אוניברסיטת קים איל-סונג

אוניברסיטת קים איל-סונג
김일성종합대학
אוניברסיטה
על שם	קים איל-סונג
תקופת הפעילות	1 באוקטובר 1946 – הווה (78 שנים)
בעלי תפקידים
סגל	2,800
תלמידים
	10,000
מיקום
מדינה	קוריאה הצפונית
קואורדינטות	39°03′29″N 125°46′06″E / 39.058055555556°N 125.76833333333°E
	www.ryongnamsan.edu.kp

אוניברסיטת קים איל-סונג (בקוריאנית: 김일성종합대학) נוסדה ב-1 באוקטובר 1946, היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בקוריאה הצפונית, ונחשבת כיום לאחת מהאוניברסיטאות המובילות במדינה, בה לומדים כ-10,000 סטודנטים מדי שנה.

מתחם האוניברסיטה משתרע על שטח של כ-15 דונם במרכז פיונגיאנג, בירת קוריאה הצפונית.

בנוסף לאולמות הלימוד האקדמיים, מתחם האוניברסיטה כולל גם 10 בנייני משרדים, 50 מעבדות, ועוד מגוון ספריות, מוזיאונים, בית דפוס, מרכז מחקר ופיתוח, מעונות סטודנטים ואף בית חולים.^[1] במתחם פועלת גם מעבדת מחשבים, אף שבהתאם למדיניות קוריאה הצפונית ביחס לשימוש ברשת האינטרנט, הגישה לאינטרנט מהמעבדה וממוסדות האוניברסיטה מוגבלת ומנוטרת בקפידה.^[2]

האוניברסיטה קרויה על שמו של קים איל-סונג,^[3] אבי האומה והנשיא הנצחי של קוריאה הצפונית.

האוניברסיטה מדורגת במקום השני מבין כלל האוניברסיטאות בקוריאה הצפונית (לאחר אוניברסיטת פיונגיאנג למדע ולטכנולוגיה), ובמקום ה-9,837 בדירוג האקדמי העולמי.^[4]

היסטוריה

במהלך חודש יולי 1946, בתקופת השלטון הצבאי הסובייטי בקוריאה הצפונית וכשנתיים בטרם קבלת העצמאות, הוועדה העממית לענייני פנים, בראשות קים איל-סונג עצמו, התכנסה והחליטה על הקמת אוניברסיטה ראשונה מסוגה בקוריאה הצפונית (פקודה מס' 40). האוניברסיטה הוקמה שלושה חודשים לאחר מכן, ב-1 באוקטובר 1946, במתחם מיועד במרכז העיר פיונגיאנג, בירתה המיועדת של המדינה שבדרך.

בשנת 1948, ארבע מהפקולטות שפעלו באוניברסיטה (הפקולטה להנדסה, הפקולטה להנדסת תחבורה, הפקולטה לחקלאות, והפקולטה לרפואה) הופרדו מאוניברסיטת קים איל-סונג לשם הקמתן של מכללת פיונגיאנג לטכנולוגיה (קרויה כיום אוניברסיטת קים צ'אק לטכנולוגיה), אוניברסיטת פיונגיאנג לחקלאות, ואוניברסיטת פיונגיאנג לרפואה.

במהלך מלחמת קוריאה, הלימודים באוניברסיטה הועברו למתחם פאקסונג (בתמונה), לשם שמירה על ביטחון הסטודנטים.

במהלך מלחמת קוריאה, האוניברסיטה הועברה באופן זמני למתחם חלופי, רחוק ממרכז העיר פיונגיאנג, על מנת להימנע מהפצצות חיל האוויר האמריקאי על העיר. לאחר תום המלחמה, האוניברסיטה שבה למרכז העיר פיונגיאנג.

בשנים שלאחר המלחמה, אוניברסיטת קים איל-סונג הפכה בהדרגה למרכז של ״התנגדות אינטלקטואלית״ בקוריאה הצפונית, כאשר הסטודנטים ואנשי הסגל שאפו להרחיב את היקף חופש הביטוי והמחשבה בקוריאה הצפונית, תוך התנגשות עם גורמי השלטון ומפלגת הפועלים של קוריאה, אשר ביקשו להצר את חופש הביטוי במדינה. בעקבות אירועי המרד ההונגרי של שנת 1956, שלטונות קוריאה הצפונית החלו בתהליך ״טיהור״ של האוניברסיטה, כאשר כמאה סטודנטים, יחד עם בכירים מקרב סגל האוניברסיטה, הושמו כמטרה מצד השלטון. בהמשך, הליך הטיהור התרחב גם כלפי גורמים ״חתרניים״ נוספים ברחבי קוריאה הצפונית.

עד לסוף שנות ה-70, למעלה מ-50,000 צפון-קוריאנים סיימו לפחות שנת לימודים אחת באוניברסיטה.

האוניברסיטה גם שימשה ומשמשת ככלי חשוב לאימון ולהכשרת קצינים בצבא קוריאה הצפונית. מסיבה זו, בין היתר, במהלך שנות ה-70 החלו להתקיים באוניברסיטה גם קורסים ללימוד השפה האנגלית.