גרמנית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
גרמנית (ⓘⒾ – דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. זוהי אחת השפות המדוברות בעולם עם מעל 100 מיליון אירופים הדוברים אותה כשפת אם. גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי כשפת אם.[1] היא השפה השלישית או הרביעית בפופולריות שלה כשפה זרה הנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה[1] וארצות הברית. היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי.
מדינות | גרמניה, אוסטריה, שווייץ, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, דנמרק, בלגיה, איטליה, נמיביה ונוספות |
---|---|
אזורים | אירופה |
דוברים | 180 מיליון |
שפת אם | 90–100 מיליון |
כתב | אלפבית לטיני |
משפחה | |
לאום |
אוסטריה בלגיה גרמניה לוקסמבורג ליכטנשטיין שווייץ שפה אזורית: טרנטינו - אלטו אדיג'ה שבאיטליה דנמרק |
ארגון | האיחוד האירופי |
מוסד | אין |
קוד שפה | de |
קוד ISO 639-1 | de |
קוד ISO 639-2 | deu |
קוד ISO 639-3 | deu |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג, אזור דרום טירול (Südtirol) שבאיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה ובצ'כיה, חבל אלזס וחלק מחבל לורן בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, דוגמת נמיביה, ישנם חלקים באוכלוסייה הדוברים גרמנית, ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח־אירופה ברוסיה, בהונגריה ובסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב גרמני.
שמות השפה
עריכהלגרמנית שמות רבים בשפות שונות, אשר כולם נובעים מחמישה שורשים:
- טאוטוני, אשר משמעותו בגרמנית עתיקה הוא "עם" או "מקומי", העניק לגרמנית את שמה בשפה הגרמנית עצמה (Deutsch, מבוטא "דוֹיְטשׁ"), באיטלקית (Tedesco), בכל השפות הסקנדינביות (Tysk) וכן ביפנית, בסינית ובקוריאנית. ביידיש קיימת המילה טייטש, שפירושה היה גרמנית, או הלשון המדוברת, וממנה המילה היידית "איבּעֶר-טייטשן" שפירושה לתרגם. ביידיש מודרנית נקראת הגרמנית "דייטש".
- השבט הסקסוני, אשר שמו נובע מכלי נשקם saks, ואשר שפתם, גרמנית תחתית (Plattdüütsch), השפיעה על כל אזור הים הבלטי, העניק לגרמנית את שמה בפינית ובאסטונית: Saksa.
- השבט האלמאני העניק לגרמנית את שמה בצרפתית, בספרדית, וגם בערבית ובטורקית (בכל השפות: "אלֵמַן" או "אלמאניה").
- השבטים הגרמאניים העניקו לגרמנית את שמה בעברית, באנגלית, ברומנית וביוונית.
- השורש הסלאבי העתיק něm, המקביל לשורש העברי א-ל-מ, העניק לגרמנית את שמה בכל השפות הסלאביות: בבולגרית "נֵמסקי", בצ'כית "נמצ'ינה", ברוסית "נמצקי" וכו'. שתי שפות שאינן סלאביות קלטו אף הן שם זה: רומנית (בה גרסתה העממית הנה: "Nemţeşte", אך גם באופן רשמי: "Germană") והונגרית (Német). בנוסף, שמה הערבי של אוסטריה הוא "א-נמסא" (النمسا), שם שגם הוא נובע מהשורש הסלאבי.
בתקופות קודמות של העברית כונתה השפה "אשכנזית", שם שנגזר מהשם התנ"כי "אשכנז".
הגיית השפה וכתיבתה
עריכההשפה הגרמנית, כמו כל שפה אירופאית, נכתבת משמאל לימין. האלף בית הגרמני מונה 26 אותיות ולכל אחת מהן שתי צורות שונות בגודלן ובצורתן. כל משפט מתחיל באות גדולה וגם כל שם עצם וכל שם פרטי מתחילים באות גדולה. להלן שמן וצורותיהן של האותיות השונות:
סדקי | ענבלי | וילוני | חיכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי | שפתי (־שִנִּי) | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אפי | ŋ | n | m | |||||||||||
סותם | (ʔ) | g | k | d | t | b | p | |||||||
מחוכך | ʤ | ʧ | ʦ | p̪f | ||||||||||
חוכך | h | ʁ | x | [ç] | ʒ | ʃ | z | s | v | f | ||||
מקורב (צדי) |
j | |||||||||||||
l | ||||||||||||||
רוטט | [ʀ] | [r] | ||||||||||||
* פונמות זרות |
העיצורים
העיצורים | ||
הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
---|---|---|
Bb | p | נהגה כהגיית פ"א בסופי הברות/מילים |
b | נהגה כהגיית בי"ת דגושה בשאר המקרים | |
Ch/ch | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה אחר a o u והדיפתונג au |
k | נהגה כהגיית כ"ף לפני s | |
ç | נהגה בשאר המקרים כצליל בין ש ימנית ל־כ רפה הדומה ללחישת החתול במילה weich (ענוג). | |
ʧ | נהגה כהגיית צד"י עם גרש (צ') בסיומת ההקטנה chen, כמו במילה mädchen (ילדה) | |
ck | k | נהגה כהגיית כ"ף |
Dd | t | נהגה כהגיית ת"ו בסופי הברות/מילים |
d | נהגה כהגיית דל"ת בשאר המקרים | |
Dsch/dsch | ʤ | נהגה כהגיית גימ"ל גרושה, מופיע במילים שאולות |
dt | t | נהגה כהגיית ת"ו |
Ff | f | נהגה כהגיית פ"א רפה |
Gg | k | נהגה כהגיית כ"ף בסוף הברה |
ɡ | נהגה כהגיית גימ"ל בראש הברה | |
ç | נהגה כהגיית ch הנ"ל בסוף מילה לאחר i | |
Hh | ː | אינו נהגה אחר התנועות, אך מאריכן |
h | נהגה כהגיית ה"א | |
Jj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
Kk | k | נהגה כהגיית כ"ף |
Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד |
Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן |
ɔ̃, ɑ̃ | במילים שאולות מצרפתית (למשל der Balkon, das Restaurant) נהגה כתנועה מאונפפת | |
ng | ŋ | נהגה כהגיית נו"ן במילה אנגליה |
Pp | p | נהגה כהגיית פ"א |
Pf/pf | p̪f | נהגה פְּף (כמו במילה Das Pferd) |
Qu/qu | kv | נהגה כְּוו |
Rr | [ɐ] | בין תנועה לעיצור/אחר תנועה בסוף מילה – נהגה מאוד רפה, או כמעט ואינו נשמע |
ʁ ~ ʀ ~ r[2] | נהגה כהגיית רי"ש מודרנית בשאר המקרים (חילופים חפשיים) | |
Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך בסופי הברות/מילים, וכן לפני עיצורים |
z | נהגה כהגיית זי"ן לפני תנועות | |
ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית לפני p t בראשי הברות, למעט כמה מילים זרות | |
ß | s | נהגה כהגיית סמ"ך; ללא גרסה מוגדלת לאות זאת, כיוון שנוצרה כשילוב גרפי ss |
Sch/sch | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו |
Tsch/tsch | ʧ | נהגה כהגיית צד"י גרושה |
Vv | v~f | נהגה כהגיית פ"א רפה במילים ממוצא גרמני; כהגיית בי"ת רפה במילים ממוצא לטיני |
Ww | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
Xx | ks | נהגה כְּסְ, מופיע בעיקר במילים שאולות |
Yy | j | נהגה כיו"ד עיצורית, מופיע במילים שאולות (גם תנועה – להלן תנועות) |
Zz | ʦ | נהגה כהגיית צד"י מודרנית |
התנועות
עריכהבגרמנית 8 תנועות בסיסיות: [a ɛ e i o ø u y]. כיוון שמשך ההגייה בשפה הוא פונמי, כל תנועה יכולה להגות ארוכה או קצרה, ועל כן ישנן 16 תנועות, שמונה קצרות ושמונה ארוכות (תנועה קצרה אחת /ɛ/ עם שתי גרסאות ארוכות [ɛː eː] וארוכה אחת /eː/ עם שתי גרסאות קצרות, מוטעמת [ɛ] ולא־מוטעמת [ǝ]). כפי שקורה בשפות רבות בעלות משך תנועות פונמי, גם בגרמנית התנועות הקצרות מתמרכזות (לכיוון מרכז חלל הפה). על כן זהו מצאי התנועות בגרמנית:
- תנועות קצרות: [a ɛ œ ǝ ɪ ʏ ʊ ɔ]
- תנועות ארוכות: [aː ɛː øː eː iː yː uː oː]
התנועות | ||
---|---|---|
הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
Aa | (ː)[ä] | נהגית כהגיית פתח |
נהגית כהגיית פתח ארוכה | ||
Ää | (ː)ɛ | נהגית כהגיית e במילה האנגלית Net |
נהגית כהגיית e הנ"ל אך ארוכה | ||
Ee | בהברה מוטעמת נהגית כהגיית ä הקצרה | |
ə | בהברה בלתי־מוטעמת נהגית כהגיית a במילה האנגלית About | |
ː[e] | נהגה כצירי אשכנזי ארוך[3] | |
Ii | [ɪ] | נהגית כהגיית i במילה האנגלית Bit[4] |
ː[i] | נהגית כהגיית חיריק ארוכה | |
Oo | [ɔ] | נהגית כהגיית חולם, כבמילה האנגלית For (אך קצר) |
ː[o] | נהגית כחולם סגור יותר וארוך[5] | |
Öö | [œ] | ליצור עם השפתיים "אוֹ" (o) ובלא לשנותן לומר "אֶה" (e). לעיתים ארוכה וסגורה כבמילה hören וּלעיתים קצרה וּפתוחה כבמילה Förster[6] |
ø̞ː | נהגית כצירי מעוגלת וארוכה[7] | |
Uu | [ʊ] | נהגית כקובוץ, כבמילה האנגלית Took[8] |
ː[u] | נהגית כשורוק ארוכה | |
Üü | [ʏ] | ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלא לשנותן לומר i כבמילה האנגלית it[9] |
ː[y] | נהגית כחיריק מעוגלת ארוכה.[10] ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלא לשנותן לומר "אִי" (i) | |
Yy | ʏ | מופיעה במילים שאולות, נהגית כ־ü הקצרה[9] או כ־i קצרה[4] בסוף מילה |
ɪ |
הסימון הגרפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
---|---|---|
Ai/ai, Ei/ei, Ay/ay, Ey/ey | aɪ̯ | אַיְ |
Au/au | aʊ̯ | אַוּ |
Äu/äu, Eu/eu | ɔʏ̯ | אוֹיְ |
אוצר מילים
עריכהאוצר המילים בגרמנית הוא נרחב. בגרמנית קיימות במקרים רבים, לצד מילים "בינלאומיות" (שרובן הגיעו מלטינית, בעיקר דרך הפילטר של הצרפתית), מילים גרמניות מקוריות המשמשות לציון אותו מושג. דוגמאות:
- טלוויזיה. לצד הקיצור TV נפוצה בגרמנית המילה Fernseher, שפירושה המילולי: "צופה מרחוק".
- מחשב. לצד Computer נפוצה המילה Rechner, שפירושה המילולי: "דבר שמְחַשֵּׁב".
- סובלנות. לצד המילה Toleranz, שמקורה בצרפתית, קיימת המילה Entgegenkommen, שפירושה המילולי: "לבוא לקראת". מקור הביטוי העברי במילה גרמנית זו.
- ספריה. לצד המילה Bibliothek, שמקורה בצרפתית (Bibliothèque) קיימת המילה הגרמנית Bücherei, שמקורה במילה Buch – "ספר".
אחד המאפיינים הידועים ביותר של הגרמנית הוא יכולתה להצמיד מילים בזו אחר זו לכדי יצירת מילה אחת ארוכה. מילים בנות למעלה מ־15 אותיות, המורכבות מ־3 עד 6 מילים קטנות, אינן מחזה נדיר. הדבר נובע מהעדר כמעט מוחלט של צורת הסמיכות בגרמנית, אשר שכיחה למדי באנגלית ובעברית. דוגמאות:
- Bahnliniennetzplan ("מפת קווי רשת הרכבות", Bahn-linien-netz-plan). בעברית שלוש המילים הראשונות נמצאות בסמיכות, ואף משתנות מעט בהתאם.
- Studentenkrankenversicherung ("ביטוח רפואי לסטודנטים", Studenten-kranken-versicherung).
- Überschallgeschwindigkeit ("מהירות על־קולית", Über-schall-geschwindigkeit).
- Bezirksschornsteinfegermeister ("מומחה המחוז לניקוי ארובות אבן", Bezirks-schorn-stein-feger-meister).
- Rundfunkgebührenabwicklungskonto ("חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו", Rund-funk-gebühren-abwicklungs-konto)
- Donaudampfschiffahrtselektrizitätenhauptbetriebswerkbauunterbeamtengesellschaft ("המועדון למנהלים במשרד הראשי של שירותי הסירות החשמליות בדנובה", Donau-dampf-schif-fahrts-elektrizitäten-haupt-betriebs-werk-bau-unter-beamten-gesellschaft). מילה מבודחת שנועדה להיות סאטירה על אורך המילים בשפה הגרמנית, והייתה כינויו של מועדון בווינה. אחת המילים הארוכות בשפה אשר בשימוש ממשי היא:
- Rechtsschutzversicherungsgesellschaften ("חברות ביטוח הנותנות הגנה משפטית", Rechts-schutz-versicherungs-gesellschaften).
מאפיין נוסף של הגרמנית הוא הרכבת המילים המודולרית שלה. אין־ספור מילים מורכבות מגזע בסיסי ומשורת תחיליות, המשנות לעיתים לחלוטין את משמעות הגזע. בנוסף, למילים רבות בגרמנית שתיים, שלוש ואף יותר משמעויות, השונות לגמרי זו מזו. לדוגמה:
- Satz: "משפט", "מערך", "סעיף". השורש הבסיסי.
- Einsatz: "שימוש", "תפקיד", "משימה", "התחייבות", "השקעה".
- Absatz: "שבירה", "סדק", "עקב של נעל", "מרפסת", "פסקה".
- Aussatz: "מחלת הצרעת".
- Aufsatz: "מאמר", "מכסה (של קופסה)".
- Versatz: "סטייה" או "אי־התאמה" (בהנדסה).
- Vorsatz: "כוונה", "מטרה", "החלטה".
- Ersatz: "תחלופה", "ממלא־מקום", "תירוץ".
- Ansatz: "נקודת יציאה", "כתף", "תוספת" (מונחים הנדסיים).
- Umsatz: "פדיון" (מונח בכלכלה).
תופעה זו קיימת גם בפעלים. פעלים המורכבים מגזע בסיסי ומתחילית נקראים "פעלים פריקים".
אוצר המילים בשפה מוערך בין 330,000 ל־500,000.
כללי הכתיב החדש
עריכהבשנת 1996 הסכימו גרמניה, שווייץ ואוסטריה לבצע רפורמה באופן כתיבת הגרמנית. רפורמה זו מכונה "Neue Rechtschreibung" או "Rechtschreibreform" – "האיות החדש" או "רפורמת האיות". במסגרת תוכנית זו שונו התווים בשפה ודרך האיות של כ־12 אלף מילים.
עיקרי הרפורמה הם:
- האות ß ושימושה:
- הפסקת השימוש באות ß לטובת ss לאחר תנועות קצרות.
- השימוש באות ß בכתיב החדש הוא אך ורק לאחר תנועות ארוכות ודיפתונגים.
- הפסקת השמטת אותיות בחיבור בין מילים, יוצאי הדופן רק dennoch, Drittel, Hoheit, Mittag.
- סטנדרטיזציית מילים המושאלות משפות זרות.
לדוגמה: Mikrofon, Geografie, Panter, Tunfisch, Differenzial, Jogurt, Spagetti, Schikoree, Portmonee. - פירוק חלק מהמילים הארוכות למרכיביהן:
- מילים מחוברות מפורקות למרכיביהן אם אלו הם פועל־פועל, שם־פועל, תואר־פועל, תואר הפועל־פועל, תואר הפועל־תואר/תואר הפועל.
- מילים שייכתבו במחובר אף־על־פי־כן: irgendetwas, irgendjemand, umso (desto), zurzeit (derzeit).
- צירוף מילים וספרות:
- ספרה והשם אותו היא מתארת (לדוגמה: 8-mal, 20-jährig) יופרדו במקף.
- ספרה וסופית (לדוגמה: 30er Jahre, 100%ig, 12tel) יכתבו ביחד.
- שינוי חוקי הגדלת/הקטנת אות:
- כינויי גוף שני (לדוגמה: du, ihr, dein, euer) לא יוגדלו.
- שם התואר בצירופים שגורים של תואר+שם עצם (לדוגמה: der goldene Schnitt, das schwarze Brett) לא יוגדלו.
- שמות תואר המסתיימים ב-isch (שמות עצם שהופכים לתואר) לא יוגדלו.
- תיאורי זמן לאחר המילים "gestern", "heute", "morgen" יוגדלו.
- שמות עצם שהיו חלק ממילים מורכבות שלא שימשו כשמות עצם (לדוגמה: Recht behalten, Schuld haben) יוגדלו לאחר ההפרדה.
- מילים שמקורן אינו שם עצם (לדוגמה: der Einzelne, als Erster, das Gleiche, des Weiteren, im Allgemeinen, auf Deutsch, in Schwarz) יוגדלו כאשר הן משמשות כשם עצם בעיקר לאחר מילות יחס.
- זוגות (לדוגמה: Jung und Alt, Groß und Klein) יוגדלו.
- חוקי פיסוק:
- ניתן לוותר על הפסיק לפני מילות החיבור und, oder וכדומה.
- ניתן לוותר על הפסיק לאחר שמות פועל ולפני תכלית, אך לא לפני כינויי זיקה.
- סימן פסיק חדש לאחר הסגר.
הרפורמה עוררה התנגדות רבה בקרב אנשי רוח וסופרים. בשנת 2004 הודיעו אף העיתונים הגדולים בגרמניה על זניחת האיות החדש. למרות זאת דבקים בו חוגים בממשל הפדרלי הגרמני כמו גם באוסטריה ובשווייץ.
הדקדוק הגרמני
עריכה- ערך מורחב – דקדוק גרמני
מערכת הפועל הגרמני
עריכהבגרמנית ישנם 12 זמנים: חמישה זמנים פשוטים, וחמישה זמני פרפקט, ציווי ומקור (אינפיניטיב).
ישנם שלושה סוגי פעלים:
1. פעלים "חלשים" הנוטים בצורות העבר – פרטריטום והבינוני הפעול (פרטיציפ II) – באמצעות הוספת עיצור סותם שיני אטום לגזע הפועל (/t/), לדוגמה:
- sagen – sagte – gesagt
- machen – machte – gemacht
- drücken – drückte – gedrückt
2. פעלים "חזקים" הנוטים בצורות העבר באמצעות שינוי תנועה בגזע הפועל (אבלאוט), לדוגמה:
- schreiben – schrieb – geschrieben
- ziehen – zog – gezogen
- essen – aß – gegessen
3. פעלים "מעורבים" (gemischte Verben) המשלבים שינוי תנועה והוספת עיצור שיני בנטיית העבר, לדוגמה:
- denken – dachte – gedacht
- nennen – nannte – genannt
כמו כן, קיימים פעלים בלתי־רגילים לחלוטין, כפועל sein (להיות), המאגד בתוכו מספר רב של צורות ואינו משתייך לאף אחת מהקבוצות הנ"ל.
נטיית הפועל sagen (פועל חלש) | |||||
---|---|---|---|---|---|
גוף | הווה | עבר (פרטריט) | קוניונקטיב I | קוניונקטיב II | |
ראשון יחיד | sag-e | sag-te | sag-e | sag-te | |
שני יחיד | sag-st | sag-test | sag-est | sag-test | |
שלישי יחיד | sag-t | sag-te | sag-e | sag-te | |
ראשון רבים | sag-en | sag-ten | sag-en | sag-ten | |
שני רבים | sag-t | sag-tet | sag-et | sag-tet | |
שלישי רבים | sag-en | sag-ten | sag-en | sag-ten | |
נטיית הפועל kommen (פועל חזק) | |||||
---|---|---|---|---|---|
גוף | הווה | עבר (פרטריט) | קוניונקטיב I | קוניונקטיב II | |
ראשון יחיד | komm-e | kam | komm-e | käm-e | |
שני יחיד | komm-st | kam-st | komm-est | käm-est | |
שלישי יחיד | komm-t | kam | komm-e | käm-e | |
ראשון רבים | komm-en | kam-en | komm-en | käm-en | |
שני רבים | komm-t | kam-t | komm-et | käm-et | |
שלישי רבים | komm-en | kam-en | komm-en | käm-en | |
זמני הפרפקט
עריכה- פרפקט ההווה מורכב באמצעות הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן הווה, זמן זה מציין עבר והוא נפוץ יותר בשפה המדוברת לביטוי עבר.
- פרפקט העבר מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עבר, זמן זה מציין מאורע שקרה לפני מאורע אחר בעבר.
- פרפקט העתיד נדיר יחסית בדיבור, הוא מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עתיד ומציין מאורע שיתרחש לפני מאורע אחר בעתיד.
- פרפקט התנאי מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן תנאי, זמן זה מציין תנאי עבר כלומר תנאי שלא התממש ובוטל, בניגוד לתנאי ההווה המציין תנאי היפותטי, ותנאי העתיד הממשי.
פועלי העזר הנדרשים להרכבת זמני הפרפקט הם haben (שייכות) ו־sein (להיות). הפעלים הדורשים פועל עזר sein הם פועלי תנועה ושינוי מצב, כל שאר הפעלים דורשים את פועל העזר haben.
פועל העזר Sein – להיות | |||||
---|---|---|---|---|---|
גוף | הווה | עבר | דיבור עקיף | תנאי | עתיד |
ראשון יחיד | bin | war | sei | wäre | werde sein |
שני יחיד | bist | warst | seiest | wärest | wirst sein |
שלישי יחיד | ist | war | sei | wäre | wird sein |
ראשון רבים | sind | waren | seien | wären | werden sein |
שני רבים | seid | wart | seiet | wäret | werdet sein |
שלישי רבים | sind | waren | seien | wären | werden sein |
פועל העזר Haben – שייכות | |||||
---|---|---|---|---|---|
ראשון יחיד | habe | hatte | habe | hätte | werde haben |
שני יחיד | hast | hattest | habest | hättest | wirst haben |
שלישי יחיד | hat | hatte | habe | hätte | wird haben |
ראשון רבים | haben | hatten | haben | hätten | werden haben |
שני רבים | habt | hattet | habet | hättet | werdet haben |
שלישי רבים | haben | hatten | haben | hätten | werden haben |
צורות הבינוני
עריכהשתי צורות פועל, הבינוני ההווה ובינוני העבר המשמשים גם כשמות תואר ונוטים לפי כללי נטיות התארים, אך באמצעות שימוש בפעלים sein ו־haben ניתן להשתמש בבינוני העבר ליצירת זמני הפרפקט.
בינוני ההווה
עריכהבינוני ההווה נוצר באמצעות הוספת end- לבסיס הפועל, זו צורה המקבילה לצורה בסיס+ing האנגלית מבחינת השימוש כשם תואר, אך צורה זאת הגרמנית אינה משמשת כפועל בניגוד לאנגלית.
בינוני העבר
עריכהבינוני העבר נוצר בשתי דרכים:
- בפעלים החלשים מקובלת הנוסחה ge+בסיס+t. לדוגמה: gesagt בינוני העבר של sagen – לדבר
- בפעלים החזקים מקובל שינוי תנועה בבסיס (מתחיל ב-ge ומסתיים ב-~en כאשר באמצע יש שינוי תנועה). לדוגמה: getrunken הוא בינוני העבר של trinken.
הקול הסביל
עריכההקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בצורת בינוני העבר ושימוש בנטיות פועל העזר werden.
פועל העזר werden – ליהפך | |||||
---|---|---|---|---|---|
גוף | הווה | עבר | דיבור עקיף | תנאי | עתיד |
ראשון יחיד | werde | wurde | werde | würde | werde werden |
שני יחיד | wirst | wurdest | werdest | würdest | wirst werden |
שלישי יחיד | wird | wurde | werde | würde | wird werden |
ראשון רבים | werden | wurden | werden | würden | werden werden |
שני רבים | werdet | wurdet | werdet | würdet | werdet werden |
שלישי רבים | werden | wurden | werden | würden | werden werden |
נטיית שמות עצם
עריכהבגרמנית לרוב שמות העצם עצמם אינם מוטים אלא רק מלות היידוע כאשר ישנן.
מילות היידוע הבלתי־מסוים | |||
---|---|---|---|
יחסה | זכר | נקבה | סתמי |
נושא | ein | eine | ein |
מושא ישיר | einen | ||
מושא עקיף | einem | einer | einem |
שייכות | eines | eines |
מלות היידוע המסוים | ||||
---|---|---|---|---|
נושא | der | die | das | die |
מושא ישיר | den | |||
מושא עקיף | dem | der | dem | den |
שייכות | des | des | der |
מלות ההצגה (זה, זו, אלו) | ||||
---|---|---|---|---|
נושא | dieser | diese | dieses | diese |
מושא ישיר | diesen | |||
מושא עקיף | diesem | dieser | diesem | diesen |
שייכות | dieses | dieses | dieser |
- עוד מילים הנוטות כמילות היידוע המסוים ומלות ההצגה: jeder, welcher ועוד ליחיד. Mancher, solcher ועוד לרבים.
- ביחסת השייכות מוסיפים ~S לשם עצם זכר וסתמי בעל מעל הברה אחת, ו~ES לשם עצם זכר וסתמי בעל הברה אחת בלבד.
- בשמות עצם מסוימים ממין זכר מקבל שם העצם תוספת ~EN ביחסות המושא הישיר, המושא העקיף והשייכות ( ~S לא נוסף ביחסת השייכות על תוספת ה־~EN). במקרים חריגים כן מתווסף ~S ביחסת השייכות, מילים כמו NAME, HERZ או Friede.
- ישנם מקרים מועטים בהם שם העצם מופיע ללא תווית: שם פרטי, שם קיבוצי, שמות עצם כמו tee (תה) kaffe(קפה) reis (אורז) בדרך כלל לא יקבלו תווית. הם מציינים כמויות שלא ניתן לספור.
נטיית שמות התואר
עריכהבגרמנית קיימות שתי דרכים להטות שם תואר: הטיה לא מיודעת המכונה חזקה, הטיה מיודעת המכונה חלשה. חוץ מזה שמות התואר מוטים בהתאם למגדר, לכמות וליחסה.
נטיית תארים בלתי־מיודעים (סיומות חזקות) | ||||
---|---|---|---|---|
יחסה | זכר | נקבה | סתמי | רבים |
נושא | guter | gute | gutes | gute |
מושא ישיר | guten | |||
מושא עקיף | gutem | guter | gutem | guten |
שייכות | guten | guten | guter | |
- מילים כמו Viele, wenige, andere, einige, mehrere הן כולן מילים לרבים שאינן מיודעות, שמות התואר שיבואו אחריהן יופיעו בצורה חזקה.
נטיית תוארי ידוע בלתי־מסוים (סיומות חלשות) | ||||
---|---|---|---|---|
יחסה | זכר | נקבה | סתמי | רבים |
נושא | kein guter | keine gute | kein gutes | keine guten |
מושא ישיר | keinen guten | |||
מושא עקיף | keinem guten | keiner guten | keinem guten | keinen guten |
שייכות | keines guten | keines guten | keiner guten | |
נטיית תוארי ידוע מסוים (סיומות חלשות) | ||||
---|---|---|---|---|
נושא | der gute | die gute | das gute | die guten |
מושא ישיר | den guten | |||
מושא עקיף | dem guten | der guten | dem guten | den guten |
שייכות | des guten | des guten | der guten | |
התחביר הגרמני
עריכה- נושא+פועל+זמן+אופן+מקום. לדוגמה: Ich fahre morgen mit dem Bus in die Schule.
- כאשר אחד החלקים מקדים את הנושא הפועל הוא עדיין במקום השני. כך לדוגמה: זמן+פועל+נושא+אופן+מקום Morgen fahre ich mit dem Bus in die Schule.
- במשפטים עם יותר מפועל אחד הפועל המוטה נשאר במקומו ושם הפועל או צורת הפרטיסילפאסט נמצאים בסוף. Ich will nach Hause gehen. Ich habe dir geglaubt.
- בשאלות כן/לא הנושא והפועל מתחלפים במקומם, בשאלה עם מילת שאלה כמו הכלל השני. לדוגמה: Kann ich jetzt gehen?
- במשפט עם פסוקית תלויה (חלק במשפט עם נושא ונשוא שאיננו יכול להחשב משפט עצמאי), הפועל בפסוקית התלויה הוא בסופה, יש גם לרשום פסיק לפני פסוקית תלויה. המילים הבאות ואחרות דומות להן פותחות פסוקיות תלויות: als, bevor, bis, damit, dass, wenn, ob, obwohl, nachdem, da, während, weil, wie.
- המילים הבאות פותחות פסוקיות שאינן תלויות כך שסדר המילים הוא כרגיל: und, oder, aber, denn. לדוגמה: Ich bleibe im Bett, wenn ich krank bin.
- בפסוקית תלויה תחיליות הניתנות לניתוק נותרות צמודות לפועל, וכל הפועל הולך לסוף הפסוקית. לדוגמה: Er ist immer müde, wenn er früh aufsteht.
- כאשר ישנם שני פעלים בפסוקית תלויה הפועל המוטה מופיע אחרון ואילו שם הפועל או צורת הפארטסיפלפאסט לפניו. לדוגמה: Er ist müde, wenn er früh aufstehen muss.
- כשהמשפט מתחיל בפסוקית תלויה, הפסוקית מתנהגת כאלמנט במשפט העיקרי כך שהולכים לפי כלל 2. לדוגמה: Wenn ich krank bin, bleibe ich im Bett.
- כשיש במשפט אחד גם מושא ישיר וגם מושא עקיף, המושא העקיף מקדים תמיד את הישיר, פרט למקרה בו הישיר הוא כינוי. Ich schenke meinem Bruder eine Krawatte. Ich schenke sie meinem Bruder.
מספרים
עריכהמספרים מונים
עריכהeins – אחת
zwei – שתיים
drei – שלוש
vier – ארבע
fünf – חמש
sechs – שש
sieben – שבע
acht – שמונה
neun – תשע
zehn – עשר
elf – אחת עשרה
zwölf – שתים עשרה
dreizehn – שלוש עשרה
vierzehn – ארבע עשרה
fünfzehn – חמש עשרה
sechzehn – שש עשרה
siebzehn – שבע עשרה
achtzehn – שמונה עשרה
neunzehn – תשע עשרה
zwanzig – עשרים
dreißig – שלושים
vierzig – ארבעים
fünfzig – חמישים
sechzig – ששים
siebzig – שבעים
achtzig – שמונים
neunzig – תשעים
ein hundert – מאה
zwei hundert – מאתיים
drei hundert – שלוש מאות
vier hundert – ארבע מאות
fünf hundert – חמש מאות
sechs hundert – שש מאות
sieben hundert – שבע מאות
acht hundert – שמונה מאות
neun hundert – תשע מאות
מספרים סידוריים
עריכהerste – ראשון
zweite – שני
dritte – שלישי
vierte – רביעי
fünfte – חמישי
sechste – ששי
siebte – שביעי
achte – שמיני
neunte – תשיעי
zehnte – עשירי
elfte – האחד עשר
zwölfte – השנים עשר
dreizehnte – השלושה עשר
vierzehnte – הארבעה עשר
fünfzehnte – החמישה עשר
sechzehnte – השישה עשר
siebzehnte – השבעה עשר
achtzehnte – השמונה עשר
neunzehnte – התשעה עשר
zwanzigte – העשרים
הגרמנית והעברית
עריכההשפעת העברית על הגרמנית
עריכה- ערך מורחב – רשימת מילים בגרמנית שמקורן בעברית
מעט מילים וביטויים הגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. koscher (כשר, תקין), meschugge (משוגע), Chuzpe (חוצפה), Ganove (גנב, שרלטן), Maloche (עבודה שחורה – מלשון "מלאכה"), Mischpoke או Muschpoke (כינוי גנאי למשפחה או משפחה מורחבת, כנופיה), Schlamassel (עסק ביש, ביש מזל), Tacheles reden (לדבר ישירות ולעניין, מלשון "תכלית"). דוגמאות נוספות:
- הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הוא Guten Rutsch; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה. למעשה מקור המילה Rutsch בעברית: ראש השנה.
- הביטוי הגרמני לפשיטת רגל היא Pleite. מקור המילה בעברית: פלטה, פליט; הכוונה היא לאדם בעל חובות הבורח מנושיו, כמו פליט.
- ביטוי גרמני ל"בהצלחה" הוא Hals und Beinbruch, שפירושו המילולי: "שבירת רגל וגרון". ייתכן שזהו בעצם שיבוש של הביטוי העברי הצלחה וברכה. באנגלית קיים ביטוי דומה, Break a leg, שמקורו איננו ברור – ולפי אחת ההשערות, מגרמנית התגלגל הביטוי Hals und Beinbruch אל האנגלית.
- vermasseln היא מילה גרמנית ל"להרוס, לדפוק, לפקשש משהו", קרי, לנהוג בחוסר מזל. מקורה מן המילה העברית "מזל" בתוספת התחילית -ver שמוסיפה את המשמעות "טעיה" או "שיבוש" למשמעותם של פעלים אליהם היא מצורפת.
- Schmiere stehen – מלשון "שמירה", לשמור בזמן שמתבצעת 'סחיבה' או גנבה".
- Sonnenklar – תרגום מילולי של 'ברור כשמש'. (מקור הביטוי בגמרא, כגון סנהדרין דף עב עמוד א: 'אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו.')
השפעת הגרמנית על העברית
עריכהבכיוון ההפוך, מגרמנית לעברית, עשתה את דרכה כמות רבה יותר של מילים וביטויים; חלקם דרך בן יהודה ורבים מהם הגיעו עם העלייה המאסיבית של יהודי גרמניה (ה'ייקים') בשנות ה-30 של המאה העשרים. מילים גרמניות רבות התאזרחו בעברית דרך היידיש.
- רבות מהמילים הן בתחומי הרכב, המכונאות והשיפוצים: שפּכטל (Spachtel), שפּריץ (Spritz), שפּיץ (Spitz), שיבּר (Schieber, פירוש מילולי: "דוחף"), שוּפל (Schuffel), איזולירבנד (Isolierband), גומי (Gummi), דיבל (Dübel), לייסט (Leist), שאלטר (Schalter), וינקר (Winker), דוּרְך/דוּך (durch), וישר (Wischer), טרמפ (Trampen).
- כל שמות החודשים מתועתקים בעברית בדיוק לפי הגרמנית: מרץ (März), ינואר (Januar), יולי (Juli) וכו', מלבד אוגוסט וספטמבר שמתועקים בהטייה קלה.(הגייה גרמנית לאוגוסט: August "אַוּגּוּסְט", והגייה גרמנית לספטמבר: September "זֶפְּטֶמְבֶּר").
- ביטויי סלנג: מילים אלו כמעט תמיד אינן ברמת סלנג בגרמנית, ושימושן בשפה זו שגרתי – ביס (Biss, "נשיכה"), שלוק (Schluck, "לגימה"), לק (Leck), מילת הקריאה פוי (Pfui), דרעק (Dreck, "צוֹאה"), שמוץ (Schmutz, "לכלוך"), הביטוי "בקאנטים" (Kante, "קצה", "שוליים"), "קאפוט" (kaputt), שווּנג (Schwung, "תנופה"), שוֹס (Schuss, "יריה"), מילת הקריאה היידית "אוי וויי" (Weh, "כאב"), בּרוֹך (במובן של "משבר"; Bruch, "שבירה"), לקטר (Kater, "חתול זכר", כנראה בשל מנהגו ליילל), קוּנץ (טריק; Kunst, "אמנות"), שטינקר (מלשין; Stinker, "מסריח" (גם באנגלית)), ציצים (Zitzen, "עטינים, פטמות"), שלאגר (Schlager, "להיט").
- ביטויים ואמרות קצרות: אם כבר אז כבר (wenn schon, denn schon), בסדר (in Ordnung), סוף טוב הכול טוב (Ende gut, alles gut), שחור על גבי לבן (schwarz auf weiss), לשבור את הראש (sich den Kopf zerbrechen), עד החתונה זה יעבור (bis du heiratest, ist alles wieder gut).
- מילים אחרות: שפגאט (Spagat), שמאלץ (רגש רב מדי; Schmalz, "שומן"), צימר (Zimmer, "חדר"), קרטון, פלסטר (Pflaster), קיטש (Kitsch), פלאטפוס (Plattfuss, "כף רגל שטוחה"), מדעי הרוח (תרגום מילולי של Geisteswissenschaften), בית חולים וקופת חולים (תרגום מילולי של Krankenhaus ו-Krankenkasse), עיתון (תרגום מילולי של Zeitung – בהמרת המילה הגרמנית לזמן – Zeit – "עת"), פינת אוכל (תרגום מילולי של Essecke), אוצר מילים (תרגום מילולי של Wortschatz).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מילון עברי-גרמני וגרמני-עברי מקוון ואינטראקטיבי
- שיעורים בגרמנית(הקישור אינו פעיל) באתר about.com.
- שיעורי גרמנית באתר ה-BBC
- מילון עברי-גרמני וגרמני-עברי
- שיעורי גרמנית קצרים ביו-טיוב
- גרמנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שפה גרמנית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אודות תרגום לגרמנית באתר "hightext"
- ^ אלופון [r] נדיר ביותר, וייחודי לניבים מספר כגון בוואריה וכדומה
- ^ בקירוב, כיוון שצירי הוא [e̞i] לערך
- ^ 1 2 בקירוב – התנועה המדויקת קדמית מעט בשורתה (ראו בטרפז משמאל)
- ^ ראו בטרפז משמאל
- ^ בקירוב – התנועה המדויקת אחורית יותר בקריטריון כמעט־קדמית לערך, ומונמכת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים כמעט־פתוחה וחצי־פתוחה (ראו בטרפז משמאל)
- ^ בקירוב – התנועה המדויקת אחורית ומוגבהת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים אמצעית וכמעט־סגורה (ראו בטרפז משמאל)
- ^ בקירוב – התנועה המדויקת אחורית ומונמכת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים חצי־סגורה וכמעט־סגורה (ראו בטרפז משמאל)
- ^ 1 2 התנועה המדויקת פתוחה יותר וקרובה לקריטריון חצי־סגורה (ראו בטרפז משמאל)
- ^ בקירוב – התנועה המדויקת אחורית ומונמכת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים סגורה וכמעט־סגורה ומעט מעל [ɪ] הנ"ל (ראו בטרפז משמאל)