אוטרכט
אוּטְרֶכְט (בהולנדית: Utrecht, ⓘⒾ) היא העיר הרביעית בגודלה בהולנד עם אוכלוסייה של כ-368,000 איש. העיר נמצאת דרומית לאמסטרדם, מרחק של כחצי שעה נסיעה ברכבת.
| |||
 | |||
| מגדל הדום | |||
| מדינה |
 הולנד | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 אוטרכט | ||
| ראש העיר | יאן ון זאנן | ||
| תאריך ייסוד | 47 | ||
| שטח | 99.32 קמ"ר | ||
| גובה | 5.0 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 368,024 (31 בינואר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 3,507 נפש לקמ"ר (2014) | ||
| קואורדינטות | 52°05′36″N 5°07′10″E / 52.0933333333333°N 5.11944444444444°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| www.utrecht.nl | |||
העיר מפורסמת בשל קתדרלת מרטינוס הקדוש הנקראת "הדום" (הכיפה), וכן בשל היותה מרכז חברת הרכבות ההולנדית. היא סמוכה לאוניברסיטת אוטרכט, הגדולה באוניברסיטאות הולנד ונחשבת לטובה ביותר בהולנד ובמקום 47 בדירוג העולמי, ולמועדון הכדורגל אוטרכט.
היסטוריה
עריכהראשית העיר במצודת גבול של הקיסרות הרומית על גדות הריין מסביבות שנת 47. שם המקום היה טראייקטום (Traiectum), כלומר "מעברת נהר". מאוחר יותר נוספה לשם הקידומת "ultra", כלומר "מעבר למעברת הנהר". למצודה היו חומות עץ ולצידה שכנו בעלי מלאכה, סוחרים ובני משפחות החיילים הרומים. בסביבות המאה ה-2 הוחלפו חומות העץ בחומות אבן, ששרידים מהן ניתן עדיין לראות תחת מבנים באזור כיכר הקתדרלה של אוטרכט.
באמצע המאה השנייה פלשו שבטים גרמאניים באופן חוזר ונשנה לשטחי האימפריה הרומית ובסביבות 270 הרומאים עזבו את אוטרכט. מעט ידוע על התקופה שבין עזיבת הרומאים את אוטרכט ועד סביבות 500. במאה השישית שלטו באוטרכט הפרנקים.
בימי הביניים אוטרכט הייתה העיר החשובה ביותר בצפון הולנד. ב-1122 היא קיבלה זכויות עירוניות(אנ'). בעלת הכוח הרב ביותר בעיר בתקופה זו הייתה הכנסייה הקתולית. ב-1528, הקיסר קרל החמישי הפך לשליט האזור ובנה מבצר - את וורנדנבורג על מנת לשמור על הסדר בעיר. ב-1579 חתמו שבעה מחוזות מצפון ארצות השפלה על ברית אוטרכט, לאיחוד כוחות נגד ספרד. ברית זו מסמלת את ראשית המדינה ההולנדית. ב-1580 המדינה ביטלה לחלוטין את כוחם של הבישופים (כולל זה שבאוטרכט) וכס הבישוף הוחזר לאוטרכט (אך לא לכוחו המקורי) רק ב-1853.
הסכם אוטרכט שנחתם בשנת 1713 וחוזה רסלאט שנחתם שנה לאחר מכן, הביאו לסיומה של מלחמת הירושה הספרדית. במאה ה-19 ועם המהפכה התעשייתית הפכה אוטרכט לעיר חשובה יותר - מרכז תחבורה ורכבות והתרחבה מעבר לגבולותיה בימי הביניים.
בתקופת מלחמת העולם השנייה כבשו הגרמנים את העיר והיא שוחררה רק עם כניעתם בהולנד ב-5 במאי 1945. יומיים לאחר מכן, נכנסו כוחות הצבא הקנדי לעיר. מאז תום מלחמת העולם השנייה צמחה העיר באופן משמעותי.
במטרה להקל על מצוקה לבניית מגורים חדשה, בשנת 1971 הוקמה עיר חדשה - ניווחיין שקלטה אוכלוסייה שעברה מאוטרכט.
יהדות
עריכהבימי הביניים
עריכההיהודי הראשון שמוזכר ברשומות העיר הגיע ב-1231 והתנצר. יהודים נוספים הגיעו לאוטרכט כבר בימי הביניים[1]. בתחילה גרו בעיר אבל אחר כך נאסר עליהם ללון בעיר, כי הייתה זו עיר של ארכיבישוף, אבל הם יכלו לעבוד ולסחור בעיר במשך היום והיו צריכים לעזוב אותה לפני נעילת שער העיר. הם התגוררו בעיירות מסביב, בעיקר במארסן [Maarsen]. לפני -1444 כבר גרו יהודים במרכז העיר ברחוב שכונה 'שורת היהודים' [Jodenrijdje] שם שנשתמר עד המאה ה-21 בכתיב מעט שונה. ב־1435 מינה הקיסר זיגימונד [Sigimund][2] את הרב אנשלם [Anschelm] לשליט עליון [ Obersten Meister ] ורב על היהודים. כמה שנים לאחר מכן ב-1444 החליטה הנהגת העיר להוציא את היהודים מהעיר, ונאסרה עליהם הכניסה לעיר. בשנת 1485 בוטל האיסור.
ב-1792 הורשו היהודים לראשונה להשתמש בבית כנסת.
במאה ה-19 הוקם באוטרכט סניף של אליאנס.
יהדות אוטרכט במאה ה-20
עריכהלפני השואה מנתה הקהילה היהודית באוטרכט כ־10,000 איש, ורובם הגדול נרצחו בשואה. 1600 יהודים גורשו ב-1942 ו-1943, מהם חזרו פחות מ-400.
ב-1917 הצליח יושב ראש קהילת אוטרכט, עורך הדין יעקב המבורגר, להשיב לעיר את מושב הרבנות האזורית.
ב-1918 מונה הרב יוסטוס טל (1881–1954) לרב הראשי החדש, היה מאוד פעיל, ועמד לעיתים קרובות במרכזן של מחלוקות ציבוריות. היה גם חבר ב'אגודת ישראל' ומתנגד תקיף לציונות (גם אחרי מלחמת העולם השנייה), למרות שהכיר בתרומתה של הציונות בחיזוק התודעה היהודית בהולנד. הוא כתב גם הרבה פעמים נגד האנטישמיות בהולנד.
במהלך המאה ה-20 נפתחו באוטרכט סניפים של ארגונים יהודיים הולנדיים ובינ"ל, כגון 'ההתאחדות הציונית ההולנדית [NZB], 'אגודת ישראל', וגם כמה תנועות נוער ציוניות, כגון: 'בני עמינו' [Benee Ammenu], שבה היו 43 חברים בסוף 1939, 'עקיבא' עם 36 חברים, ותנועת הספורט 'מכבי'.
בשנות ה-30 הגיעו פליטים יהודים רבים מגרמניה לאוטרכט. במאי 1938 הם מנו 90 אנשים ועם הכיבוש הגרמני ב-1940 (אנ') גדל מספרם.
בית כנסת עתיק אחד שרד את תקופת השלטון הגרמני וניצב בה עד ימינו, שריד נוסף לקהילה היהודית הגדולה הוא בית הקברות היהודי בו יש קברים מתחילת המאה ה-19. כיום מתגוררים באוטרכט כמה עשרות יהודים וישראלים ובעיר פועל בית חב"ד, במתכונת מתפתחת.
תחבורה
עריכהתחנת הרכבת המרכזית של אוטרכט, הממוקמת במרכזה, היא הגדולה והעמוסה ביותר בהולנד ומהווה צומת לכל מערך קווי הרכבת במדינה.
נמל התעופה סכיפהול שליד אמסטרדם משרת את העיר.
לעיר יש נמל מסחרי הממוקם לגדת תעלת אמסטרדם–ריין. בשנת 2003 הועברו דרכו 4 מיליון טונות של מטען.
תרבות וספורט
עריכהבעיר פועל המוזיאון סנטראל מוזיאום.
קבוצת הכדורגל הבכירה באוטרכט היא אוטרכט, שהורכבה משלושה מועדוני כדורגל מקומיים שפעלו בעיר עד לשנת 1970, בה התבצע האיחוד. המועדון החשוב ביותר מבין השלושה היה DOS אוטרכט, אלופת הולנד מעונת 1957/58.
ערים תאומות
עריכההערים התאומות של אוטרכט הן:
לאוטרכט יש הסכם ידידות עם:
גלריה
עריכה-
מרכז העיר -
רחוב בעיר -
בית הקברות היהודי -
הנצחה ליהודי אוטרכט -
בית הכנסת העתיק באוטכרט
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אוטרכט (בהולנדית)- אוטרכט - דף הבית - בהולנדית.
- אוטרכט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תיאור העיר באתר של האקדמיה לעירוניות
אוטרכט, ברשת החברתית פייסבוק
אוטרכט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אוטרכט, ברשת החברתית אינסטגרם
אוטרכט, ברשת החברתית LinkedIn
אוטרכט, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 אמסטרדם .jpg) רוטרדם | |||||||||
| 1 | אמסטרדם | צפון הולנד | 1,114,745 | 11 | אלמיירה | פלבולנד | 177,045 |  האג  אוטרכט | |
| 2 | רוטרדם | דרום הולנד | 829,875 | 12 | הירלן | לימבורג | 169,560 | ||
| 3 | האג | דרום הולנד | 803,835 | 13 | דן בוס | צפון בראבנט | 162,165 | ||
| 4 | אוטרכט | אוטרכט | 382,520 | 14 | ניימכן | חלדרלנד | 161,000 | ||
| 5 | איינדהובן | צפון בראבנט | 298,795 | 15 | ברדה | צפון בראבנט | 154,880 | ||
| 6 | ליידן | דרום הולנד | 270,225 | 16 | אמרספורט | אוטרכט | 153,420 | ||
| 7 | דורדרכט | דרום הולנד | 221,235 | 17 | אנסחדה | אוברייסל | 147,850 | ||
| 8 | חרונינגן | חרונינגן | 213,705 | 18 | אפלדורן | חלדרלנד | 140,210 | ||
| 9 | טילבורך | צפון בראבנט | 213,055 | 19 | זוטרמר | דרום הולנד | 124,065 | ||
| 10 | הארלם | צפון הולנד | 204,570 | 20 | מאסטריכט | לימבורג | 118,250 | ||
הערות שוליים
עריכה- ^ UTRECHT, NIK (בהולנדית)
- ^ Joseph Michman, Hartog Beem, Dan Michman, תרגום: Ruben Verhasselt, Utrecht,Utrecht, Pimkas, Geschieddenis van de Joodse Gemeenschap in Nederlad, 1999, Amsterdam: Contact, 1999, Pinkas, עמ' 562, ISBN 9025495133. (בהולנדית)