אאוסוציאליות
אאוסוציאליות (באנגלית: Eusociality, נגזרת של המילה היוונית εὖ, טוב) היא הרמה הגבוהה ביותר של ארגון חברתי בעולם החי. היא מוגדרת על ידי המאפיינים הבאים: שיתוף פעולה בגידול צאצאים (כולל גידול צאצאים של אחרים), מושבה שבה גדלים בניהם של מספר דורות זה אחר זה, וחלוקת עבודה בין כתות (קאסטות) מתרבות ובלתי מתרבות. חלוקת העבודה ברבייה יוצרת פרטים מתרבים הנקראים "מלכות" ופרטים שאינם מתרבים הנקראים "עמלות".
אאוסוציאליות נבדלת ממערכות חברתיות אחרות בכך שבה בדרך כלל מאבדים פרטים בקאסטה אחת את היכולת לבצע לפחות אחת ממטלותיהם או התנהגויותיהם של יחידים בקאסטות אחרות.
אאוסוציאליות קיימת בחרקים מסוימים, בסרטנאים וביונקים. היא נצפתה ונחקרה בעיקר בדבוראים (נמלים, דבורים וצרעות) ובטרמיטים (ומוסברת בעיקר על ידי ההפלודיפלואידיות שלהם). במושבה יש הבדלי קאסטות (מעמדות ותפקידים): מלכות וזכרים פוריים הם המתרבים, בעוד שחיילים ופועלים עובדים יחדיו כדי ליצור סביבת מחיה המיטיבה עם תהליך הרבייה. גם מספר יונקים הם מינים אאוסוציאליים, בהם החולד העירום וחולד דמאראלנד. גם מיני חסילונים הם אאוסוציאליים. הסוציוביולוג אדוארד א' וילסון טען שבני אדם הם מין אאוסוציאלי, אבל הטיעון שלו הופרך על ידי ביולוגים אבולוציוניים, שציינו שבקרב בני אדם אין חלוקה פיזיולוגית שמקורה גנטי של עבודה יצרנית, ושכל חלוקה כזו היא במקורה תרבותית.[1]
אובחנו מספר דרגות של חברתיות בבעלי חיים, שנמצאות על רצף שבין אאוסוציאליות מלאה לבין מינים שהם יחידאים. בנוסף, מינים רבים מוגדרים כמינים קדם-חברתיים – מינים שהפרטים בהם חיים בבדידות בדרך כלל, אך פועלים יחדיו למען מטרה משותפת – וכן דרגות נוספות של שיתוף פעולה, שנמדדות בין היתר בממדי שיתוף הפעולה, במשך הזמן שבו הוא מתקיים, באופני חלוקת העבודה וכן ברמת ההשקעה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אאוסוציאליות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Herbert Gintis, Clash of the Titans: Book review of 'The Social Conquest of Earth' by Edward O. Wilson, BioScience 2012, volume 62, issue 11 pp. 987–991, doi=10.1525/bio.2012.