משחקי החורף האולימפיים

אירוע ספורט עולמי של ענפי ספורט החורף
(הופנה מהדף אולימפיאדת חורף)

"משחקי החורף האולימפיים" או בקיצור "אולימפיאדת החורף" הם המקבילה החורפית ל"אולימפיאדה". משחקים אלה כוללים ענפי ספורט חורף – ענפי ספורט הנערכים על שלג או על קרח – כגון הוקי קרח, החלקה על קרח או סקי. בדומה למשחקי הקיץ האולימפיים נערכים גם משחקי החורף אחת לארבע שנים אך בשונה מהם נערכים בהם רק ענפי ספורט חורפיים בעוד שבמשחקי הקיץ נערכים גם משחקים לא עונתיים שהם לא בהכרח קיציים.

הלפיד האולימפי באולימפיאדת ונקובר (2010)

היסטוריה

עריכה

כאשר הוועד האולימפי הבין-לאומי החליט בשנת 1894 על חידוש המשחקים האולימפיים, בין ענפי הספורט שהוצעו היה החלקה על קרח, אך רק באולימפיאדת לונדון (1908) נערכו לראשונה תחרויות בענף זה.

בשנת 1911 הציע הרוזן האיטלקי אוג'ניו ברונטה ד'אסוקס לערוך שבוע שלם של משחקי חורף כחלק מאולימפיאדת סטוקהולם (1912). מארגני אולימפיאדת סטוקהולם התנגדו לרעיון זה, מתוך חשש שאירוע כזה יתחרה במשחקים הנורדיים שנערכו כל ארבע שנים בארצות הנורדיות. רעיון זה עלה שוב לקראת המשחקים האולימפיים של 1916 שהיו אמורים להיערך בברלין, אולם בוטלו בשל מלחמת העולם הראשונה.

באולימפיאדת אנטוורפן נערכו תחרויות בהחלקה על קרח ובהוקי קרח.

בשנת 1921 הוחלט שמארגני האולימפיאדה הבאה, בצרפת בשנת 1924, יקדישו שבוע נפרד לתחרויות חורף. בשל הצלחתו של שבוע זה (למעשה נמשכו התחרויות 11 ימים) החליט הוועד האולימפי בשנת 1925 לערוך כל ארבע שנים משחקי חורף נפרדים, וב-1926 החליט הוועד האולימפי כי תחרויות החורף שנערכו בשאמוני בצרפת ב-1924 ייחשבו בדיעבד כאולימפיאדת החורף הראשונה. ההחלטה הזו הייתה בין הגורמים העיקריים לפרישתו בשנת 1925 של מייסד התנועה האולימפית, הברון פייר דה קוברטן, שהתנגד למשחקי החורף בטענה שבמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה לא היו משחקים כאלה.

בתחילה נמסר אירוח משחקי החורף לאותה מדינה שבה נערכו משחקי הקיץ באותה שנה, במידה שהתנאים הגאוגרפיים והאקלימיים שלה איפשרו קיום של תחרויות ספורט החורף. כך התקיימו משחקי החורף ב-1932 בלייק פלאסיד בארצות הברית וב-1936 בגרמיש-פרטנקירכן בגרמניה. ב-1928 וב-1948 התקיימו משחקי החורף בסנט מוריץ בשווייץ, כיוון שהולנד והממלכה המאוחדת לא יכלו לארח אותם. החל מ-1952 העיר המארחת של משחקי החורף נבחרת בנפרד מהעיר שבה מתקיימים משחקי הקיץ, ולא קרה מאז שמשחקי החורף והקיץ נערכו באותה מדינה באותה שנה, או בהפרש של שנתיים.

החל מ-1994 משחקי החורף אינם נערכים באותה שנה של משחקי הקיץ אלא בשנה השנייה שלאחר האולימפיאדה הקודמת. הדבר השתנה באולימפיאדת החורף בבייג'ינג. בגלל דחייתה של אולימפיאדת הקיץ של טוקיו בשנה, בין אולימפיאדת החורף לאולימפיאדת הקיץ הייתה מרווח של חצי שנה בלבד.

אירוח המשחקים

עריכה

לפי הוועד האולימפי הבין-לאומי, על העיר המארחת לאולימפיאדת החורף להיות אחראית על הקמת פונקציות ושירותים לכל ההיבטים של המשחקים. בשל העלות של אירוח המשחקים, רוב הערים המארחות לעולם אינן משיגות רווח על ההשקעה שלהן[1]. לדוגמה, אולימפיאדת טורינו (2006), עלתה 3.6 מיליארד דולר. לשם השוואה, אולימפיאדת נאגנו (1998), עלתה 12.5 מיליארד דולר. מארגני משחקי נאגנו טענו שעלות הקמת רכבת מהירה מטוקיו לנאגנו אחראית לתג המחיר הגבוה. הוועדה המארגנת קיוותה שהחשיפה שהתקבלה מאירוח אולימפיאדת החורף, והגישה המשופרת לנאגנו מטוקיו, יועילו לכלכלה המקומית בשנים שלאחר מכן. למעשה, כלכלתה של נאגנו אמנם חוותה פריחה פוסט-אולימפית במשך שנה או שנתיים, אך ההשפעות ארוכות הטווח לא התממשו כפי שצפו[2].

הסבירות לחוב כבד מהווה גורם מרתיע עבור ערים מארחות עתידיות, כמו גם הסיכוי הנמוך שתשתיות שהוקמו לשם המשחקים ישמשו את העיר המארחת לאחר סיום המשחקים. בניגוד למשחקי הקיץ, למשחקי החורף יש את הבעיה הנוספת של מיקום שקרוב לאתרי סקי איכותיים, הוועד האולימפי לא הסכים בעבר שתחרויות הסקי יתקיימו במרחק גדול מהעיר המארחת הראשית, בניגוד גדול למשחקי הקיץ, שבהם התקיימו תחרויות השיט במרחק גדול מהעיר המאחרת של כמה מאות קילומטרים[3]. הדרישה למיקום הררי פירושה גם שלעיתים קרובות יש לבנות אולמות לתחרויות באזורים מאוכלסים בדלילות עם צורך עתידי מועט באולמות גדולים בבתי המלון ובתשתיות הדרושות לכל המבקרים האולימפיים. עקב בעיות בעלויות של המשחקים, פחות ופחות ערים מוכנות לארח. גם למשחקי 2006 וגם ל-2010, שהתקיימו בטורינו הקרובה להרי האלפים וונקובר שקרובה להרי הרוקי, היו עלויות נמוכות יותר מאחר שכבר היו בערים הנ"ל תשתיות קיימות של אולמות מלונות ותחבורה. לעומת זאת, למשחקים בסוצ'י היו עלויות גבוהות שכן היה צורך לבנות את רוב התשתיות למשחקים.

הוועד האולימפי חוקק כמה יוזמות כדי להפחית את החששות הללו. ראשית, הוועדה הסכימה לממן חלק מהתקציב של העיר המארחת להקמת המשחקים. בנוסף, המדינות המארחות הכשירות מוגבלות לאלו שיש להן את המשאבים והתשתית לארח בהצלחה משחקים אולימפיים. לבסוף, כל עיר מארחת פוטנציאלית שמתכננת להציע מועמדות למשחקים נדרשת להוסיף "תוכנית מורשת" להצעתה, מתוך ראיה להשפעה הכלכלית והסביבתית ארוכת הטווח שתהיה לאירוח האולימפיאדה על האזור. כמו כן, החל מהמכרז לשנת 2022, הוועד האולימפי אפשר לערים לארח במרחק רב מאתרי הסקי שלהן.

משחקי החורף האולימפיים

עריכה

משחקי חורף אלה נערכו בשאמוני שבצרפת בין 25 בינואר ל-5 בפברואר 1924. השתתפו בהם 258 ספורטאים מ-16 מדינות שהתחרו ב-16 תחרויות.

משחקי חורף אלה נערכו בסנט מוריץ שבשווייץ בין 11 ל-19 בפברואר 1928. המשחקים נערכו בשווייץ משום שבהולנד, שאירחה את משחקי הקיץ באמסטרדם באותה שנה, התנאים הגאוגרפיים והאקלימיים אינם מאפשרים תחרויות בספורט החורף.

כאשר משחקי החורף האולימפיים הגיעו לראשונה לצפון אמריקה בשנת 1932, השתתפו בהם פחות ספורטאים מאשר במשחקים של שנת 1928. המים נערכו בלייק פלאסיד בניו יורק, בין 4 ל-15 בפברואר 1928. בשל מזג האוויר החם הוארכו המשחקים ביומיים מהמתוכנן.

משחקי החורף של 1936 נערכו בעיר גרמיש פרטנקירכן בבוואריה שבגרמניה. המשחקים נערכו בין 6 ל-15 בפברואר 1936. במשחקים אלה נערכו לראשונה תחרויות סקי אלפיני, אולם לא הותר למדריכי סקי מהאלפים להשתתף בטענה שהם מקצוענים. בעקבות החלטה זו החרימו חלק מספורטאי שווייץ ואוסטריה את התחרויות.

אולימפיאדות החורף של 1940 ושל 1944

עריכה

משחקי החורף של שנת 1940, אשר היו אומרים להיערך בסאפורו שביפן הועברו משם על ידי הוועד האולימפי בשל פרוץ מלחמת סין–יפן השנייה. גארמיש ופרטנקירשן התנדבו לערוך שוב את המשחקים האולימפיים, אולם משחקים אלה בוטלו בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה, כמו גם משחקי החורף של 1944 שהיו אמורים להיערך בקורטינה ד'אמפצו באיטליה.

אולימפיאדה זו נערכה בסנט מוריץ שבשווייץ בשל העובדה שהממלכה המאוחדת (שאירחה את משחקי הקיץ בלונדון באותה שנה) לא יכלה לקיים אותם בגלל התנאים הגאוגרפיים והאקלימיים. המשחקים נערכו בין 30 בינואר ל-8 בפברואר והשתתפו בהם ספורטאים מ-28 מדינות. יפן וגרמניה לא הוזמנו לתחרויות בשל אחריותן למלחמת העולם השנייה.

בשנת 1952 הגיעו משחקי החורף לראשונה לנורווגיה – הנחשבת מקום הולדת הסקי המודרני. על מנת לציין זאת הודלק הלפיד האולימפי באח שבביתו של חלוץ הסקי המודרני סונדרה נורדהיים. המשחקים נערכו באוסלו בין 14 ל-25 בפברואר.

משחקי החורף של 1956 נערכו בקורטינה ד'אמפצו שבאיטליה בין 26 בינואר ל-5 בפברואר. משחקי חורף אלה היו הראשונים ששודרו באמצעות הטלוויזיה. במשחקי חורף אלה השתתפה לראשונה ברית המועצות, וזכתה ביותר מדליות מכל משתתפת אחרת.

משחקי חורף אלו נערכו באתר הנופש סקוואוו ואלי (Squaw Valley) ליד אגם טאהו שבקליפורניה שבארצות הברית. המשחקים נערכו בין 18 ל-28 בפברואר.

משחקי החורף של 1964 נערכו באינסברוק שבטירול, אוסטריה. בשל מזג האוויר והחוסר בשלג נאלץ הצבא האוסטרי להביא שלג ממקומות אחרים על מנת לאפשר את התחרויות.

משחקי החורף של 1968 נערכו בגרנובל שבצרפת. באולימפיאדה זו השתתפו לראשונה בנפרד גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית (בשנים 1956–1964 הספורטאים מגרמניה השתתפו במשלחת משותפת).

משחקי החורף שנערכו בסאפורו שביפן ב-1972 היו הראשונים שנערכו ביבשת אסיה.

המשחקים של שנת 1976 היו אמורים להיערך בדנוור, שבארצות הברית, אולם לאחר שתושבי העיר הצביעו בשנת 1972 נגד עריכת המשחקים בעירם, הוחלט שוב לערוך את המשחקים באינסברוק. בשל העובדה שהמשחקים נערכו בעיר זו בפעם השנייה, הודלקו שני לפידים אולימפיים.

משחקי החורף של 1980 נערכו בלייק פלאסיד שבמדינת ניו יורק בארצות הברית. במשחקים אלה השתתפו ספורטאי סין העממית בפעם הראשונה. בעקבות החלטת הוועד האולימפי הבין-לאומי כי טאיוואן תשתתף תחת השם טייפה הסינית ולא תחת השם "סין" – החרימה טאיוואן את המשחקים.

משחקי החורף של 1984 נערכו בסרייבו שביוגוסלביה (כיום בוסניה-הרצגובינה).

משחקי החורף של 1988 נערכו בקלגרי שבקנדה. החל מאולימפיאדה זו נמשכים המשחקים 16 ימים (מ-2002 17 ימים) כמו משחקי הקיץ. בעקבות הארכה זו גדל בשיעור ניכר מספר התחרויות כדי למלא את הזמן.

העיר המארחת של משחקי החורף של 1992 הייתה אלברוויל בצרפת, אך התחרויות נערכו באתרים שונים באזור סבואה עילית כאשר רק 18 מתוך 57 תחרויות נערכו באלברויל עצמה. במשחקים אלה הופיעה גרמניה המאוחדת במשלחת אחת לראשונה מאז 1964. סלובניה וקרואטיה השתתפו לראשונה כמדינות עצמאיות, לאחר פרישתן מיוגוסלביה. המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה, ואסטוניה) הופיעו במשלחות נפרדות לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, אך שאר הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר עדיין השתתפו במשלחת אחת תחת השם הקבוצה המאוחדת.

בשנת 1986 החליט הוועד האולימפי כי משחקי החורף האולימפיים ומשחקי הקיץ האולימפיים לא ייערכו באותה שנה. אולימפיאדת לילהאמר בנורווגיה הייתה הראשונה שנערכה בשנה שונה ממשחקי הקיץ. השתתפו בהם לראשונה משלחות נפרדות מצ'כיה ומסלובקיה לאחר התפרקותה של צ'כוסלובקיה, ומשלחות נפרדות מהרפובליקות שהתפרקו מברית המועצות. במשחקים אלה יוצגה ישראל בפעם הראשונה על ידי מיכאל שמרקין בהחלקה אמנותית.

במשחקי חורף אלו השתתפו מעל 2,000 ספורטאים. המשחקים נערכו בנאגנו שביפן. ישראל השתתפה בפעם השנייה ושלחה 3 ספורטאים, כשאל שמרקין הצטרפו גלית חייט וסרגיי סחנובסקי בריקוד על קרח.

משחקי החורף של שנת 2002 נערכו בסולט לייק סיטי שביוטה בארצות הברית. לפני פתיחת המשחקים התברר שאנשי עיריית סולט לייק סיטי שיחדו חלק מחברי הוועד האולימפי הבין-לאומי על מנת שהמשחקים ייערכו בעירם – דבר שהוביל להתפטרותם של חלק מחברי הוועד. לישראל היו במשחקים אלו 5 נציגים: שני צמדים בריקוד על קרח ומחליקה על הקרח במסלול קצר. גלית חייט וסרגיי סחנובסקי רשמו את הישג השיא של ישראל עד כה כשסיימו במקום השישי.

אולימפיאדת החורף ה-20 נערכה מ-10 בפברואר עד 26 בפברואר 2006 בעיר טורינו וב-6 מקומות נוספים במחוז פיימונטה באיטליה.

המשלחת הישראלית כללה 5 ספורטאים: שני צמדים בריקוד על קרח וגולש סקי. גלית חייט וסרגיי סחנובסקי, בפעם השלישית באולימפיאדה, סיימו במקום השמיני.

אולימפיאדת החורף ה-21 נערכה בין 12 בפברואר ל-28 בפברואר 2010 בוונקובר שבקנדה.

המשלחת הישראלית כללה 3 ספורטאים: צמד בריקוד על הקרח וגולש סקי אלפיני. הצמד אלכסנדרה ורומן זרצקי סיימו במקום העשירי בריקוד על קרח במסגרת ענף החלקה אמנותית.

אולימפיאדת החורף ה-22 נערכה בין 7 בפברואר ל-23 בפברואר 2014 בסוצ'י שברוסיה. המשחקים התקיימו במתקני ספורט שהוקמו בעיר על חוף הים השחור ובאתר הסקי קרסנאיה פוליאנה שנמצא בהרי הקווקז, מרחק כ-50 קילומטר מלב העיר.

  ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת סוצ'י (2014)

המשלחת הישראלית כללה 5 ספורטאים, שהתחרו בשלושה ענפים. בהחלקה אמנותית, אלכסיי ביצ'נקו סיים במקום ה-21, לאחר שהשיג 177.06 נקודות. יבגני קרסנופולסקי ואנדריאה דוידוביץ' התחרו בהחלקה אומנותית לזוגות. הם סיימו את התחרות במקום ה-15. בכך היו לזוג הישראלי הראשון בישראל שמגיע לשלב הגמר בתחרות לזוגות ספורטיביים בהחלקה אמנותית[4]. בסקי אלפיני, וירג'יל ואן דה פוט היה אמור להתחרות בסלאלום וסלאלום ענק, אך נפצע בחימום שלפני תחרות הסלאלום ולא הופיע לתחרות. בהחלקה מהירה במסלול קצר, ולדיסלב ביקנוב התחרה בשלושה מקצים.

אולימפיאדת החורף ה-23 נערכה בין 9 בפברואר ל-25 בפברואר 2018 בפיונגצ'אנג שבקוריאה הדרומית.

  ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)

המשלחת הישראלית הייתה הגדולה ביותר בתולדות ההשתתפות הישראלית במשחקי החורף האולימפיים וכללה 10 ספורטאים.

אולימפיאדת החורף ה-24 נערכה בין ה-4 בפברואר ל-20 בפברואר 2022 בבייג'ינג שבסין, שהפכה לעיר הראשונה שארחה הן אולימפיאדת חורף והן אולימפיאדת קיץ, אותה אירחה ב-2008. אתר הסקי האולימפי מרוחק כ-200 ק"מ ממתקני הספורט בעיר.

אולימפיאדות החורף הבאות

עריכה

אולימפיאדת החורף ה-25 תיערך ב-2026 במילאנו וקורטינה ד'אמפצו באיטליה. מילאנו תארח את טקס הפתיחה ואת מרבית ענפי ספורט האולמות כגון הוקי קרח, קרלינג והחלקה אמנותית על הקרח, בעוד קורטינה ד'אמפצו תארח את מרבית ענפי הסקי, חלקם באתרים שאירחו תחרויות גם באולימפיאדת החורף בקורטינה ד'אמפצו ב-1956. המרחק בין מילאנו לקורטינה ד'אמפצו הוא מעל 400 ק"מ, אך השימוש במתקנים קיימים הוזיל את ההצעה.

אולימפיאדת האלפים הצרפתיים (2030)

עריכה

אולימפיאדת החורף ה-26 תיערך ב-2030 באלפים הצרפתיים. אתרי התחרויות יהיו בחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור ובחבל אוברן-רון-אלפ.

אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2034)

עריכה

אולימפיאדת החורף ה-27 תיערך ב-2034 בסולט לייק סיטי, יוטה. העיר אירחה את אולימפיאדת החורף ב-2002.

סטטיסטיקות

עריכה

משחקי החורף האולימפיים

עריכה
שנה עיר מארחת מדינה מארחת נערך ב- רכס ההרים עליו נערכו תחרויות הסקי מדינות משתתפים תחרויות
1924 שאמוני צרפת 25 בינואר5 בפברואר הרי האלפים 16 292 18
1928 סנט מוריץ שווייץ 1119 בפברואר הרי האלפים 25 464 14
1932 לייק פלאסיד ארצות הברית 415 בפברואר האדירונדאק (אנ') 17 252 14
1936 גרמיש-פרטנקירכן גרמניה 616 בפברואר הרי האלפים 28 668 17
1948 סנט מוריץ שווייץ 30 בינואר8 בפברואר הרי האלפים 28 669 22
1952 אוסלו נורווגיה 1425 בפברואר הרי סקנדינביה 30 694 22
1956 קורטינה ד'אמפצו איטליה 26 בינואר5 בפברואר הרי האלפים 32 820 24
1960 סקוואוו ואלי ארצות הברית 1828 בפברואר סיירה נבאדה 30 665 27
1964 אינסברוק אוסטריה 29 בינואר9 בפברואר הרי האלפים 36 1,091 34
1968 גרנובל צרפת 618 בפברואר הרי האלפים 37 1,158 35
1972 סאפורו יפן 313 בפברואר הר אינווה (אנ') 35 1,006 35
1976 אינסברוק אוסטריה 415 בפברואר הרי האלפים 37 1,123 37
1980 לייק פלאסיד ארצות הברית 1324 בפברואר האדירונדאק (אנ') 37 1,072 38
1984 סרייבו יוגוסלביה 819 בפברואר האלפים הדינריים 49 1,274 39
1988 קלגרי קנדה 1328 בפברואר הרי הרוקי 57 1,423 46
1992 אלברוויל צרפת 823 בפברואר הרי האלפים 64 1,801 57
1994 לילהאמר נורווגיה 1227 בפברואר הרי סקנדינביה 67 1,739 61
1998 נאגנו יפן 722 בפברואר האלפים היפניים 72 2,302 68
2002 סולט לייק סיטי ארצות הברית 824 בפברואר הרי הרוקי 77 2,399 78
2006 טורינו איטליה 1026 בפברואר הרי האלפים 80 2,633 84
2010 ונקובר קנדה 1228 בפברואר הרי הרוקי 82 2,500 86
2014 סוצ'י רוסיה 723 בפברואר הרי הקווקז 87 2,900 98
2018 פיונגצ'אנג קוריאה הדרומית 925 בפברואר הרי טבק (אנ') 92 2,922 102
2022 בייג'ינג סין 420 בפברואר הרי טאיחאנג 91 2,897 109
2026 מילאנו וקורטינה ד'אמפצו איטליה 622 בפברואר הרי האלפים 114
2030 ניס והאלפים הצרפתיים צרפת[5] הרי האלפים
2034 סולט לייק סיטי ארצות הברית[5] הרי הרוקי
 
האתרים השונים בהם נערכו משחקי החורף האולימפיים

מדליות אולימפיות לפי מדינות

עריכה
מיקום מדינה/ישות טריטוריאלית זהב כסף ארד סך הכול
1 נורווגיה  נורווגיה 107 106 90 303
2 ברית המועצות  ברית המועצות (1956–1988) 78 57 59 194
3 ארצות הברית  ארצות הברית 69 71 51 191
4 גרמניה  גרמניה (1928–1936, 1992–) 54 51 38 143
5 אוסטריה  אוסטריה 42 57 63 162
6 פינלנד  פינלנד 41 52 49 142
7 גרמניה המזרחית  גרמניה המזרחית (1952–1988) 39 36 35 110
8 שוודיה  שוודיה 36 28 40 104
9 שווייץ  שווייץ 32 33 37 102
10 איטליה  איטליה 31 31 28 90
11 קנדה  קנדה 31 28 36 95
12 רוסיה  רוסיה (מאז 1994) 25 18 11 54
13 הולנד  הולנד 22 28 19 69
14 צרפת  צרפת 22 22 28 72
15 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית (1952–1988) 14 17 15 46
16 קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 11 5 4 20
17   קבוצה מאוחדת[6] 9 6 8 23
18 יפן  יפן 8 10 13 31
19 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 7 2 10 19
20 קרואטיה  קרואטיה 3 1 0 4
21 הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין 2 12 8 22
22 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה (עד 1992) 2 8 15 25
23 צ'כיה  צ'כיה (מאז 1994) 2 3 1 6
24 ליכטנשטיין  ליכטנשטיין 2 2 5 9
25 אוסטרליה  אוסטרליה 2 0 2 4
26 פולין  פולין 1 2 3 6
27 קזחסטן  קזחסטן 1 2 2 5
28 בלגיה  בלגיה 1 1 3 5
29 בולגריה  בולגריה 1 1 3 5
30 אסטוניה  אסטוניה 1 1 1 3
31 אוקראינה  אוקראינה 1 1 1 3
32 ספרד  ספרד 1 0 1 2
33 אוזבקיסטן  אוזבקיסטן 1 0 0 1
34 יוגוסלביה  יוגוסלביה 0 3 1 4
35 הונגריה  הונגריה 0 2 4 6
36 בלארוס  בלארוס 0 2 3 5
37 לוקסמבורג  לוקסמבורג 0 2 0 2
38 קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית 0 1 1 2
39 דנמרק  דנמרק 0 1 0 1
40 ניו זילנד  ניו זילנד 0 1 0 1
41 סלובניה  סלובניה 0 0 4 4
42 רומניה  רומניה 0 0 1 1
43 הוועד האולימפי הבין-לאומי  OAR 0 0 1 1
סך הכול 688 688 679 2,055

הערה:
אם מחברים את המדליות של גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית בין השנים 1952 ו-1988, לגרמניה יש 107 מדליות זהב, 104 כסף, 88 ארד, וסך הכול 299 מדליות.

מדליות אולימפיות – ספורטאים

עריכה
שם מדינה ענף שנה זהב כסף ארד סך הכול
מריט ביירגן נורווגיה  נורווגיה סקי למרחקים 2002–2018 8 4 3 15
אולה איינר ביורנדלן נורווגיה  נורווגיה ביאתלון 1998–2014 8 4 1 13
ביורן דאהלי נורווגיה  נורווגיה סקי למרחקים 1992–1998 8 4 0 12
איריין ווסט הולנד  הולנד החלקה מהירה 2006–2022 6 5 2 13
ליובוב יגורובה רוסיה  רוסיה סקי למרחקים 1992–1994 6 3 0 9
ויקטור אן קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית ו-רוסיה  רוסיה החלקה מהירה על קרח במסלול קצר 2006–2014 6 0 2 8
לידיה סקובליקובה ברית המועצות  ברית המועצות החלקה מהירה 1960–1964 6 0 0 6
קלאודיה פכשטיין גרמניה  גרמניה החלקה מהירה 1994–2006 5 2 2 9
מרטן פורקאד צרפת  צרפת ביאתלון 2010–2018 5 2 0 7
לריסה לזוטינה רוסיה  רוסיה סקי למרחקים 1992–2002 5 1 1 7
קלאס תונברג פינלנד  פינלנד החלקה מהירה 1924–1928 5 1 1 7
בוני בלייר ארצות הברית  ארצות הברית החלקה מהירה 1984–1994 5 0 0 5
אריק היידן ארצות הברית  ארצות הברית החלקה מהירה 1980 5 0 0 5
ראיסה סמטנינה ברית המועצות  ברית המועצות סקי למרחקים 1976–1992 4 5 1 10
סיקסטן ירנברג שוודיה  שוודיה סקי למרחקים 1956–1964 4 3 2 9

ענפי אולימפיאדת החורף

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Howard Berkes, Olympic Caveats: Host Cities Risk Debt, Scandal, NPR, ‏1 באוקטובר 2009
  2. ^ Bob Payne, The Olympics Effect – When the Games are over, which cities win big – and which stumbled?, MSNBC, ‏6 באוגוסט 2008
  3. ^ ערים שאירחו את תחרויות השייט במרחק של יותר מ-500 קילומטרים מהעיר המארחת היו טאלין (1980) צ'ינגדאו (2008) וקיל (1972).
  4. ^ ניר שועלי, סוצ'י: קרסנופולסקי ודוידוביץ' סיימו במקום ה-15, באתר nrg‏, 12 בפברואר 2014
  5. ^ 1 2 דקד אולימפי 24.7, באתר ערוץ הספורט
  6. ^ קבוצה משולבת של חבר המדינות (CIS) שהתחרו בשנת 1992 בלבד.