אברהם ליאון

אברהם ליאון (בפולנית: Abraham Leon; ‏1918 – 1944) היה תאורטיקן ואקטיביסט יהודי מהזרם הטרוצקיסטי.

אברהם ליאון
Abraham Leon

אין תמונה חופשית
לידה	1918 ורשה, ממלכת פולין
פטירה	7 באוקטובר 1944 (בגיל 26 בערך) אושוויץ, גרמניה הנאצית
שם לידה	Abraham Wejnstok
מדינה	בלגיה

תולדות חייו

ליאון נולד ב-1918 בעיר ורשה למשפחה ויינשטוק הציונית, שעלתה לארץ ישראל, אך בשל קשיי כלכלה שבה לפולין כעבור שנה. ב-1926 היגרה משפחת ליאון לבלגיה, שם היה אברהם לאחד ממנהיגי השומר הצעיר והפדרציה הציונית. ב-1936, לצד הציונות, אימץ ליאון גם את הטרוצקיזם, אך בהדרגה הגיע למסקנה כי לא ניתן ליישב את הניגודים בין שתי התפיסות, וערב מלחמת העולם השנייה פרש עם קבוצה מתומכיו מן השומר הצעיר והצטרף למפלגה הטרוצקיסטית הבלגית. בתקופת הכיבוש הנאצי היה ליאון ממנהיגי המפלגה ופעילותה המחתרתית, ועמד במוקד קשריה עם טרוצקיסטים צרפתיים במטרה לחדש את פעילות האינטרנציונל הרביעי הטרוצקיסטית באירופה. בקיץ 1944 עברו ליאון ורעייתו מבריסל לשרלרואה כדי לקחת חלק בפעילות המחתרתית שניהלו הטרוצקיסטים בקרב הכורים באזור, שם הוא נעצר בידי המשטרה המקומית, הוסגר לידי הגסטפו, נחקר, עונה, גורש לאושוויץ ונרצח בתאי הגזים.

משנתו וחיבוריו

ליאון חיבר את "התפיסה המטריאליסטית של השאלה היהודית" (La conception materialiste de la question juive). החיבור יצא לאור באנגלית תחת הכותרת The Jewish Question: A Marxist Interpretation ("השאלה היהודית: פרשנות מרקסיסטית"). מחקר זה הוא אחד הניסיונות המאתגרים יותר לפרשנות מטריאליסטית של גילויה השונים של ההיסטוריה היהודית, ובקרב חוגים מרקסיסטיים שונים מחקר זה זכה למעמד של הגרסה המוסמכת ב"שאלה היהודית".

מעברו ההדרגתי של ליאון מן הציונות לטרוצקיזם לוּוה בפיתוח תאוריה מרקסיסטית מקיפה של "השאלה היהודית". רעיונותיו פורסמו לראשונה בסדרת מאמרים בשבועון הטרוצקיסטי הבלגי La lutte ouvrier, ששימשו בסיס למחקרו על השאלה היהודית, שכתיבתו הסתיימה ב-1942. המחקר ראה אור לראשונה בצרפתית ב-1946, וב-1950 הופיעה המהדורה האנגלית הראשונה. בהמשך תורגם המחקר גם לשפות נוספות.

התאוריה על השאלה היהודית

במסורת הפרשנות המרקסיסטית מעמיד ליאון בבסיס התאוריה שלו את תפקידם הכלכלי של היהודים כ'עם-מעמד' או 'עם מסחר', היינו יסוד אתני או דתי זר, המרכז בידיו את הפעילות המסחרית והכספית בחברות חקלאיות טרום-קפיטליסטיות. ההתבדלות הדתית והחברתית של היהודים הייתה, לשיטתו, תולדה של תפקידם הכלכלי כ'עם-מעמד'. לפיכך, בכל מקרה שתפקיד זה התבטל דיאלקטית, אם בעקבות הפיכת היהודים לחקלאים בחברות פיאודליות ואם בעקבות מעבר העיסוק במסחר וכספים לרשות הכלל בתקופת הקפיטליזם המסחרי והתעשייתי, במקביל התבטל עמו אף הבסיס הכלכלי להתבדלות היהודים והם נטמעו בחברת הרוב. עולה, שעל אף שמנקודת הראות של הדת קיים ניגוד בין התבדלות היהודים להתבוללותם לאורך ההיסטוריה, הרי שמבחינה כלכלית שניהם אינם אלא גילויים של תפקידם הכלכלי כ'עם-מעמד'.

בסיס תאורטי זה משמש את ליאון להסבר הגורמים להיווצרות "השאלה היהודית" בסוף המאה ה-19. הגורם הראשון היה התפתחות הקפיטליזם, במיוחד בחברות החקלאיות של מזרח אירופה, שם היו מרוכזים היהודים. הקפיטליזם שחק את הבסיס להמשך קיומם כ'עם-מעמד' ודחק אותם להגר מערבה; בנוסף, המשברים הכלכליים שאפיינו את תקופת הקפיטליזם המונופוליסטי והפיננסי, אותם משברים שיצרו מצב קבע של תת-צריכה במערב, מנעו את השתלבות היהודים בכלכלה הקפיטליסטית ולפיכך גם את התבוללותם כבעבר. מצב זה העמיד את היהודים, שעסקו בייצור וסחר של מוצרי צריכה, בתחרות עם הבורגנות הזעירה הנוצרית, שגם פעילותה הכלכלית הייתה תלויה ומכוונת לשוק הפנימי, וכך גרם להתבדלותם התרבותית.

בניגוד לחוקיות של 'עם-מעמד' ולהתבוללות שקבעה את מהלך ההיסטוריה היהודית עד לסוף המאה ה-19, הרי שמעתה הדמיון והתחרות בין פעילותם הכלכלית של היהודים לזו של הזעיר-בורגנות, הציבו את שתי הקבוצות במסלול התנגשות. התנגשות זו הובילה להיווצרות 'הבעיה היהודית' על שתי השתקפויותיה האידאולוגיות העיקריות: האנטישמיות המודרנית והלאומיות היהודית.

האנטישמיות המודרנית ותורת הגזע, לפי ליאון, היו תגובות של יסודות שונים בבורגנות האירופית למשבר הקפיטליזם בסוף המאה ה-19. הזעיר-בורגנות המתרוששת השתמשה באנטישמיות כהכשר לדחיקת רגלי היהודים מן השוק ולמתן פורקן לרגשותיה האנטי-קפיטליסטיים על ידי זיהוי יסודותיו המזיקים עם היהודים; הבורגנות הגבוהה השתמשה בתורת הגזע כצידוק אידאולוגי לאימפריאליזם, כתחליף להתכווצות השוק הפנימי וכפתרון לתת-הצריכה; כן היא השתמשה באנטישמיות כדי לתעל את הרגשות האנטי-קפיטליסטיים של הזעיר בורגנות לכיוון היהודים כדי להגן על הקפיטליזם כשיטה.

בדומה, ליאון רואה בלאומיות היהודית ובעיקר בציונות ניסיון כוזב של הזעיר-בורגנות היהודית להתמודד עם אובדן מקומה הכלכלי בעקבות התמוטטות המשק הפיאודלי ומשבר הקפיטליזם.

למרות הדמיון שבצורה, מבחינת הבסיס הכלכלי, הלאומיות היהודית היא "ניגודה" של הלאומיות האירופית: זו ביטאה את האינטרסים של הבורגנות העולה בתקופת התעצמות הקפיטליזם, בעוד שהלאומיות היהודית שיקפה את יאושה של הזעיר-בורגנות היהודית המנושלת בתקופת דעיכת הקפיטליזם. ליאון מדגיש, כי גם אם תוגשם, הציונות אינה מסוגלת להציע פתרון לטרגדיה היהודית; לפיכך, יותר משהיא מתכוונת לפתור את בעיית היהודים, ההנהגה הציונית משתמשת ביהודים כדי להגשים את הציונות.

ליאון מצביע על מכנה משותף כלכלי בין הגורמים לצמיחת האנטישמיות והציונות: שניהם הם ניסיונות של הזעיר-בורגנות, האירופית והיהודית בהתאמה, לפתור את הבעיות שמציב בפניהן משבר הקפיטליזם, אך שתיהן הן, לדעתו, פתרונות שווא, שכן לא ניתן לבטל את משבר הקפיטליזם מבלי לבטל את הקפיטליזם כשיטה באמצעות מהפכה עולמית.

במחקרו מאחד ליאון לכלל תאוריה כוללת ניתוחים חלקיים של 'שאלת היהודים' והאנטישמיות שרווחו בספרות המרקסיסטית, הסוציאליסטית והציונית יחד עם מחקרים היסטוריים וסוציולוגיים הדנים בתולדות היהודים ובהיסטוריה כלכלית וחברתית.

במקביל לעניין האידאולוגי עורר מחקרו של ליאון בקרב חוגים מרקסיסטיים ורדיקליים, על-פי רוב בהקשר של הוויכוח עם הציונות. יש במחקר זה, למרות תנאי המחתרת בו הוא נכתב, תרומה ממשית גם לדיון האקדמי בן זמננו. תרומה זו בולטת בשני נושאים: זיקת הגומלין בין היהודים לקפיטליזם, סוגיה בה אימץ ליאון את פרשנותו של מקס ובר והרחיב אותה; וכמו כן, הפיתוח התאורטי וההיסטורי של ליאון למושג 'עם-מעמד' תורם לדיון הן בנושא של כלכלות מיעוטים בכלל, ולתאוריה של 'המיעוטים המתווכים', התופסת מקום מרכזי בניתוח כלכלי-חברתי של חברות רב-אתניות בפרט.

לקריאה נוספת

• דני גוטוויין, "בין ציונות לטרוצקיזם: אברהם לאון ו'הקונספציה המטריאליסטית של השאלה היהודית'", טורא: מחקרים ועיונים במחשבת ישראל, כרך 3 (1992), עמ' 201–220.

קישורים חיצוניים

• השאלה היהודית: פרשנות מרקסיסטית (באנגלית)
• אברהם לאון (1918-1944), דף שער בספרייה הלאומית