פייננדאל

פייננדאל
**Veenendaal**
סמל פייננדאל סמל פייננדאל	דגל פייננדאל דגל פייננדאל
	כנסייה בפייננדאל
מדינה	הולנד
מחוז	אוטרכט
ראש העיר	Wouter Kolff
שפה רשמית	הולנדית
תאריך ייסוד	המאה ה-16
שטח	19.72 קמ"ר
גובה	6 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	66,912 (1 בינואר 2021)
‑ צפיפות	3,246 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	52°01′0″N 5°33′0″E / 52.01667°N 5.55000°E
אזור זמן	UTC +1
	https://www.veenendaal.nl/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הולנד רגילה) האג אמסטרדם מאסטריכט איינדהובן ארנהם חרונינגן אוטרכט זוולה לייוורדן אנסחדה אמן בלגיה גרמניה הים הצפוני פייננדאל

פייננדאל (בהולנדית: ‏Veenendaal^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא עיר במחוז אוטרכט שבהולנד.

היסטוריה

הכפר המקורי נוסד במאה ה-16 כאתר לכריית כבול, ממנו הוא קיבל את שמו. משמעות המילה Veen בהולנדית הוא כבול ומשמעות המילה daal היא עמק, כך שמילולית משמעות שם המקום היא "עמק כבול". ב-1855 הוכתה פיננדאל בשיטפון. לאחר מכן הפכו ענפי ייצור הצמר והטבק להיות מקורות ההכנסה העיקריים של היישוב, בערך עד למלחמת העולם השנייה. עד לאחר סיום המלחמה הייתה פייננדאל קהילה קטנה שמנתה רק כמה אלפי תושבים. במחצית השנייה של המאה ה-20 היא גדלה להיות עיר המונה יותר מ-63,000 תושבים.

עד לאמצע המאה ה-20 הייתה פייננדאל מחולקת לשנית חלקים, "חלדרים" (Gelders), על שם מחוז חלדרלנד ו"אוטרכטים" (Utrechts) על שם מחוז אוטרכט, זאת בשל העובדה שבמאות הראשונות לקיומה של העיירה היא הייתה קטנה מדי כדי להיות רשות מקומית עצמאית. החצי הדרומי של העיירה נפרד מהעיירות רהנן ורנסוודה שבמחוז אוטרכט ב-1795 והחלק הצפוני נפרד מאיידה שבמחוז חלדרלנד ב-1960.

כמו רוב הערים בהולנד, בפייננדאל קיים מספר גבוה של רוכבי אופניים. רשת רחבה של שבילי אופניים הקיימת בעיר הופכת אותה נוחה לרכיבה על אופניים ליעדים שונים מחוץ לעיר ובתוכה והאופניים הם אמצעי תחבורה פופולרי מאוד בה. בשנת 2000 נבחרה פייננדאל לקבל את התואר Fietsstad 2000 (עיר האופניים של הולנד לשנת 2000).

דת

פייננדאל ידועה כאחת הערים הגדולות בחגורת התנ"ך ההולנדית (יחד עם איידה ועם קמפן), בשל העובדה שהיא מאוכלסת על ידי מספר משמעותי (אם כי לא הרוב) של נוצרים פרוטסטנטים שמרנים.

יהודי פייננדאל

באמצע המאה ה-17 התיישבה בפייננדאל קבוצה קטנה של יהודים. בתחילה התפללו היהודים בביתו של אחד מחברי הקהילה שהיה הבעלים של הבנק המקומי.

במחצית הראשונה של המאה ה-18 גדל מספר היהודים בעיר והם התארגנו כקהילה. עד מהרה הוקם בית כנסת קטן ששכן מחוץ לכפר. ב-1761 קיבלו יהודי פייננדאל את הזכות לקבור את מתיהם בבית העלמין היהודי בעיר וחניגן. סכסוך בין שתי משפחות הוביל לפילוגה של הקהילה, אך סכסוך זה יושב ב-1793 לאחר התערבות מועצת העיר של רהנן. כמה שנים לאחר מכן שכרה הקהילה רב.

לאחר החלוקה מחדש של הקהילות היהודיות בהולנד ב-1821, אורגנה מחדש הקהילה בפייננדאל והיא עברה להיות בחסותה של הקהילה באמרספורט. אוכלוסיית הקהילה גדלה במהלך המחצית הראשונה ואמצע המאה ה-19 והגיעה לשיא גודלה בשנות השישים של המאה ה-19. לקראת סוף המאה ירד מספר היהודים בעיר, בין השאר עקב נישואי תערובת.

ב-1852 נבנה בית כנסת חדש שהיה בשימוש עד למלחמת העולם השנייה. ב-1900 קידשה הקהילה בית עלמין משל עצמה. בתחילת המאה ה-20 נוהלה הקהילה על ידי ועד של שלושה חברים. הארגון ההתנדבותי היחידי בקהילה, חברת הנשים, הוקם ב-1901. באותה תקופה קיבלו ילדי הקהילה את חינוכם הדתי ממורה שהגיע מאמרספורט. בית החרושת לטקסטיל Veenendaalse Stoom Weverij, שהיה בבעלותה של משפחת בוטנהיים היהודית, היה מקור חשוב להתפתחותה הכלכלית של העיר במהלך אותה תקופה. יהודים היו גם פעילים בממשל העירוני.

במהלך הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה סבלו יהודי פייננדאל מגורל דומה לזה של כל יהודי הולנד. רוב יהודי העיר גורשו ונרצחו, למרות שכמה יהודים הצליחו לשרוד את המלחמה במחבוא. כמאה יהודים נוספים, רובם מאמסטרדם, מצאו מקלט במקומות מחבוא בפייננדאל ובסביבתה. הגרמנים חיבלו בבית הכנסת וגנבו או השמידו את רוב ספרי התורה ותשמישי הקדושה שלו. אף על פי כן, שלושה ספרי תורה נלקחו לאמסטרדם, הוחבאו שם ושוקמו לאחר המלחמה.

קהילת פייננדאל נסגרה רשמית ב-1951 והיא סופחה לתחומה של קהילת אוטרכט. בניין בית הכנסת נמכר זמן קצר לאחר המלחמה ונהרס ב-1967. כיום מתוחזק בית העלמין היהודי על ידי העירייה. חדר הטהרה שוקם ב-1990.^[2]