אדוארד גרדנר

מנצח אנגלי

אדוארד גרדנראנגלית: Edward Gardner; נולד ב-22 בנובמבר 1974 בגלוסטר, אנגליה) הוא מנצח אנגלי, שהתמנה ביולי 2019 לתפקיד המנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של לונדון החל מעונת הקונצרטים 2021/22.

אדוארד גרדנר
Edward Gardner
לידה 22 בנובמבר 1974 (בן 49)
גלוסטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים איטון קולג', קינגס קולג', האקדמיה המלכותית למוזיקה, The King's School, Gloucester עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנצח
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר
פרסים והוקרה
  • פרס שפלמן למוזיקה עכשווית (2023)
  • קצין במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה

עריכה

בילדותו שר כנער מקהלה בקתדרלת גלוסטר וניגן בפסנתר, קלרינט ועוגב. הוא למד בבית הספר קינג בגלוסטר ובאיטון קולג'. באוניברסיטת קיימברידג' המשיך כסטודנט למוזיקה, והתמחה במוזיקה כוראלית במקהלת קינגס קולג'. הוא החל לנהל מקהלות באיטון והמשיך בכך בקיימברידג'. בהמשך למד באקדמיה המלכותית למוזיקה, אצל קולין מטרס[1]. הוא סיים את לימודיו באקדמיה בשנת 2000.

משנת 1997 עד 2002 היה אדוארד גרדנר מנהל מוזיקלי של האגודה למען המקהלה של ווקינגהאם, תפקיד שמילאו בעבר גראמה ג'נקינס, פול דניאל וסטיבן לייטון. בשנת 1999, בעודו סטודנט באקדמיה המלכותית למוזיקה, היה גרדנר לפסנתרן חזרות של פסטיבל זלצבורג בהזמנתו של מיכאל גילן, כשקודמו בתפקיד חלה. בהמשך היה גרדנר עוזר מנצח למרק אלדר בתזמורת האלה, במשך 3 שנים. בשנת 2003 מונה למנהל המוזיקלי של גליינדבורן בסיבוב ההופעות, ונכנס רשמית לתפקיד בשנת 2004. הוא ויתר על תפקיד זה בשנת 2007. בשנת 2005, זכה גרדנר בפרס האמן הצעיר של האגודה הפילהרמונית המלכותית.

אדוארד גרדנר, מונה למנהל המוזיקלי של האופרה הלאומית האנגלית במרץ 2006[2]. הוא נכנס רשמית לתפקיד במאי 2007, בחוזה התחלתי לשלוש שנים, בהפקה חדשה של "מוות בוונציה" מאת בנג'מין בריטן. תחת ניהולו, הציגה האופרה שורה של הפקות, כולל "פיטר גריימס" של בריטן, "אביר הוורד" של ריכרד שטראוס, "קללת פאוסט" של הקטור ברליוז והפקה כפולה של פולחן האביב מאת איגור סטרווינסקי ו"טירת כחול הזקן" של בלה בארטוק. הפקות העונה כוללות את "ג'וליטה", דון ג'ובאני, ו"מוות בוונציה". אף על פי שלא היו הודעות רשמיות לעיתונות על הארכת החוזה עם גרדנר, הוא הצהיר בפומבי על כוונתו להמשיך לעבוד עם האופרה הלאומית האנגלית לפחות עד 2015[3]. בינואר 2014 הודיעה האופרה הלאומית האנגלית על סיום כהונתו של גרדנר כמנהל מוזיקלי ב-2015[4].

לאור הצלחותיו כמנצח אופרה מחוץ לאופרה הלאומית האנגלית, קיבל אדוארד גרדנר הזמנות מיידיות לשנים 2012–2013 והלאה במטרופוליטן אופרה, ניו יורק ולה סקאלה, מילאנו. הוא ניצח על כרמן ועל "מוות בוונציה" של בריטן, על "דון ג'ובאני" בסתיו 2012 ועל רקוויאם המלחמה של בריטן בעונה שלאחר מכן. לפני מינויו באופרה האנגלית הלאומית כיהן גרדנר כמנצח קבוע באופרה של פריז ובשנת 2008 חזר לאופרה של פסטיבל גליינדבורן עם הפקה של "בטבעת החנק" של בריטן.

בספטמבר 2010 הודיעה התזמורת הסימפונית של ברמינגהאם על מינויו של גרדנר למנצח האורח הראשי, החל בספטמבר 2011, עם חוזה התחלתי ל-3 שנים, ל-3–4 שבועות של הופעות בעונה[5]. התקשרויות עם התזמורת הסימפונית של ברמינגהאם בעונת 2011–2012 כללו את "חלומו של גרונטיוס" ברויאל פסטיבל הול ואת הבכורה בבריטניה של "וֶלֶטוֹס" מאת ג'ונתן הרווי לציון פתיחת האולימפיאדה התרבותית 2012. נקודות השיא של 2012–2013 כוללות התמקדות בבנג'מין בריטן, עם "סימפוניית האביב" בברמינגהאם ו"רקוויאם המלחמה" בקתדרלת סנט פול בפסטיבל לונדון.

מחוץ לבריטניה, בפברואר 2013, נבחר אדוארד גרדנר במקביל למנצח האורח הראשי של הפילהרמונית של ברגן, החל מאוגוסט 2013, ולמנצח הראשי של התזמורת החל בעונת 2015–2016. החוזה ההתחלתי שלו כמנצח ראשי הוא למשך 3 שנים. כמו כן ניצח על הקלטות לחברת צ'נדוס[6].

אדוארד גרדנר עומד בקשר גם עם תזמורת רשות השידור הבריטית מאז 2005 ובספטמבר 2011 ניצח עליה בליל הפרומס האחרון, ששודר בשידור חי לקהל ברחבי העולם. בשנת 2012 ערך אדוארד שתי הופעות לנשף, וניצח על "הלילה הראשון של הפרומס" עם תזמורת רשות השידור הבריטית, כמו גם מופע קונצרטי של "פיטר גריימס" עם האופרה הלאומית האנגלית. מערכות היחסים המתמשכות האחרות שלו בבריטניה כוללות את תזמורת פילהרמוניה, התזמורת הפילהרמונית של לונדון ותזמורת עידן הנאורות. הוא עובד באופן קבוע עם מוזיקאים צעירים, כולל תזמורת הנוער הסימפונית של ברמינגהאם ותזמורת הנוער הסימפונית של ברביקן וכן עם טריניטי קולג' למוזיקה בקיימברידג', האקדמיה המלכותית למוזיקה והקולג' המלכותי למוזיקה. בשנת 2002 הקים את תזמורת הנוער האלה.

מחוץ לאנגליה ניצח גרדנר על תזמורת הקונצרטחבאו המלכותית, התזמורת הסימפונית הגרמנית, התזמורת הפילהרמונית של רדיו צרפת, תזמורת האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה, התזמורת הפילהרמונית של לה סקאלה, התזמורת הפילהרמונית הצ'כית, התזמורת הסימפונית של רדיו שוודיה, התזמורת הסימפונית הלאומית של דנמרק, התזמורת הסימפונית של גטבורג, הפילהרמונית של ברגן והתזמורת הסימפונית של מלבורן. בשנים האחרונות עבד אדוארד גם עם התזמורת הסימפונית NHK.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Edward Gardner: The man who rescued opera". אינדפנדנט (באנגלית). 21 ביוני 2009. נבדק ב-19 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ ריצ'רד מוריסון, הטיימס, "כוכב צעיר אוחז בשרביט בהימור להשיב את האופרה האנגלית הלאומית 9 במרץ 2006
  3. ^   Rupert Christiansen, ‏Edward Gardner interview for Simon Boccanegra, The Telegraph, 1 June 2011
  4. ^ Brown, Mark; correspondent, arts (2014-01-23). "English National Opera's Edward Gardner to leave". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-02-08.
  5. ^ "Edward Gardner - Principal Guest Conductor from September 2011" (הודעה לעיתונות) (באנגלית). התזמורת הסימפונית של ברמינגהאם. נבדק ב-19 בדצמבר 2019. {{cite press release}}: (עזרה)
  6. ^ "Gerald Finley: Great Operatic Arias (Chandos Opera in English)". הגרדיאן (באנגלית). 2 במאי 2010. נבדק ב-19 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)