אדירי איומה יאדירו בקול
אדירי איומה יאדירו בקול הוא פיוט מסוג רהיט מתוך הקדושתא "את חיל יום פקודה" של רבי אלעזר בירבי קליר, הנאמר במנהג אשכנז בחזרת הש"ץ של שחרית ביום הראשון של ראש השנה.
אדירי איומה יאדירו בקול[1]
|
|---|
| מאת אלעזר בירבי קליר |
|
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
|
מבנה הפיוט ותוכנו
עריכהבפיוט שמונה בתים המורכבים משלוש שורות כל אחד, על סדר האלף בית.[2] בכל שורה ישנו תיאור של המלאכים או של עם ישראל[3] (למשל אדירי איומה, המוני המולה) ופועל שהם עושים (למשל יאדירו, יהללו) ומתואר שהם יעשו זאת "בקול" (אדירי איומה יאדירו בקול, המוני המולה יהללו בקול) ולאחר מכן מתואר שהם יאמרו בקול את אחד משלושת חלקי המשפט ”ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד”.[4] הרפרן של הפיוט הוא המשפט המלא.
לפי השערת מאיר בר-אילן, פיוט זה מושפע מהפיוט בהגדה של פסח אדיר במלוכה, שלדעתו היה במקורו אף הוא פיוט לראש השנה.[5]
השפעה
עריכהרהיט זה היה דוגמה לכתיבתם של רהיטים רבים במבנה דומה או זהה, המבוססים על הרפרן "ה' מלך ה' מלך..." ומתארים את אמירתו בידי ישראל והמלאכים. בעקבות רבי אלעזר בירבי קליר בפיוטו זה, הפך רהיט מסוג זה לרהיט קבוע בקדושתאות לראש השנה בידי פייטנים רבים שבאו אחריו, ביניהם רבי שמעון בן יצחק,[6] רבי יוסף טוב עלם,[7] רבי יצחק בן יהודה גירונדי[8] ורבי משה בר שבתי.[9] בנוסף לרהיטים בקדושתאות ראש השנה, פיוטים מען אלה נכתבו גם להזדמנויות אחרות.[10]
קישורים חיצוניים
עריכה- אדירי איומה יאדירו בקול, באתר הפיוט והתפילה
- אדירי איומה יאדירו בקול, בתוך דניאל גולדשמידט, מחזור לראש השנה על פי מנהגי אשכנז, ירושלים תש"ל, עמ' 77, באתר היברובוקס
- אדירי איומה יאדירו בקול, באתר מפעל המילון ההיסטורי
הפיוט אדירי איומה יאדירו בקול, באתר הפיוט והתפילה
הערות שוליים
עריכה- ^ ישנם חילופי גרסאות רבים בנוסח הפיוט בין מקורות שונים (ראו בעיקר במילון ההיסטורי ובמהדורת גולדשמידט), הנוסח כאן הוא המקובל כיום במחזורי נוסח אשכנז.
- ^ כל שורה מוקדשת לאות אחת מאותיות ה"א–ב", והבית האחרון מורכב משלוש שורות באות "ת"
- ^ על פי דניאל גולדשמידט, ללא סדר קבוע (דניאל גולדשמידט, מחזור לראש השנה על פי מנהגי אשכנז, עמוד 77, באתר היברובוקס)
- ^ בסוף השורה הראשונה "ה' מֶלֶךְ", בסוף השורה השנייה "ה' מָלָךְ" בסוף השורה השלישית "ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד"
- ^ מאיר בר-אילן, "מפיוטי ההגדה – 'אדיר הוא' ו'אדיר במלוכה'", מסורת הפיוט ד (תשס"ח), עמ' 37–60.
- ^ הפיוט "כל שנאני שחק באומר מאמירים" בנוסח אשכנז ביום השני של ראש השנה (דניאל גולדשמידט, מחזור לראש השנה, עמ' 109, באתר היברובוקס).
- ^ הפיוט "אבירי ארץ יאמירו בערץ", בנוסח צרפת (דניאל גולדשמידט, מחזור לראש השנה, עמ' 201, באתר היברובוקס).
- ^ הפיוט "אדירי ישורון יברכו בקול" בנוסח פרובנס, קטלוניה ואלג'יר ביום הראשון של ראש השנה (סדר לימים נוראים כמנהג קארפינטראץ, אמשטרדם תצ"ט, דף לח, באתר היברובוקס).
- ^ הפיוט "מלאכי צבא מעלה בקול נעים ירננו בקול" בנוסח קטלוניה ואלג'יר ביום השני של ראש השנה (מחזור לנוסח ברצלונה מנהג קטאלוניה, שלוניקי רפ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)).
- ^ ראו הפיוט "אלי וילון יאמירוך בקול" להוצאת ספר תורה מאת רבי עזר, נדפס בידי מאיר בניהו, משוררים ומפזמנים בפרס ובבוכארה במאה השבע עשרה, סיני פז (תש"ם), עמ' קמח, באתר אוצר החכמה. העיר עליו הרב שמואל אשכנזי, אגרות שמואל, ירושלים תשפ"א, חלק ב, אגרת תרמז, עמ' 952.