אסיאט
אָסִיאָט (בגרינלנדית: Aasiaat – עכבישים, ובאורתוגרפיה הישנה Ausiait), לשעבר אֵגֵדֶסְמִינְדֶה (בדנית: Egedesminde), היא עיר במערב גרינלנד השוכנת בדרום מפרץ דיסקו. זוהי העיר החמישית בגודלה בגרינלנד, והיא שייכת מנהלית למחוז קקרטליכּ.
 סמל אסיאט | |
,_1879_(8472508837).jpg) | |
| אסיאט בציור משנת 1879 | |
| טריטוריה |
 גרינלנד |
|---|---|
| מחוז | קקרטליכּ |
| ראש העיר | אולה דורף (סיומוט) |
| תאריך ייסוד | 1759 |
| שטח | 4,000 קמ"ר |
| גובה | 1.0 מטר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 3,069 (1 בינואר 2020) |
| קואורדינטות | 68°42′35″N 52°52′10″W / 68.709722222222°N 52.869444444444°W |
| אזור זמן | UTC -3 |
| http://www.aasiaat.gl// | |
היסטוריה
עריכהבחפירות ארכאולוגיות שנערכו באזור העיר, נמצאו שרידים המתוארכים לאלף החמישי לפני הספירה. המתיישבים המודרניים הגיעו לאזור בסביבות שנת 1200. מתיישבים אלו התבססו על ציד כלב ים נבלי ודגי קפלין בסתיו ובאביב, דג הליבוט ואייל הצפון בקיץ, ושל חדשן ולבנתן לבן בחורף. בקיץ, כשהמפרץ הפשיר, השתמשו התושבים בקייאקים ובאומיאקים (Umiak), ובחורף השתמשו במזחלות כלבים.
היישוב הנוכחי נוסד בשנת 1759 על ידי נילס אגדה (Niels Egede), בנו של המיסיונר הנורווגי הנס אגדה, והוא קרא ליישוב על שמו. בשנת 1763 הועבר היישוב למיקומו הנוכחי, לאחר שבתחילה הוקם היישוב כ-125 קילומטרים דרומית. מרבית תושבי אסיאט התפרנסו מציד לווייתנים. בשנת 1770 התפשטה בעיר מגפת אבעבועות שחורות, שהרגה תושבים רבים. בתחילת המאה ה-19 החלה האוכלוסייה להתייצב, והיא צמחה מ-390 בשנת 1805, ל-1,260 בשנת 1901.
ב-3 במאי 1940 נחתם הסכם קקרטרסואק, שאפשר למטוסי הסיוע של ארצות הברית וקנדה להשתמש במרחב האווירי של גרינלנד, איסלנד וסקוטלנד, בדרכם לאיים הבריטיים. דנמרק, שהייתה תחת שלטון הנאצים, נותקה מגרינלנד המרוחקת. ארצות הברית וקנדה ניצלו זאת ואחסנו אספקה ליד העיר, וכן ליד ערים נוספות באזור כסיסימיוט, ואומאנאק (Uummannaq).
בשנת 1942 בנתה ארצות הברית בעיר תחנה לחיזוי מזג אוויר. בשנת 1950 נבנו בעיר תחנת כוח ותחנת תקשורת.
בשנת 1998 נפתח בעיר שדה התעופה שבו מסלול באורך 799 מטרים. לפני כן התחבורה האווירית בוצעה באמצעות מסוקים בלבד. נכון ל-2013 מתגוררים באסיאט ובעיירה הסמוכה כּנגאציאק (Kangaatsiaq) כ-4,800 תושבים.
גאוגרפיה
עריכהתחום השיפוט של אסיאט כולל בתוכו מספר איים. האי הגדול הוא הארכיפלג אסיאט סקרשֹיופ נונה (Saqqarliup Nunaa) שאינו מיושב בקביעות, אולם קיימים בו מבנים המשמשים לתיירים. בקצה המערבי של האי נמצא הכפר הנטוש מאנרמיוט (Manermiut).
העיר אסיאט, נמצאת על אי ששמו אסיאט, וממוקם צפונית-מערבית לסאקארליופ נונה.
היישוב אכּונאק (Akunnaaq) ממוקם באי בשם זה, הנמצא כ-23 קילומטרים מזרחית לאסיאט.
היישוב כּיציסוארסואיט (Kitsissuarsuit) ממוקם באי בעל אותו השם, הנמצא כ-21 קילומטרים צפונית-מערבית לאסיאט.
האי וסטר איילן (Vester Ejland) ובו כפר נטוש באותו השם, נמצא כ-29 קילומטרים דרומית-מערבית לאסיאט.
דמוגרפיה
עריכהאסיאט היא העיר החמישית בגודלה בגרינלנד.
כלכלה
עריכהדיג שרימפסים וסרטנים ובניית סירות הם מקור ההכנסה העיקרי לרבים מתושבי העיר. אזור הארכיפלג מציע אטרקציות תיירותית מגוונות, כשיט בקיאקים, סקי למרחקים, נסיעה במזחלות כלבים וצפייה בלווייתנים.
חינוך
עריכהבעיר יש בית ספר יסודי בשם "Gammeqarfik"[1], בית ספר תיכון בשם "GU-Aasiaat"[2], בית ספר מקצועי בשם "Piarersarfik" ובית ספר ללקויי למידה בשם "ADO Lyngep Atuarfia".
תחבורה
עריכהקו המעבורת "Arctic Umiaq", המקשרת בין נארסאק לאילוליסאט, עוצר בעיר. חברת הספנות "Diskoline" מפעילה קווי מעבורת בתוך מפרץ דיסקו.
משדה התעופה של העיר יוצאות טיסות סדירות של אייר גרינלנד לכפרים במפרץ דיסקו, לאילוליסאט ולקאנגרלוסואק. חברת התעופה פליגפיילג איסלנדס מפעילה לעיתים טיסות שכר לשדה.
אקלים
עריכה| אקלים באסיאט | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | −10.2 | −12.2 | −12.8 | −6.3 | 0.7 | 5.2 | 8.5 | 7.7 | 4.2 | −0.4 | −3.9 | −7.2 | −2.22 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | −16.7 | −19.1 | −19.9 | −13.4 | −4.5 | 0.2 | 3.0 | 3.0 | 0.5 | −4.2 | −8.3 | −12.7 | −7.67 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 16 | 16 | 18 | 20 | 18 | 24 | 27 | 34 | 37 | 29 | 37 | 26 | 302 |
| מקור: המכון המטאורולוגי הדני[3] | |||||||||||||
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ אתר בית הספר gammeqarfik
- ^ אתר תיכון GU-Aasiaat
- ^ האקלים באסיאט באתר המכון המטאורולוגי הדני