אהרן מירסקי
אהרן מירסקי (י"ח באייר תרע"ד, 14 במאי 1914, נובוגרודק – ח' באייר תשס"א, 1 במאי 2001, ישראל) היה משורר וחוקר ספרות ישראלי. חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל ופרס ישראל לחקר הספרות[1].
 | |
| פרופ' אהרן מירסקי בחדר עבודתו | |
| לידה |
14 במאי 1914 י"ח באייר תרע"ד נבהרדק, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
1 במאי 2001 (בגיל 86) ח' באייר תשס"א |
| ענף מדעי |
שירה, לימודי ספרות, שירה עברית, ספרות ישראלית |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| תאריך עלייה | 1935 (תרצ"ה) |
| פרסים והוקרה |
פרס ביאליק לחכמת ישראל פרס ישראל לחקר הספרות |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמירסקי נולד בנובוגרודק, בתחום המושב שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), וגדל בבית ציוני-דתי. הוא התחנך בישיבת תורה ודעת, שייסד אביו, הרב יהושע יצחק מירסקי, ובישיבת מיר. בשנת 1935 (תרצ"ה) עלה לארץ ישראל והיה מחלוצי העלייה החמישית. הוא עבד כפועל חקלאי ולמד בסמינר למורים של תנועת "המזרחי" (היום "מכללת ליפשיץ").
לאחר מכן החל בלימודים באוניברסיטה העברית וקיבל דוקטורט ב-1955[2]. בעבודת הדוקטור שלו עסק בקשר בין פיוט למדרש, וטען שיסודות הפיוט העברי הארץ-ישראלי מקורותיהם בתלמוד. מחקרים אחרים שערך גילו מוטיבים מהיהדות בשירה אנגלו-סקסונית מימי המאה ה-10. כמו כן, מירסקי היה מראשוני החוקרים של שירת רבי ישראל נג'ארה. בין 12 ספרי המחקר שכתב נכללו פרשנות לשירתם של יוסי בן יוסי ורבי יצחק אבן כלפון. הוא היה פרופסור באוניברסיטה העברית, חבר האקדמיה ללשון העברית, חבר מערכת דעת מקרא, חבר סגל באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר-אילן במחלקה לספרות עם ישראל, יו״ר חבר השופטים לספרי תרגום ושופט בוועדת פרס יפה.
מירסקי עסק גם בכתיבת שירה, ובכתיבתו הושפע מהתנ"ך, מהתורה שבעל פה ומפיוטים עתיקים. בספר שיריו הקדיש חלק נכבד שבו קונן על השמדת היהודים בשואת אירופה שבה נספו גם הוריו ואחותו. ספרו "עלי שיח", שיצא לאור בשנת 1966, זיכה אותו בפרס הרב מימון. לאורך השנים התפרסמו שיריו בעיתון הארץ ובכתבי העת מאזניים, תרביץ וסיני.
עבודתו ארוכת השנים בחקר שירה ובכתיבתה זיכתה את מירסקי בפרס ביאליק לחכמת ישראל, ובשנת ה'תשנ"ט הוענק לו פרס ישראל. בנימוקי ועדת פרס ישראל נאמר עליו שהוא "אחד מעמודי התווך של מחקר הספרות העברית".
מירסקי נפטר בח' באייר תשס"א, ונקבר בהר המנוחות בירושלים[3]. עיריית ירושלים קראה רחוב בשכונת הר חומה על שמו בשם "שירת אהרן".
ספריו
עריכה- ילקוט הפיוטים, לקט שירים שערך וביאר, תשי"ח
- עלי שיח, שירים, מוסד הרב קוק, תשכ"ו
- כריח שדה, שירי ילדים, הוצאת ספרי בצרון, תשנ"ט
- מחצבתן של צורות הפיוט, התפתחותן של צורות השירה הארץ-ישראלית הקדומה, הוצאת שוקן, תשכ"ט
- דעת מקרא – פירוש על ספר דברים, הוצאת מוסד הרב קוק, תשס"א
- הפיסוק של הסגנון העברי, מוסד הרב קוק, תשל"ח. מהדורה שנייה מורחבת: סגנון עברי, מוסד ביאליק, תשנ"ט.
- הפיוט, קובץ מאמרים על הפיוט, הוצאת מגנס, תש"ן
- פיוטי יוסי בן יוסי, יוצאים לאור סדורים, מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות, מוסד ביאליק, תשל"ז
- שירי ר' יצחק אבן כלפון, יוצאים לאור סדורים, מוגהים ומבוארים, עם מבוא וחילופי נוסחאות, מוסד ביאליק, תשכ"א
- מחובות הלבבות לשירת הלבבות, הוצאת מגנס, תשנ"ב
- ליקט מבראשית רבה וסידר: מדרש תנאים לבראשית, מוסד הרב קוק, תש"ס
- צבי מלאכי (התקין וערך), באורח מדע: מחקרים בתרבות ישראל מוגשים לאהרן מירסקי במלאת לו שבעים שנה, הוצאת מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ"ו
ספר לזכרו
עריכה- אפרים חזן ויוסף יהלום (עורכים), "לאות זיכרון": מחקרים בשירה העברית ובמורשת ישראל, ספר זיכרון לאהרן מירסקי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ז, ירושלים. (מאמרים על חייו ובעיקר על יצירתו)
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של אהרן מירסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של אהרן מירסקי באתר רמב"י
- אהרן מירסקי, דף שער בספרייה הלאומית
- אהרן מירסקי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- אהרן מירסקי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אהרן מירסקי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- קורות חייו וניתוח עבודתו המחקרית בכתבה לרגל הוצאת ספר זיכרון לזכרו, באתר מקור ראשון
- יוסף טובי, חובת הלבבות ושירת הלבבות, פעמים 56, קיץ תשנ"ג, עמ' 140-145
- שירו של אהרן מירסקי: "ים מלא דם", תרצ"ב
הערות שוליים
עריכה- ^ זוכי פרס ישראל לשנת תשנ"ט
- ^ שמות מוסמכי האוניברסיטה, זמנים, 19 באפריל 1955
- ^ אהרן מירסקי באתר GRAVEZ