של בילבורד. הוא גם הגיע למקום השלישי בניו זילנד, למקום הרביעי באוסטרליה, למקום השביעי במצעד הסינגלים הבריטי ולמקום העשירי במצעד הסינגלים האמריקאי בילבורד הוט 100. לקידום השיר, הלהקה צילמה כמה וידאו קליפים, למרות שהם לא היו מרוצים עד אחרי השלישי.
השיר זכה לשבחים על ידי המבקרים עם יציאתו, ומאז הוא הופיע בסקרים של השירים הטובים ביותר אי פעם. U2 ביצעה את "One" ברוב סיבובי ההופעות שלה מאז ביצועו הראשון בהופעה ב-1992, והוא הופיע בהרבה סרטי הופעות של הלהקה. בהופעות חיות, הלהקה משתמשת הרבה בשיר לקידום זכויות אדם וצדק חברתי, וארגון הצדקה של בונו, "ONE Campaign", נקרא על שם השיר. ב-2005, U2 הקליטה את השיר מחדש עם מרי ג'יי בלייז באלבום שלה The Breakthrough.
כתיבה והקלטה
עריכהבאוקטובר 1990, U2 הגיעה לברלין בערב איחוד גרמניה מחדש כדי להתחיל את הסשנים של ההקלטות של Achtung Baby באולפני הנסה.[1] הלהקה ציפתה לקבל השראה מ"אירופה החדשה" ומאיחוד העיר. במקום זאת, הלהקה חשבה שמצב הרוח היה עגום מדי ובמהרה החל קונפליקט על הכיוון המוזיקלי של הלהקה והאיכות של החומרים שלה. בזמן שהבסיסט אדם קלייטון והמתופף לארי מולן ג'וניור העדיפו סאונד דומה יותר לעבודות הקודמות של U2, הסולן בונו והגיטריסט דה אדג' הושפעו מהמוזיקה התעשייתית וממוזיקת הדאנס האלקטרונית של התקופה והיו בעד שינוי.[1] ללהקה גם היו קשיים לפתח דמואים ורעיונות מוזיקליים לכדי שירים שלמים.[1] בונו ודה אדג' האמינו שחוסר ההתקדמות היה אשמת הלהקה, בעוד שקלייטון ומולן האמינו שהבעיה הייתה איכות השירים.[1] מולן אמר שהוא חשב ש"זה אולי יהיה הסוף" של הלהקה.[1]
בסופו של דבר, הלהקה הגיעה לפריצת דרך בסשנים. בזמן שהם עשו ג'אמינג בשיר בשם "Sick Puppy", גרסה מוקדמת של "Mysterious Ways", הלהקה ניסתה מהלכים הרמוניים שונים עבור הגשר.[1][2] הג'אם סשן נפסק ודה אדג' ניסה לנגן אותם לבד על גיטרה אקוסטית בזמן ש"כולם ניסו להחליט אם הם היו טובים".[2] בהצעתו של המפיק דניאל לנואה, דה אדג' ניגן שני חלקים שונים זה אחרי זה. הלהקה אהבה את איך שזה נשמע והחליטה לנגן את זה ביחד. דה אדג' אמר על האלתור ש"פתאום משהו רב עוצמה קרה בחדר".[2] הוא הוסיף ש"כולם זיהו שזו הייתה יצירה מיוחדת. זה כאילו שראינו בחטף מה השיר יכול להיות".[3] זמן קצר לאחר מכן, הלהקה פיתחה את יצירת המוזיקה לשיר "One".[1][4] בונו זוכר ש"המלודיה, המסנה - הכול נכתב בתוך 15 דקות".[5] הוא גם אמר שהמלים "פשוט נפלו מהשמיים, מתנה". הקונספט של השיר הושפע ממערכות היחסים השבורות של חברי הלהקה,[6] מאיחוד גרמניה מחדש[7] ומהסקפטיות של בונו מהרעיון ההיפי של "אחדות". כתיבת השיר נתנה השראה ללהקה ושינתה את נקודת המבט שלהם על הסשנים של ההקלטות. מולן אמר שהשיר אישר מחדש את "גישת הדף הריק" להקלטות והרגיע את הלהקה שלא הכול היה אבוד.[1]
לאחר האלתור הראשוני של השיר, קלטות של ההקלטות נשלחו לעוזר ההפקה בריאן אינו כדי שיחווה את הדעה שלו.[5] אינו בילה תקופות זמן ממושכות הרחק מהסשנים לפני שהוא ביקר כדי לעבור על השירים, והוא האמין שלהרחיק את עצמו מהעבודה אפשר לו לקבל פרספקטיבה רעננה על החומר.[8] הלהקה הייתה לחוצה מאיכות החומרים, אבל כשאינו הגיע לברלין, הם הופתעו לשמוע שהוא אהב את רוב הקלטות.[5] עם זאת, בונו זוכר שאינו אמר, "יש רק שיר אחד שאני ממש מתעב, וזה 'One'".[5] אינו הרגיש שהם צריכים לפרק את השיר.[5]
הלהקה חזרה לדבלין ב-1991 כדי להקליט באחוזת אלסינור על קו החוף של דלקי.[9] הלהקה המשיכה לעבוד על השיר שם, אבל לא מצאה מיקס שהיא היא הייתה מרוצה ממנו.[5] דה אדג' חדש שהיה להם את הבסיס של השיר, אבל שהוא היה זקוק ל"חזית".[5] אינו יצר מיקס משל עצמו, אשר נתן ללהקה רעיון טוב יותר לעיבוד שהם אהבו. אינו רצה שהם יסירו את האלמנטים המלנכוליים מהשיר ושכנעה אותם להסיר את הגיטרה האקוסטית מהשיר.[1] בזמן העבודה עם לנואה באולפן, בונו הציע שלנואה ינגן קטע קטן בגיטרה והקטע נכנס לגרסה הסופית של השיר.[10]
המיקס הסופי הושלם באולפני וינדמיל ליין בספטמבר 1991 בערב האחרון של הסשנים של הקלטות האלבום, כאשר כמה תוספות של הרגע האחרון נוספו לשיר.[5][9]
יצירה
עריכהבונו תיאר את נושא השיר ואמר: "זה שיר על התאחדות, אבל זה לא הרעיון ההיפי הוותיק של 'בואו כולנו נחיה ביחד'. למעשה, זה ההפך. הוא אומר, כולנו אחד, אבל אנחנו לא אותו הדבר. הוא לא אומר שאנחנו אפילו רוצים להסתדר זה עם זה, אבל שאנחנו חייבים להסתדר זה עם זה בעולם כדאי שהוא ישרוד. הוא תזכורת שאין לנו ברירה".[11] דה אדג' תיאר את השיר ברמה אחת כ"שיחה מרירה, מעוותת וארסית בין שני אנשים שעברו הרבה דברים כואבים וקשים ביחד".[12] ברמה אחרת, הוא הציע שהשורה "we get to carry each other" מציגה "חסד" לשיר. מעריצים רבים אמרו ללהקה שהם השמיעו את השיר בחתונה שלהם, ובונו אמר, "אתם משוגעים? זה שיר על פרידה!"[12] היו כמה השערות שהשיר מתאר שיחה בין אב לבן ההומוסקסואל שלו שחיובי ל-HIV, בהתבסס על הקשר של השיר לדייוויד ווינרוביץ', אומן הומוסקסואל שנפטר מאיידס.[5] ב-2005, בונו אמר ש"זה סיפור על אב ובן. ניסיתי לכתוב על מישהו שהכרתי שיצא מהארון ופחד לספר על כך לאבא שלו. אלה אבא ובן דתיים".[13]
הוצאה
עריכה"One" יצא כסינגל השלישי מהאלבום Achtung Baby ב-24 בפברואר 1992 כסינגל צדקה, כאשר כל התמלוגים של הלהקה נתרמים לטובת ארגונים שונים של חקר מחלת האיידס בכל מדינה שבה השיר יצא.[14][15] מנהל הלהקה פול מקגינס הגיב על ההחלטה שלהם: "הלהקה מרגישה ש[איידס] הוא העניין הדחוף ביותר היום, ואנחנו ממש צריכים למקד את תשומת הלב של אנשים במגפת האיידס שאיתנו כבר עשר שנים".[14] על מנת לקדם מין בטוח, U2 מכרה קונדומים עם שם האלבום Achtung Baby בהופעות של סיבוב ההופעות שלהם Zoo TV.[15] הצילום על העטיפה של הסינגל היא צילום של דייוויד ווינרוביץ' שמציג בופאלו נופלים מצוק אחרי שציידים ילידים רדפו אחריהם.[15] הערות הסינגל מסבירות שווינרוביץ' "מזהה את עצמו ואותנו עם הבופאלו שנדחפים לעבר הלא נודע על ידי כוחות שאנחנו לא יכולים לשלוט עליהם או אפילו להבין אותם".[16]
הסינגל הגיע למקום השביעי במצעד הסינגלים הבריטי, למקום העשירי במצעד הסינגלים האמריקאי בילבורד הוט 100 ולמקום הראשון במצעד שירי הרוק[17] ושירי הרוק המודרני גם כן של בילבורד.[18]
וידאו קליפים
עריכהשלושה וידאו קליפים נוצרו לשיר "One". הראשון בוים על ידי אנטון קורביין, צולם בברלין ומציג את חברי הלהקה מופיעים באולפני הנסה יחד עם צילומים של מכוניות טראבנט וצילומים של הלהקה בדראג. בונו הסביר שהרעיון לעשות דראג "היה מבוסס על הרעיון שאם חברי U2 לא יכולים לעשות את זה, אנחנו חייבים לעשות את זה!" והוא הושפע על ידי החוויות של הלהקה כשהם לבשו דראג בקרנבל סנטה קרוס דה טנריפה.[19] עם זאת, הלהקה הורידה את הווידאו קליפ מחשש שהסטטוס של השיר כסינגל צדקה לאיידס יגרום למבקרים למצוא פרשנות שקשורה לאיידס בווידאו קליפ. דה אדג' הסביר, "לא רצינו לחבר בחזרה את עניין האיידס לעולם המיניות... זה לא היה שווה את הסיכון שאנשים ידמיינו שאנחנו אומרים משהו על איידס דרך הדראג, וזה ממש לא מה שניסינו להגיד".[20]
הווידאו קליפ השני בוים על ידי מארק פלינגטון. מופיעות בו תמונות של פרחים, שם השיר בשפות שונות, כולל עברית, וצילומים בהילוך איטי של באפולו רצים, המובילים לצילום של דייוויד ווינרוביץ' של באפולו נופלים. הלהקה לא חשבה שהווידאו קליפ של פלינגטון יקדם טוב את הסינגל.[21]
הלהקה צילמה ווידאו קליפ שלישי בניסיון לפנות לקהל רחב יותר. הוא בוים על ידי פיל ג'ואנו וצולם בעיקר בתחילת מרץ 1992 במועדון לילה במנהטן בשם "נלס".[21][22] הווידאו קליפ מציג את בונו בזמן שהוא יושב ליד שולחן, מעשן סיגר ושותה בירה, יחד עם צילומים של הלהקה בהופעה.[22]
קבלה
עריכהלאחר צאת האלבום Achtung Baby, מבקרים שיבחו את "One". בסקר המבקרים של מגזין הווילג' ווייס Pazz & Jop של 1992, "One" היה במקום השמיני ברשימת הסינגלים הכי טובים שלהם.[23] ב-1992, אקסל רוז מ-Guns N' Roses אמר למגזין RIP: "אני חושב שהשיר שלהם 'One' הוא אחד מהשירים הכי טובים שנכתבו. עכשיו אני יכול לראות ולהבין למה אנשים היו בקטע של U2 לפני שנים."[24]
הופעות חיות
עריכה"One" בוצע לראשונה בהופעה חיה ב-29 בפברואר 1992 בלייקלנד, פלורידה בערב הפתיחה של סיבוב ההופעות Zoo TV,[25] והוא בוצע בכל הופעה של U2 עד ההופעה הראשונה של סיבוב ההופעות Innocence + Experience בוונקובר, קנדה. השיר חזר בהופעה הבאה.[26] הביצועים של השיר בסיבוב ההופעות Zoo TV לוו בצילומים מהווידאו קליפ השני עם צילום של בופאלו נופלים של דייוויד ווינרוביץ'.[27] לאורך ההיסטוריה של השיר, בונו הוסיף פעמים רבות מילים לשיר בהופעות חיות בווריאציות שונות של המילים:
You hear us coming Lord?
You hear us call?
You hear us knocking, knocking at Your door?
You hear us coming, Lord?
You hear us call?
You hear us scratching, will You make me crawl?
מורשת
עריכה"One" הופיע ברשימות רבות של השירים הטובים ביותר. ב-2004, מגזין הרולינג סטון שם את השיר במקום ה-26 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים.[28] בגרסה מעודכנת של הרשימה ב-2021, השיר הוצב במקום ה-62.[29] ב-2003, מהדורה מיוחדת של מגזין Q בשם "1001 השירים הכי טובים אי פעם" הציבה את "One" כשיר הטוב ביותר אי פעם. VH1 דירגה את השיר במקום השני ברשימת "השירים הכי טובים של שנות ה-90".[30] ב-2005, מגזין בלנדר דירג את השיר במקום הרביעי ברשימת "500 השירים הכי טובים מאז שנולדת".[3] בשנה לאחר מכן, קוראי Q הצביעו לשיר "One" כשיר החמישי הכי טוב בהיסטוריה. השיר הופיע בספר "1001 Songs: The Great Songs of All Time and the Artists, Stories, and Secrets" מ-2006. הוא נמצא ברשימת 500 השירים שעיצבו את הרוק אנד רול של היכל התהילה של הרוק אנד רול.[31]
קרדיטים ומשתתפים
עריכהU2
עריכה- בונו - שירה
- דה אדג' - גיטרה
- אדם קלייטון - גיטרה באס
- לארי מולן ג'וניור - תופים, כלי הקשה
משתתפים נוספים
עריכה- בריאן אינו - קלידים נוספים
- דניאל לנואה - גיטרה נוספת
טכני
עריכה- הפקה - דניאל לנואה ובריאן אינו
- טכנאות קול - פלוד
- טכנאות קול נוספת - רובי אדמס
- עוזרת טכנאות קול - שאנון סטרונג
- מיקסינג - פלוד
- עוזרת מיקסינג - שאנון סטרונג
מיקומי שיא
עריכה
מצעדים ודירוגים
| |||
---|---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
אוסטרליה | מצעד הסינגלים האוסטרלי | 4 | |
אירלנד | מצעד הסינגלים האירי | 1 | |
ארצות הברית | בילבורד הוט 100 | 10 | |
הולנד | מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים | 12 | |
הממלכה המאוחדת | מצעד הסינגלים הבריטי | 7 | |
ניו זילנד | המצעד הניו זילנדי הרשמי | 3 | |
צרפת | SNEP | 13 | |
קנדה | קנדה הוט 100 | 1 | |
שווייץ | המצעד השווייצרי | 25 |
לקריאה נוספת
עריכה- U2, ניל מקורמיק (ע), U2 by U2, לונדון: הרפר קולינס, 2006, ISBN 0-00-719668-7. (באנגלית)
- ביל פלנגן, U2 at the End of the World, ניו יורק: דלתא, 1996, ISBN 978-0-385-31157-1. (באנגלית)
- נייל סטוקס, U2: Into the Heart: The Stories Behind Every Song, ניו יורק: הוצאת ת'אנדר מאוס, 2005, ISBN 1-56025-765-2
- וישנה קוגן, U2: An Irish Phenomenon, ניו יורק: ספרי פגסוס, 2008, ISBN 978-1-933648-71-2
- מאט מקגי, U2: A Diary, לונדון: הוצאת אומניבס, 2008, ISBN 978-1-84772-108-2
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 מקורמיק (2006), עמ' 216, 221
- ^ 1 2 3 U2, דייוויס גוגנהיים (במאי) (2011). From the Sky Down (סרט). BBC Worldwide Canada.
- ^ 1 2 The 500 Greatest Songs Since You Were Born, www.listal.com (באנגלית)
- ^ פלנגן, 1996, עמ' 6-11
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 סטוקס (2005), עמ' 98-100
- ^ "U2". Legends. עונה 1. פרק 6. 11 בדצמבר 1998. VH1.
- ^ Beyonce, U2 draw fans at MTV Europe Music Awards - USATODAY.com, usatoday30.usatoday.com
- ^ Propaganda, "Eno" 16, יוני 1992
- ^ 1 2 מקורמיק (2006), עמ' 224–225, 232
- ^ Ciabattoni, Steve (2016-09-19). "Daniel Lanois: My Life in 15 Songs". Rolling Stone (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-02-10.
- ^ Robert Hilburn, POP MUSIC : U2's Pride (In the Name of Songs) : Achtung, babies: Bono and Edge evaluate one critic's choices for the group's 10 best recordings, from 'I Will Follow' to 'One', Los Angeles Times, 1993-09-12 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 מקורמיק (2006), עמ' 221, 224
- ^ ג'ן וונר, Bono on the Records, רולינג סטון 986, 3 בנובמבר 2005, עמ' 60
- ^ 1 2 ברברה יגר, One Small Step for Mankind, The Record, 13 במרץ 1992
- ^ 1 2 3 סטיב מורס, Yoko Ono's CD set serves up some surprises, הבוסטון גלוב, 28 בפברואר 1992
- ^ "One" (תקליטור). U2. ארצות הברית. איילנד רקורדס. 1992.
- ^ U2 | Awards, AllMusic (באנגלית)
- ^ U2, Billboard (באנגלית אמריקאית)
- ^ פלנגן (1996), עמ' 58
- ^ קוגן (2008) עמ' 27
- ^ 1 2 פלנגן (1996) עמ' 55
- ^ 1 2 מקגי (2008) עמ' 145
- ^ Robert Christgau: Pazz & Jop 1992: Critics Poll, www.robertchristgau.com
- ^ דל ג'יימס, I, AXL, מגזין RIP, 1992
- ^ Matthias Muehlbradt, Andre Axver, U2 One - U2 on tour, U2gigs.com
- ^ Andy Greene, U2 Honor B.B. King, Mock the Edge's Fall at Second Show, Rolling Stone, 2015-05-16 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Pareles, Jon (1992-03-11). "Review/Rock; U2 Restyled, With Props and a Nod to the Fringes". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-02-10.
- ^ RollingStone.com: News - 500 Greatest Songs, web.archive.org, 2004-12-30
- ^ Rolling Stone, The 500 Greatest Songs of All Time, Rolling Stone, 2021-09-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Ep. 182 | 100 Greatest Songs of the 90s (Hour 5) | The Greatest | Episode Summary, Highlights, and Recaps | VH1.com, web.archive.org, 2013-11-13
- ^ The Songs That Shaped Rock and Roll | The Rock and Roll Hall of Fame and Museum, web.archive.org, 2010-03-17