אהרן בצלאל
אהרן בצלאל (25 באוקטובר 1925 - 22 באוגוסט 2012) היה אמן ופסל ישראלי.
אהרן בצלאל בעבודה על אחת מיצירותיו | |
לידה |
25 באוקטובר 1925 הראת |
---|---|
פטירה |
22 באוגוסט 2012 (בגיל 86) ירושלים |
מקום לימודים | |
תחום יצירה | פיסול |
www | |
ביוגרפיה
עריכהבצלאל נולד בעיר הראת שבאפגניסטן למשפחה יהודית מסורתית. בשנת 1938 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בשכונת בית ישראל בירושלים. בהיותו נער החל לעסוק בעבודות אמנות, ועבד כשוליית צורף. מאוחר יותר החל ליצור מיניאטורות של דמויות אוריינטליות מעץ מגולף. במקביל החל ללמוד אמנות בבצלאל, בין היתר אצל האמנים מרדכי ארדון, איזידור אשהיים והפסל זאב בן-צבי.
עם פרוץ מלחמת העצמאות הפסיק בצלאל את לימודיו והתגייס ל"הגנה". בתום המלחמה, בשנת 1949, השלים את הלימודים וייסד, יחד עם הלגה רוסט, את המחלקה למלאכת מחשבת בבית הספר סליגסברג בירושלים, שם לימד פיסול וחריטת כלים מעץ.
במקביל ללימודים ולהוראה, החל את דרכו האמנותית העצמאית, ובשנת 1952 פתח סטודיו לפיסול בו יצר פסלוני עץ בהשפעת הפיסול הכנעני שהיה אופייני לעבודות האמנות של שנות ה-40 בארץ ישראל. בשנת 1962 הוצגו פסליו לראשונה בתערוכה בגלריה נורה בירושלים. בתערוכה הוצגו פסלי עץ של דמויות נשים וכן דמויות תנכיות שמקורן בסיפורים ששמע בילדותו ונעוריו.
לקראת סוף שנות ה-60 החל בצלאל לעסוק גם ביציקת פסלי ברונזה שאפשרו לו ללטש, להבריק או להשאיר את הטקסטורה של החומר. בשנת 1968 הוצגו פסליו לראשונה מחוץ לישראל בתערוכה שהוצגה תחילה בגלריה ספראי בירושלים והועברה בשלמותה לגלריה בבוסטון, ארצות הברית. שנה לאחר מכן זכה בתחרות בינלאומית על הצבת פסל חוצות בלנסינג, מישיגן. הפסל, ששמו "נושאי המנורה", מתנשא לגובה שישה מטרים ומוצב במרכז היהודי בעיר, בבית הכנסת "שערי צדק".
בשנת 1972 נסע בצלאל לפריז לתקופה של חצי שנה לבית האמנים Cite’ des Arts . בעקבות אילוצים טכניים של חוסר במקום ובכלי עבודה בסטודיו שקיבל, פיתח את עקרון הגופים המופרדים-מתחברים. הוא יצק את הגופים בנפרד ורק אז חיבר אותם לכדי יצירה אחת, וכך למעשה יצר סגנון חדש שטרם עסק בו בעבר. יצירותיו בתקופה זו עמדו בסימן של חיים ובריאה, כאשר מרוב הפסלים נשקפות דמויות של זוגות ומשפחה.
בשנת 1973 חזר ארצה והעביר את הסטודיו שלו לשכונת עין כרם, ופתח בו גם חלל תצוגה. בשנה זו זכה בפרס ירושלים לפיסול, כאות הוקרה על דרכו האמנותית, ועל העובדה שבשנות כהונתו של ראש העיר מרדכי איש שלום, יזמו יחד הצבת עבודות אמנות בכל מבני הציבור בירושלים.
בין השנים 1974–1975 כיהן בצלאל בתפקיד יושב ראש אגודת האמנים בירושלים.
בשנת 1997 עיצב מנורה לזכר ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה, הבנויה משש דמויות הנושאות לפידים וניצבות על מגן דוד שבור ולפניהן יהודי הקורא קדיש. מנורה זו הוענקה לאפיפיור יוחנן פאולוס השני, ו-18 עותקים ממנה נמצאים בכנסיות שונות ברחבי העולם.
במהלך שנות ה-90 חילק בצלאל את חייו בין ירושלים לניו יורק, שם הציג את פסליו והרחיב את מעגל האספנים שרכשו את יצירותיו.
ב-2009 נבחר לעצב פסל, שהוענק כתשורה ממלכתית על ידי ממשלת ישראל לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 בביקורו בארץ. פסל זה, על פי בצלאל, מסמל שלום ופיוס בין מאמיני שלוש הדתות המונותיאיסטיות ובני האדם באשר הם.[1]
התערוכה האחרונה של בצלאל התקיימה בשנת 2011 בבית האמנים בירושלים. תערוכה זו נקראה "שישים שנות יצירה" והייתה רטרוספקטיבה של מבחר עבודותיו ונועדה לסכם את כל תקופת יצירתו. בשנה זו זכה גם בפרס "איש שלום" על מפעל חיים.
לאורך כל חייו, היה בצלאל פעיל בקרב קהילת יוצאי אפגניסטן בישראל, ומעורה מאוד בפן התרבותי שלה. בשנת 1997 היה חבר בוועדת ההיגוי של התערוכה "בואי כלה" במוזיאון ישראל, שעסקה במנהגי האירוסין והחתונה של יהודי אפגניסטן.
בשנת 2009 יצא לאור ספרו "להניח ברכה" בהוצאת מכון יד בן צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים. הספר מתאר את זיכרונותיו מחיי משפחתו, מהקהילה היהודית בעיר הולדתו ומהשנים הראשונות בירושלים. בנוסף, עסק בצלאל רבות באיתור ושימור השירה והפיוטים האפגניים.[2]
גלריה
עריכה-
מודל מנורת השואה מוגש לאפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 על ידי אהרן בצלאל בשנת 2000
-
גוף נשי- רחל, עץ גבון, 2001, 25/25/107
פרסים
עריכהספריו
עריכהתערוכות
עריכהתערוכות יחיד
עריכה- 1962 – גלריה נורה, ירושלים
- 1964 – גלריה עזרי, ירושלים
- 1966 – גלריה 119, תל אביב
- 1967 – בית האמנים, ירושלים
- 1968 – גלריה ספראי, ירושלים
- ינואר 1971 – גלריה יפו העתיקה
- אפריל 1971 – "סיטה דז'ארט", פריז
- פברואר 1972 – פסלי חוץ, אבו טור, ירושלים
- מאי 1972 – גלריה אנגל, ירושלים
- 1974 – גלריה גולדמן, חיפה
- 1977 – גלריה לאמנות, אילינוי
- 1979 – גלריה גבעון, תל אביב
- אפריל 1980 – גלריה סוסק, אוטבה, קנדה
- מאי 1980 – גלריה פרינס ארתור, טורונטו
- אוקטובר 1980 – גלריה גולדמן, חיפה
- ספטמבר 1982 – בית האמנים, ירושלים
- אוקטובר 1982 – גלריה אנג'ל, ניו יורק
- 1984 – גלריה ראנדל, ניו יורק
- ינואר 1985 – גלריה גבעון, תל אביב
- 1986 – גלריה גולדמן קראפט, שיקגו
- 1987 – גלריה גולדמן, שיקגו
- מאי 1987 – גלריה ג'מיני, פאלם ביץ'
- מאי 1989 – אוניברסיטה ליהדות, לוס אנג'לס
- דצמבר 1989 – גלריה קוטורייה, לוס אנג'לס
- 1992 – גלריה קוטורייה, לוס אנג'לס
- 2007 – גלריה קוטורייה, לוס אנג'לס
- 2011 – "שישים שנות יצירה": בית האמנים, ירושלים.
תערוכות קבוצתיות
עריכה- 1969 – מוזיאון בצלאל
- 1985 – גרנד פלה, פריז
- 2004 – מוזיאון תל אביב לאמנות
- 2008 – גלריה אנג'ל, ניו יורק
- 2018 – מוזיאון עין חרוד "מאוצרות המשכן לאמנות" – לציון 80 שנה להקמתו של המשכן.
פסלי חוצות שיצר
עריכה- "מנורה" – איסט לנסינג, מישיגן, ארצות הברית
- "דוד ובת שבע" – בית העיתונאים, ירושלים
- "גדר" – משרד המכס ומשרד האוצר, ירושלים
- "מנורת שואה" – טמפל עמנואל, פטרסון, ניו ג'רזי, ארצות הברית
- מבנה מבוך משחק ולימוד – בית ספר לוריא, ירושלים
- קיר לזכר השואה – וֵיין, ניו ג'רזי, ארצות הברית
- "מורָה וילדים" – חוות הנוער הציוני, ירושלים
- מגדל "איש ועולמו" – לנסינג, מישיגן, ארצות הברית
- קיר לזכר השואה – פורט וושינגטון, ניו יורק, ארצות הברית
- "מינקת" – בית החולים הדסה עין כרם, ירושלים
- "מרכבים" – בית ספר פולה בן-גוריון, ירושלים
- "שערים" – משרד הדתות, ירושלים
- קבוצה "מאן פאואר" – מדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית
- "משפחה" – טמפל בית אל, קולומביה, אוהיו, ארצות הברית
- "קדיש אחרון" – טמפל בית אל, בּוּקה ראטון, פלורידה, ארצות הברית
- "אם וילד" – המרכז היהודי, דאלאס, טקסס, ארצות הברית
- פסל עץ, "סמסון ריסורס" – טולסה, אוקלהומה, ארצות הברית
- קיר לזכר עובדי המדינה שנפלו במלחמת השחרור – ביתן אהרן
- מניין לזכר השואה – טמפל שלום, ונקובר, קנדה
- "מינקת" – טמפל שלום, ספרינג וואלי, ניו יורק, ארצות הברית
- "יונה והלוויתן" – טמפל אוף ארון, סנט פאול, מינסוטה, ארצות הברית
- "כדור טניס וילדים" – מרכז הטניס לנוער, ירושלים
- "ארון קודש" – בית כנסת בית שלום, White Plains, קונטיקט, ארצות הברית
- "מניין" – בית הכנסת בית אל, ניו רושל, ניו יורק, ארצות הברית
- "קדיש אחרון" – YMHA, ווסט בלומפילד, דטרויט, ארצות הברית
- "אתלט" – מכון זינמן, מרכז ווינגייט ישראל
- "אדם ופעלו" – פסל קיר (תשעה לוחות עץ), בית הספר לרפואה, הדסה עין כרם, ירושלים
- "דפנה" – פסל זיכרון לדפני סטודנטית לרפואה, בית החולים הדסה הר הצופים, ירושלים
- "מנורת השואה" – ותיקן, רומא (18 מנורות בקתדרלות שונות בעולם ובישראל)
- "חכמה, בינה, דעת" – אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ארצות הברית
- "לנדון" – פסל זיכרון, Stemboat Springs, קולורדו, ארצות הברית
- "אם וילד" – בית חולים ליולדות, טורונטו, קנדה
- "שלוש הדתות" – הוגש כמתנה מטעם משרד התיירות לאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בעת ביקורו בישראל
- "מבנים ודמויות" (טוטם עץ) – בנין נפתלי, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב
- "תפילה" (תבליט עץ) – מכון שכטר ליהדות, תל אביב
- "ים-יבשה-אוויר" (עמוד טבעות) – הפקולטה לחקלאות, רחובות.
- "נבט" (תבליט קיר בנין בוטנר) – הפקולטה ללימודי רפואה בית חולים הדסה, ירושלים.
- טוטם עץ – מוזיאון אילנה גור, יפו-תל אביב.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אהרן בצלאל
- רונית מזרחי, מירב שלום, בגובה העיניים עם אהרון בצלאל, באתר nrg, 15 במאי 2009.
- ליהי שורש, בתים מבפנים: הצצה ראשונה לביתו של הפסל אהרן בצלאל, באתר וואלה, 4 באוקטובר 2013
- גדעון עפרת, אהרון בצלאל: עיבורים, מתוך אתר המחסן של גדעון עפרת.
- דרור בורשטיין, קיר ליטוף, בבלוג של דרור בורשטיין "מתחת לשולחן", 24 בספטמבר 2023
- אהרן בצלאל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מרב יודילוביץ', פסל של אהרון בצלאל יוענק לאפיפיור, באתר ynet, 9 במאי 2009
- ^ אודות אהרן בצלאל באתר יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות, נלקח ב-2 בספטמבר 2018
- ^ 1 2 3 מוזיאון ישראל, נלקח ב-4 בספטמבר 2018
- ^ הספרייה הלאומית, נלקח ב-4 בספטמבר 2018
- ^ יד יצחק בן צבי, נלקח ב-4 בספטמבר 2018