אבראהים ראיסי

אבראהים ראיסי סאדאתי
ابراهیم رئیس‌الساداتی
לידה	14 בדצמבר 1960; משהד, המדינה האימפריאלית של איראן
נהרג	19 במאי 2024 (בגיל 63); מחוז ורזקאן, פרובינציית מזרח אזרבייג'ן, איראן
שם לידה	ابراهیم رئیس‌الساداتی
מדינה	איראן
מקום קבורה	מקדש האימאם א-רידא
השכלה	Shahid Motahari University; חווזה עלמיה בקום ;
מפלגה	אגודת הכמורה הלוחמנית
דת	אסלאם שיעי
בן או בת זוג	ג'מילה אלאמולהודה (1983–2024)
	raisi.ir
	5 באוגוסט 2021 – 19 במאי 2024; (שנתיים)
תחת המנהיג העליון	עלי ח'אמנאי
	→ חסן רוחאני מוחמד מוח'בר (מ"מ) ←
	7 במרץ 2016 – 19 במאי 2024; (8 שנים)
	7 במרץ 2016 – 19 במאי 2024; (8 שנים)
	23 באוגוסט 2014 – 6 במרץ 2016; (שנה)
	23 באוגוסט 2014 – 6 במרץ 2016; (שנה)
פרסים והוקרה
	טיים 100 (2021); Order of Islamic Revolution (2021) ;
חתימה

אֶבּראהים ראיס אלסאדאתי, הידוע יותר כאֶבּראהים ראיסי (בפרסית: سیّد ابراهیم رئیس‌الساداتی; 14 בדצמבר 1960 – 19 במאי 2024)^[1] היה איש דת ומדינאי איראני אשר כיהן כנשיאה השמיני של איראן בשנים 2021–2024.

קודם היבחרו לנשיאות, כיהן במספר משרות במערכת המשפט של איראן, ביניהן כסגן נשיא בית המשפט העליון (2004–2014), כתובע הכללי של איראן (2014–2016) ואף כנשיא בית המשפט העליון (2019–2021). כמו כן שימש כיושב ראש אסתאן-י קודס-י רזאווי (פרסית: آستان قدس رضوی; קרן צדקה עשירה ורבת-השפעה) בשנים 2016–2019 וכן כתובע וכסגן התובע של טהראן בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. היה גם חבר במועצת המומחים האיראנית מטעם מחוז דרום ח'וראסאן, ונבחר לראשונה לתפקיד זה בבחירות 2006.

ראיסי התמודד לראשונה לנשיאות ב-2017, כנציג של מפלגת חזית המהפכה האסלאמית, אך הפסיד לחסן רוחאני. ב-2021 התמודד בשנית וניצח לאחר שזכה ב-62% מהקולות^[2].

ב-19 במאי 2024 אחר הצהריים התרסק מסוקו לאחר שחזר ממפגש עם נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב^[3]. על פי הסהר האדום האיראני, הוא נהרג יחד עם שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדאללהיאן ושאר חברי המשלחת^[4].

ראיסי היה ידוע לשמצה בתור "הקצב של טהראן" ו"התליין מטהראן" בשל תפקידו בסדרת הוצאות להורג במהלכן הוצאו להורג בין 4,482 ל-30,000 פעילי ותומכי מוג'אהדין ח'לק וארגוני שמאל אחרים^[5]^[6]^[7]^[8].

שנותיו הראשונות

ראיסי נולד ב-14 בדצמבר 1960, במחוז נוע'אן של העיר משהד. אביו, סייד חאג'י, נפטר כשהיה בן חמש. בגיל 15 הוא נרשם ללימודים בסמינר קום, החווזה הגדולה ביותר. באתר האינטרנט של ראיסי עצמו מצוין כי הוא בעל תואר שני במשפט בינלאומי פרטי ממוסד בלתי ידוע, וכמו כן בעל דוקטורט בתחום תורת המשפט ויסודות ההלכה האסלאמית, מאוניברסיטת השהיד מוטאהרי.

קריירה משפטית

ראיסי נואם מעל דוכן הנושא את תמונתו של רוחאללה ח'ומייני בימי מלחמת איראן–עיראק, שנות ה-80

ב-1981 מונה ראיסי לתובע הראשי של העיר כרג'. בהמשך, מונה גם לתובע הראשי של העיר המדאן, וכיהן בשני התפקידים במקביל. הוא היה פעיל בו-זמנית כראש התביעה של שתי הערים הללו, המרוחקות כ-300 קילומטר האחת מהשנייה. לאחר כארבעה חודשים מונה לתובע הראשי של מחוז המדאן.

סגן התובע של טהראן

ראיסי מונה לסגן התובע של טהראן ב-1985, ועבר לגור בבירת איראן. בראשית 1988, לאחר כשלוש שנים בתפקיד, דווח על תפקודו למנהיג העליון באיראן באותה העת, רוחאללה ח'ומייני, אשר קירב אותו אליו, ונתן לו הוראות מיוחדות, ללא תלות במערכת המשפטית, לטפל בעניינים משפטיים במחוזות דוגמת לורסתאן, סמנאן וכרמאנשאה.

ההוצאות להורג של אסירים פוליטיים ב-1988

חוסיין עלי מונתזרי נקב בשמו של ראיסי כאחד מארבעת האנשים שהיו אחראים להוצאות להורג שנמשכו כחמישה חודשים ובמהלכן הוצאו להורג בין 4,482 ל-30,000 פעילי ותומכי מוג'אהדין ח'לק וארגוני שמאל אחרים. מעורבים אחרים בהוצאות להורג היו מורתזא אשראקי, שהיה אז התובע הכללי של טהראן, השופט חוסיין-עלי ניירי, ומוסטפא פּורמוחמדי, נציג משרד המודיעין האיראני בשכונת אווין שבצפון טהראן. שמותיהם של שני הראשונים מוזכרים בצו של ח'ומייני. פּורמוחמדי הכחיש שמילא תפקיד בהוצאות להורג, ואילו ראיסי לא התייחס לנושא בפומבי.

תפקידים משפטיים בכירים

לאחר מותו של ח'ומייני ובחירתו של עלי ח'אמנאי כמנהיג העליון החדש, מונה ראיסי לתובע הראשי של טהראן על ידי מוחמד יזדי, ראש מערכת המשפט האיראנית. ראיסי החזיק במשרה במשך חמש שנים, בשנים 1989–1994. ב-1994 מונה לראש משרד הפיקוח הכללי (רשות תלונות ציבור ומלחמה בשחיתות המהווה חלק ממערכת המשפט האיראנית, וממונה גם על הפיקוח השוטף והרגולציה של המגזר הציבורי).

בשנים 2004–2014 שימש כסגן הראשון לנשיא בית המשפט העליון של איראן, תפקיד אליו מונה על ידי מחמוד האשמי שאהרודי. ראיסי שמר על משרתו זו במהלך תקופתו הראשונה של סאדק לאריג'אני כנשיא בית המשפט העליון. בהמשך, ב-2014, מונה לתובע הכללי של איראן, תפקיד בו החזיק עד 2016, כאשר התפטר על מנת לשמש כיו"ר אסתאן-י קודס-י רזאווי. בנוסף, כיהן כתובע כללי מיוחד של בית המשפט - פונקציה לבחינת עבירות בתוך הממסד הדתי. הוא פעל באופן עצמאי, ללא תלות במערכת המשפט האיראנית, כשהוא כפוף ישירות למנהיג העליון, לו הוא מסר דין וחשבון.

יו"ר אסתאן-י קודס-י רזאווי

ראיסי החל בתפקידו כיו"ר אסתאן-י קודס-י רזאווי (מסגד האימאם רזא) ב-7 במרץ 2016, לאחר מותו של קודמו בתפקיד, עבאס ואעז טַבַּסי. ראיסי היה האדם השני בלבד שכיהן בתפקיד מאז 1979. המנהיג העליון עלי ח'אמנאי קבע את תפקידו של ראיסי כמתן שירותים לעולי הרגל המגיעים למקדש הקדוש, בפרט לאנשים העניים ולאלו המשרתים בקרבת מקום. שתי המחויבויות החשובות שצוינו הן דאגה לעניים ולמנושלים.

הבחירות לנשיאות איראן 2017

בפברואר 2017 נקבע שמו של ראיסי כאחד המועמדים של כוחות החזית העממית של המהפכה האסלאמית לנשיאות, בבחירות לנשיאות איראן שהתקיימו ב-19 במאי 2017. מועמדותו נתמכה גם על ידי חזית יציבות המהפכה האסלאמית. ראיסי הודיע על מועמדותו באופן רשמי בהצהרה שפִרסם ב-6 באפריל 2017 וציין כי זוהי אחריותו "הדתית והמהפכנית לרוץ לתפקיד", בצטטו את הצורך ב"שינוי מהותי בהנהלה הבכירה של המדינה" ובממשלה ש"נלחמת בעוני ובשחיתות"^[9]. ב-14 באפריל 2017 נרשם ראיסי במשרד הפנים בהצהירו שזה הזמן להוציא לפועל את זכויות האזרח, ולא להשאירן בגדר חוק כתוב גרידא.

ב-15 במאי 2017 משך המועמד השמרני מוחמד באקר קאליבּאף את מועמדותו לנשיאות לטובת ראיסי. עלו השערות כי קאליבּאף יכהן כסגנו של ראיסי אם זה ייבחר לתפקיד הנשיא. השניים גם הופיעו יחדיו באספת בחירות בטהראן.

"הניו יורק טיימס" תיאר את ראיסי כ"יורשו האפשרי המועדף" של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי.

לאחר שפורסמו תוצאות הבחירות התברר כי ראיסי זכה בקולותיהם של 15,786,449 מתוך 42,382,390 האזרחים שהשתתפו בבחירות (38.3% מהקולות). הוא הפסיד לנשיא המכהן רוחאני וסיים במקום השני מבין המועמדים. ראיסי בירך את רוחאני על ניצחונו, אך מחה בפני מועצת שומרי החוקה על הפרת חוקי הבחירות.

עמדות פוליטיות

ראיסי תמך בהפרדה מגדרית. ב-2014 התייחס בריאיון להפרדה מגדרית בעיריית טהראן ואמר כי "אני חושב שזהו צעד נכון משום שרוב הנשים תעשינה עבודה טובה יותר באווירה נינוחה לחלוטין, ונדרשות התאמות". ראיסי אף תמך באסלאמיזציה של האוניברסיטאות, והטלת צנזורה על תרבות המערב. הוא ראה הזדמנויות בעיצומים שהוטלו על איראן^{[דרושה הבהרה]}.

כלכלה

ראיסי אמר בעבר כי "אני רואה בהפעלת כלכלת התנגדות (דרך לעקוף את העיצומים המוטלים על איראן, באמצעות הגברת החוסן על ידי החלפת תשומות מקומיות עבור תשומות מיובאות, הברחת סחורות וגידול בסחר החליפין) כדרך היחידה לשים קץ לעוני ולחסכים במדינה". הוא תמך בפיתוח המגזר החקלאי והעדפתו על פני הקמעונאות המסחרית, אשר "תועיל בסופו של דבר למותגים זרים".

הוא התחייב לשלש את הטבות המדינה המוענקות לאזרחים מדי חודש, העומדות כיום על 450,000 ריאל לאזרח, על מנת להתמודד עם השחיתות וליצור שישה מיליון מקומות עבודה חדשים.

מדיניות חוץ

בתשובה לכתבים אודות מדיניות החוץ שלו, אמר ראיסי כי "יכונן קשרים עם כל מדינה מלבד ישראל"^[10].

הישגיו בבחירות

שנה	בחירות	קולות	אחוז	דירוג	תוצאה
2006	מועצת המומחים האיראנית	200,906	68.6	ראשון	ניצח
2016	מועצת המומחים האיראנית	325,139	80	ראשון	ניצח
2017	הבחירות לנשיאות איראן 2017	15,786,449	38.3	שני	הפסיד
2021	הבחירות לנשיאות איראן 2021	17,926,345	62	ראשון	ניצח

חיים אישיים

ראיסי היה נשוי לג'מילה עלם אל-הודא, בתו של אחמד עלם אל-הודא, חבר מועצת המומחים האיראנית, אימאם תפילת יום שישי של העיר משהד והאימאם הגדול של מקדש האימאם א-רידא. ג'מילה מכהנת כפרופסור באוניברסיטת השהיד בהשתי, ומשמשת נשיאת המכון ללימודי יסוד במדע וטכנולוגיה של האוניברסיטה. היה אב לשתי בנות.

ב־19 במאי 2024 עלה על מסוק מאזרבייג'ן עם שר החוץ האיראני, אך מסוקם התרסק במזרח אזרבייג'ן. ראיסי הוכרז כנעדר למשך מספר שעות עד לאיתור מסוקו, ומותו נקבע כמה שעות לאחר איתורו^[11]^[12].