סוציוביולוגיה

סוציוביולוגיה היא תחום במדע שמבוסס על ההשערה שהתנהגות חברתית נוצרה בעקבות האבולוציה. הסוציוביולוגיה מנסה לנתח ולהבין התנהגות חברתית בהקשר זה ובהתאם להשערה זו. התחום קשור בעיקר לביולוגיה ובסוציולוגיה, אך משתמש גם במידע ורעיונות מתחומים רבים אחרים, כמו אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, אתולוגיה וגנטיקה.

תרשים המתאר רשת חברתית

סוציוביולוגים חוקרים את ההתנהגות החברתית של בעלי חיים שונים, החל בנמלים וכלה באריות. הם מנסים להראות שכמו שהברירה הטבעית הובילה להתמודדות טובה יותר של חיות עם הסביבה הטבעית שלהן, כך היא גם הובילה להתפתחות של התנהגות חברתית שמועילה לפרט ומשמרת אותו.

המונח "סוציוביולוגיה" היה קיים כבר בשנות הארבעים, אך הוא התפרסם והחל להתבסס כתחום רק בשנת 1975, עם פרסום הספר "סוציוביולוגיה – הסינתזה החדשה" מאת אדוארד א' וילסון, שנחשב לאבי הסוציוביולוגיה.

היסטוריה

עריכה
 
אדוארד וילסון נחשב לאבי הסוציוביולוגיה

העניין של מדענים, פסיכולוגים ופילוסופים בהשפעת האבולוציה על ההתנהגות קיים כבר מאז שהאבולוציה התגלתה על ידי צ'ארלס דרווין. לדוגמה: הזואולוג הרוסי פיטר קרופוטקין פרסם בשנות התשעים של המאה ה-19 ספר בשם "עזרה הדדית: פקטור של האבולוציה".

המושג "סוציוביולוגיה" נטבע בשנת 1946 בכנס בנושא גנטיקה והתנהגות חברתית. הוא הפך למושג מוכר עם פרסומו בשנת 1975 של הספר "סוציוביולוגיה – הסינתזה החדשה", מאת המירמקולוג האמריקאי המפורסם אדוארד וילסון. הספר עסק בניסיון להסביר את ה"מכניקה האבולוציונית" שמאחורי התנהגויות כמו אלטרואיזם או תוקפנות תוך מינית אצל בעלי חיים. הספר התמקד בנמלים, תחום התמחותו של וילסון, אך עסק גם בבעלי חיים אחרים.

עבודתו החלוצית של וילסון הובילה לניסיונות רבים להסביר תופעות דומות, והסוציוביולוגיה התפתחה כתחום נפרד במשך שלושת העשורים שאחרי פרסום הספר.

פירוט על הסוציוביולוגיה

עריכה

פיתוחה של תורת האבולוציה פתר שאלות רבות בביולוגיה, אך גם יצר שאלות רבות אחרות. על פניו, תופעות התנהגותיות רבות של בעלי חיים ממינים שונים אינן מתיישבות עם תורת האבולוציה, כי לא נראה שהן מקדמות את הישרדות הפרט. הסוציוביולוגיה מנסה להסביר חלק מתופעות אלו – התופעות הקשורות לחברה והתנהגות חברתית.

לסוציוביולוגיה שתי הנחות יסוד:

  1. ישנן צורות התנהגות חברתיות תורשתיות, שעוברות ב-DNA
  2. צורות התנהגות אלו נבררות על ידי הברירה הטבעית, ולכן סביר להניח שאלו שנותרו הן אלו שמסייעות לפרט לשרוד

לאחר שהניח את שתי הנחות אלו, מנסה הסוציוביולוג להבין ולהסביר כיצד תופעות חברתיות שונות שרדו את הברירה הטבעית, כלומר – מדוע הן מסייעות לפרט לשרוד.

דוגמה להסבר סוציוביולוגי

עריכה

אריות זכרים שמגיעים למעמד גבוה בלהקה הורגים גורים שאינם צאצאים שלהם. לכאורה, נראה שהתנהגות זו אינה הגיונית, ואינה מתיישבת עם תורת האבולוציה כי היא פוגעת בסיכויי ההישרדות של המין.

הסוציוביולוג יסביר שהתנהגות זו מתיישבת להפליא עם תורת האבולוציה, כי לאריות שהרגו צאצאים של אחרים יהיו יותר צאצאים (באחוזים) מאשר אריות שהשאירו אותם בחיים, וחתך האוכלוסייה של צאצאיהם בדור הבא יהיה גדול יותר. על כן, באמצעות הברירה הטבעית, נכחדו האריות שאינם הורגים צאצאים, והשתמרו הגנים של האריות שכן הורגים.

ביקורת על הסוציוביולוגיה

עריכה

הסוציוביולוגיה שנויה במחלוקת בקרב אנשי מדע רבים כבר מאז פרסום ספרו של וילסון. בין המבקרים החשובים ניתן למנות את ריצ'רד לוונטין, ביולוג מפורסם ומומחה לתורת האבולוציה ואת המדען המפורסם סטיבן ג'יי גולד.

מבחינה מוסרית, טענו שהסוציוביולוגיה מעודדת דטרמיניזם ביולוגי – סוג של דטרמיניזם המתבסס על הביולוגיה, ומניח שהגנים קובעים את האופי וההתנהגות של האדם, לדוגמה: "רוצחים אינם פחות מוסריים מבני אדם רגילים, כי הגנים שלהם הם שגרמו להם להיות רוצחים". מבקרים חריפים יותר אף קישרו בין הסוציוביולוגיה לאאוגניקה ולדרוויניזם חברתי.[1] הועלו טענות על אג'נדה פוליטית (שמרנית-ימנית) שהסוציוביולוגיה מקדמת.

וילסון ואחרים מחו על הטענה, וטענו שהם אינם מקדמים שום אג'נדה, ושהם מדברים על המצוי בטבע ולא על הרצוי. נטען כנגדם שהתחום מערבב לעיתים קרובות בין רצוי למצוי.[2][3]

מלבד הטענות המוסריות, ביולוגים רבים דוחים את תקפותה המדעית של הסוציוביולוגיה, וטוענים שהנחות היסוד שלה אינן מתיישבות עם המציאות.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Pinker, Steven (2002). The Blank Slate: The Modern Denial of Human Nature. New York: Viking.
  2. ^ Richard Lewontin, Leon Kamin, Steven Rose (1984). Not in Our Genes: Biology, Ideology, and Human Nature. Pantheon Books
  3. ^ ראו גם: בעיית הרצוי-מצוי