אבן העזר
תחום בהלכה, העוסק בדיני זוגיות
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
 | |
| שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יעקב בן אשר |
תוכן הספר ושמו
עריכהחלק זה עוסק בדיני אישות (כגון קידושין וגיטין). השם נלקח בהשראה מן הפסוק "אעשה לו עזר כנגדו"[1] שמדבר על בריאת זיווגו של האדם הראשון - חווה.
כיום השם אבן העזר משמש להגדרת מכלול הדינים הנוגעים לדיני נישואים וגירושים. דינים אלו אינם כוללים את דיני נידה המהווים חלק מהלכות איסור והיתר המובאות בחלק יורה דעה.
בספרות ההלכה והשו"ת של האחרונים חולקו לרוב, הנושאים העוסקים בהלכות אלו, לפי הסדר שנקבע בחלק אבן העזר בטור.
הנושאים הנידונים באבן העזר
עריכהמפרשים על השולחן ערוך - אבן העזר
עריכה- באר הגולה - לרבי משה רבקש.
- באר היטב - לרבי יהודה אשכנזי מטיקטין.
- ביאור הגר"א - להגאון מווילנה.
- בית הלל - לרבי הלל הירץ.
- בית יעקב - לרבי יעקב לורברבוים.
- בית שמואל - לרבי שמואל מפיורדא.
- ברכי יוסף - לרבי חיים יוסף דוד אזולאי החיד״א.
- דגול מרבבה - לרבי יחזקאל לאנדא.
- הגהות רעק״א - לרבי עקיבא איגר.
- חידושי הרי״ם - לרבי יצחק מאיר אלתר.
- חכמת שלמה - לרבי שלמה קלוגר.
- חלקת מחוקק - לרבי משה לימא.
- ט"ז (טורי זהב) - לרבי דוד הלוי סגל.
- ישועות יעקב - לרבי יעקב משולם אורנשטיין.
- כנסת הגדולה - לרבי חיים בנבנישתי.
- לבוש הבוץ והארגמן - לרבי מרדכי יפה.
- לקט הקמח - לרבי משה חאגיז.
- עזר מקודש - לרבי אברהם דוד מבוטשאטש.
- ערוך השולחן - לרבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין אב"ד נאוואהרדאק.
- פרי חדש (על הלכות גיטין) לרבי חזקיה די סילוה.
- פתחי תשובה - לרבי אברהם צבי הירש אייזנשטט.
- צלעות הבית - לרבי מאיר פוזנר.
- שי למורה - לרבי יוסף שאול הלוי נתנזון.
- תורת גיטין - לרבי יעקב לורברבוים.
- אבני מילואים - לרבי אריה לייב הלר.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שולחן ערוך אבן העזר, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
הערות שוליים
עריכה- ^ בראשית, ב, יח