אבגר החמישי, מלך אוסרואנה
אַבְּגָר הַחֲמִישִׁי (סורית: ܐܒܓܪ ܚܡܝܫܝܐ ܐܘܟܡܐ (אבגר חמישיא אוכמא) המאה ה-1 לפנה"ס - 50 לספירה לערך), היה מלך אוסרואנה מן השושלת האבגרית שקיבל עליו את הנצרות. מכונה גם אוכמא (בסורית ובניבי ארמית נוספים: השחור) עקב מחלת עור שבה לקה, ייתכן סוג צרעת.
 | |||||
| איקונה של אבגר החמישי אוחז במנדיליון | |||||
| לידה | המאה הראשונה לפנה"ס | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 50 לספירה לערך | ||||
| מדינה | אוסרואנה | ||||
| מקום קבורה |
church of Apgar  | ||||
| בן או בת זוג |
הלני המלכה | ||||
| השושלת האבגרית | |||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
אף שהיסטוריונים ארמנים, דוגמת מובסס חורנאצי, מייחסים לאבגר החמישי, ולשושלת האבגרית בכלל, מוצא ארמני, הן טקיטוס, היסטוריון כמעט בן-תקופתו של אבגר, והן היסטוריונים מודרניים, משערים כי מוצא השושלת האבגרית הוא ערבי-נבטי.
מובסס חורנאצי מציין גם כי אשתו הראשית של אבגר הייתה הלני המלכה, אם כי לפי יוסף בן מתתיהו היא הייתה אשתו של מונבז הראשון מחדיב.
שלטונו
עריכהאבגר, בנו של מענו השלישי, מלך באדסה בשתי תקופות: 4 לפנה"ס–7 לספירה, אז מלך אחיו מענו הרביעי, ושוב מ-13 עד 50 לספירה.
מכתבו של אבגר לישו
עריכהאבגר החמישי מתואר כאחד המלכים הראשונים שקיבלו עליהם את הנצרות, עת ניצר אותו אדאי מאדסה (תדאוס מאדסה), אחד משבעים השליחים. ההיסטוריון אוסביוס מקיסריה מתאר בכתביו כי בבתי הגנזים באדסה היה עותק של חלופת מכתבים בין אבגר לישו. חלופת מכתבים זו כללה את מכתבו של אבגר ותשובתו של ישו. ב-15 באוגוסט 944, קיבלה כנסיית מרים הקדושה מבלאכרנה שבקונסטנטינופול את המכתב ואת המנדיליון – פיסת בד עם העתק פניו של ישו. המכתב והמנדיליון הועברו בהמשך לכנסיית הבתולה מפארוס.
סיפור זה רכש פופולריות רבה, הן בנצרות המזרחית והן בנצרות המערבית במהלך ימי הביניים. מכתבו של ישו הועתק על קלף, נחרט בשיש ובמתכת ושימש קמע. מחלופת מכתבים זו שרדו לא רק הטקסט בסורית, אלא גם תרגום ארמני, שתי גרסאות יווניות בלתי תלויות הקצרות יותר מן הטקסט הסורי ומספר תחריטי אבן.
תוכן מכתבו של אבגר:
אבגר, שליט אדסה, לישו הרופא הטוב שהופיע בארץ ירושלים, ברכות. שמעתי את הדיווחים על אודותיך ורפואותיך כפי שבוצעו על ידיך ללא תרופות או צמחי מרפא. הרי נאמר שאתה פוקח עיני עיוורים ומוליך את הצולעים, שאתה מחטא מצורעים ומטהר רוחות רעות ושדים, וכי אתה מרפא את המוכים במחלות ממושכות ומחייה מתים. מששמעתי את כל הדברים הללו על אודותיך, הסקתי אחד משניים: או שאתה אלוהים, שירד מן השמיים לעשות את כל הדברים הללו, או שאתה בן האלוהים. משום כך אני כותב לך בבקשה אם תוכל לטרוח ולבוא אליי ולרפא את כל החוליים שמהם אני סובל. הרי שמעתי שהיהודים מלחשים נגדך וזוממים לפגוע בך. אבל יש לי עיר קטנה מאוד, אך אצילית, אשר גדולה מספיק עבור שנינו.
על כך השיב לו ישו:
ברוך אתה שהאמין בי מבלי ראות אותי. הרי כתוב על אודותיי שאלה שראוני לא יאמינו בי, ואלה שלא ראוני יאמינו וייגאלו. אבל בנוגע לדברים שכתבת לי, שעליי לבוא אליך, הרי זה הכרחי עבורי לקיים את כל הדברים שלשמם נשלחתי, ולאחר שאקיימם אילקח שוב להוא ששלחני. אך אחרי שאילקח, אשלח לך את אחד משליחיי, שיוכל לרפא מחלתך ולתת לך ולבני ביתך חיים.
חליפת המכתבים בין אבגר לישו קיבלה מקום גם בליטורגיה הנוצרית. הסורים מעלים את זכר ההתכתבות עם אבגר במהלך לנט. בליטורגיה הקלטית, הליבר הימנורום, מזכיר שתי שורות מן המכתב.
אבגר נחשב קדוש, ולזכרו מציינים זרמים שונים בנצרות ימים וארוחות חג. הכנסייה האורתודוקסית עורכת את סעודת חגו ב-11 במאי וב-28 באוקטובר. הכנסייה הסורית-אורתודוקסית מציינת זאת ביום חמישי של השבוע השלישי של לנט. הכנסייה האפוסטולית הארמנית מציינת אותו מדי יום במיסה.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Leclercq, Henri (1913). "The Legend of Abgar" . In Herbermann, Charles (ed.). Catholic Encyclopedia. New York: Robert Appleton Company.