אולדרניאנגלית: Alderney בצרפתית: Aurigny באורנייזית: Aoeur'gny) הוא הצפוני באיי התעלה. האי מהווה מושבת כתר של בריטניה וחלק מהביליוויק של גרנזי.

אולדרני (מושבת כתר)
Alderney
סמל אולדרני
סמל אולדרני
דגל אולדרני
דגל אולדרני
תצלום אוויר של אולדרני מכיוון מזרח
תצלום אוויר של אולדרני מכיוון מזרח
תצלום אוויר של אולדרני מכיוון מזרח
מדינה בריטניהבריטניה בריטניה
מושל סר נורמן בראוז
רשות מחוקקת States of Alderney עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המושבת הכתר סנט אן
שפה רשמית אנגלית
שטח 7.8 קמ"ר
גובה 90 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במושבת הכתר 2,020 (1 בינואר 2016)
קואורדינטות 49°42′45″N 2°12′48″W / 49.712492638359684°N 2.2134017944335938°W / 49.712492638359684; -2.2134017944335938
אזור זמן UTC
http://www.alderney.gov.gg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האי אולדרני הוא השלישי בגודלו באיי התעלה. אורכו 5 ק"מ ורוחבו 3 ק"מ. האי ממוקם 16 ק"מ מערבית לנורמנדי שבצרפת, 32 ק"מ צפונית לגרנזי, ו-96 ק"מ מחופי אנגליה. בשל מבנה התעלה האנגלית האי הוא הקרוב ביותר הן לצרפת והן לאנגליה מבין איי התעלה.

באי מתגוררים כ- 2,400 תושבים המכונים לאפאן (lapins), שפנים בצרפתית.

מקור השם

עריכה

מקור השם אינו ברור. בלטינית נקרא האי בשם "רידונה" (Riduna) ועל כן גם היום, אף כי לעיתים נדירות, מכונים תושבי האי רידוניאנים (Ridunian). ייתכן וקיים בלבול בשמות (בשל חוסר דיוק בתיאור המקומות מהתקופה הרומית, והכוונה בשם רידונה היא לאי טאטיהו ואילו אולדרני הוא בעצם האי שהיה מכונה בלטינית "סרמיה" (Sarmia). השם אולדרני (Alderney/Aurigny) הוא שם גרמני או קלטי - וייתכן שמדובר בשימוש במילה הנורדית Adreni או Alrene שמשמעה "האי ליד החוף". ייתכן שמקור השם במילים הנורדיות "אלדה" (alda) שמשמעה גל גבוה (גל מסוג "סוול"), "רינה" (renna) שמשמעה "זרם חזק" ו- "אוי" או "אי" (oy או ey) שמשמעה אי.

היסטוריה

עריכה

בדומה לשאר איי התעלה, אולדרני נוצרה בסוף התקופה הנאוליטית כשמפלס מי הים הצפוני עלה ונוצרה התעלה האנגלית.

בשנת 1204 החליטו תושבי האי על נאמנותם לשליט האנגלי (שהיה אז דוכס נורמנדי) ולא לשליט הצרפתי. מאז החלטה זו היה האי תחת שליטה אנגלית אולם לא התרחשו בו אירועים בעלי חשיבות עד ההחלטה לבצר את האי במאה ה-19, ולהקים באי נמל אסטרטגי בקרבת צרפת. בעקבות החלטה זו הובאו לאי מספר רב של פועלים אנגליים ואירים שעסקו בבניין הביצורים והוצב באי כוח צבאי אנגלי. הגירה זו הביאה לאנגליקניזציה של התרבות המקומית. הנמל מעולם לא הושלם - למעט שובר הגלים שתוכנן על ידי המהנדס ג'יימס וואקר.

מושלי האי ירשו את תפקידם עד שנת 1825 בה המושל ג'ון לה מסורייר ויתר על תפקידו, והאי הפך למדינה.

במלחמת העולם השנייה נכבש האי על ידי גרמניה הנאצית, אולם מספר ימים לפני הפלישה פונו כמעט כל תושבי האי (נותרו רק 2% מהתושבים). הגרמנים בנו את מחנות הריכוז אולדרני על האי. כל מחנה ריכוז כונה בשם אחד מאיי פריזיה: "נורדרני" (Norderney) שהיה ממוקם בקרבת סאי (Saye), "בורקום" (Borkum) בפלאט סאלין (Platte Saline), "זילט" (Sylt) בלה פולר (La Foulère) ו"הליגולנד" (Heligoland). הגרמנים שיכנו במחנות אלה שבויים ועובדי כפייה וכפו עליהם לבנות בונקרים וביצורים ברחבי האי.

בשנת 1942 מחנה נורדרני בו שוכנו שבויי מלחמה רוסים ופולנים, ומחנה זילט בו שוכנו יהודים הועברו לשליטת ה-אס אס, והיו תחת פיקודו של האופטשטורמפירר (אנ') מקס ליסט. בתקופה בה ליסט שלט במחנות 700 אסירים הוצאו להורג. בשנת 1944 נסגרו המחנות והאסירים שנותרו בחיים הועברו לגרמניה. הקצין הגרמני שפיקד על המחנות לאחר סגירתם - אוברסט שוואלם (Oberst Schwalm) דאג לשרוף את המחנות ולהשמיד את כל התיעוד שהיה באי באשר לתפקידם ולמה שאירע בהם. האי שוחרר על ידי בעלות הברית ב-16 במאי 1945. המחנה של החיילים הגרמנים באולדרני נכנע שבוע לאחר כניעת החיילים ביתרת איי התעלה והיה חיל המצב האחרון באירופה שנכנע לבעלות הברית. תושבי האי שבו לאי בדצמבר 1945.

בשנתיים שלאחר תום מלחמת העולם היה האי חווה קיבוצית - העובדים קיבלו משכורות מרווחי החווה, וביתרת הרווחים נעשה שימוש לשיקום האי. התושבים המקומיים התנגדו לצורת שלטון זו ורצו לקבל שוב שליטה באדמותיהם. בעקבות מחאתם הועבר ב-1 בינואר 1949 "חוק ממשלת אולדרני" ("Government of Alderney Law 1948") שקבע את שיטת הבחירות במדינת אולדרני והקים את מערכת המשפט המקומית (וכן קבע את אופן הטלת המיסים - שלא היו מוטלים על תושבי האי עד לשנה זו).

בשל אוכלוסיית האי הקטנה סברה ממשלת בריטניה כי תושבי האי לא יוכלו לקיים את שירותי הנמל ושדה התעופה ברמה נאותה ולכן נקבע שהמסים יועברו לביליוויק של גרנזי וינוהלו על ידי דרנסי.

במהלך המאה ה-20 התגברה המגמה של האנגליקניזציה של האי ובמהרה שפת האי - אורנייזית נשכחה.

כלכלה

עריכה

עיקר כלכלת האי מתבססת על תיירות ופיננסים. בנוסף, באי ועדה להסדר הימורים באינטרנט, המסדירה את פעילותם של עשרות מפעילי אתרי הימורים מקוונים.

פוליטיקה

עריכה

באי קיים בית מחוקקים בשם "מדינת אולדרני" (The States of Alderney ). כמו כן האי שולח שני נציגים לבית המחוקקים באי גרנזי - מדינות גרנזי (States of Guernsey). מקור מוסד "מדינת אולבני" בימי הביניים, ובית מחוקקים זה כולל נשיא הנבחר מידי 4 שנים ועשרה נציגים הנבחרים מדי שנתיים לתקופה של ארבע שנים (כל שנתיים נבחרים מחצית הנציגים).

נשיא אולדרני הוא סר נורמן בראוז.

כל האי מהווה אזור בחירה אחד.

עד הרפורמה שנעשתה בשנת 1948, המועצה הייתה מורכבת מהנציגים הבאים:

  • המשנה למושל של גורנסי
  • השופט של האי, הממונה על ידי המלך או המלכה של בריטניה
  • שישה נבחרים (מכונים "ג'וראט" -Jurat)
  • קציני חצר אולדרני
  • ארבעה נציגים נבחרים המכונים דוזאיניירס (Douzainiers)
  • שלושה נבחרי ציבור

גאוגרפיה

עריכה

אולדרני, בדומה ליתר איי התעלה הוא אי שבו יש צוקים גבוהים וסביבם חופי חולות. האקלים באי ממוזג, והקיצים חמים יותר מאשר בבריטניה עצמה. העצים באי מועטים - מאחר שמרבית העצים נכרתו על ידי החיילים הגרמנים במלחמת העולם השנייה.

באי צמחייה ובעלי חיים ייחודיים כגון הקיפוד הבלונדיני וכן הבקר הייחודי לאי - בקר אולדרני.

תחבורה

עריכה

הגישה לאי מתבצעת באמצעות טיסות מבורנמות', סאות'האמפטון, גרנזי וג'רזי. מעבורות מובילות נוסעים לצרפת ולאיי התעלה האחרים.

באי קיימת מסילת ברזל - רכבת אולדרני - מסילת הברזל היחידה באיי התעלה.

סביב חופי האי נמצאות שוניות רבות שהביאו לטביעת ספינות רבות לאורך ההיסטוריה.

תרבות

עריכה

באי דיברו בשפה האורנייזית (Auregnais) - דיאלקט נורמני שנשכח במהלך המאה ה-20, שפה זו אף הייתה אחת מהשפות הרשמיות עד שנת 1966 אולם במחצית השנייה של המאה ה-20 פסק השימוש בה והפסיקו ללמדה בבתי הספר באי עד שנשכחה. כיום שפת הדיבור באי היא אנגלית, אף שבעבר דיברו התושבים גם צרפתית.

שבוע אולדרני

עריכה

שבוע אולדרני נחגג מדי שנה בחודש אוגוסט, החל מיום השני הראשון של החודש למשך מספר ימים. במהלך חגיגה זו נערכות תהלוכות, מצעדי לפידים וירי זיקוקים, וכן נערכים באי קונצרטים.

ספורט

עריכה

גולף ודייג הם ענפי הספורט הפופולריים ביותר באי.

תיירות

עריכה

בשל אופיו השקט והמבודד של האי נהגו לבוא לאי ידוענים רבים ובהם מפיק להקת "הביטלס" ג'ורג' מרטין והשחקנית ג'ולי אנדרוז.

קישורים חיצוניים

עריכה