אדי רוזנר

אדולף "אדי" רוזנר (בגרמנית: Adolf Rosner, בפולנית:Adi Rosner, ברוסית: Адо́льф Игна́тьевич Ро́знер ;‏ 26 במאי 1910 - 8 באוגוסט 1976), היה מוזיקאי יהודי, נגן, מנצח תזמורת ומלחין של מוזיקת ג'אז, אשר פעל בגרמניה, פולין וברית המועצות.

אדי רוזנר
Adolf Rosner, Адольф Ігнацьевіч Рознер

אדי רוזנר ב-1968
לידה	26 במאי 1910 ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	8 באוגוסט 1976 (בגיל 66) ברלין המערבית, גרמניה המערבית
שם לידה	אדולף רוזנר
שם במה	Ади Рознер — польск. Adi Rosner
מקום קבורה	ברלין
מוקד פעילות	פולין, הרפובליקה הפולנית השנייה, הקיסרות הגרמנית, ברית המועצות, ברלין המערבית
תקופת הפעילות	1928–1972 (כ־44 שנים)
מקום לימודים	קונסרבטוריון שטרן, האוניברסיטה לאמנויות בברלין
עיסוק	מוזיקאי, מלחין, מנצח
סוגה	ג'אז, סווינג, אסטרדה
שפה מועדפת	גרמנית
כלי נגינה	חצוצרה, קורנית, כינור
בן או בת זוג	רות קמינסקה
פרסים והוקרה	Honored Artist of the Belarusian SSR
חתימה

ביוגרפיה

נולד בברלין, במשפחה יהודית מרובת ילדים. הוריו היגרו לגרמניה ממערב האימפריה הרוסית (כיום מקום מגוריהם נמצא בתחומי פולין). אדולף הקטן היה ילד פלא - כבר בגיל 4 החל לנגן בכינור. בגיל 6 החל ללמוד בקונסרבטוריון שטרן. בגיל 10 עבר ללמוד באקדמיה המלכותית למוזיקה, שם היה תלמידם של קרל פלש ופרנץ שרקר. במקביל לכינור החל לנגן גם בחצוצרה ובקורנית.

בגיל 17 החל לנגן בתזמורת ג'אז, בין היתר היה חבר בתזמורת של מארק וובר. בתחילת שנות ה-30 היה חבר בתזמורת של שטפן ויינטראוב (Stefan Weintraub), איתה יצא לסבב הופעות בארצות הברית. בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עזב רוזנר את גרמניה והתיישב בפולין. הוא הקים תזמורת ג'אז והחל להופיע איתה תחילה בפולין ולאחר מכן גם בצרפת, לטביה ובלגיה. הוא הלחין בעצמו את היצירות, אותן ניגנה התזמורת ואף הוציא כמה תקליטים. בתחילת 1939 הכיר שחקנית תיאטרון צעירה בשם רות קמינסקה, השניים הפכו מהר מאוד לזוג (רות הייתה בתה של השחקנית אידה קמינסקה).

בספטמבר 1939, כאשר החלה הפלישה הנאצית לפולין, נמלטו אדי ורות מוורשה למזרח פולין. הם הגיעו לעיר ביאליסטוק, אשר ב־17 בספטמבר 1939 נכבשה על ידי ברית המועצות. לרוזנר ארגנו פגישה עם אחד מבכירי המפלגה הקומוניסטית בבלארוס הסובייטית, שהיה ידוע כחובב ג'אז. רוזנר הצליח להתחבב על הבכיר ולקבל אישור להופיע ברחבי בלארוס הסובייטית. בהמשך, קיבל אישור להופיע בכל רחבי ברית המועצות. רוזנר צבר פופולריות רבה בברית המועצות והיה למעשה ג'אזמן מספר אחד במדינה. ההופעות של תזמורת של רוזנר נמשכו גם לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות ביוני 1941. רוזנר והתזמורת שלו הופיעו בפני חיילים בחזית, בפני הפצועים בבתי חולים בעורף, בפני עובדי מפעלים ועוד. הם נעו ברחבי ברית המועצות בקרון רכבת, שהפך למעשה לביתם. בתום המלחמה שב למוסקבה, בה המשיך ליצור ולהופיע. בשנת 1946 החל בברית המועצות קמפיין בכלי התקשורת נגד "ההשפעה המערבית הבורגנית" בתרבות. מוזיקת ג'אז הוכרזה כמוזיקה "בורגנית" ובוקרה קשות בעיתונות. תזמורות ג'אז החלו להיסגר. רוזנר, שבפועל לא החזיק באזרחות של ברית המועצות, החליט לעבור לפולין. אבל, פרק זמן, בו ניתן אישור לכל מי שהחזיק באזרחות פולנית עד 1 בספטמבר 1939 לעזוב את ברית המועצות - פג. רוזנר החל לחפש דרכים עקיפות לעזוב את ברית המועצות. בחיפוש אחר האפשרות הזו הגיע רוזנר, בת זוגו רות קמינסקה ובתם אריקה אל העיר לבוב, שבמערב אוקראינה. בלבוב הנעצרו על ידי אנשי ק.ג.ב. והואשמו בפעילות אנטי-סובייטית. אדי רוזנר נידון ל־10 שנות מאסר, רות קמינסקה - ל5 שנות מאסר. את בתם הקטנה אריקה לקחה אליה אחת מחברות של רות במוסקבה.

אדי רוזנר נכלא באחד ממחנות של גולאג במחוז חברובסק. אדי מצליח לשכנע את הנהלת מחנה מעצר, בו הוא כלוא, לאפשר לו להקים תזמורת. התזמורת מנגנת תחילה עבור האסירים וסוהרים במחנה, אך בהמשך מתחילה לתת הופעות גם במחנות אחרים. בתחילת 1954 מקבל אדי חנינה ומשתחרר מהגולאג. הוא מקבל אישור לחזור למוסקבה, שם הוא מקים מחדש את תזמורת הג'אז הגדולה שלו. הוא חידש את הקשר עם רות קמינסקה, אך די מהר הם נפרדו. רות ובתה אריקה קיבלו בשנת 1956 אישור לעזוב את ברית המועצות. הן עברו לפולין, שם התגוררו עד סוף שנות ה-60 ואז היגרו לארצות הברית.

הפריצה המחודשת של אדי רוזנר אל הקהל בברית המועצות אירעה בשנת 1956, כאשר יצא אל המסכים סרט מוזיקלי ליל הקרנבל. רוזנר הלחין שלוש בתוך שבעה שירי הפסקול של הסרט והופיע במהלך הסרט על התזמורת שלו. הסרט הפך לסרט הנצפה ביותר בברית המועצות לשנת 1956 ותקליט עם הפסקול של הסרט לתקליט הכי נמכר באותה השנה.

במהלך שנות ה-50 וה-60 התזמורת בניצוחו של רוזנר הייתה בין הפופולריות ביותר בברית המועצות. התזמורת עשתה שיתופי פעולה עם מלחינים ופזמונאים סובייטים רבים, הופיעה בטלוויזיה, הושמעה הרבה ברדיו. התזמורת של רוזנר הוזמנה להופיע במדינות שונות, אך רוזנר לא קיבל אישור יציאה בטענות שונות ומשונות. בשנת 1969 החל בברית המועצות קמפיין נוסף נגד "מוזיקה מערבית". סגנון ההופעות והנגינה של התזמורת של רוזנר בוקרו קשות בעיתונות. ההופעות בטלוויזיה והשמאות ברדיו - פסקו. בשנת 1971 אולץ רוזנר לפרוש לגמלאות ותזמורתו פוזרה. הוא עבר ממוסקבה לעיר הומל, בניסיון להקים תזמורת נוספת, אך השלטונות לא אפשרו לו לעשות זאת. נואש מן המצב הוא הגיש בקשה להגירה מברית המועצות. להפתעתו הבקשה אושרה ובינואר 1973 עזב רוזנר עם אשתו גלינה חודס את ברית המועצות ושב לעיר הולדתו - ברלין. הוא התיישב בברלין המערבית. בגרמניה ניסה שוב לנגן במועדני ג'אז, אך מצבו הבריאותי לא אפשר לו לעשות זאת. אדי רוזנר נפטר ממחלה ממושכת ב-8 באוגוסט 1976. נטמן בבית עלמין יהודי ברבוע שרלוטנבורג-וילמרסדורף.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדי רוזנר בוויקישיתוף

• כתבה על אדי רוזנר באתר ג'אז רוסי (ברוסית)
• - ביוגרפיה של אדי רוזנר (ברוסית)
• אדי רוזנר, באתר AllMusic (באנגלית)
• אדי רוזנר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אדי רוזנר, באתר Discogs (באנגלית)