Salam Affandina
Salam Affandina (בערבית מצרית: سلام أفندينا, בתרגום חופשי: "ברכה לאדון") היה ההמנון הלאומי של מצרים.
 | |
| תווים | |
| מדינה | מצרים |
|---|---|
| מילים | אינסטרומנטלי |
| לחן | ג'וזפה פוג'ולי |
| תאריך מעמד רשמי | 1871-1922, 1936-1960 |
ההמנון
עריכהב-1871 הגיע ג'וזפה ורדי עם תזמורתו למצרים, והם ביצעו לראשונה את האופרה "אאידה". ג'וזפה פוג'ולי, חצוצרן בתזמורת, הלחין מנגינה קצבית שנועדה לסייע לחיילים לשמור על קצב. שליט ח'דיוות מצרים, אסמאעיל פאשא, שמע את המנגינה וקבע שהיא תשמש כהמנון הלאומי.[1] ההמנון הוא אינסטרומנטלי. הוא היה בשימוש עד 1917 על ידי הח'דיווה ועל ידי יורשתה סולטנות מצרים.[2]
ב-1917, בתקופת שלטונו של פואד הראשון, נוספו להמנון מילות שבח למלך. ב-1922, עם הקמת ממלכת מצרים, הוחלף ההמנון בשיר "اسلمي يا مصر" (אנ'), וב-1936 החזיר פארוק, מלך מצרים את השימוש בהמנון הישן.[3] בשנת 1953, לאחר מהפכת 1952 במצרים, שונה שמו ל"המנון הרפובליקה המצרית" (בערבית: السلام الجمهورى المصرى). ב-1958, עם הקמתה של הרפובליקה הערבית המאוחדת, שולב ההמנון עם המנון סוריה. ההמנון המשולב היה בשימוש עד 1960, ואז הוחלף בהמנון "والله زمان يا سلاحي" (אנ').
לפי אתר נשיאות מצרים, המלחין הוא ג'וזפה ורדי עצמו והוא מילולי: نــــســر مــصـر ارتــفــع واعـــلُ طـــول الـــزمــــن, شــعـب مـصـر اجتمع حـــول جــيــش الـوطـــن, كـــــــــــلــــنا كــــــــــلــــنا حـــــــارس لـــلــــحــــمـــى, كـــــــــــلــــنا كــــــــــلــــنا بـــــــــــــاذل لــــلـــــدمــــى, لـلأمـام يا حماة العلم للأمام واصعدوا للقمم, شــعــب هــذا الـوطـن لــــلــــعـــــــلا جــــــنــــــدوا, شــعــب هــذا الـوطـن كـــــــلــــــهــــــم ســـــيــــــدُ.[4][3]
שימושים אחרים
עריכה
שימוש על ידי הכנסייה האורתודוקסית הקופטית
עריכהמנגינת ההמנון אומצה על ידי הכנסייה הקופטית האורתודוקסית למילות השיר "Kalos Akee". המנון זה מושר כדי לקבל את פני האפיפיור הקופטי עם חזרתו למולדת לאחר מסעותיו בחו"ל. לשיר המקורי לא היה לחן משלו, וכל אחד מבתיו הושר בלחן ששנלקח מאחד השירים בכנסייה. במאה ה-20, הזמר מיכאיל גירגיס אל-בתאנוני (אנ') התאים את הלחן לשיר.[5]
שימוש בקהילות עדות המזרח
עריכההלחן אומץ על ידי יהודים ספרדים והוצמד למילים "גדלו לה' איתי" הנאמרות בעת הוצאת ספר התורה[6] ולשיר "רועה נאמן" שהושר בחג השבועות ביהדות חלב.[7]
הלחן הותאם גם לשיר "יחיד אל דגול מרבבה" המושר בעת כניסת רבנים לאירוע.[8] ההתאמה למילים אלו בוצעה לראשונה בסוכות 1925, על ידי מקהלת תלמידי תלמוד תורה לרגל ביקורו של הנציב העליון הרברט סמואל בשכונת הבוכרים.[9]
בכל ההתאמות לעברית לא מדובר בהתאמה מדויקת אלא בביסוס על הלחן עם שינויים.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ אריה יואלי, לא תאמינו מאיפה הגיעה המנגינה הספרדית של הוצאת ספר תורה, באתר "סרוגים", 28 בינואר 2021
- ^ Egypt (to 1958), nationalanthems.info (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 جريدة الدستور, أسرار النشيد الوطني لمصر.. «عبد الناصر رفض كلمة الله أكبر لسبب غريب», جريدة الدستور, 29 בינואר 2020
- ^ המנון מצרים, באתר נשיא מצרים
- ^ Papal Hymns - ألحان البابا :: Kalos Akee :: كالوس إكي إ :: Ⲕⲁⲗⲱⲥ ⲁⲕⲓ̀ ϣⲁⲣⲟⲛ ⲙ̀ⲫⲟⲟⲩ, tasbeha.org
- ^ אריה יואלי, המנגינה של 'אשרי העם' היא המנון מצרים לשעבר, באתר "סרוגים", 1 בינואר 2021
- ^ רועה נאמן הוא – פזמון לחג שבועות, באתר המרכז העולמי למורשת יהודי חלב
- ^ מילות השיר "יחיד אל דגול מרבבה" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^
מנשה הראל תולדות ישראל חלק א, סרטון בערוץ "ToldotYisrael", באתר יוטיוב (אורך: 02:34:54) דקה 29
