אברהם דוד מבוטשאטש

רב אוקראיני, ממפרשי השולחן ערוך

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק.

אברהם דוד מבוטשאטש
לידה 1770
ו' באדר ה'תקל"א
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי נדבורנה, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1840 (בגיל 70 בערך)
כ"ט בתשרי ה'תר"א
האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית בוצ'אץ', האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1840 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו לוי יצחק מברדיצ'ב, משה לייב מסאסוב עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו אשל אברהם,
דעת קדושים,
עזר מקודש,
כסף הקדשים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

נולד בנדבורנה לרחל בת הרב אברהם רחליס ולאנשל (אשר) וואהרמן. כילד נבחן אצל רבי דוד שלמה אייבשיץ.

התחתן בגיל צעיר מאוד [דרושה הבהרה] עם בתו של רבי צבי הירש בן יעקב קרא שהיה רבה של בוצ'אץ' ועבר לגור בבית חותנו, שם התיידד עם ר' חיים מצ'רנוביץ (מחבר "באר מים חיים") שנבחר אחר-כך לרב העיר צ'רנוביץ.

בשנת תקנ"א בגיל עשרים בלבד, התמנה לרבה של יזלוביץ. באותו זמן התקרב לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי משה לייב מסאסוב. בשמשו כרב העיר התעמק גם בתורת הקבלה. בדומה לרבו מברדיצ'וב גם הוא נודע בהתלהבותו בעבודת ה' ובאהבת ישראל.

בשנת תקע"ד (1814) נפטר חותנו, רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים", ורבי אברהם מונה במקומו לרבה של בוצ'אץ'.

נפטר בעודו משמש ברבנות, בכ"ט בתשרי ה'תר"א (1840).

מתלמידיו המובחרים היו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש ורבי אורי שרגא פייבל שרייער מברדשין שההדיר והדפיס אף את רוב ספרי רבו.

לעיקר פרסומו זכה בגלל ספריו "אשל אברהם" ו"עזר מקודש" שחיבר על השולחן ערוך. ספרים אלו (המודפסים ברוב המהדורות כנספח לשולחן ערוך) הם דיונים הלכתיים בדברי השולחן ערוך. באופן יחסי מודגש הרקע לדיונים ההלכתיים בספרים אלו יותר מספרי אחרונים אחרים[דרושה הבהרה]. כדי להבדיל בין אשל אברהם לרבי אברהם דוד ובין אשל אברהם שהוא חלק מהפרי מגדים, מכונה אשל אברהם של רבי אברהם דוד "אשל אברהם - בוטשאטש".

בשנת ה'תשס"ה הוקם מחדש ה'אוהל' על קברו של ר' אברהם דוד בחלק הישן של בית הקברות היהודי בבוצ'אץ', וחודשו המצבות על קבר בנו ישראל אריה לייב, בתו, איידיל שרה רעכיל, (אם-סבתו של יגאל אלון), ונכדו, יצחק, בנו של ישראל אריה לייב.

הרב אברהם דוד מבוצ'אץ' מוזכר בספריו של ש"י עגנון - בן עירו.

מספריו

עריכה

צאצאיו

עריכה

בנו רבי ישראל אריה ליב. כיהן לאחר פטירת אביו כאדמו"ר בבוטשאטש. סבל רבות ממשכילי העיר. היה נחשב לגדול בתורה ופוסק בענייני ממונות.

  • בנו רבי אברהם דוד. ממלא מקום אביו. חתן דודו רבי יעקב יצחק מזברז'.
  • חתנו רבי שמחה מלנצהוט.

חתנו רבי יוסף יהושע. ממלא מקום חמיו בבוטשאטש ורוב החסידים הסתופפו אצלו. בתו הייתה נשואה לאלתר שוורץ, ממתיישבי ראש פינה.

קישורים חיצוניים

עריכה