אברהם אבלי הלוי גומבינר
רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי[1] גומבינר (ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682), מגדולי האחרונים. מכונה על שם ספרו "מגן אברהם", מהפירושים הבולטים לחלק "אורח חיים" ב"שולחן ערוך".
ציור המיוחס למגן אברהם | |
לידה |
1637 ה'שצ"ז גומבין, האיחוד הפולני-ליטאי |
---|---|
פטירה |
5 באוקטובר 1682 (בגיל 45 בערך) ג' בתשרי ה'תמ"ג קאליש, האיחוד הפולני-ליטאי |
כינוי | ה"מגן אברהם" |
מקום קבורה | קאליש, פולין |
מדינה | האיחוד הפולני-ליטאי |
מקום מגורים | קאליש |
תקופת הפעילות | ? – 5 באוקטובר 1682 |
השתייכות | יהדות אשכנז |
תחומי עיסוק | הלכה, מדרש |
תפקידים נוספים | דיין |
רבותיו | ר' יצחק בן אליקום |
חיבוריו |
מגן אברהם - פירוש לשולחן ערוך אורח חיים ולתוספתא נזיקין, זית רענן על הילקוט שמעוני |
תולדות חייו
עריכהנולד בעיר גומבין שבפולין בשנת ה'שצ"ז (1637). בהיותו כבן 18 (1655, ה'תט"ו) רצחו קוזקים את אביו, הדיין רבי חיים הלוי, בתקופת הסכסוכים שהייתה בפולין בשנים שלאחר גזרות ת"ח–ת"ט. למד תורה אצל רבי יצחק מפוזנא. בשנת ת"כ הגיע לעיר קאליש בפולין, שם לימד תחילה בחורים צעירים. רק משנודעה גדלותו, באו אליו תלמידים מבוגרים יותר והחל לכהן כראש ישיבה לתלמידיו.
בהמשך החל לשמש כדיין בבית הדין של רבי ישראל שפירא, (בנו של בעל "מגלה עמוקות"). לפי המסופר, כאשר ביקר בעירו רבי שבתי הכהן (הש"ך), שמע מאחד מתלמידי המגן אברהם תשובה מחודדת לשאלה קשה ששאל. ובעקבות כך דרש הש"ך שתינתן לו משרה רבנית. וכך קיבל את משרת הדיין ומו"ץ בבית הדין, בגלל ענוונותו לא הסכים לקבל משרה שתנשל מישהו אחר ממשרתו. הוא זכה למעט תהילה בחייו, ורק פרסום ספרו, כמה שנים לאחר מותו, הקנה לו את שמו.
יצירתו
עריכההמגן אברהם החל לכתוב את ספרו בשנת תכ"ה, ועסק בכתיבת חיבורו שש שנים. בשנת תל"א סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, רבי יהודה, נסע בשנת תל"ג לאמסטרדם כדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו.[2] והספר הוחזר למחבר שביצע בו שינויים והרחבות לאור ספרים שנתפרסמו בינתיים, כמו שו"ת צמח צדק וספר עולת תמיד ואחרים.
בנו היחיד, רבי חיים, שחפץ להדפיס את הספר לאחר פטירת אביו, עמד בפני קשיים רבים. כתב היד של הספר נפל בידי זרים שלא הסכימו להחזירו, על אף פסקי דין מבתי דין שונים, רק חרם מוועד ארבע ארצות שכנע אותם לבסוף להחזירו. בהמשך נסע ברחבי פולין לגייס כספים לצורך ההדפסה, אך הצליח לאסוף רק מעט מן הסכום הדרוש. לאחר שהתחנן ושיכנע את המדפיס רבי שבתי משורר בס להשקיע בעצמו את הסכום החסר, ולהדפיס את הביאור לאורח חיים יחד עם ביאורו של הט"ז, יצא הספר לאור.[2]
מתוך כתביו הרבים שאבדו במשך הזמן, שרדו, מלבד פירושו לאורח חיים שבשולחן ערוך, פירוש "מגן אברהם" לתוספתא נזיקין (ייתכן כי חיבר פירוש לכל התוספתא ורק פירושו לסדר זה שרד),[3] הנדפס כיום צמוד לתוספתא בשם "מגן אברהם".[4] וכן פירוש "זית רענן" על ילקוט שמעוני.[5] (הפירוש הנפוץ כיום בשם זה, המודפס בשולי דפי הילקוט שמעוני, הוא רק תקציר מהפירוש המקורי, שנפוץ הרבה פחות).
חתנו, רבי משה יקותיאל קויפמן, חיבר כמה ספרים, ובהם "חקי חיים" על שולחן ערוך אורח חיים, ו"חקי דעת" על שולחן ערוך יורה דעה,[6] "לחם הפנים" ועוד. בספריו אלו הוא מביא הרבה קטעים מכתבי יד חמיו על החלקים האחרים של השו"ע. בין הקטעים הללו ישנו גם חיבור שלם על שמות אנשים ונשים בגיטין.
בעל המגן אברהם שלח ידו גם בפיוט, שני פיוטים משלו שרדו, האחד לשבועות והשני קינה לתשעה באב (נדפסו על ידי חתנו בספרו חוקי חיים (דפוס ברלין ת"ס), ובסוף ספר לחם הפנים.[7] הקינה בנויה על מאמרי חז"ל הבאים: "עשר (דרגות) קדושות בארץ ישראל" (משניות כלים א, ו), "עשרה דברים נאמרו בירושלים" (ב"ק פב, ב), "עשר מסעות נסעה שכינה וכנגדן גלתה סנהדרין" (ר"ה לא, א). בעשרים בתי הפיוט הוא משלב לסירוגין, בבית האחד: אחת מדרגות הקדושה שאבדו ואחד מהדברים שהיו בירושלים ואבדו, ובמשנהו: אחת מגלויות השכינה ואחת מגלויות הסנהדרין.
פירושו לשו"ע
עריכהפירושו "מגן אברהם" מתמקד בשו"ע חלק "אורח חיים". הפירוש זכה לתפוצה ניכרת, והודפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך. כמעט בכל מחלוקת בינו לבין הטורי זהב או בינו ובין ה"עולת תמיד" של הרב שמואל דיין, נתקבלה להלכה דעתו של המגן אברהם. קיצר מאד בדבריו, והוסיף הרבה הפניות לספרים אחרים בלי לפרש מה כוונתו. על המגן אברהם נכתבו פירושים שונים לפרש את דבריו שלעיתים סתומים, כשהמפורסם שבהם הוא פירוש מחצית השקל מהרב שמואל הלוי קעלין. פירושים אחרים שנכתבו הם אשל אברהם (בתוך "פרי מגדים") של רבי יוסף תאומים, בגדי ישע של שמואל בן יוסף הלוי מביאליסטוק, "יד אפרים" ו"לבושי שרד". מלבד הפירושים והביאורים שנכתבו על ספרו, האחרונים השונים דנים רבות בשיטתו. וכן ישנם חיבורים חשובים רבים המסתמכים על המגן אברהם כפוסק המרכזי, כמו שולחן ערוך הרב והמשנה ברורה.
בפירושו, מרבה הרב גומבינר לחלוק על דעות אחרות, תוך הסברת סיבת המחלוקת והבאת ראיות לשיטתו, ומתוך כבוד לדעה החולקת. אולם כלפי דעותיו של רבי שמואל בן יוסף בספריו "עולת תמיד" ו"עולת שבת" נהג אחרת ודחה אותן מכל וכל[8].
שם הספר
עריכההמחבר לא ציין שם כלשהו על דפי ספרו בכתב יד, רק באקראי השיב פעם לשאלת תלמידיו כיצד יקרא לספרו כי שם הספר יהיה "נר ישראל" (ראשי תבות: נר יפה של רבי אברהם הלוי).[2] כפי הנראה מחמת ענווה לא רצה לשלב את שמו בספר. אולם בנו, שהדפיס את הביאור יחד עם ביאורו של הט"ז, החליט בכל זאת לקראו בשם אביו,[9] אם בשל רצונו לכבד את אביו או כדי למצוא שם בעל משמעות שיתאים יחדיו לשני המחברים שחיבורם נדפס לראשונה. כך נקרא בדפוס שם חיבורו של רבי אברהם מגן אברהם נ"י, כאשר נ"י הוא ראשי תיבות של השם המקורי; וחיבורו של רבי דוד – מגן דוד ט"ז, כאשר ט"ז הוא ראשי תיבות של השם המקורי - טורי זהב. כמו כן נקבע שם כולל לספר המשותף - מגיני ארץ. הכינוי "מגן אברהם" נשאר שגור בפי הלומדים, בעוד השם "מגן דוד", על אף שעד היום מופיע בדפוס כשם הפירוש, אינו בשימוש, וכולם מכנים אותו בשמו המקורי "טורי זהב" או בקיצור ט"ז, כנראה היות וגם פירושו הנודע יותר של הט"ז על יורה דעה, שנדפס כחמישים שנה קודם לפירושו על אורח חיים, קרוי כך.
זמני היום
עריכהראו גם – זמני היום בהלכה |
ידועה מאד שיטתו בעניין זמני היום בהלכה, המפרסמת כ"שיטת מגן אברהם", בעיקר לעניין סוף זמן קריאת שמע, סוף זמן תפילה וסוף זמן אכילת חמץ, שרבים נוהגים להחמיר כדעתו.
פטירתו
עריכהרבי אברהם נקבר בעירו קאליש על גבעה קטנה, הגישה לקברו נעשתה קשה במשך השנים, ובעל האמרי אמת מגור שביקר פעם בקאליש, דאג שיסללו דרך גישה על חשבונו, ונימק זאת בהיותו מצאצאיו (דרך סבו הרב יהודה לייב קמינר).
אחרי השואה, נעלם האוהל שהיה על קברו, ומקום קבורתו לא נודע. בשנת ה'תש"פ סומן קברו מחדש, על ידי אגודת אהלי צדיקים במקום המשוער של קבורתו.[10]
משפחתו
עריכה- בנו, רבי חיים
- בתו, נישאה לרבי משה יקותיאל קופמן רבה של קוטנא ומחבר הספר לחם הפנים
מתלמידיו
עריכה- רבי מאיר איזנשטט (“מהר"ם א"ש”)
- רבי אליה שפירא (מחבר הספרים “אליה רבה” ו“אליה זוטא”)
קישורים חיצוניים
עריכה- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר חיים הלוי גומבינר", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 17, באתר היברובוקס
- שבח קנביל, תולדות המגן אברהם, בתוך: תולדות גדולי ההוראה, ניו יורק תשט"ו, עמ' 99, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "אברהם אבלי גומבינר", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 15-8, באתר היברובוקס
- אברהם אבלי הלוי גומבינר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "אברהם אבלי גומבינר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- דיון על אופי חיבורו "מגן אברהם" בא בדברי אליעזר יהודה בראדט, קריאת פרשת זכור ופרשת פרה דאורייתא, מתוך הנ"ל, "פרשנות השולחן ערוך לאורח חיים על ידי חכמי פולין במאה הי"ז", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן תשע"ה, באתר Seforim Blog.
- אברהם אבלי בן חיים (1637-1683), גומבינר, דף שער בספרייה הלאומית
ספריו
עריכה- מגן אברהם, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מגן אברהם: באור התוספתא מסדר נזיקין, אמסטרדם: תצ"ב-1732, גרסה סרוקה באתר ספריית חב"ד
- אברהם אבלי ב"ר חיים גומבינר מקאליש, זית רענן, דעסוי: תס"ד-1704, גרסה סרוקה של הספר באתר Hebrew Books
הערות שוליים
עריכה- ^ בחתימת בנו רבי חיים להקדמה לספר מגן אברהם, חתם 'הק' חיים בן לא"א החסיד מוהר"ר אברהם אבלי סג"ל זצ"ל מק"ק קאליש'
- ^ 1 2 3 ראה בהקדמת הספר מבן המחבר
- ^ אברהם אבלי גומבינר, מגן אברהם על התוספתא, אמסטרדם, תצ"ב, באתר היברובוקס
- ^ בדפוס ש"ס וילנא בתוספתא שבסוף המסכת
- ^ אברהם אבלי גומבינר, זית רענן, דעסוי, תס"ד, באתר היברובוקס
- ^ משה יקותיאל קופמן, חקי חיים, סודילקוב, תקצ"ה, באתר היברובוקס
- ^ משה יקותיאל קופמן, לחם הפנים, הנאו, תע"ו, באתר היברובוקס
- ^ אברהם יהודה גולדראט, "'מיעוט דמות' של ספרים", בתוך: תגים, בני ברק תשכ"ט, עמ' 22–27, באתר היברובוקס.
- ^ מעניין מה שבנו הוסיף וכתב בהקדמתו לספר, ש"נר ישראל" בגימטריה 791, ו"מגני ארץ דוד אברהם הסגל ז"ל" אף הוא בגי' 791
- ^ עשרים שנה של מאמצים כבירים נשאו פרי, מצבה הוקמה על קברו של המגן אברהם בשטח חצר בית הספר באתר אגודת אהלי צדיקים
תקופת חייו של הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר על ציר הזמן |
---|
|