אברהם צהלון
אברהם בן יצחק צהלון (נולד ב-1568/9)[1][2] היה רב ומקובל בצפת ובבגדאד במאה ה-16.
לידה |
1568? צפת במאה ה-16 |
---|---|
חיבוריו | ישע אלוהים, מרפא לנפש, יד חרוצים |
אב | יצחק |
ביוגרפיה
עריכהנולד בשנת 1568 בערך ליצחק ולבתו (או נכדתו) של יצחק קארו.[2][3][1] גדל בצפת[4] משם נסע ולבסוף התיישב בבגדאד בשנת שכ"ג.[5] על נדודיו כתב:
וכוכבי השמים וחילם ממסילותם נלחמו עמי הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי כי מנעורי גדלני כאב והזמן צנוף צנפני ככדור וטלטלני מעיר מעיר וממדינה למדינה למשל ולשנינה...
— ישע אלוהים, ונציה שנ"ה דף ב' ע"א
בבגדאד, בעזרת ספרייתו הפרטית של הגביר יצחק טיבה שפתח בפניו את ביתו, ישב ”שלוש שנים ברוב התבודדות” (יד חרוצים, ב ע"א) וחיבר את ספריו.[6][5] ספרו מרפא לנפש, בו פירושים של צהלון על העתקות של תיקוני האר"י לעבירות שונות, צוטט על ידי מקובלים רבים בדורות שאחריו,[7] וממנו עיבד, בתוספת קונטרסים אחרים, מנחם עזריה מפאנו את חיבורו "תיקוני תשובה".[8] ספר זה היה הראשון שנדפס מבית מדרשו של האר"י.[9] כרבים מרבני צפת בדורו, חיבר גם הוא פירוש על מגילת אסתר.[10] צהלון מצוטט בספר חמדת ימים בכינוי נר"ו.[11] מחלוקת בנוגע לשטר חוב שנמצא בידי יורשיו נזכרת בשו"ת המבי"ט.[12][13]
חיבוריו
עריכה- יד חרוצים (ונציה שנ"ה) - על לוח השנה, דרכי קביעת הלוחות וסדרי לוחות הנוצרים והמוסלמים.
- ישע אלוהים (ונציה שנ"ה) - פירוש על מגילת אסתר. צהלון התחיל לחברו בבגדד בשנת שנ"ב.
- מרפא לנפש (ונציה שנ"ה) - הנחיות לתשובה ותיקון עבירות מהאר"י עם פירוש ודרוש לדרכי היראה והתשובה.[9]
לקריאה נוספת
עריכה- אברהם הלל, מבוא לספר ישע אלוהים, ירושלים תשע"ח
- אליקים כרמולי, תולדות גדולי ישראל, 1828, עמ' קו
קישורים חיצוניים
עריכה- Joseph Jacobs, Isaac Broydé, Executive Committee of the Editorial Board., Lazarus Grünhut, "Abraham ben Isaac Ẓahalon", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- אברהם בן יצחק צהלון, דף שער בספרייה הלאומית
ספריו
עריכה- אברהם צהלון, ישע אלוהים, ויניציאה, שנ"ה, באתר היברובוקס
- ישע אלוהים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- אברהם צהלון, יד חרוצים, ויניציאה, שנ"ה, באתר היברובוקס
- אברהם צהלון, מרפא לנפש, ויניציאה, שנ"ה, באתר היברובוקס
- מרפא לנפש, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- יד חרוצים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 שאול רגב, מבוא, דרשות ר׳ יצחק קארו, אוניברסיטת בר־אילן, 1995, עמ' 10
- ^ 1 2 אברהם הלל, מבוא לספר ישע אלוהים, ירושלים תשע"ח
- ^ ישע אלוהים, שנ"ה, עמ' לו ע"א
- ^ ישע אלוהים, שנ"ה, עמ' ב ע"א
- ^ 1 2 מאיר בניהו, ספרים שנתחברו בבבל, ירושלים: יד הרב נסים, תשנ"ג, עמ' ט
- ^ אברהם צהלון, הקדמה, ישע אלוהים
- ^ מאיר בניהו, רבי משה יונה מגורי האר"י וראשון לרושמי תורתו, ספר זכרון להרב יצחק נסים ד
- ^ ישעיה תשבי, נתיבי אמונה ומינות, ירושלים: מאגנס, תשנ"ד, עמ' 39-38
- ^ 1 2 יוסף אביב"י, קבלת האר"י, כרך א, עמ' 217, 263
- ^ מאיר בניהו, ההגות שבפירושי המגילות לרבי אלישע גאליקו, בתוך: אסופות: ספר שנה למדעי היהדות, ספר רביעי, ירושלים: יד הרב נסים, ה'תש"נ, עמ' עה
- ^ משה פוגל, שבתאותו של ספר 'חמדת ימים': התבוננות מחודשת, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יז, 2000, עמ' 417
- ^ חלק ג' סימן ל"ה
- ^ משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, כרך ב, ירושלים, עמ' 585