תסמונת X שביר
תסמונת X שביר או תסמונת מרטין-בל, היא תסמונת גנטית המופיעה כמגוון תסמינים פיזיים, אינטלקטואליים, רגשיים והתנהגותיים בטווח מתון עד חמור. לבעלי לקות זאת ישנם תווי פנים ייחודיים, סימפטומים המזכירים את הקשת האוטיסטית, עם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות - דיכאוניים[1][2] או אפילפטיים[3], כשרבים מהם לוקים גם במוגבלות שכלית התפתחותית.
 | |
| תחום |
גנטיקה רפואית  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
943776 |
| MeSH | D005600 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
Q99.2 |
| ICD-11 |
LD55 |
  | |
גורמים
עריכהתסמונת X שביר קשורה בהרחבת מספר ההכפלות של רצף תלת-בסיסי (CGG) ב-DNA שבפרומוטור לגן ל-FMR-1 על כרומוזום X. באופן טבעי, פרומוטור זה מכיל בין 29 לבין 31 הכפלות כאלה. אולם אם מספר ההכפלות רב מ-200 (יש הטוענים - רב מ-230), הן גורמות להפסקת היקשרות גורמי שעתוק לפרומוטור זה. כתוצאה מכך, נוצרת כמות לא מווסתת של החלבון FMRP (fragile X-mental retardation protein), הדרוש להתפתחות תקינה של אקסונים וסינפסות ולתפעול תקין של חלקים מרכזיים של מערכת העצבים. ההרחבה של מספר החזרות בצורה כזו גורמת למתילציה של מקטע DNA זה, הגורר השתקה של ביטוי הגן.
ישנם שני סוגים של נשאים של לקות זו:
- נשאות של הורשה רצסיבית על כרומוזום X (תאחיזה רצסיבית על X). דהיינו, לנשים שיש להן אלל מוטנטי לגן זה, באחד משני כרומוזומי ה-X שלהן והן בעלות בן זוג בעל אלל תקין לחלוטין- יש 50% סיכוי להוריש את האלל המוטנטי לצאצאיהן. בת או בן שלהן, שאינם מקבלים את האלל המוטנטי, הם ״נורמטיביים״ לחלוטין ואינם אפילו נשאים. בן שכן מקבל את האלל המוטנטי לוקה בתסמונת. בת שמקבלת את האלל המוטנטי היא או נשאית או לוקה בתסמונת. רמת הלקות של בת בעלת לקות תהיה נמוכה מבן אשר לוקה בתסמונת וגם במקרה זה יש דרגות חומרה שונות, תלוי בהשתקה של כרומוזום X.
- גברים ונשים, שבעותק של גן זה אצלם יש בין 55 ל-200 הכפלות (מצב קדם מוטנטי), ולכן בתאי המין שלהם יש סיכוי רב למוטציה שיוצרת תסמונת זו. אם מוטציה כזו נוצרת בביצית, המצב דומה לזה שבקבוצה הקודמת. אם המוטציה נוצרת בתא זרע, התוצאה היא שנולדת בת נשאית ל-X שביר.
קיימים גם שילובים של שתי הקבוצות, למשל אישה שנשאית בכרומוזום X אחד ובעלת קדם מוטציה בשני, או אישה נשאית שלבן הזוג שלה יש קדם מוטציה. שיעור הנשאים משני הסוגים יחד הוא 1 מכל כ-800 גברים ו-1 מכל 259 נשים[4]. הערכות שיעור החולים במחלה הן כ-1 מכל 4,000 גברים וכ-1 מכל 6,000–8,000 נשים[5].
משערים כי המתילציה של FMR1 באתר Xq27.3 היא שגורמת לכרומוזום להראות "שביר" באזור זה תחת המיקרוסקופ, תופעה שנתנה לתסמונת את שמה.
בדיקה גנטית לתסמונת X שביר
עריכהניתן לבדוק את מספר ההכפלות בגן FMR1 על ידי בדיקה גנטית. בדיקה זו מוצעת במקרים הבאים:
- בדיקה אבחנתית לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לאבחון מדויק של המחלה.
- בדיקת סקר גנטי לאישה לפני הריון או בתחילתו. בדיקה זו נמצאת בסל הבריאות ובעקבות אחוז נשאיות גבוה לתסמונת ה-X השביר, בדיקת נשאות מומלצת לביצוע לכלל הנשים בגיל הפוריות.
- אבחון טרום לידתי או אבחון טרום השרשה לעובר כאשר האישה נמצאה נשאית לתסמונת X שביר.
בדיקה גנטית ל-X שביר מבוצעת בבדיקת דם פשוטה שהפיענוח שלה אורך מספר שבועות. לכן, משרד הבריאות ממליץ על ביצוע בדיקת הנשאות בשלבי תכנון הריון.
מאפיינים פיזיים
עריכהישנם מאפיינים פיזיים שונים אשר ניתן למצוא אצל בעלי תסמונת ה-X השביר. ביניהם בולטים: אפרכסות אוזניים גדולות ובולטות אשר ניתן לראות בעיקר בקרב הגברים הלוקים בתסמונת זו ובקרב כ-75% מהנשים הלוקות בה. בנוסף, אצל הגברים ניתן להבחין באשכים גדולים מהנורמה עוד לפני גיל ההתבגרות המינית ולאחריה. היקף הראש גדול מהממוצע ומוארך יותר. ישנם תסמינים פיזיים נוספים הקשורים לבעיה ברקמות החיבור בגוף. בין היתר ניתן לראות אצלם כף רגל שטוחה, בעיה במסתמי הלב המובילה לבעיות במחזור הדם, דלקות אוזניים כרוניות כתוצאה מבעיות ניקוז בחצוצרות השמע, חריצים וקמטים בגולגולת הנגרמים מהתעבות א-נורמלית של העור בקרקפת, מתיחת האצבעות או האגודל מעבר לנורמה כתוצאה של רקמת חיבור רופפת. בקרב הנשים הלוקות בתסמונת זו ניתן לראות אצל אחת מתוך שש הפסקה מוקדמת של הוסת, עוד לפני גיל 40.
מאפיינים קוגניטיביים
עריכהיותר מ-80% מהלוקים בתסמונת סובלים מעיכוב בהתפתחות הקוגניטיבית,המתבטא בפיגור קל-גבולי בקרב 10%-15% מהגברים הלוקים בה ובקרב כ-70% מהנשים הלוקות בה. השאר מתפקדים ברמות נמוכות יותר. כשליש מהלוקים בתסמונת סובלים בנוסף גם מאוטיזם. דלקות האוזניים החוזרות פוגעות לרוב גם בשמיעה וגורמות לתפקוד שמיעתי לקוי.
קישורים חיצוניים
עריכה
- תסמונת X שביר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ BMC Neurol. 2009 Oct 13;9:53. Systematic review of pharmacological treatments in fragile X syndrome. Rueda JR, Ballesteros J, Tejada MI.
- ^ Per Med. 2008 Nov;5(6):599-607. Pharmacology and genetics of autism: implications for diagnosis and treatment. Brkanac Z, Raskind WH, King BH.
- ^ J Med Genet. 2009 Sep;46(9):577-84. Fragile X syndrome: from molecular genetics to therapy. D'Hulst C, Kooy RF.
- ^ What Causes Fragile X Syndrome?, באתר FRAXA Research Foundation
- ^ Fragile X Syndrome, באתר CDC - Centers for Disease Control and Prevention
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.