וינה
וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, [viːn] ⓘⒾ בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית. וינה ממוקמת על נהר הדנובה במרכז אירופה, קרוב לצ'כיה, הונגריה וסלובקיה. חיים בה כ-1.91 מיליון בני אדם והיא העיר הגדולה ביותר, וכן המרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי של אוסטריה.
| |||
 | |||
| מלמעלה בכיוון השעון: בניין עיריית וינה, קתדרלת סטפנוס הקדוש, האופרה של וינה, הפרלמנט האוסטרי, המוזיאון לתולדות האמנות וכיכר מריה תרזה | |||
| מדינה |
 אוסטריה | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 וינה | ||
| ראש העיר | מיכאל לודוויג (SPÖ)[1] | ||
| רשות מחוקקת |
Municipal Council and Landtag of Vienna  | ||
| תאריך ייסוד |
המאה ה־1 לפנה״ס | ||
| על שם |
נהר וינה | ||
| שטח | 414.65 קמ"ר | ||
| גובה | 151 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | 542 | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה | 151 | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,973,403 (1 באוקטובר 2022) | ||
| ‑ במטרופולין | 3,079,000 (2013) | ||
| ‑ צפיפות | 4,326.1 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2018) | ||
| קואורדינטות | 48°12′30″N 16°22′21″E / 48.208333333333°N 16.3725°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.wien.at | |||
  | |||
.jpg)
.jpg)
העיר נחשבת בפני עצמה כאחת ממדינות אוסטריה, ואף על פי שהיא הקטנה ביותר בשטחה מביניהן, אוכלוסייתה היא הגדולה ביותר. כחמישית מאוכלוסיית אוסטריה מתגוררת בעיר. העיר הבאה אחריה בגודל, גראץ, קטנה ממנה פי 7. זוהי העיר דוברת הגרמנית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ברלין והמבורג (שתיהן בגרמניה).
וינה היא מהמתוירות שבערי אירופה. המרכז ההיסטורי של וינה הוכרז על ידי אונסק"ו בשנת 2001 כאתר מורשת עולמית, וחלקים עתיקים גדולים של העיר ההיסטורית נשתמרו בצורה טובה מאוד. וינה ידועה בכל העולם בבתי-הקפה הרבים שלה ובתרבות בתי הקפה המשויכת להם.
בווינה ממוקמים משרדים של מספר ארגונים בינלאומיים, בהם ארגון האומות המאוחדות, ארגון המדינות המייצאות נפט, ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי (UNIDO), הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית והארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה. ב-1980 נאספה בווינה אספה דיפלומטית שהובילה בסופו של דבר לכתיבת מוסכמות לחוזים של האו"ם למכירה בינלאומית של מוצרים. כמו כן נמצא בווינה מושב הארגון לחוקי המסחר הבינלאומי של האו"ם.
היסטוריה
עריכהוינה נוסדה במקור כעיר קלטית בסביבות 500 לפנה"ס. ב-15 לפנה"ס הייתה לעיר גבול ובה הוקם מחנה צבאי בשם Vindobona (פירוש מילולי, ככל הנראה: "רוח טובה"), ששמר על האימפריה הרומית מהשבטים הגרמניים. בימי הביניים הייתה לבית לשושלת בבנברג ולאחר מכן לשושלת הבסבורג ולאחר מכן לבירת האימפריה הרומית הקדושה. הפלישות של העות'מאניים במאות ה-16 וה-17 לאירופה נעצרו בווינה. בשנת 1526, בזמן שלטונו של הסולטאן סולימאן המפואר, עמדה וינה בפני סכנה מוחשית בעקבות המצור שהוטל על העיר ופעם נוספת בשנת 1683.
בשנים 1806–1867 הייתה וינה בירתה של האימפריה האוסטרית והחל משנת 1867 ועד ל-1918 הייתה בירתה של האימפריה האוסטרו הונגרית. ב-1815 נערך בווינה קונגרס וינה, בו שורטטו מחדש הגבולות הלאומיים באירופה לאחר תבוסתו של נפוליאון בונפרטה בקרב ווטרלו. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 שימשה וינה כמרכז תרבותי ומדעי חשוב ביבשת אירופה.
לאחר תבוסת גרמניה בתום מלחמת העולם השנייה, וחתימת חוזה סן-ז'רמן, חולקה אוסטריה ל-4 אזורים שעליהם שלטו בעלות הברית. בשנת 1955 פינו הכוחות הזרים את אדמתה לאחר שהשלטון התחייב להישאר נייטרלי בנושא השטחים האירופאים. בזמן המלחמה הקרה שימשה וינה כשטח נייטרלי בין מזרח למערב אירופה. לאור ההכרה הבינלאומית בה כאזור נייטרלי, שימשה וינה במשך שנות המלחמה הקרה כ"שטח מעבר" בו עברו מהגרים מברית המועצות, בהם יהודים רבים שעלו לישראל.
אירועים חשובים
עריכה- 1147 - נבנית לראשונה כנסיית סטפנוס הקדוש בסגנון רומנסקי. במאה ה-14 נבנתה הכנסייה מחדש בסגנון גותי.
- 1469 - וינה מקבלת מעמד של דיוקסיה (בישופות) וכנסיית סטפנוס הקדוש הופכת לקתדרלה.
- 1511 - מסתיימת בניית קתדרלת סטפנוס הקדוש בסגנון גותי.
- 1683 - כוחות האימפריה העות'מאנית נהדפים בשערי וינה.
- 1781 - מוצרט עובר לעיר בימי הקיסר יוזף השני.
- 1792 - בטהובן עובר להתגורר בעיר וינה ומחבר בה כמה מיצירותיו החשובות ביותר.
- 1809 - נפוליאון כובש את העיר.
- 1815 - בעיר נערך קונגרס וינה בו מעצמות אירופה מחליטות על סדר פוליטי חדש.
- 1848 - פרנץ יוזף מתמנה לקיסר האימפריה האוסטרית.
- 1896 - בנימין זאב הרצל מפרסם את ספרו "מדינת היהודים".
- 1899 - הספר "פשר החלומות" של זיגמונד פרויד יוצא לאור.
- 1918 - ההכרזה על הקמת הרפובליקה של אוסטריה לפני בניין הפרלמנט.
- 1919 - מועמד סוציאל-דמוקרטי נבחר לראש העיר. בשנות העשרים כונתה העיר "וינה האדומה".
- 1934 - במהלך מלחמת האזרחים באוסטריה פורצת ברחובות העיר לחימה בין כוחות סוציאליסטים לכוחות לאומניים.
- 1938 - כוחות הצבא הגרמני נאצי נכנסים לעיר.
- 1945 - סיום מלחמת העולם השנייה: העיר בשליטת בעלות הברית, תחילת תקופת "ארבעה בג'יפ".
- 1955 - מוקמת הרפובליקה האוסטרית השנייה ובירתה וינה. אוסטריה זוכה לעצמאות מחודשת.
- 1995 - אוסטריה מצטרפת לאיחוד האירופי.
- 2002 - מטבע האירו הופך להיות המטבע הרשמי היחיד הנהוג במסחר בעיר.
- 2015 - אירוויזיון 2015 מתקיים בווינה לאחר ניצחונה של קונצ'יטה וורסט - נציגת אוסטריה באירוויזיון 2014 - עם שירה "Rise Like A Phoenix" ("אמריא כעוף-החול").
מבנה העיר
עריכההעיר מחולקת לעשרים ושלושה רבעים (Bezirke בגרמנית). מבחינת החוק הם אינם אזורים מנהליים כמו המחוזות שבשאר מדינות אוסטריה, ומשמשים רק לחלוקה של העיר. למרות זאת, מתקיימות בחירות מקומיות ברבעים אלו, המעניקות כוח פוליטי מועט לנבחרים.
העיר ההיסטורית וליבה של וינה, ה"אינרה שטאט" (Innere Stadt בגרמנית: העיר הפנימית) הייתה בעבר מוקפת חומה ושדות. החומה נהרסה ב-1857, בהוראת פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ואיפשרה לעיר להתפתח, להתרחב ולהתמזג עם עיירות שכנות. במקום החומה, נבנה ה"רינגשטראסה" (Ringstraße בגרמנית: רחוב הטבעת), רחוב רחב המסמן כיום את תחומי מרכז העיר. לאורך הרחוב נבנו מבנים ציבוריים, מבנים פרטיים, אנדרטות ופארקים. בין המבנים נמנים בית העירייה (Rathaus בגרמנית), התיאטרון הלאומי בורגתיאטר (Burgtheater), האוניברסיטה, הפרלמנט האוסטרי, ההופבורג (Hofburg), ששימש בעבר כארמונו של הקיסר, ובניין האופרה של וינה, שנשרף ב-1945 ונבנה מחדש ב-1955.
קתדרלת סטפנוס הקדוש, הבנויה בעיקר בסגנון גותי שוכנת במרכז הרובע הראשון.
מחוץ לרינגשטראסה, נבנתה בעבר חומה נוספת, הלינינוואל (Linienwall), שנהרסה בסוף המאה ה-19 כדי לחבר את פרברי העיר עם העיר עצמה. התעשייה ברובה יושבת ברבעים הדרומיים והמזרחיים של העיר. הרובע הראשון אינו גובל בנהר הדנובה עצמו, אלא בתעלה שלו. הרבעים ה-2 עד ה-12 שוכנים בין התעלה והנהר, ורק השכונות החדשות ביותר גובלות בדנובה.
העיר וינה מפורסמת בזכות מספרם הרב של הפארקים בה. רבים מהפארקים כוללים אנדרטאות, כדוגמת "שטאדטפארק" (Stadtpark, בגרמנית: הפארק העירוני), ופארק בֶּלְוֶודֵרֵה (Belvedere Park) שבו נמצא ארמון בלוודר הבנוי בסגנון הבארוק, ובו נחתם ההסכם הלאומי של אוסטריה ב-1955. הפארק החשוב ביותר בעיר הוא פראטר (Prater), היושב על אי שנוצר בין נהר הדנובה והתעלה. ארמון שנברון (Schönbrunn), ארמון הקיץ המלכותי, כולל פארק מהמאה ה-18 ואת גן-החיות העתיק ביותר בעולם, שנוסד ב-1752.
המיקוד בווינה הוא בן 4 ספרות, בתבנית 1XXA. המספר 1 הוא קוד העיר וינה, XX הוא מספר הרובע (אם הרובע הוא חד-ספרתי, תתווסף הספרה 0) ו-A מיועד למספר סניף הדואר, ובדרך כלל אינו בשימוש ונרשם כ-0. לדוגמה: 1070 לנויבאו, 1010 למרכז העיר וכדומה. יוצאי דופן: 1300 לשדה התעופה הבינלאומי של וינה, 1400 לקומפלקס האומות המאוחדות, 1450 למרכז אוסטריה, ו-1500 לכוחות האו"ם האוסטריים.
מבנים ואתרים מרכזיים
עריכה- קתדרלת סטפנוס הקדוש (Stephansdom) - מרכזה של וינה והקתדרלה החשובה ביותר באוסטריה. ה"שטפל"- צריח מחודד גותי המתנשא לגובה 136.7 מטר - הופך אותה לנקודת ציון עירונית בולטת הנראית למרחוק.
- בית האופרה הלאומי של וינה - משכן האופרה הלאומית של אוסטריה, מבנה מפואר שנבנה במאה ה-19, נהרס כמעט לגמרי במלחמת העולם השנייה ושוחזר בשנות ה-50 של המאה ה-20.
- המוזיאון לתולדות האמנות - המוזיאון כולל אוסף מרשים של יצירות אמנות בעיקר מהתקופה של המאות ה-15 עד ה-18 ביניהם יצירות רובנס, ופיטר ברויגל.
- בורגתיאטר - בניין התיאטרון המרכזי בעיר. המבנה הנוכחי הוקם בשנת 1888. באולם התיאטרון הוצגו בין השאר מחזות שכתב הרצל.
- רובע המוזיאונים בווינה - מרכז תרבות ואמנויות הכולל מספר מוזיאונים, בהם המוזיאון לאמנות מודרנית (מוּמוֹק) ומוזיאון לאופולד.
- ווטיפקירכה - "כנסיית ההודיה לאלוהים". כנסייה נאו-גותית שנחנכה בשנת 1879 באתר בו ניצל הקיסר פרנץ יוזף מהתנקשות.
- ארמון הופבורג (Hofburg)[2] - ארמון קיסרי אוסטריה. מרכז האימפריה ההבסבורגית במשך מאות שנים. כולל את אחד מאוספי הנשק והשריון הגדולים באירופה[3], את בית הספר הספרדי לרכיבה, גנים מטופחים וכן מספר תצוגות מוזיאליות.
- בית העירייה של וינה[4] - בית העירייה. נבנה בסוף המאה ה-19 בסגנון התחייה הגותית. המבנה כולל מגדל שעון המתנשא לגובה 98 מטר.
- ארמון בלוודר - מתחם ובו 2 ארמונות בסגנון בארוק ששימשו כארמונות קיץ.
- המוזיאון להיסטוריה של הטבע (וינה) - מוזיאון טבע הכולל תצוגת מאובנים, דינוזאורים, קונכיות, מינרלים, מטאוריטים וכן דגמים ופוחלצים של בעלי חיים רבים.
- מגדל הדנובה - מגדל ותורן תקשורת גבוה ממנו נשקפת תצפית פנורמית 360 מעלות של וינה.
- Hausdermusik[5] - מוזיאון המוזיקה. מכיל תצוגות אינטראקטיביות וכלי נגינה.
- Mozarthaus[6] - בית מוצרט בווינה. הבית בו התגורר המלחין בשנים 1784–1787.
- Pasqualatihaus[7] - בית בטהובן בווינה, שבו התגורר המלחין מספר שנים וחיבר את הסימפוניות הרביעית, החמישית, השביעית והשמינית. משמש כיום כמוזיאון המוקדש למלחין.
- Freud Haus Museum[8] - מוזיאון פרויד. הבית בו התגורר אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד במרבית שנותיו בווינה.
- שלושה מבנים שעוצבו על ידי פרידנסרייך הונדרטוואסר: בית מגורים (בית הונדרטוואסר), מוזיאון ומפעל מחזור.
- המדרחוב בשכונת שפיטלברג - קבוצת רחובות משוחזרת ומציגה בתים נאים מהמאות ה—18 וה-19. רובע של מסעדות, בתי קפה וחנויות בוטיק לאופנה.
- בית הפרפרים - חממה טרופית המשמשת כגן זואולוגי לפרפרים.
- נאשמרקט - שוק עירוני ותיירותי.
כנסיות מרכזיות בווינה
עריכההסמל המוכר ביותר של וינה הוא הקתדרלה שלה – קתדרלת סטפנוס הקדוש (Stephansdom) – יצירת מופת של אדריכלות גותית שכוללת גם אלמנטים של אדריכלות רומנסקית ובארוק. ה"שטפל" - צריח גותי מחודד המתנשא לגובה של כ-136 מטר הוא אחד מסמליה וסימני ההיכר של וינה.
לאחר הניצחון מול צבא האימפריה העות'מאנית ב-1683, כנסיות רבות נבנו או שופצו בסגנון הבארוק, על אף שלעיתים קרובות ניתן לזהות שמץ מן המבנים העתיקים יותר מתחת לתוספות המאוחרות. החלק הפנימי של כנסיות רבות שופע בריהוט, ולכמה מהן יש פרסקות (ציורי קיר). הכנסיות לרוב פתוחות במהלך היום, למעט זמני מיסות. קונצרטים על הבימה או רסיטלים של עוגב מתקיימים בערבים בחלק מהכנסיות.
- סטפנסדום (Stephansdom) - המזבח Wiener Neustädter העשיר בגילופים משנת 1447 היה מתנה מפרידריך ה-3.
- ווטיפקירכה (Votivkirche) - כנסייה נאו-גותית שנבנתה על ידי הקיסר פרנץ יוזף אחרי שניצל מניסיון התנקשות.
- יזואיטנקירכה (Jesuitenkirce) - סדרה של עמודים מסולסלים עולה מעלה כדי לתמוך בקמרון של היזואיטנקירכה (נבנתה בשנים 31–1623), בה ישנה גם כיפה היוצרת אשליה אופטית.
- פרנציסקאנרקירכה (Franziskanerkirche) - המזבח הגבוה (נבנה בשנת 1707) תוכנן על ידי אנדראה פוצו, ומציג פסל בוהמי של מריה הבתולה כקישוט המרכזי.
- קארלסקירכה (Karlskirche) - יצירה אקלקטית בסגנון הבארוק של י. ב. פישר פון ארלך (נבנתה בשנים 39–1714) כוללת כיפה, מינרטים (צריחים) ושני דוכנים צדדיים בהשראה סינית.
- אאוגוסטינרקירכה (Augustinerkirche) - הקבר שעיצב אנטוניו קנובה (1757-1822) עבור הארכידוכסית מריה כריסטינה נמצא בכנסייה הגותית אוגוסטינר, אשר שימשה בעבר בתור הכנסייה הקהילתית של משפחת הבסבורג.
- מריה טרוי קירכה (Maria Treu Kirche) - פסל של מריה הטהורה מקשט את הכיכר בחזית כנסיית הבארוק הזו (נבנתה ב-1916). החלק הקדמי של המבנה מתוארך משנת 1860.
- מיכאלרקירכה (Michaelerkirche) - לכנסייה הזו יש את אחד מהחלקים הפנימיים בסגנון ימי-ביניימי המרשימים ביותר בווינה. החזית הנאו-קלאסית וסדרה של מלאכי בארוק מסטוקו מעל המזבח הגבוה הם תוספות מאוחרות.
- פטרסקירכה (Peterskirche) - הכיפה הגבוהה של הכנסייה הזו, בסגנון בארוק מאוחר, שולטת בנוף כשצועדים מכיוון הגראבן.
- מריה אם גשטדה (Maria am Gestade) - מתוארכת למאה ה-14, הכנסייה שוחזרה במאה ה-19. הפאנל הגותי מהמאה ה-15 מציג את הבשורה על לידתו של ישו.
- רופרכטסקירכה (Ruprechtskirche) - זוהי הכנסייה העתיקה בווינה, ויש בה אולם תווך ומגדל פעמונים בסגנון רומנסקי, מעבר ובימה למקהלה בסגנון גותי, וחלונות ויטראז' המתוארכים לתחילת המאה ה-14.
תרבות
עריכהמוזיקה, תיאטרון ואופרה
עריכהלאמנות מסורת ארוכה בווינה, במיוחד בתחומים של תיאטרון, אופרה, מוזיקה קלאסית וציור[9]. מלבד תיאטרון הבורג וסניפו, תיאטרון האקדמיה, הנחשבים ממיטב התיאטרונים הגרמניים, גם הפולקסתיאטר של וינה והתיאטרון ביוזפשטאדט מציעים רמה גבוהה של מופעי תיאטרון. בווינה גם מספר רב של בתי תיאטרון קטנים שלרוב שווים או קרובים באיכותם לתאטרונים הגדולים, או שמציעים מופעים פחות שגרתיים כמו מופעים מודרניים ניסיוניים או קברט.
רבים מהמלחינים הבולטים בתקופה הקלאסית והרומנטית פעלו בעיר. בווינה ישנם כיום בתי אופרה רבים ותזמורות. האופרה הממלכתית של וינה והפולקסאופר מציגים אופרות מכל הסוגים, והפולקסאופר מתמחה במיוחד באופרטות של וינה. אופרות קלאסיות מוצגות במיוחד בקונצרטהאוס של וינה ובמוזיקפריין הידוע, מקום משכנה של הפילהרמונית של וינה. בנוסף, בתי אופרה רבים מעלים יצירות ידועות של אמני אוסטריה לתיירים, ובמיוחד את יצירותיהם של מוצרט ויוהאן שטראוס. בווינה פועלות גם התזמורת הסימפונית של וינה, התזמורת הקאמרית של וינה, תזמורת רדיו וינה ותזמורת אמני הצליל.
בעבר התפרסם "התיאטרון על נהר וינה" בעקבות מספר רב של מחזות זמר שהופקו בו, אך בשנים האחרונות חזר התיאטרון להתמקד באופרה. האופרה המצליחה ביותר של התיאטרון היא "אליזבת", שאחרי הצלחה גדולה בווינה, תורגמה לשפות זרות והופיעה ברחבי העולם. בשנת 2000 נפתח ההאוס דר מוזיק. בווינה ישנו גם מוזיאון למוזיקה, ובכנסיות רבות בעיר ישנם מופעים של מוזיקה דתית ולעיתים אף של מוזיקה קלאסית בליווי עוגב.
מוזיאונים
עריכהבהופבורג (Hofburg), בשאצקאמר (Schatzkammer בגרמנית: חדר האוצרות) מוחזקים אוצרות המלוכה האוסטרית. ארמון הופבורג גם כולל את אחד מאוספי הנשק והשריון הגדולים בעולם, הכולל בעיקר כלי נשק מימי הביניים ושריוני לוחות. מול הופבורג נמצאים שני מוזיאונים: המוזיאון לתולדות האמנות (Kunsthistorisches Museum) והמוזיאון להיסטוריה של הטבע (Naturhistorisches Museum). מוזיאונים אלו נמצאים ליד מוזיאומקוורטיר (Museumsquartier בגרמנית: רובע המוזיאונים) שבנויבאו, הרובע ה-7 של העיר. מוזיאונים רבים נמצאים ברובע, כמו, המוזיאון לאמנות מודרנית, מוזיאון ליאופולד (Leopold Museum), המציג בעיקר יצירות בסגנונות האקספרסיוניזם והמודרניזם של אמני וינה. ברובע גם מוזיאונים שונים כמו המוזיאון להיסטוריה צבאית, המוזיאון הטכני, מוזיאון לשעונים, מוזיאון מומוק, מוזיאון אלברטינה ומוזיאון לקבורה. בכל מחוז בווינה ישנו מוזיאון המציג את ההיסטוריה של המחוז.
אדריכלות
עריכהבווינה מספר רב של סגנונות בנייה. ישנם בעיר מבנים שונים מתקופות שונות ובמיוחד מבנים מסגנון הרומנסק, הבארוק (קארלסקירכה), האר-נובו, ומבנים מסגנון הקלאסיציזם ועד לסגנונות האדריכלות המודרנית. דוגמאות מפורסמות לאר-נובו בווינה כוללים את תחנת המטרו קרלספלץ (Karlsplatz) והקירכה אם שטיינהוף (Kirche am Steinhof).
בשנות ה-90 החלה בנייה ופיתוח של רובעי העיר, ובמיוחד ברובע הדונאושטט, ובויינברג (Wienerberg) שבדרום וינה. "מגדל המילניום" (Millennium Tower), הנמצא ברחוב הנדלסקאי (Handelskai) ברובע הבריגיטנאו, המתנשא לגובה 202 מטר, הוא הבניין הגבוה ביותר בווינה מאז בנייתו ב-1999. למרות זאת, בווינה יחסית מעט גורדי שחקים. כיום ישנם כ-100 מבנים בווינה שגובהם למעלה מ-40 מטר. חוקי עירייה מונעים בנייה של גורדי שחקים כדי לשמר את הרבעים היותר עתיקים בווינה, ולכן, חלקים מסוימים של וינה, ובמיוחד הרבעים הפנימיים שלה, הם אזורים שאין בהם גורדי שחקים.
בווינה מצוי גן החיות הוותיק ביותר שעודנו פעיל כיום - גן החיות שנברון שנוסד בשנת 1752.
ספורט
עריכהאירועי ספורט שונים מתקיימים בעיר. מרתון וינה נערך כל שנה באביב ומשתתפים בו יותר מ-10,000 רצים; בשנת 2010 השתתפו במרתון 32,940 רצים. ב-2005 נערכה באוסטריה אליפות העולם בהוקי קרח, וגמר האליפות נערך בווינה. וינה ארחה בעבר ארבע פעמים את גמר ליגת האלופות בשנים 1964, 1987, 1990 ו-1995. וינה גם ארחה את גמר יורו 2008 באצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) שבו 50,000 מושבים.
מספר מועדוני כדורגל בליגה האוסטרית פועלים בווינה. מהידועים ביותר שבהם הוא מועדון ראפיד וינה, שזכה ב-31 אליפויות המדינה, ואוסטריה וינה שזכה ב-23 אליפויות וב-25 גביעים. הכח וינה, מועדון עבר יהודי מפורסם, פעל אף הוא בווינה, אך התפרק ב-1938 אחרי תפיסת הנאצים את השלטון.
אנשי תרבות ומדע ידועים שפעלו בעיר
עריכהעל שם וינה נקראו שתי האסכולות הווינאיות[10] בהלחנה ומוזיקולוגיה, החוג הווינאי שעסק בפילוסופיה ובפרט בפילוסופיה של הלשון, הטבע, המדע ובמידה רבה הניח היסודות לפילוסופיה האנליטית[11] שפרחה בהמשך דווקא בבריטניה, שלש האסכולות הווינאיות בפסיכותרפיה[12] ופסיכולוגיה, כמו גם העיר הייתה מרכז התהוותה והוויתה של האסכולה האוסטרית בכלכלה.
- יוזף היידן - מוזיקאי ומלחין סימפוניות.
- וולפגנג אמדאוס מוצרט - מלחין בן המאה ה-18
- לודוויג ואן בטהובן - מלחין. מראשוני יוצרי המוזיקה הרומנטית
- פרנץ שוברט - מלחין רומנטיקן
- זיגמונד פרויד - מייסד הפסיכואנליזה וחוקר באוניברסיטת וינה
- ארתור שניצלר - סופר ומחזאי; תיאר את החיים בווינה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.
- ליאו פרוץ - סופר; מהדמויות הבולטות בחיי הספרות האוסטרית במחצית הראשונה של המאה ה-20
- בנימין זאב הרצל - כתב מחזות שהועלו על הבמה בווינה. התפרסם כמייסד התנועה הציונית.
- גוסטב קלימט - צייר בסגנון הארט נובו
- גוסטב מאהלר - מנצח ומלחין
- ארנסט מאך - מהפיזיקאים והפילוסופים המשפיעים במאה ה-19 ובעיקר במאה ה-20
- לודוויג ויטגנשטיין - מחשובי הפילוסופים של המאה ה-20
- פרידנסרייך הונדרטוואסר - אמן ואדריכל אוסטרי-יהודי חשוב
- פרידריך האייק - כלכלן בולט וממובילי האסכולה האוסטרית, נודע כבר פלוגתא של תפישות העולם נאו ליברליזם, סוציאליזם וכלכלה קיינסיאנית שכל אחת במקומה ובעיתה הייתה לתפישה המובילה בהגות ובמחקר הכלכלי כמו גם בקביעת המדיניות הכלכלית ברחבי העולם.
היהודים בווינה
עריכהעדויות על קיומה של קהילה יהודית בווינה קיימות רק מהמאה ה-12, כשהקהילה החזיקה בשני בתי כנסת, גבתה מס מחבריה וסבלה מפרעות. באותה מאה גדל היישוב היהודי בווינה עם קליטתם של מתיישבים יהודים מבוואריה ומארץ הריין.
בשנת 1204 נבנה בווינה בית הכנסת הראשון שמופיע בתיעוד. בתקופה זו זכו היהודים לפריחה דתית, ובשל כך התיישבה בווינה קבוצה של מספר רבנים מחכמי אשכנז, אשר כונו "חכמי וינה" או "גדולי אסטרייך" (אוסטריה). הקבוצה ייסדה בווינה בית מדרש שהיה לגדול בתי המדרש באשכנז באותם ימים.
בשנת 1420 פקד אלברכט החמישי לאסור את כל יהודי אוסטריה. 210 יהודים הועלו על המוקד בפומבי והשאר גורשו מאוסטריה בחוסר כל. בשנת 1469 בוטל צו הגירוש על ידי הקיסר פרידריך השלישי, שנודע ביחסו הטוב ליהודים ואף כונה "מלך היהודים". בתקופת שלטונו של לאופולד הראשון, גורשו היהודים ב-1670 מווינה, אך שבו לעיר בהדרגה לאחר מספר שנים. על היהודים גם נגזרו גזירות שונות, ביניהן הותר רק לבן הראשון לשאת אישה, על מנת לעצור את התרבות היהודים.
עם הכיבוש העות'מאני הגיעו לווינה יהודים יוצאי האימפריה ובנו בית כנסת, גם אחרי הסכם פוז'ארוואץ של 1718 הם זכו למעמד מיוחד וקיבלו רשות להתגורר בעיר בתקופה בה הדבר נאסר על יהודים פרט ליהודי החצר. בין יהודי החצר שגרו בווינה היה שמואל אופנהיימר מהיידלברג. אופנהיימר היה ספק של הקיסר ליאופולד הראשון, בתמורה קיבל רשות לגור בווינה ולסחור בממלכה כולה. ב-1703 פשט הבנק של אופנהיימר רגל כי הקיסר לא החזיר חובות שחב לו ולא שילם עבור אספקה שקיבל. שמשון ורטהיימר מוורמס, שהיה אחיינו ומנהל עסקיו של אופנהימר, לא נרתע, וקיבל על עצמו את הדאגה לאספקת ציוד לצבא הקיסר ואת תואר יהודי החצר. פעילות של דייגו ד'אגילר וקרבתו לחצר הקיסר איפשרו בשנת 1736 את חידוש הקהילה הספרדית בעיר.
משפחות לא רבות קיבלו היתר רשמי להתגורר בווינה אך היו יהודים רבים שהוצגו כקרובי משפחה או משרתים של המשפחות המיוחסות ועבדו עבורם. מבין היהודים המיוחסים שרצו להיחלץ מתנאי ההשפלה ולפרוץ דרכם בעולם המסחר והעסקים היו רבים שרצו להתנצר. בין השנים 1787 ל-1847 המירו כשלושה רבעים מהיהודים הווינאים בעלי זכות הישיבה בעיר את דתם לקתוליות[13]. במחצית הראשונה של המאה ה-19, בנוסף לכ-200 משפחות האשכנזיות המותרות בישיבה ולכ-4,000 יהודים אשכנזים שהתחזו לקרוביהם ומשרתיהם, חיו בווינה כ-100 משפחות ממוצא מזרחי-ספרדי. עד תקופת פרנץ יוזף לא היו כמעט נישואים בין שתי קבוצות היהודים.
אף כי ליהודים הטורקים היה בית כנסת, הם בנו לעצמם במאה ה-19 עוד בית כנסת, מפואר מאוד, ברובע ליאופולדשטאדט. יהודי החצר לא קיבלו אישור לבנות בית כנסת ונאלצו להתפלל בבתיהם. ב-1811 התקבל אישור לבניית בניין קהילתי שבתוכו היו מקווה, בית תפילה ובית ספר. ב-9 באפריל 1826 הושלמה בנייתו של בית כנסת מרכזי (שטאדטטמפל) והובא אליו, ביוזמת מיכאל בידרמן, הרב יצחק נוח מנהיימר, ששילב בין דרישות השלטונות למודרניזציה, דרישות האורתודוקסים לתפילה בעברית, ודרישות הרחוקים מדת לפולחן אסתטי. מנהיימר יצר את פשרת נוסח וינה שלו, שהתקבלה על הכל, ונערכו בה שינויים מתונים כמו הנהגת דרשה בגרמנית. לצידו פעל החזן סלומון זולצר שלווה על ידי מקהלת נערים ונגנים יהודים.
הקיסר פרנץ יוזף הקנה ליהודים חופש מגורים בווינה וגרם לגידול מהיר בממדי הקהילה. מקבוצה קטנה יחסית של יהודים "נסבלים", קהילת וינה הגיעה ב-1855 ל-20,000 נפש לפחות והמספר הוכפל כעבור 15 שנים בלבד. מרבית היהודים שהצטרפו לקהילה היו מסורתיים והגיעו מהונגריה ומגליציה.
המאה ה-20
עריכהבסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התרחבה שכבת היהודים המשכילים בני המעמד הבינוני שתרמו רבות לחיי התרבות והמדע שבעיר. המפורסם שבהם היה מייסד הפסיכואנליטיקה זיגמונד פרויד. סופרים יהודים מפורסמים בני העיר היו ארתור שניצלר, שטפן צווייג, אוטו ויינינגר וקרל קראוס, כמו גם משורר היידיש מלך ראוויטש. מועדון הספורט היהודי הכח וינה שנוסד ב-1909 הגיע להישגים נכבדים בכדורגל, בשחייה ובאתלטיקה.
בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלטו יהודים רבים מגליציה שהייתה זירת קרבות אל וינה, וחלקם נשארו בה גם לאחר סיום המלחמה. בעיר פעלו בתקופה זו כ־10 חצרות חסידיות, מרביתם של בית חסידות רוז'ין[14].
היהודים נרדפו באוסטריה עוד לפני סיפוחה לגרמניה הנאצית (ה"אנשלוס") ב-13 במרץ 1938. חלקם ברחו מווינה כבר אז. ביניהם הייתה למשל משפחת ז'ינייבסקי, אשר שניים מבניה היו לאחר מכן מראשי תנועת ההתנגדות הצרפתית היהודי בצרפת - איתן גינת (אוטו ז'ינייבסקי) ופול ז'ינייבסקי. עם זאת, משהחל ה"אנשלוס" חיו בווינה עדיין 167,249 יהודים (כעשירית מהאוכלוסייה). תוך זמן קצר החלו רדיפות כלפי היהודים, שהתמקדו ברבנים ובאדמו"רים שאולצו לבצע עבודות משפילות. בעקבות הרדיפות החליטו מרבית יהודי וינה, כ-100,000 איש, להגר מחוץ למדינה. הנשארים שלא הזדרזו לברוח נספו כמעט כולם בשואה.
כיום
עריכהוינה כיום היא מרכז היהדות הגדול ביותר באוסטריה, ופועלים בו בית כנסת מרכזי, בתי כנסת קטנים, בית אבות, מוזיאון יהודי שהוקם בשנת 1993 ובו אנדרטה לקורבנות השואה ומוסדות קהילה שונים. בווינה ישנם זרמים יהודיים רבים, מחרדים עד רפורמים. בקהילה החרדית בעיר פועלים גם מוסדות חינוך ובתי כנסת של חב"ד בראשות השליח הרב יעקב יצחק בידרמן וסניפים של בני עקיבא והשומר הצעיר. הקהילה מונה 7,000 חברים (אף על פי שבאוסטריה חיים למעלה מכפול מזה, כ-15,000 יהודים), ומונה בעיקר יהודים ממזרח אירופה שהתיישבו בווינה לאחר מלחמת העולם השנייה (יהודים יוצאי רומניה, פולין, סלובקיה, הונגריה, לצד יוצאי גאורגיה, בוכרה, אירן), וכן מיעוט של יהודים מקומיים ששרדו את השואה וצאצאיהם נותרו באוסטריה או חזרו אליה.
התפתחות אוכלוסיית העיר
עריכה
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דתות
עריכהבווינה יושבת בישופות של הכנסייה הקתולית, והארכיבישוף שלה הוא הקרדינל קריסטוף שונבורן (בגרמנית Christoph Schönborn). לפי מפקד האוכלוסין האחרון מ-2001, הדתות של האוכלוסייה היא כדלהלן:
| נוצרי קתולי | 49.2% |
| חסר דת | 25.6% |
| מוסלמי | 7.8% |
| נוצרי אורתודוקסי | 6.0% |
| פרוטסטנטי | 4.7% |
| יהודי | 0.4% |
| אחר | 6.3% |
רובעי וינה
עריכה
ערך מורחב – רובעי וינה
- אינרה שטאט (Innere Stadt בגרמנית: העיר הפנימית)
- לאופולדשטאדט (Leopoldstadt)
- לאנדשטרסה (Landstraße)
- וידן (Wieden)
- מרגרטן (Margareten)
- מריההילף (Mariahilf)
- נויבאו (Neubau)
- יוזפשטאדט (Josefstadt)
- אלזרגרונד (Alsergrund)
- פבוריטן (Favoriten)
- זימרינג (Simmering)
- מיידלינג (Meidling)
- היצינג (Hietzing)
- פנצינג (Penzing)
- רודולפסהיים-פינפהאוס (Rudolfsheim-Fünfhaus)
- אוטקרינג (Ottakring)
- הרנלס (Hernals)
- וֵרינג (Währing)
- דֵבּלינג (Döbling)
- בריגיטנאו (Brigittenau)
- פלורידסדורף (Floridsdorf)
- דונאושטט (Donaustadt)
- ליזינג (Liesing)
האוניברסיטאות בווינה
עריכהוינה היא מרכז החינוך של אוסטריה ובה מספר רב של אוניברסיטאות, מכללות וגימנסיות.
- אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) - האוניברסיטה דוברת גרמנית הגדולה והעתיקה ביותר בעולם. היא נוסדה ב-1365 ונכון ל-2018 לומדים בה כ-91,000 סטודנטים[15].
- האקדמיה הדיפלומטית של וינה (בגרמנית: Diplomatische Akademie Wien)
- האקדמיה לאמנויות יפות (בגרמנית: Akademie der bildenden Künste Wien)
- האוניברסיטה הרפואית של וינה (בגרמנית: Medizinische Universität Wien)
- האוניברסיטה הפרטית למנהל של וינה (בגרמנית: PEF Privatuniversität für Management Wien)
- האוניברסיטה למדעי הרוח של וינה (בגרמנית: Universität für angewandte Kunst)
- האוניברסיטה למשאבים טבעיים ומדעי החיים של וינה (בגרמנית: Universität für Bodenkultur Wien)
- האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה (בגרמנית: Universität für Musik und darstellende Kunst Wien)
- האוניברסיטה לרפואה וטרינרית (בגרמנית: Veterinärmedizinische Universität Wien)
- האוניברסיטה לכלכלה ומנהל עסקים (בגרמנית: Wirtschaftsuniversität Wien)
- האוניברסיטה לטכנולוגיה של וינה (בגרמנית: Technishe Universität Wein)
- אוניברסיטת וובסטר בווינה (באנגלית: Webster University Vienna)
- בית הספר למנהל עסקים בינתרבותי ע"ש לאודר (באנגלית: Lauder Business School)
תחבורה
עריכה- ערך מורחב – הרכבת התחתית של וינה
לווינה מערכת תחבורה נרחבת המחוברת ל-VOR. התחבורה הציבורית כוללת אוטובוסים, חשמליות (טראם) ו-5 קווי רכבת תחתית (U-Bahn). רכבות מתופעלות על ידי ה-ÖBB (חברת הרכבות הפדרלית האוסטרית). לוינה יש כמה וכמה כבישים המקשרים אליה, חלקם כבישים מהירים. בנוסף קיימת מערכת רכבות מהירות. בניגוד למערכות תחבורה עירוניות אחרות היא משתרעת גם מחוץ לוינה לעיירות הסמוכות לרבות וולפסטאל בנמצא בגבול עם סלובקיה בצמוד לברטיסלבה.
נמל התעופה הבינלאומי של וינה משרת את העיר, וממוקם 18 ק"מ דרום-מזרחית ממרכז העיר, בצמוד לעיירה שווכאט (Schwechat).
אזורים חופשיים ממכוניות
עריכהבווינה מספר מתחמים חופשיים ממכוניות:
- פלורידסדורף (Floridsdorf) - הרובע שבו הוקם בשנת 1993 פרויקט הדיור ללא מכוניות הראשון בעיר. בתחילה הייתה לו התנגדות עזה, ובעקבותיה הוקם גוף בבעלות משותפת לניהול הרובע. האזור מתנהל בדגש חזק על קהילתיות, ניהול משותף ושמירה על הסביבה. ברובע 250 יחידות דיור ו-25 מקומות חנייה בלבד, המשמשות דיירים בעלי כלי רכב בבעלות משותפת ואורחים[16].
- בעיר הפנימית (Innere Stadt) - המרכז ההיסטורי של וינה, אזור חופשי ממכוניות ליד קתדרלת סטפנוס הקדוש ורחובות הקניות הראשיים[17].
ערים תאומות
עריכה
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- שטפן צווייג, העולם של אתמול, 1982
- יעקב גולומב (עורך), ניטשה בבתי הקפה של וינה, 2006
- שרון גורדון ורינה פלד (עורכות), וינה 1900 – פריחה על סיפּה של תהום, הוצאת כרמל, 2019
- אורה אחימאיר, בסלון של ברטה, הוצאת עם עובד, 2022
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של וינה (באנגלית)- רונית סבירסקי, "הקצפת של וינה", באתר Photour
- מדריך לוינה באתר "מסע אחר" (בעברית)
- על הקהילה היהודית בווינה באתר "דעת"
- מיכאל יעקובסון, אף שגריר ישראלי לא גר בבית כזה: ביקור נדיר ביצירת מופת אדריכלית, באתר Xnet, 15 באוקטובר 2017
למה לי משכנתא עכשיו: מדוע 80% מתושבי וינה מעדיפים לגור בשכירות?, באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2023- וינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
וינה (אוסטריה), דף שער בספרייה הלאומית
וינה, ברשת החברתית פייסבוק- מעל כולן: זו העיר שהכי טוב לגור בה בעולם, באתר מאקו, 25 ביוני 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ Wiener Burgermeister Dr. Michael Ludwig, www.wien.gv.at (בגרמנית)
- ^ אתר הארמון: http://www.hofburg-wien.at/en
- ^ ראו מידע באנגלית ו-גלריית תמונות מנשקיית הופבורג בפליקר
- ^ לאתר בית העירייה: http://www.wien.gv.at/english/cityhall
- ^ אתר המוזיאון: http://www.hdm.at/en/sound-museum/16.htm
- ^ אתר בית מוצרט: http://www.mozarthausvienna.at/cgi-bin/page.pl?cid=2;lang=en
- ^ אתר בית בטהובן: http://www.topsightseeing.com/austria/vienna/attractions/pasqualatihaus.htm
- ^ אתר מוזיאון פרויד: http://www.freud-museum.at/cms
- ^ Carl E. Schorske, Fin-De-Siècle Vienna: Politics and Culture, New York: Vintage Books, 1981 (באנגלית)
- ^ האסכולה הווינאית הראשונה, האסכולה הווינאית השנייה, ראו גם: התקופה הקלאסית (מוזיקה)
- ^ ראו גם פוזיטיביזם לוגי
- ^ האסכולה הווינאית הראשונה, האסכולה הווינאית השנייה, האסכולה הווינאית השלישית
- ^ Sigmund Mayer, Die Wiener Juden, Kommerz, Kultur, Politik, 1700-1900, Wien and Berlin 1918
- ^ משה אונגרפלד, מצבה ודמעה, הצופה, 30 בדצמבר 1938
- ^ עובדות על האוניברסיטה באתר אוניברסיטת וינה
- ^ http://www.istp.murdoch.edu.au/ISTP/publications/jscheurer/urbanecology/pdf/ch16-7.pdf Autofreie Mustersiedlung Floridsdorf, Vienna: A Carfree Demonstration Project
- ^ http://www.travelgrove.com/blog/travel-planning/the-prettiest-pedestrian-towns-in-the-world/ The prettiest pedestrian towns in the world
| דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 וינה .jpg) גראץ | |||||||||
| 1 | וינה | וינה | 1,931,593 | 11 | וינר נוישטאדט | אוסטריה תחתית | 47,106 |  לינץ  זלצבורג | |
| 2 | גראץ | שטיריה | 292,630 | 12 | שטייר | אוסטריה עילית | 37,879 | ||
| 3 | לינץ | אוסטריה עילית | 207,247 | 13 | פלדקירך | פורארלברג | 34,998 | ||
| 4 | זלצבורג | זלצבורג | 155,331 | 14 | ברגנץ | פורארלברג | 29,306 | ||
| 5 | אינסברוק | טירול | 130,585 | 15 | לאונדינג | אוסטריה עילית | 28,967 | ||
| 6 | קלגנפורט | קרינתיה | 102,618 | 16 | קלוסטרנויבורג | אוסטריה תחתית | 27,542 | ||
| 7 | פילאך | קרינתיה | 64,071 | 17 | באדן | אוסטריה תחתית | 25,783 | ||
| 8 | ולס | אוסטריה עילית | 63,181 | 18 | וולפסברג | קרינתיה | 25,056 | ||
| 9 | סנקט פלטן | אוסטריה תחתית | 56,360 | 19 | טראון | אוסטריה עילית | 24,926 | ||
| 10 | דורנבירן | פורארלברג | 50,360 | 20 | קרמס אן דר דונאו | אוסטריה תחתית | 24,921 | ||