אגוז מלך
אגוז מלך (שם מדעי: Juglans regia), המכונה גם אגוז אנגלי או אגוז קליפורניה, הוא עץ נשיר המתנשא לגובה של 25–35 מטרים ובעל גזע בקוטר של עד שני מטרים. קיימים 59 זנים לאגוז המלך. הוא גדל בטבע מדרום-מערב סין מערבה עד לבלקנים. העץ מניב פירות במשך כ-100 שנה.
 אגוז מלך
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אלונאים |
| משפחה: | אגוזיים |
| סוג: | אגוז |
| מין: | אגוז מלך |
| שם מדעי | |
 Juglans regiaלינאוס, 1753 | |
| תחום תפוצה | |
| |
פירות העץ נאכלים ומשמשים לתעשייה. האגוזים משמשים בעיקר בבישול ובתחום הקונדיטוריה, בעיקר כתוספת לתבשילים ועוגות.
בחקלאות התעשייתית
עריכהאגוזי המלך מגודלים באופן תעשייתי בסין, ארצות הברית, טורקיה ומקסיקו ובארצות נוספות בהיקף קטן יותר.
עיקר הגידול בסין הוא לצריכה מקומית[2], לעומת זאת בארצות הברית של אמריקה האגוז מגודל באופן נרחב גם לייצוא כשעיקרו מופנה לאיחוד האירופי.[3]
מקובל במחקר ההיסטורי שהיוונים החלו לגדל את אגוזי המלך בארצם ולבייתם עם פלישת אלכסנדר הגדול להודו ולפרס[4][5]. היוונים הקדישו עץ זה לארטמיס, ואילו הרומאים הקדישוהו ליופיטר. גם כיום אגוז המלך מגודל באופן תעשייתי ביוון וצריכתו גבוהה עד כה כדי כך שהגידול המקומי אינו מספק את הביקוש[6], אף על פי שהגידול נעשה בהיקף גבוה ביחס לגודל המדינה. ערכי הייצוא המסחרי של אגוז המלך ביוון נמוכים ביחס לייבוא וכן ביחס לייצוא העולמי.[7]
צריכה מקומית
עריכהבישראל הצריכה השנתית עומדת על 5,248 טון, נתון המשקף צריכה ממוצעת של חצי קילו אגוזי מלך לאדם בשנה.[8]
תנאי גידול
עריכהאגוזי המלך גדלים באזורים בעלי טמפרטורה מתונה. העץ גדל בתנאי שמש או צל חלקי, בקרקע עמוקה, פורייה ומנוקזת היטב. עץ האגוז מגיע לבשלות לאחר חמש שנים.
שימושים רפואיים בעבר ועד ימינו
עריכהעל פי המקורות, גדל האגוז בארץ בתקופת המקרא, והוא נזכר בשיר השירים: ”אֶל-גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל” (שיר השירים, ו', י"א). האגוז הנזכר שם, וכן האגוז הנזכר בספרות חז"ל, הוא אגוז המלך.[9] בתקופה הקלאסית השתמשו בפרי לטיפול נגד רעלים, ארס בעלי חיים ונשיכות כלבים, לסילוק טפילי מעי, לטיפול בדלקות פנימיות, בנמק ובהפרשות מוגלתיות. בימי הביניים נמכר האגוז בחנויות מוכרי התרופות וחלקיו שימשו לסילוק תולעי מעיים, לטיפול במחלות פנימיות ובמגוון תחלואים אחרים.
ערכים תזונתיים
עריכהערך תזונתי של אגוזי מלך (קלופים), 100 גרם (4–3 מנות)[10]:
- 654 קלוריות
- 15.2 גרם חלבון
- 65.2 גרם שומן:
- 6.1 גרם חומצות שומן רוויות
- 8.9 גרם חומצות שומן חד בלתי רוויות
- 47.2 גרם חומצות שומן רב בלתי רוויות
- 13.7 גרם פחמימות, כולל 6.7 גרם סיבים תזונתיים
- 0.34 מ"ג תיאמין
- 0.54 מ"ג ויטמין B6
- 98 מק"ג חומצה פולית
- 3.4 מ"ג מנגן
- 1.6 מ"ג נחושת
- 158 מ"ג מגנזיום
- 346 מ"ג זרחן
- 3.1 מ"ג אבץ
(מכל 1 ק"ג אגוזים יתקבלו רק 450 גרם לאחר קילוף)
קישורים חיצוניים
עריכה
- אגוז מלך, באתר ITIS (באנגלית)
- אגוז מלך, באתר NCBI (באנגלית)
- אגוז מלך, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- אגוז מלך, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אגוז מלך, באתר Tropicos (באנגלית)
- אגוז מלך, באתר GBIF (באנגלית)
- אגוז מלך, באתר The Plant List (באנגלית)
- אגוז מלך, באתר IPNI (באנגלית)
- אגוז מלך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הערך "אגוז מלך", ב"אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית", באתר מכון התורה והארץ
- אגוזי מלך - הבריאים ביותר, באתר מחלקה ראשונה
הערות שוליים
עריכה- ^ אגוז מלך באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Global Walnut Consumption Has Softened Its Robust Growth, Produce Report (באנגלית)
- ^ Tree Nuts, USDA Foreign Agricultural Service (באנגלית)
- ^ Politismos eMagazine | The unique foods of Greece and their health benefits: Walnuts, “a gift sent to Greece from Persia by the kings.” (באנגלית אמריקאית)
- ^ עז תלם, כל אגוז - מלך, באתר וואלה, 5 באפריל 2015
- ^ Drogoudi P.D.1 and D. Rouskas2, Following Walnut Footprints in Greece
- ^ Walnuts, fresh or dried, shelled | OEC, OEC - The Observatory of Economic Complexity (באנגלית)
- ^ יבוא של סחורות נבחרות - נתונים מסוכמים לפי שנה לכל הארצות, 2017 - 2020, באתר old.cbs.gov.il
- ^ משה רענן, אגוז המלך באתר פורטל הדף היומי.
- ^ באתר משרד החקלאות של ארצות הברית