אהרן וולקין

הרב אהרן וולקין (ה'תרכ"ה, 1864 - ה'תש"ב, 1942) היה רב העיר פינסק-קארלין, ופוסק הלכה באירופה של בין מלחמות העולם. נודע בעיקר בשל סדרת ספרי הפרשנות לתלמוד הבבלי "בית אהרן" וספר השו"ת "זקן אהרן". נספה בשואה.

אהרן וולקין
לידה 1864
ה'תרכ"ה
שומיאצ'י, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 1942 (בגיל 78 בערך)
ה'תש"ב
פינסק, נציבות הרייך אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1942 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בעיר שומיאץ לחיה לאה ורבי יעקב צבי. בנעוריו למד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידיו הקרובים ביותר של הנצי"ב. נישא לרחל, בתו של רבי בן ציון סורוצקין מזכרין ואחותו של הרב זלמן סורוצקין, הרב מלוצק. לאחר נישואיו התגורר בעיר קובנה והצטרף לכולל הפרושים הידוע תחת הנהגתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור רב העיר, שם הוסמך להוראה ולדיינות.

כהונתו ברבנות

עריכה

בגיל שלושים התמנה לבקשת רבי יצחק אלחנן ספקטור לרבה של העיירה גורזד בליטא, במקום רבי יצחק יעקב רבינוביץ שהתמנה לרב העיר פוניבז'. בשנת תרס"ה התמנה לרבנות בעיירה שאד, ובתחילת תרע"ב (1911) נתקבל כרב ואב"ד בעיירה אמציסלאב אשר ברוסיה הלבנה[1]. היה פעיל באגודת ישראל בעת ייסודה[2]. בדצמבר 1913 יצא עם ד"ר מאיר הילדסהיימר בשליחות אגודת ישראל לארצות הברית[3], בה שהו כשלושה חודשים ואספו כסף למען אגודת ישראל[4].

בתום מלחמת העולם הראשונה, לאחר עליית הבולשביקים לשלטון, נכלא למשך מספר חודשים. בהקדמה לספרו על מסכת בבא קמא הוא כותב: ”וכתלי בית האסורים יוכיחו בשעה שגם עלי עבר כוס התרעלה להיות יושב כשבוי בצל קורתם וכו', שמה ישבתי נגדה נא המון כל אסורים, הרוצחים והגנבים וכל ארבע אבות מזיקים וכתבתי את חיבורי”.

ברבנות פינסק

עריכה

לאחר מאמצים רבים עלה בידו לחמוק מרוסיה והגיע למדינת פולין, שם נתקבל כרב לעדת פינסקקארלין. הקהילה במקום התקיימה במשך שנים תחת שני בתי דין ושתי הנהלות. כשהתמנה לרב העיר התאחדו שתי הקהילות תחת הנהגתו.

פסיקותיו ודרכו בהלכה

עריכה

רבי אהרן עסק בענייני ציבור ובנושאים שנויים במחלוקת. שאלות בהלכה הובאו לשולחנו על ידי רבנים באירופה, כולל האדמו"ר האמרי אמת מגור. בפרט ידועות פסיקותיו בנושאי הפריה מלאכותית[5], חגיגת בת מצווה לבת, אמירת קדיש על אבא נוכרי ואיסורו התקיף לפרסום דברי תורה בעיתונים. הוא פסק כי אין לפטר מתפקידו שוחט בעקבות שמועה כי ראוהו נכנס לבית פרוצה. פסיקתו הייתה כי אין בכך סימוכין כדי לסכן פרנסת משפחתו ולהטיל עליו קלון, וכל זאת כשאין זה נוגע לתפקודו והצטיינותו כשוחט. עוד התיר להשתמש במטפחות שהודפסה עליהן צורת שתי וערב (צלב) משום שברור שלא נעשו לעבודה זרה אלא לנוי[6].

 
תהלוכה של אגודת ישראל בעיר פינסק, בראש ההולכים נראה הרב וואלקין

פעילותו בענייני ציבור

עריכה

בשנת תר"ע נסע לאנגליה יחד עם רבי אליעזר גורדון ראש ישיבת טלז כדי לגייס כספים לשיקום הישיבה לאחר השריפה הגדולה שפגעה בה בשנת תרס"ח. הרב גורדון נפטר במהלך המסע והרב וולקין הספידו.

הרב וולקין היה פעיל באגודת ישראל. השתתף בכנס היסוד בקטוביץ בשנת תרע"ג ונשא שם דברים. כמו כן השתתף בכנסייה הגדולה בווינה. הוא נסע מספר פעמים לארצות הברית כדי לגייס כספים לקרנות חסד ומוסדות תורה וכשליח אגודת ישראל.

הרב וולקין התנגד להקמת מרכז לתנועה הציונית בפינסק.

צאצאיו

עריכה

בניו של רבי אהרן וולקין:

ספריו

עריכה
  • בית אהרן - חידושיו על הש"ס, למסכתות בבא קמא, בבא מציעא, כתובות, גיטין, קידושין וחולין[8].
  • חשן אהרן - על חושן משפט
  • זקן אהרן - שו"ת
  • מצח אהרן - דרושים על התורה והמועדים
  • סביב ליראיו - פירוש לספר יראים

קישורים חיצוניים

עריכה
ספריו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מסטיסלאוול, הצפירה, 29 באוקטובר 1911
  2. ^ ישיבת ועד אגודת ישראל, קול מחזיקי הדת, 19 בנובמבר 1913
  3. ^ בישראל, המודיע, 19 בדצמבר 1913 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
    אגודת ישראל באמריקא, המודיע, 2 בינואר 1914 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
    אגודת ישראל באמריקא, המודיע, 30 בינואר 1914 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
  4. ^ אגודת ישראל באמעריקא, המודיע, 27 במרץ 1914 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
  5. ^ הרב אהרן וואלקין, סימנים ס"ו–ס"ז, זקן אהרן א, ניו יורק, תשי"א–תשי"ח, עמ' 124–127, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  6. ^ וואלקין, אהרן בן יעקב צבי, סימן נ"ב, זקן אהרן ב, עמ' לא / 61, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  7. ^ ספר הזיכרון ליוצאי העיר אנטופול.
  8. ^ בית אהרן על מסכת חולין לא נמצא לאחר השואה