אברהם שטאל

מחנך ישראלי

אברהם שְטָאל (10 ביוני 19339 באפריל 2000) היה איש חינוך ישראלי, מחבר ספרים בתחום החינוך, מורשת ישראל והלשון.

אברהם שטאל
אברהם שטאל, 1989
אברהם שטאל, 1989
לידה 10 ביוני 1933
האג, הולנד הולנדהולנד
פטירה 9 באפריל 2000 (בגיל 66)
ישראל ישראלישראל
שם לידה Abraham Stahl עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19581995 (כ־37 שנים)
עיסוק איש חינוך
מחבר ספרים בתחום החינוך, מורשת ישראל והלשון
בת זוג שושנה וַלְק
פרסים והוקרה פרס החינוך הארצי (1996)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אברהם שטאל (Abraham Stahl) נולד בקיץ 1933 בהאג שבהולנד להורים יוצאי מזרח אירופה. בשנים 1942 עד 1945, בעת מלחמת העולם השנייה, שהה במחנות ריכוז בהולנד ובגרמניה יחד עם אמו, אחותו ואחיו. בשנת 1948, בגיל 15, עלה לארץ ישראל בעליית הנוער עם אחותו. בארץ הגיע לכפר הנוער הדתי בכפר חסידים, שם למד עברית וחלק מהתיכון. בגיל 18 נקטעו לימודיו עם הגיוס לנח"ל. על כן, במהלך השירות בקיבוץ טירת צבי, שמר בלילות, ובימים למד בהתכתבות, ועד סיום שירותו קיבל תעודת בגרות. עם שחרורו למד במכללה הדתית למורים בגבעת וושינגטון, וקיבל תעודת הוראה.

בשנת 1955 נישא לשושנה וַלְק, בתו של המחנך יוסף ולק. במשך שלוש השנים שלאחר מכן גרו ולימדו ביישובים לוזית ונס הרים שבפרוזדור ירושלים, שהיו אז יישובים חדשים שהוקמו על ידי עולים מצפון אפריקה ומכורדיסטן.

בשנת 1958 עברו בני הזוג לירושלים, שם שטאל למד באוניברסיטה העברית לתואר ראשון בחינוך ובספרות אנגלית. בשנת 1960 הדרימו ליישוב אבן שמואל שבחבל לכיש, שהיה אז יישוב צעיר שנבנה כמרכז אזורי עבור מושבי העולים החדשים שקמו בשנות החמישים בחבל. אברהם לימד בבית הספר האזורי באבן שמואל, והקים מדרשה למדריכי נוער, שאותה ניהל עד שנת 1964.

בשנת 1965, חזר עם אשתו וארבעת ילדיהם לירושלים. בשנת תשכ"ז קיבל תואר שני (עבודת הגמר: "לשונם של בני עדות המזרח: ההבדלים הלשוניים בין בני תרבות המזרח ובני תרבות אירופה – מהותם ומקורם"), ובשנת תשל"א1971 קיבל תואר דוקטור בחינוך, עם דיסרטציה בנושא "מבנה הלשון הכתובה אצל ילדים: בני התרבות המזרחית והתרבות האירופית ומשמעותו לקידום ילדים טעוני טיפוח בישראל". כמו כן עבד באגף לתרבות תורנית במשרד החינוך. במסגרת עבודתו באגף הוציא ספרים המיועדים למדריכי נוער – "שבת בשבתו", ובו שיחות על פרשת השבוע, ו"פרקי אבות" על פרקי אבות, שיצא במקור בחוברות נפרדות ורק בהמשך אוגד לספר. בשני הספרים הללו יש רעיונות לדיונים המשלבים את המקורות היהודיים עם תרבויות העולם. השכלתו הרחבה ושליטתו בשפות רבות, איפשרה לו להביא חומר מגוון וייחודי.

מסוף שנות ה-60 ועד פרישתו לגמלאות ב-1995 עבד בבית הספר לעובדי הוראה בכירים של משרד החינוך, שבו נערכו השתלמויות למנהלים ומפקחים.

במקביל, מתחילת שנות השבעים עד 1994, כיהן כמרצה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, ובמשך רוב שנות עבודתו שם שימש כראש המגמה לדידקטיקה.

בין השנים 1979 עד 1988, ניהל את המכון להדרכה בשדה של החברה להגנת הטבע, ששכן בהר גילה, ובו עסק בהכשרה דידקטית של המדריכים, כולל הכרה של מקורות היהדות, ובניית ספרייה בנושאי הדרכה. בשירות המילואים שירת בענף השכלה של קצין חינוך ראשי, ועבד עם מורות חיילות שעבדו בהקניית הלשון העברית והשכלת יסוד לחיילים הזקוקים לכך.

בהשפעת עבודתו במושבי עולים מעדות המזרח בפרוזדור ירושלים ובחבל לכיש, החל כבר בשנות השישים להיאבק על שילוב התרבות של עדות המזרח במערכת החינוך. בשנת 1976 יזם את הקמת המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח במשרד החינוך. בשנים 19741978 שימש כיועץ בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "הילדים משכונת חיים" – התוכנית הראשונה שיוחדה לתלמידים טעוני טיפוח, ושבלטה בה השתתפות ילדים בני עדות המזרח. במשך כל השנים האלה הוציא פרסומים הן בנושא של עדות ישראל והן בתחום של תלמידים טעוני טיפוח והאינטגרציה בחינוך. בשנת 1996 קיבל את פרס החינוך בבית הנשיא על מפעל חיים על עבודתו החלוצית בתחום שילוב מורשת יהדות המזרח בחינוך[1].

שטאל שלט בשפות רבות, ובשנותיו האחרונות התחיל לכתוב ספרים בתחום הלשון. הוא הספיק להוציא שני ספרים בתחום זה: "מילון דביר דו-לשוני אטימולוגי לערבית מדוברת ולעברית", וכן ספר בשם "מוצא המילים", העוסק במקורן של מילים נפוצות בעברית, מרבדים שונים שלה.

חמש שנים לאחר פטירתו יצא ספרו "מוצא השמות", ספר שסיים לכתוב ימים ספורים לפני מותו. עיזבון של מאות ביטויים שאסף היו לעזר בכתיבת המילון של רוביק רוזנטל, "מילון ביטויים של העברית החדשה". ב"מילון הצירופים" של רוזנטל, שיצא לאור ב-2009, נעשה שוב שימוש רב בעזבונו של שטאל.

אברהם שטאל נפטר באביב 2000 ממחלה ממארת, בגיל 67.

פרסם עשרות רבות של מאמרים וספרים בתחומי חינוך ודרכי הוראה, מורשת עדות ישראל, יהדות, לשון, חומרי עזר להדרכה וספרי לימוד. בשנותיו האחרונות כתב ביבליוגרפיה של פרסומיו, שכללה למעלה משלוש מאות פריטים.

מספריו

עריכה
  • אלבום התמונות של המורה: זיכרונות מימי העלייה הגדולה, י' גולן, 1995
  • בין אדם לחברו, הקיבוץ המאוחד, 1977
  • ההדרכה בטיול, משרד החינוך והתרבות – אגף הנוער, תש"ן 1990
  • חכמי ישראל בספרד, משרד החינוך והתרבות – מינהל התרבות – האגף לתרבות תורנית, תשנ"ח
  • יהודי המזרח בספרותנו: קובץ סיפורים וביבליוגרפיה בצירוף מבוא על שילוב ספרותם של יהודי המזרח בתוכנית הלימודים, משרד החינוך והתרבות – המרכז לתוכניות לימודים, תשל"ד
  • לשון וחשיבה של תלמידים טעוני טיפוח בישראל, אוצר המורה, תשל"ז
  • מוצא המילים: מקורותיהן וגלגוליהן של המילים שבפינו, דביר, תשנ"ט 1999
  • מוצא השמות: מקורותיהם וגלגוליהם של השמות שלנו, דביר, תשס"ה 2005
  • מיזוג תרבותי בישראל, עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"ו
  • מילון דו-לשוני אטימולוגי לערבית מדוברת לעברית, דביר, תשנ"ה 1995
  • משפחה וגידול ילדים ביהדות המזרח: מקורות, הפניות, השוואות, אקדמון, תשנ"ג
  • מתחים בינעדתיים בעם ישראל, תל אביב, עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"ט 1979
  • תולדות יהודי מרוקו, המחלקה לתרבות תורנית, משרד החינוך, 1978 (הספר סרוק במלואו באתר הספרייה הלאומית)
  • עדות מספרות: לקט סיפורים, מעשיות עם ופתגמים ממקורות שבכתב ושבעל פה (עורך), עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"ט 1979
  • פרקי אבות: לקט פירושים ושירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, משרד החינוך והתרבות – המחלקה לתרבות תורנית, 1975
  • פתגמי עדות ישראל, עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"ח 1978
  • שבת בשבתו, תרבות וחינוך, תשל"ז
  • תוכניות גרעין בעולם ובישראל: מה חייב בית הספר היסודי ללמד?, מחלקת הפרסומים – משרד החינוך, התרבות והספורט, תשנ"ז
  • יחד עם ישעיהו אילן וצבי שטיינר: מקדש מעט – קובץ מאמרים ושאלות עיצוב פנים של בתי כנסת, משרד החינוך, המחלקה לתרבות תורנית, תשל"ה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה