יוסף יהלום

יוסף יהלום (נולד ב-11 באפריל 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית וקליר הול קולג', קיימברידג'.

יוסף יהלום

יוסף יהלום, ספטמבר 2008
לידה	11 באפריל 1941 (בן 83) חיפה, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	ספרות עברית, שירה עברית, נוסח ארץ ישראל, פיוט, בלשנות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים תיכון דתי יבנה
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (2012)
צאצאים	אשר יהלום, שלם יהלום
מספר צאצאים	5

הוא עוסק בחקר הפיוט והשירה העברית בימי הביניים. רבים ממחקריו ממוקדים בפיוט הארץ-ישראלי הקדום, אך הוא עסק גם בפיוט בתקופות ובאזורים נוספים ובשירת החול העברית.

ביוגרפיה

יהלום נולד בחיפה, להורים שעלו ארצה בטרם מלחמת העולם השנייה מעיר בגבול פולין-גרמניה. למד בתיכון דתי יבנה. בתום לימודיו התיכוניים למד בסמינר למורים על שם רא"מ ליפשיץ בירושלים (לימים מכללת ליפשיץ), וב-1962 השלים תואר ראשון בלשון עברית וספרות עברית באוניברסיטה העברית. לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת כקצין חינוך, והמשיך ללמוד לקראת התואר השני בלשון עברית ובחוגים נוספים (ספרות ובלשנות). עם סיום התואר ב-1967 גויס בידי מורהו המובהק, זאב בן-חיים, לעבודה במילון ההיסטורי ללשון העברית שליד האקדמיה ללשון העברית. שם פעל בין השאר לצדם של ישראל ייבין וגד בן-עמי צרפתי.

את עבודת הדוקטור כתב על "תחביר הפיוט הקדום כיסוד לסגנונו", שעסק בשאלות של תחביר השיר וארגונו כבסיס לבחינה הסגנונית. העבודה נכתבה בהדרכתם של הפרופסורים חיים שירמן וזאב בן-חיים. סיים דוקטורט ב-1973, וזכה בפרס ורבורג של המכון למדעי היהדות.

במסגרת עבודתו בפיוט הקדום הוא פרסם מהדורות מונוגרפיות של טקסטים עבריים וארמיים מן התקופה הקדומה של הפיוט, כמו כן כתב על הלשון השירית המיוחדת של הפיוט ועל שיטת הניקוד הארץ-ישראלי הקדום הטיפוסי לקטעי גניזה של פיוט, כמו כן כתב חיבור מונוגרפי על הרקע החברתי והתרבותי – פיוט ומציאות – שעמד בבסיס עלייתה והתפשטותה של השירה הליטורגית. שימש מרצה באוניברסיטה העברית החל מ-1974. ב-1983 נבחר כחבר האקדמיה ללשון העברית וב-1985 מונה לפרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. יהלום שימש כעמית מחקר בדמבארטון אוקס ללימודי ביזנטיון בוושינגטון, וכפרופסור במחלקה ללשונות המזרח הקרוב ותרבותו שבאוניברסיטת הרווארד (פעמיים) וכן במחלקה ללימודי דתות באוניברסיטת ייל ובבית הספר הגבוה ללימודי תרבות של אוניברסיטת קיוטו. שימש עמית מחקר באוניברסיטת קיימברידג' (פעמיים), במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית (שלוש פעמים), בסמינר התאולוגי היהודי בניו יורק ובמכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. יהלום כיהן כראש המחלקה לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית, והיה מעורכי כתבי העת תרביץ ו'מחקרי ירושלים בספרות עברית'. זכה בפרס יצחק בן צבי לשנת 2003 על מפעל חיים בחקר יהודי ארץ ישראל ויצירתם הפייטנית. בשנת 2012 זכה יהלום יחד עם חננאל מאק בפרס ביאליק לחכמת ישראל.

רעייתו, ד"ר שלומית יהלום, היא היסטוריונית ועוסקת בחקר יהדות ארצות הברית, בתו של יהודה קיל, עורך פירוש "דעת מקרא". להם חמישה ילדים. בנו, פרופ' אשר יהלום, הוא פיזיקאי המרצה באוניברסיטת אריאל. בנו, פרופ' שלם יהלום, הוא חוקר תלמוד ומתמחה בעולם ההלכה והמנהגים בימי הביניים, ומרצה באוניברסיטת אריאל.

מחקריו

תיאור מחקריו

מחקריו של יוסף יהלום עוסקים בשירת החול והקודש העברית בימי הביניים, והם משתרעים על פני תקופה של כאלף שנה, משלהי הזמן העתיק במאה ה-5 ועד לאחר גירוש ספרד במאה ה-16. הוא מרבה לעסוק במחקריו בנקודות המגע שבין הספרות העברית והספרויות המקבילות. כך הוא עוסק בקשרים בין פיוט קדום והימנולוגיה ביזנטית, יוונית וסורית, בעדויות הקדומות ביותר לשירת הרומנס בספרד כפי שהן עולות מקטעי סיום, כ'רג'ות, של שירי אזור עבריים בספרד ואף במשמעותם של ציוני לחן טורקיים בשירי דבקות מיסטיים. הוא נותן מחילו ליצירתו הדו לשונית, העברית והערבית, בשירה ובפרוזה, של יהודה אלחריזי.

שירת חייו של יהודה הלוי

ספר זה כתב יהלום על הביוגרפיה של יהודה הלוי. בחיבור זה הוא מנסה לחבר בין המקורות הספרותיים, שירת חול וקודש, ובין המקורות הדוקומנטריים, מכתביו האוטוגרפיים של הלוי וכן מכתבים שכתבו אליו ועליו, כל זאת מלבד הגותו כפי שהיא עולה בספר הכוזרי. בין השאר הוא גם בוחן את אוספי השירים, הדיוואנים, בגלגוליהם השונים ועוקב אחר ניסיונות העריכה שהם עברו ואחר השפעתה של העריכה על מבחר השירים ועל הכתובות הערביות שבראשם. הספר כבר מבוסס על הנוסח הביקורתי של דיואן הלוי שהוא מכין לדפוס.

נעימות עות'מאניות, פיוטים עבריים: הרפתקה בין-תרבותית מן המאה ה-16

ספר זה (Ottoman Melodies, Hebrew Hymns: a 16th Century Cross-Cultural Adventure) כתב יוסף יהלום ביחד עם אנדריאס טיצה, הטורקולוג הנודע מווינה, והוא ראה אור בהוצאת האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט 1995. שם הם זיהו כמה מאות שירים טורקיים שסומנו כלחנים בראש שירי ישראל נג'ארה וחבריו מן המאה השש-עשרה. בשימושם כלחנים הם מהווים עדות קדומה ביותר לקיומם של שירים טורקיים אלה. התופעה ידועה לאחר גירוש ספרד גם מלחנים המבוססים על שירי אהבה ספרדיים הפונים לסניורה, ומשמשים בגלגול דתי כשיר תפילה הפונה אל 'שם נורא'. באופן דומה גם מתגלגלת 'לה בלה מרגריטה' אל תוך שיר דבקות דתי שפתיחתו 'לא באלהא מרגליתא'.

שירת בני מערבא: שירים ארמיים של יהודי ארץ ישראל בתקופה הביזנטית

יהלום כתב את ספרו ביחד עם פרופסור מיכאל סוקולוף, המילונאי. ספר זה מציג לראשונה קורפוס של שירים ארמיים מארץ ישראל הביזנטית. ייחודם של השירים בעממיותם ובשימושם בחיי יום יום בניגוד גמור לשירה הליטורגית הכבדה שנכתבה עברית אשר שימשה בעיקר בבית הכנסת. הספר ראה אור בהוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1999, וזכה להתעניינות גדולה ולביקורות חשובות בין השאר מכיוון שבשיר פרודי שהיה מיועד כנראה לסעודת פורים, המשורר מתאר בארמית אותנטית מארץ ישראל את סיפור סבלותיו של ישו על הצלב.

מסעי יהודה: חמישה פרקי מסע מחורזים לאלחריזי

ספר זה הוציא יהלום ביחד עם פרופסור יהושע בלאו, איש הערבית היהודית, והוא ראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בשנת 2003. בחיבור זה מתפרסמים טקסטים בהם יהודה אלחריזי מספר על מסעו בערי המזרח בראשית המאה השלוש-עשרה. סיפור המסע זכה לכמה עיבודים, ביניהם עיבודים בלטריסטיים בעברית ועיבוד אוטוביוגרפי בערבית יהודית ועוד כמה עדויות נוספות, ביניהן מכתב אוטוביוגרפי המתפרסם בפעם הראשונה. בספר הזה נעשה ניסיון ראשון לרכז את כל העדויות למסעו המרתק של המחבר ועל דרך ההשוואה ללמוד על עולמו של עולה רגל יהודי בימי הביניים.

עבודה: אנתולוגיה של שירה קדומה ליום כיפור

ספר זה (Avodah: an Anthology of Ancient Poetry for Yom Kippur) ערך יהלום ותירגם לאנגלית ביחד עם פרופסור מיכאל שוורץ, חוקר הדתות מאוניברסיטת אוהיו, הספר ראה אור בהוצאת אוניברסיטת פנסילבניה בשנת 2005. בספר תרגמו המחברים לאנגלית מספר פיוטי סדר העבודה קדומים משלהי העת העתיקה. סדרי עבודה הם סוג ספרותי המתאר את תולדות העולם מבריאת העולם ועד בחירת אהרן הכהן ואחר כך את תיאור עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש.

מחזור ארץ-ישראל – קודקס הגניזה

בספר זה משחזר יהלום על פי כמה עשרות קטעי גניזה שנתפזרו באוספי הגניזה בעולם כולו כמאה דפי קלף מפוארים השייכים למחזור בנוסח ארץ ישראל הקדום ששרידיו הושלכו לגניזה כנראה בעקבות הכיבוש הצלבני עם ירידתם של יהודי ארץ ישראל מצרימה. המחזור הועתק כנראה במאה האחת עשרה, ומכיוון שלא היה בשימוש במשך זמן רב מידי, מצב השתמרותו טוב באופן יחסי. מבחינת הרפרטואר שלו המחזור מיוחד בזה שהוא כולל גם יצירות גדולות מן התקופה שלאחר כיבושי האסלאם, ביניהן יצירותיו של שלמה סולימן אלסנג'ארי. מחזורים מטיפוס קדום יותר שאינם כוללים יצירות שנכתבו לאחר כיבושי האסלאם, משתחזרים והולכים בעבודה משותפת עם בנימין לפלר ועומדים לראות אור בכרך מיוחד 'מחזורי קדמונים'. כאן נבחנות גם העדויות הקודיקולוגיות למעבר של חומרי שיר ארץ ישראליים קדומים לאיטליה וגם לאשכנז בהמשך. 'מחזור ארץ-ישראל' היה ונשאר מכל מקום הקודקס הליטורגי הקדום ביותר בהיקף הזה שהגיע לידינו.

פרקים בתורת השיר לאלעזר בן יעקב הבבלי

חיבורים בתורת השיר, פואטיקה, שהיו מפותחים ביותר בעולם התרבות של שירת ערב, כמעט שלא הגיעו אלינו מפרי עטם של משוררים עבריים. יוצרים עבריים דבקו בפואטיקה הזרה באופן הדוק בכתיבתם השירית, אבל לא נטו משום מה לנסח את כלליה בחיבורים מיוחדים. בספר זה שחזר יהלום את אחד מחיבורי הפואטיקה העברית הבודדים ששרדו. החיבור נכתב במזרח במאה השלוש-עשרה בערבית-יהודית בידי מחבר עברי שהשאיר את רישומו גם בשירה, והוא צירף לו אפרט גדול של מקבילות מעולמה של הפואטיקה הערבית בת הזמן. החיבור חשוב הן להכרת עולמו התרבותי הכללי של המשורר והן להכרת עולמו התרבותי היהודי הניכר בבתי השיר הרבים, הערביים והעבריים, שהוא מכיר ומצטט.

אז באין כול: סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום ליום הכיפורים

בספר זה משחזר יהלום את אחד מסדרי העבודה המונומנטליים הקדומים ביותר והיפים ביותר. הטקסט זוכה לפרסום ראשון, והוא מלווה בפירוש מפורט הכולל מקבילות רבות מעולמה של הספרות החיצונית ומעולמם של מדרשי ארץ-ישראל הקדומים. לחיבור מצורף מבוא מקיף הדן במהלך התפתחותו של הסוג הספרותי הליטורגי גם בזמנים מאוחרים, לאחר שלהי הזמן העתיק ובימי הביניים. עניין מיוחד יש בחיבור האנונימי הזה שלא שרד בכתבי יד מחוץ לגניזה, אבל נזכר בכתביהם של מחברים אשכנזיים שבוודאי עוד הכירוהו. שאלת היעלמותו של חיבור כזה מעל מפת ספרותנו מעוררת כמה וכמה שאלות הנידונות במבוא.

שפת השיר של הפיוט הארץ-ישראלי הקדום

בספר זה בוחן יהלום את הלשון המיוחדת לפיוט שאין מאחוריה לשון דיבור חיה ותוססת, והיא בכל זאת יצירתית באופן בלתי רגיל ובעלת סימני היכר מובהקים של עשייה לשונית המאפיינת התפתחות חיה. ההתרוצצות הסגנונית אופיינית ביותר לשימוש בבנייני הפועל. כך במקום שפעלים עומדים דורשים, על פי הארמית ולשון חכמים המאוחרת, צורות רפלקסיביות ('יתמעט') ואילו לשון המקרא מסתפקת בצורות הקל ('יִמעט') עומד הפייטן המבקש לא רק לציין את הטרנסיטיביות של הפועל, אלא גם להביע זאת בצורה מסוגננת. על פי המהלך המשולב הזה מתאר יהלום את היווצרותן של צורות הפאסיב שאינן מציינות בפיוט רפלקסיביות כי אם את המשמעות העומדת בלבד ('יומעט'). בפיוט עשתה העברית לראשונה וכבר על אדמת ארץ ישראל צעד המאפיין את דרכה גם בהמשך תולדותיה, היא הייתה ללשון הביטוי הרגשי, לשון השיר האקספרסיבית והאקסטאטית במעבר מהשימוש הטבעי בה אל השימוש בה כלשון כתובה במרכזי היצירה בגולה.

פיוטי שמעון בר מגס

בספר זה כינס יהלום לראשונה על פי קטעי גניזה את שרידי יצירותיו של אחד מפייטני ארץ ישראל הקדומים אשר פעל לפני כיבושי האסלאם, רבי שמעון הכהן בר מגס. קטעי פתיחה מיצירותיו של הפייטן נודעו בעיקר על פי פזמונים מאוחרים קצרים אשר הוצמדו לקטעי פתיחה מקוטעים של פיוטי בר מגס בקהילות מצרים בתקופה שאחר כיבושי האסלאם; אבל במקור כתב הפייטן מחזור שלם של קדושתאות לכל מאה וחמישים השבתות של הקריאה הארץ ישראלית התלת שנתית, כאשר כל קדושתא הייתה מורכבת משמונה פיוטים לפחות, ובסך הכול (עם פיוטי החגים) כאלף וחמש מאות יצירות שיר. מהדורה זו כינסה, בצירוף מבוא על הפייטן ואופי יצירתו, את שרידי המחזור הגדול הזה שנתגלו בגניזה.

כתאב אלדרר

כתאב אלדרר (ספר פניני המוּסרים ושבחי הקהלים) אשר ראה אור בירושלים בשנת תשס"ט על ידי מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, הוא הספר האחרון שהספיק המשורר והמתרגם העברי הפורה, יהודה אלחריזי (1165–1225), לכתוב ולערוך באחרית ימיו בעיר חלב, שם נפטר. בספרו זה הוא מכנס את היבול הספרותי שנבע ממפגשיו עם מנהיגיהן היהודיים של למעלה מארבעים קהילות המזרח בהן ביקר, מאלכסנדריה שבמצרים ועד בצרה שבעיראק. אלחריזי אשר נודע בקסטיליה כמשורר עברי, עבר לפרובאנס ופעל שם בעיקר כמתרגם מן הערבית בשירות המשכילים העבריים המקומיים. כיוצר ערבי מקורי הוא נתגלה פתאום בעשור האחרון של חייו, במזרח. במקום שפטרוניו היהודים לא נזקקו לשירותיו כמתרגם מן הערבית, הוא מצא את עצמו מגיש להם ולפטרוניו המוסלמים כאחד שירי שבח ערביים. בספר הזה מכונסים מתוך השרידים של קטעים המפוזרים כיום בין פטרבורג במזרח וניו-יורק במערב סיפורי מסעותיו של אלחריזי בפרוזה מחורזת וכמאה שירים שפיזר בדרך. בראש ספרו בחר אלחריזי להציב, מלבד את דברי הפתיחה לחיבור כולו, את אחת עשרה הקצידות האלוהיות, שירי אמונה מופלאים הנותנים לחיבור כולו צביון רוחני מיוחד. את כל זה מגיש יהלום יחד עם שותפיו (הפרופסורים י' בלאו וי' ינון-פנטון) מלבד בלשון המקור הערבית-יהודית גם בתרגום עברי ואנגלי.

ספר תחכמוני

ספר תחכמוני או מחברות הימן האזרחי מורכב מחמישים פרקים, ממיטב הסיפור העברי בימי הביניים, פרי יצירתו הבשלה של המספר והנוסע הגדול יהודה אלחריזי. את הספר ההדיר בצירוף מבוא, פירושים ומפתחות יוסף יהלום יחד עם תלמידו פרופסור נאויה קצומטה.

הספר ראה אור בירושלים בשנת תש"ע בהוצאת מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח של יד בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מקיף 687 עמודים ועוד 55 עמודים באנגלית בפורמט גדול. עוד מצורפים לספר שמונה לוחות של תמונות צבעוניות המתארות סצינות מתוך סיפורים מקבילים של גדול בעלי המקאמה הערביים, אלחרירי, שאלחריזי הלך בעקבותיו. המהדורה מתייחסת באופן מפורט למקבילות בין שני המספרים, הערבי והעברי. היא מבוססת על כתב יד המחזיק נוסח קדום יחסית של הספר שעזב את המזרח לפני שחזר אלחריזי לחלב ממסעו לבגדאד ולואסט והשתקע בה. המהדורה עוקבת אחרי השינויים שהכניס המחבר בספרו בעקבות מערכת יחסיו המתפתחת עם יהודי המזרח ומתעדת אותם.

בכל אחד מחמישים פרקיו של הספר המספר פוגש את הגיבור ומתוודע אל מעשי הקונדס המבדחים שלו שהם לפעמים גם רציניים באופן תהומי. את כל זה מספר לנו אלחריזי בפרוזה מחורזת מקסימה ובפסוקים המוצאים לעיתים קרובות מהקשרם המקורי תוך שהם משרתים באופן מופלא את ההקשר החדש ואת הנרטיב הרענן תמיד. המפגש הקבוע בין שתי הדמויות מסתיים בכל פרק מפרקי הספר בפרידה שרק היא מאפשרת בעצם את המפגש המחודש המתרחש בפרק שאחר כך. מה שמשתנה בין פרק לפרק, מלבד עצם הסיפור, הוא הנוף הגאוגרפי, מקום המפגש. עצם ההצגה של הסיפור התרחשה כנראה במקום קבוע שעל שמו נקרא הז'אנר כולו בערבית, כור מחצבתו, מקאמה.

יוצרות רבי שמואל השלישי

מחקר מקיף של יהלום, יחד עם תלמידו נאויה קצומטה מאוניברסיטת קיוטו, עסק בפיוטיו של רבי שמואל בן הושענא, המכונה רבי שמואל השלישי. רבי שמואל בן הושענא היה בעל תפקיד בהנהגת ישיבת ארץ ישראל במפנה המאה ה-11, וככזה הייתה לו השפעה גם על יהודי מצרים והארצות הסמוכות. רבי שמואל בן הושענא חיבר מחזור יוצרות לכל פרשיות השבוע, מערכת יוצר אחת לכל פרשה. מחזור יוצרותיו זכה לתפוצה עצומה במזרח בתקופתו, והתגלה כמעט בשלמותו בגניזת קהיר. יהלום וקצומטה ההדירו את פיוטיו של רבי שמואל מכתבי היד מן הגניזה, והוסיפו להם ביאור. הספר יצא לאור בשנת תשע"ד בהוצאת מכון בן-צבי, וכולל גם מבוא ליצירתו של רבי שמואל השלישי. בנוסף לכך, פרסם יהלום מספר מאמרים בכתבי עת מדעיים החוקרים היבטים שונים ביצירתו של השלישי.

עבודתו העכשווית

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עבודתו הגדולה של יהלום אמורה לכלול הוצאה מדעית של דיוואן יהודה הלוי, כחמש מאות שירים, על פי המהדורה הימי-ביניימית של חייא הקהירי. ספרו שירת חייו של ר' יהודה הלוי כבר מבוסס על המהדורה המדעית שבהכנה.

ספריו

• קטעי הגניזה של פיוטי יניי, מהדורת פקסימיליה, ערוכה עם מפתחות ומבוא: המסירה העתיקה של הפיוטים בגלגוליה, ירושלים תשל"ח, 200 + 40 עמ' מבוא
• פיוטי שמעון בר מגס, מלוקטים מתוך כתבי הגניזה ויוצאים לאור בצירוף חילופי נוסח וביאורים עם מבוא, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ד, 312 + VI עמ'.
• מחזור ארץ-ישראל: קודקס הגניזה, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים תשמ"ז, 96 + מב עמ'.
• שפת השיר של הפיוט הארץ-ישראלי הקדום, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים תשמ"ח, 218 עמ'.
• אוצר המוושח העברי בימי הביניים, אקדמון, ירושלים תשנ"א, 551 עמ'.

• Ottoman Melodies – Hebrew Hymns: A 16th Century Cross-Cultural Adventure, Hungarian Academy, Budapest 1995, 208 pp (with A. Tietze).

• אז באין כול: סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום ליום הכיפורים, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים תשנ"ז, 220 עמ'.

• Palestinian Vocalised Piyyut Manuscripts in the Cambridge Genizah Collections, Cambridge University Press 1997, 187 pp. + 16 plts.

• שירת בני מערבא: שירים ארמיים של יהודי ארץ-ישראל בתקופה הביזנטית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשנ"ט, 384 עמ' + vi pp.. (עם מ' סוקולוף).
• פיוט ומציאות בשלהי הזמן העתיק, הוצאת הקיבוץ המאוחד ויד יצחק בן-צבי, תל אביב תש"ס, 301 עמ'.
• פרקים בתורת השיר לאלעזר בן יעקב הבבלי, מכון בן-צבי, ירושלים תשס"א, 185 + X עמ'.
• מסעי יהודה: חמישה פרקי מסע מחורזים לאלחריזי, מהדורת יוסף יהלום ויהושע בלאו, מכון בן-צבי, ירושלים תשס"ג, 291 + XIII עמ'.

• Avodah: An Anthology of Ancient Poetry for Yom Kippur, (with M.D. Swartz), Pennsylvania 2005, 390 pp.

• לאות זיכרון: מחקרים בשירה העברית ובמורשת ישראל, ספר זיכרון לאהרון מירסקי, ביחד עם אפרים חזן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2006.
• שירת חייו של ר' יהודה הלוי, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים תשס"ח, 187 עמ'. (הספר בקטלוג ULI)
• ליבבתיני: מחברות אוהבים מימי הביניים, הוצאת כרמל, ירושלים תשס"ח, 268 עמ'.
• כתאב אלדארר – והוא ספר פניני המוסרים ושבחי הקהלים מאת יהודה אלחריזי, ההדירו יהושע בלאו, יוסף יהלום ויוסף ינון-פנטון, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2009.
• תחכמוני, יהודה אלחריזי. ההדירו יוסף יהלום ונאויה קצומטה, יד יצחק בן-צבי, 687 עמ'+iv ‏2010.
• יוצרות רבי שמואל השלישי, ההדירו יוסף יהלום ונאויה קצומטה, מכון בן צבי, ירושלים תשע"ד.
• שורשי שירת הקודש / יוסף יהלום ; עריכת לשון: יהושע גרינברג. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס – האוניברסיטה העברית, תשע"ט 2019.

* Political power and prayerful poetry: the life and works of Samuel ben Hosha'na, Carmel, Jerusalem 2020 (with Naoya Katsumata and Gabriel Wasserman).

ספר יובל לכבודו

• Giving a diamond, essays in honor of Joseph Yahalom on the occasion of his seventieth birthday, edited by Wout van Bekkum and Naoya Katsumata, Leiden: Brill, 2011.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסף יהלום בוויקישיתוף

• יוסף יהלום, באתר Academia.edu
• רשימת המאמרים של יוסף יהלום באתר רמב"י
• יוסף יהלום באתר האקדמיה ללשון העברית
• ביקורת על ספרו Ottoman Melodies: אדוין סרוסי, ‏מוסיקה תורכית ושירת קודש עברית באימפריה העות'מאנית, פעמים 70 (חורף תשנ"ז), עמ' 129–132.
• יוסף סדן, גשר מאנדלוסיה לקהיר, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2009

מאמרים

• השירה העברית שבתחום השפעת הערבית - בין מזרח למערב, פעמים 2 (קיץ תשל"ט), עמ' 22–28.
• ר' ישראל נג'ארה והתחדשות השירה העברית במזרח לאחר גירוש ספרד, פעמים 13 (אביב תשמ"ב), עמ' 96–124.
• משורר מנהיג בארץ ישראל הפאטמית: שמואל בן הושענא, קתדרה 149, (תשרי תשע"ד), עמ' 25-50
• פפירוס פייטני למועדי החורף ומשמעותו לתולדות היישוב בארץ־ישראל בשלהי התקופה הביזנטית, קתדרה 162, (טבת תשע"ז), עמ' 7–34
• "שמואל השלישי בצומת היצירה העברית בארץ ישראל בשלהי האלף הראשון" גנזי קדם טז (תש"ף), עמ' 153–178.

פרסומים בעיתונות

• אז בהיקרא באזני-עניו מות, השיב פני-אל: למה אמות?, באתר הארץ, 2 באפריל 2010
• ונתנה תוקף קידוש השם, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2002
• "לא באלהא מרגליתא" במנגינת לה בלה מרגריטה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2006
• טוב אוכל שעורים ממסומר במסמרים, באתר הארץ, 9 במרץ 2007
• שריעה יהודית, אלקראן עברי, באתר הארץ, 16 בפברואר 2007
• קולה הצלול של מקהלה ענקית, באתר הארץ, 14 בפברואר 2002
• משברים לשירים, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2004
• אמם של היהודים השחורים, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2008
• בטרם ייגנזו מגילות קומראן פעם נוספת, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009
• יוסף יהלום ומיכאל סוקולוף, מנהגן של ישראל תורה היא... לשורר שיר הקדוש הזה, באתר הארץ, 24 במאי 2004
• יוסף יהלום (1941-), דף שער בספרייה הלאומית