אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף)

אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף) (1894–1983), היה פרופסור לכירורגיה, מאבות הכירורגים בארץ ישראל, מנהל מחלקה כירורגית בבית החולים הדסה ירושלים.

ביוגרפיה

פרופ' אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף) נולד ב-1894 בוולינגטון שבניו זילנד לאליס וליוסף בן יוסף.

במלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא הניו זילנדי שם שירת באנזק (ANZAC), שהיה כוח צבאי של חיילים אוסטרלים וניו זילנדיים שלחמו במלחמת העולם הראשונה תחת פיקוד הצבא הבריטי, שירת כשנתיים ונפצע קשה בקרב גליפולי.^[1] ב-1916 התקבל ללימודי רפואה באדינבורו שבסקוטלנד, שאותם סיים בשנת 1919. התמחה בכירורגיה במאיו קליניק שברוצ'סטר, ניו יורק. ב-1923 חזר לניו זילנד, עבד בניו זילנד ככירורג עד 1928. ב-1924 התחתן עם לאה (לואיז) לבית פיינמן, בהמשך נולדו נעמי, רות ויוחנן.^[2] ב-1928 עלו בני הזוג לארץ ישראל.

תקופה קצרה עבד ככירורג בכיר בבית החולים הדסה (תל אביב).^[3] ב-1928 התחיל לעבוד ככירורג בבית החולים הדסה, במהרה התמנה לרופא ראשי וב-1931 התמנה למנהל המחלקה הכירורגית. . כמנהל המחלקה הכירורגיה כללית. יזם התמחויות בכירורגיה, לימד את מנתחים תחתיו, וכך תרם רבות להתקדמות כירורגיה בארץ ובעולם. הוא היה הכירורג הכללי הראשון בארץ ובעולם שראה את הצורך לפצל את כירורגיה.

עד לעשור השני למנדט היו רוב הניתוחים שבוצעו בארץ ישראל "ניתוחים קטנים". עם הצטרפותם של ד"ר אדוארד ג'וזף להדסה ירושלים ב-1928, ד"ר מכס מרכוס לבית החולים הדסה (תל אביב) ב-1933, וד"ר פליקס מנדל להדסה ירושלים ב-1939 שונתה רשימת הניתוחים, מספר הניתוחים הגדולים והמורכבים שביצעו בארץ ישראל הלך וגדל. עוד תעבורנה שנים עד שיימצא בארץ ישראל כירורג בעל השכלה ורמה מקצועית דומה כשל ג'וזף.^[4]

ג'וזף ביצע ניתוחים מורכבים שלא בוצעו לפני כן בישראל. טיפל בפצועי מאורעות הדמים ובפצועי מלחמת העצמאות. ב-1938 הצטרף פרופ' פליקס מנדל והמחלקה הכירורגית חולקה לכירורגית א' בראשותו של פרופ' ג'וזף וכירורגית ב' בראשותו של פרופ' מנדל.^[5]

1949, עם פתיחת בית ספר לרפואה באוניברסיטה העברית קיבל מינוי של פרופסור לכירורגיה.
1957 טיפל בדוד בן-גוריון, לאחר שבן-גוריון נפצע מרימון שהושלך במליאת הכנסת.^[6]

גוז'ף התעניין ועסק גם בניתוחים אורולוגיים, ענף שהיה בשנות השלושים של המאה ה-20 בחיתוליו.

בין תלמידיו ותלמידותיו: פרופ' דוד ארליק, ד"ר שושנה לוי - הוכמן, פרופ' צבי נוימן.

מאימרותיו:

"כשאנו בודקים חולה חשוד באפנדיציטיס.^[7] וכל הרופאים שוללים את האבחנה פרט לרופא הבית^[8] הכי אפרוח שחושד בכל זאת באפנדיציטיס אני מיד מעביר את החולה לחדר ניתוח"

— נח זבולוני, "חצי מאה של עיתונות ירושלמית", 11,1994

ג'וזף נפטר ב-1983.

הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939

בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות ע"ש שטראוס ברחוב צ'נסלור, בירושלים כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י^[9]. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה^[10]. ראו: ד"ר אדוארד גורדון יוסף: אי ספיקה חריפה של מחזור הדם מבחינה כירורגית (ישיבה א', הרצאת משנה, 31 במאי)

לקריאה נוספת

דוד תדהר (עורך), "פרופ' אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1886
הרפואה, דוד ארליק, "על מורי פרופ' אדוארד גורדון ג'וזף", 5.12.1983, עמוד 426.

הערות שוליים

^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ ישראל 1848-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך: יוסף (ג'וזף) אדוארד גורדון פרופ', עמודים 234–235
^ Chrome Yellow: 6/16/13 - 6/23/13 http://chromeyellow.blogspot.co.il/2013_06_16_archive.html
^ ד"ר אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1984, עמוד 153
^ יהושע בן אריה, (עורך), "ירושלים בתקופת המנדט - העשיה והמורשת", פרופ' שמואל ניסן (קצנלסון), "התפתחות שירות הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק : "התפתחות שירותי הרפואה בארץ", פרק משנה: "עליית הרופאים מגרמניה ואוסטריה", עמוד 313, הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, 2003
^ יהושע בן אריה, (עורך), "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת", פרק: "התפתחות שירותי הרפואה בירושלים", עמוד 303, הוצאת יד בן צבי, 2003.
^ נח זבולוני, "חצי מאה של עיתונות ירושלמית", "סעדתי את בן-גוריון לאחר זריקת הרימון בכנסת - סיפורו של רופא צעיר" :http://www.ranaz.co.il/notPublished/article23_19941100.asp
^ אפנדיציטיס - הכוונה לדלקת התוספתן
^ "רופא בית" - רופא מתמחה בתחילת דרכו המקצועית
^ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס
^ תוכנית הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס רחוב צ'נסלור, ירושלים. בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף, בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'

[1] נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ ישראל 1848-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך: יוסף (ג'וזף) אדוארד גורדון פרופ', עמודים 234–235

[2] Chrome Yellow: 6/16/13 - 6/23/13 http://chromeyellow.blogspot.co.il/2013_06_16_archive.html

[3] ד"ר אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1984, עמוד 153

[4] יהושע בן אריה, (עורך), "ירושלים בתקופת המנדט - העשיה והמורשת", פרופ' שמואל ניסן (קצנלסון), "התפתחות שירות הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק : "התפתחות שירותי הרפואה בארץ", פרק משנה: "עליית הרופאים מגרמניה ואוסטריה", עמוד 313, הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, 2003

[5] יהושע בן אריה, (עורך), "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת", פרק: "התפתחות שירותי הרפואה בירושלים", עמוד 303, הוצאת יד בן צבי, 2003.

[6] נח זבולוני, "חצי מאה של עיתונות ירושלמית", "סעדתי את בן-גוריון לאחר זריקת הרימון בכנסת - סיפורו של רופא צעיר" :http://www.ranaz.co.il/notPublished/article23_19941100.asp

[7] אפנדיציטיס - הכוונה לדלקת התוספתן

[8] "רופא בית" - רופא מתמחה בתחילת דרכו המקצועית

[9] תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס

[10] תוכנית הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס רחוב צ'נסלור, ירושלים. בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף, בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]