אהרן סלע
אהרן סלע (1918 – 23 בספטמבר 1972) היה המפכ"ל הרביעי של משטרת ישראל, מ-1 באוגוסט 1972 ועד שנפטר מהתקף לב פחות מחודשיים לאחר מכן, ב-23 בספטמבר.
 | |
| אהרן סלע ביולי 1972 | |
| לידה |
1918 יפו, ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה |
23 בספטמבר 1972 (בגיל 54 בערך) ט"ו בתשרי תשל"ג ישראל  |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 ההגנה משטרת ישראל |
| תקופת הפעילות | 1940 – 23 בספטמבר 1972 (כ־32 שנים) |
| דרגה |
 רב ניצב |
| תפקידים בשירות | |
| הנצחה | |
| בית הספר הארצי להדרכה של משטרת ישראל | |
  | |
חייו
עריכהסלע נולד בתל אביב למשפחת רוטברג שעלתה בעלייה השלישית. גדל והתחנך בשכונת בורוכוב בגבעתיים. מגיל צעיר היה פעיל במסגרת ההגנה כקשר של מפקד הגוש. בגיל 16 מונה למפקד גדוד הנוער בגוש דן[1]. ב-1936 הצטרף למנגנון הקבע של הארגון. היה ממייסדי הש"י (שירות המודיעין של ההגנה), פיקד על הש"י בגליל העליון ועל הש"י בחיפה. בין פעולותיו היו ארגון הבריחה ההמונית ממחנה המעפילים עתלית וארגון מבצעי עלייה ב'. ב-1946 מונה לשלישו של ד"ר משה סנה, ראש המפקדה הארצית של "ההגנה"[2]. במלחמת העצמאות נשלח לחוץ לארץ, שם היה פעיל בגיוס מתנדבים למח"ל.
במשטרת ישראל
עריכהלאחר קום מדינת ישראל עזר ליחזקאל סהר בהקמת משטרת ישראל, היה פעיל בקליטת עלייה וגם שירת בחיל הים זמן קצר. בינואר 1949 התגייס למשטרה ושירת במשטרת טבריה, כמפקח מחוז טבריה[3]. ביוני 1951 עבר לפקד על מחוז חיפה במשטרה[4].
ב-25 באוקטובר 1952 התפתח עימות בין תושבי מעברת עמק חפר לשומר על פרדסי הסביבה. שוטרים שהגיעו למקום גורשו על ידי תושבי המעברה. בעקבות זאת פשט סלע על המעברה למחרת לפנות בוקר עם כוח של 200 שוטרים ועצר מעל 100 מתושבי המעברה[5]. בעקבות תלונות של תושבי המעברה על חד צדדיות של המשטרה והפעלת כוח מוגזם שלח ראש הממשלה דוד בן-גוריון את ישראל ישעיהו ונחמיה ארגוב כוועדת בדיקה לבחון את האירועים. ישעיהו טען שהמשטרה שגתה בפשיטה על המעברה[6][7] וגם ראש מועצת עמק חפר האשים את המשטרה בפשיטה מיותרת במקום לפנות למועצה ולמנהל המעברה[8]. סלע הגיב בהכחשת הטענות לאלימות שוטרים ובהאשמת ישעיהו בחד צדדיות, והסכים להודות רק בכך שטעה כשלא הזמין את העיתונות להיות נוכחת בפשיטה על המעברה[9].
בסוף 1953 פרש משורות המשטרה, לטענתו בגלל שלא יכל לפרנס את משפחתו מהמשכורת הזעומה שקיבל, ומונה למנהל חברת לפידות לחיפושי נפט של סולל בונה[10]. לאחר כחודשיים, בפברואר 1954, חזר לשירות[11]. על פי פרסום אחד הוא נקרא לארגן את הקמת מחוז המרכז של המשטרה[12] ועל פי פרסום אחר הוא מונה למפקד מחוז הצפון[13]. החל מאפריל 1954 הוא היה מפקד מחוז טבריה שנקרא מחוז הצפון[14]. בתפקידו זה הוא פיקד על דיכוי מרד האסירים בכלא שטה[15]. בעקבות סגירת מחוז הצפון, הוצע לסלע להיות סגן מפקד המחוז המאוחד, אך הוא סירב[16]. בהמשך הוצע לו לכהן כעוזר למפכ"ל לענייני כח אדם[17] ובאוקטובר 1958 מונה סלע לראש אגף הארגון שכלל את אגף השיטור ואת אגף כח אדם[18]. בתחילת 1963 מונה סלע לכהן במקביל גם כראש אגף חקירות[19][2]. בין השנים 1960-1962 היה אחראי גם על יחידת "אייר", אשר שמרה על העציר החשוב ביותר במדינת ישראל באותן השנים: אדולף אייכמן. ביוני 1963 מונה פעם נוספת למפקד מחוז הצפון[2]. בתפקידו זה היה אחראי על אבטחת ביקור האפיפיור בישראל[20]. כן שימש סלע לעיתים כבורר בהשכנת שלום בין משפחות בכפרי המיעוטים[21].
מפכ"ל משטרת ישראל
עריכהב-16 ביולי 1972 אושר בממשלה מינויו למפכ"ל משטרת ישראל החל מ-1 באוגוסט 1972[22]. פחות מחודשיים לאחר מכן נפטר מהתקף לב בט"ו בתשרי תשל"ג[23] ונטמן בבית הקברות הצבאי קריית שאול.
הנצחה
עריכהעל שמו של סלע הוקם מועדון במטה מחוז צפון של המשטרה[24]. בית הספר הארצי להדרכה של משטרת ישראל הממוקם בקריית אתא, נקרא על שמו. בשנת 2015, עם סגירת בית הספר, נקרא על שמו של סלע מתחם ההדרכה במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש.
משפחתו
עריכהבנו אל"ם חיים סלע נהרג במלחמת לבנון הראשונה לצד אלוף יקותיאל אדם. עם שמונת נכדיו החיים כיום נמנים הסופר רון לשם וחוקר הסרטן אורי בן-דוד.
קישורים חיצוניים
עריכה- אהרן סלע באתר משטרת ישראל
הערות שוליים
עריכה- ^ יוסף וקסמן, "אני מצפה משוטרים שיהיו משרתי־ציבור 24 שעות ביממה", מעריב, 16 ביולי 1972
- ^ 1 2 3 משה ויניצקי, נחמיאס: התפטרות - בגלל הגיל, מעריב, 19 ביוני 1963
- ^ תוקם משטרת מחוז בטבריה, הארץ, 17 במאי 1949
נפתחה תחנת המשטרה במטולה, הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1949 - ^ בחברה ובמשפחה, הַבֹּקֶר, 26 ביוני 1951
- ^ נעצרו 105 תושבי מעברה, מעריב, 25 באוקטובר 1952
- ^ תושבי מעברת עמק־חפר מאשימים, דבר, 3 בנובמבר 1952
- ^ הצד הציבורי בפרשת המעברה של עמק חפר, דבר, 7 בנובמבר 1952
- ^ מועצת חפר מגנה התנגדות תושבי המעבדה והתנהגות המשטר, על המשמר, 20 בנובמבר 1952
- ^ המשטרה מודה בשגיאתה באי־קיום קשרים הדוקים עם העתונות, הַבֹּקֶר, 4 בנובמבר 1952
- ^ התפטר מפקד משטרה, זמנים, 25 בנובמבר 1953
מי ומי, על המשמר, 25 בנובמבר 1953
סלע תחת סלע - זוהר תחת סלע, חרות, 7 בדצמבר 1953 - ^ אהרון סלע חזר למשטרה, על המשמר, 11 בפברואר 1954
- ^ המשטרה מקימה מחוז חדש, מעריב, 22 בפברואר 1954
- ^ המפקח סלע ימונה מפקד מחוז טבריה, זמנים, 15 בפברואר 1954
- ^ הומתק דין 2 סמלי משטרה, מעריב, 14 באפריל 1954
- ^ אורי דן, מאות שוטרים ומטוסים פתחו במצוד על 64 האסירים המזויינים שנמלטו, מעריב, 1 באוגוסט 1958
- ^ ימוזגו מחוזות במשטרת ישראל, דבר, 21 באוגוסט 1958
- ^ אורי דן, הנוף החדש של משטרת ישראל, מעריב, 25 באוגוסט 1958
- ^ ב־12 באוקטובר יופעלו השינויים במבנה המשטרה, דבר, 27 באוגוסט 1958
- ^ ניצב סלע פרש יעבוד באדרת, הארץ, 11 בינואר 1963
- ^ נצרת מכינה קבלת־הפנים, הארץ, 15 בדצמבר 1963
- ^ סולחה נערכה בכפר קנה, על המשמר, 9 בפברואר 1967
מפקד המשטרה החזיר את הבנות שנחטפו, על המשמר, 20 בנובמבר 1968
התנגשויות בעקבות הרצח הכפול בערב זבידאת, למרחב, 23 ביוני 1969
יואל דר, ניצב א.סלע - בראש ועדת סולחה באבו סנאן, דבר, 27 ביולי 1970 - ^ ניצב אהרון סלע יתמנה באוגוסט לכהונת המפכ"ל, דבר, 13 ביולי 1972
- ^ מת מפכ״ל המשטרה אהרן סלע, על המשמר, 24 בספטמבר 1972
- ^ נחנך מועדון ע״ש ניצב אהרון סלע, על המשמר, 25 באוקטובר 1974