אברהם שמואל בכרך
רבי אברהם שמואל בכרך (1575 בערך – כ"ז באייר ה'שע"ה, 26 במאי 1615) היה רב במספר ערים, ובסוף ימיו רבה של יהדות וורמייזא.[1]
| לידה |
שנות ה־70 של המאה ה־16  |
|---|---|
| פטירה |
26 במאי 1615 כ"ז באייר ה'שע"ה גרנסהיים, הדוכסות הגדולה של הסן |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי באלסבך |
| תקופת הפעילות |
? – 26 במאי 1615 |
| בן או בת זוג |
חוה בכרך |
| צאצאים |
משה שמשון בכרך |
| חותנים | רבי יצחק כ"ץ מפראג |
  | |
תולדות חייו
עריכהנולד בשם שמואל לאביו ר' יצחק מבומסלא, וחלה, והוסיפו לו את השם "אברהם". כנראה בא מהעיר וורמס (וורמייזא). בשנת 1600 התחתן בפראג עם חוה, בתו של רבי יצחק כ"ץ ונכדתו של מהר"ל מפראג. כיהן כרב בטורבין, קולין (בוהמיה), ובפוהרליץ (מוראביה); ולאחר מכן נקרא לכהן בוורמס ומדינת פפאלץ. בשביעי של פסח (כ"א בניסן) ה'שע"ה, 1615, פרצו פרעות נגד יהודי וורמס בעידוד הגילדות העירוניות, והפורעים הרסו את בית הכנסת וגרשו מהעיר את כל היהודים, ובהם את הרב בכרך. כחודש לאחר מכן נפטר רבי אברהם שמואל בכרך במהלך גלותו, בהיותו בגרנסהיים, בדוכסות הגדולה של הסן, ונקבר באלסבאך(אנ').[1]
על מצבתו נכתב:
אוי, כי אבד כלי חמדה גנוז וטמון פה ה"ה הגאון הגדול מהו' שמואל שהיה גדול ליהודים אב"ד ור"מ בק"ק טורבין קעלין פארליץ ובווירמס הבירה, בגולה הלך ולגערנסהיים נשאוהו רגליו הערבונים, וימת שמואל בן ארבעים שנים, ונקבר ביום ג' בחודש זיו, זיו' פנה אורו כבה [=שע"ה] לפ"ק תנצב"ה
הותיר אחריו את אשתו, חוה בכרך, בן ושלוש בנות. בנו משה שמשון היה גם הוא רבה של וורמס, ונכדו הוא רבי יאיר חיים בכרך, מחבר "חות יאיר".
כמה מתשובותיו פורסמו על ידי נכדו, רבי יאיר חיים בכרך, בשו"ת "חוט השני" (פרנקפורט, 1679).
כתב חיבור על לוח השנה היהודי, מספר יצירות אפולוגטיות נגד הנצרות, ופיוטים. חלק מיצירותיו נוצרו בכתב יד.[1]
לקריאה נוספת
עריכה- קאופמן, Jair Chajim Bacharach und Seine Ahnen, 1896, עמודים 1–4, 16–22.
- לודוויג לוויזון, נפשות צדיקים, פרנקפורט 1855, מס' 30, באתר היברובוקס (בגרמנית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 "בכרך, אברהם שמואל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).