אוסוואלדו גוואיאסמין
אוסוואלדו גוואיאסמין (ספרדית: Oswaldo Guayasamín; 6 ביולי 1919 - 10 במרץ 1999) היה צייר, פסל, ארכיטקט ומעצב ממוצא אינדיאני ילידי, ומאמניה הבולטים והחשובים ביותר של מולדתו אקוודור.
 | |
| לידה |
6 ביולי 1919 קיטו, אקוודור  |
|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1999 (בגיל 79) בולטימור, ארצות הברית |
| תחום יצירה |
ציור, פיסול |
| הושפע על ידי |
חוסה קלמנטה אורוסקו |
| יצירות ידועות |
La huelga |
| פרסים והוקרה |
Premio Eugenio Espejo |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשנותיו הראשונות
עריכהגוואיאסמין נולד בקיטו, כבן בכור למשפחה ענייה בת 10 אחים. אביו אינדיאני ואמו ממוצא ילידי-ספרדי מעורב (מסטיסה), שניהם צאצאי שבט הקצ'ואה. אביו עבד כנגר ובהמשך כנהג מונית ומשאיות.
כילד בבית הספר נהג לצייר קריקטורות של מוריו ושל חבריו לבית הספר - דבר אשר עורר את חמתם של מוריו ושל אביו, אשר הפציר בו להשקיע בלימודיו על מנת לרכוש מקצוע.
קריירה אמנותית
עריכה
בשנת 1932 החל את לימודיו בבית הספר לאמנות של קיטו. בשנת 1941 סיים את לימודיו בתחומי הציור, הפיסול והאדריכלות. ב-1942, והוא בן 23 בלבד, הציג את התערוכה הראשונה פרי יצירתו, וב-1943 זכה בפרס החשוב הראשון בחייו, "Mariana Aguilera".
בשנים 1942–1943 ערך את ביקורו הראשון מחוץ למולדתו, כאורח של אגף התרבות של מחלקת המדינה של ארצות הברית. במהלך שהייתו בארצות הברית פגש בצייר המקסיקני חוסה קלמנטה אורוסקו, ויחד יצאו למסע ברחבי אמריקה הלטינית, החל ממקסיקו, ועד לחבל פטגוניה שבדרום היבשת, בין השנים 1944 ו-1945. במהלך הדרך היה עד לאורח החיים ולעוני של האוכלוסיות האינדיאניות, ואלו הותירו בו רושם עז. במהלך המסע ובעקבותיו יצר את סדרת ציוריו הראשונה, בת 103 ציורים, הנקראת "Huacayñan" ("שביל הבכי" בקצ'ואה).
בשנת 1948 זכה גוואיאסמין במקום הראשון ב "Salón Nacional de Acuarelistas y Dibujantes" באקוודור.
בשנת 1955 זכה בפרס הראשון בביאנלה לאמנות ספרדית-היספנית, שנערכה בברצלונה, ספרד, וב-1957 זכה בפרס הראשון בביאנלה לאמנות בסאו פאולו, שם הוכתר כצייר הדרום אמריקאי הטוב ביותר.
ב-1976, ייסד יחד עם בניו את קרן גוואיאסמין, ובאמצעותה תרם את עבודותיו למולדתו אקוודור. יחד הקימו שלושה מוזיאונים, בהם מוזיאון לאמנות פרה-קולומביאנית, ובו למעלה מ-3,000 מוצגים של אמנות אינדיאנית, ומוזיאון לאמנות עכשווית, בו מוצגות למעלה מ-250 יצירות אמנות. בזה האחרון מוצגת תערוכה ובה האוסף החשוב ביותר של יצירותיו, אותן צייר בין השנים 1964 ל-1984. סדרת ציורים זו, הנקראת "La Edad de la Ira" (ספרדית: "עידן הזעם"), משקפת את אכזריותו של העולם כפי שבאה לידי ביטוי בתקופות ובאירועים היסטוריים שונים, ובהם: מלחמת האזרחים בספרד, פשעי השלטון הנאצי ומחנות ההשמדה, פצצת האטום שהוטלה על הירושימה, מלחמת וייטנאם, הפלישה האמריקאית לפנמה ולרפובליקה הדומיניקנית ורצח העם והעינויים שהתבצעו במשטרים הדיקטטוריים של ארגנטינה, צ'ילה ואורוגוואי.
סדרת הציורים הגדולה השלישית שפרסם גוואיאסמין נקראת "Mientras Viva Siempre Te Recurdo" (ספרדית: "כל עוד אני חי תמיד אזכור אותך"), ומוקדשת לאמו, ולדבריו - לכל האמהות בעולם.
בין עבודותיו הגדולות ביותר, אך גם השנויות במחלוקת, ניתן למצוא ציור קיר אשר הוזמן על ידי הפרלמנט של אקוודור בשנת 1988, המתאר את ההיסטוריה של אקוודור. על עבודתו זו נמתחה ביקורת מצד הממשל האמריקאי, בגלל קסדה נאצית עליה נכתב CIA.
עבודותיו של גוואיאסמין הוצגו במוזיאונים החשובים ביותר ברחבי העולם - בצרפת, ספרד, איטליה, פולין, בולגריה, מקסיקו, קובה, קולומביה, פרו, צ'ילה, ארגנטינה ועוד. בין עבודותיו ניתן למצוא פורטרטים רבים, בעיקר של אנשי רוח ומנהיגים מרחבי העולם ובמיוחד מארצות אמריקה הלטינית, ביניהם: פבלו נרודה, גבריאלה מיסטרל, חואן רמון חימנס, בנחמין קריון, גבריאל גרסיה מרקס, ארנסטו קרדנל, מרסדס סוסה, פרנסואה מיטראן, פידל קסטרו, חואן קרלוס הראשון מלך ספרד ועוד רבים אחרים.
במהלך חייו ביקר במקומות רבים ברחבי העולם, בהם אמריקה הלטינית, ארצות הברית, סין, ברית המועצות, מצרים, יוון ומדינות רבות באירופה. ביקורים רבים הקדיש גוואיאסמין לקובה, בזכות קשרים טובים שיצר עם שליט קובה פידל קסטרו, לו העניק מספר פורטרטים פרי יצירתו.
גוואיאסמין נודע בעיקר בשל ציוריו, אולם בין עבודותיו ניתן למצוא גם מתחומי הפיסול, רישום, קדרות ועיצוב.
בשנת 1996 החל בעיצוב ובניית עבודתו החשובה ביותר - "La Capilla del Hombre" - "קפלת האדם". יסודות המבנה הונחו בגבעה הצופה על קיטו, עיר הולדתו. המבנה תוכנן והוקם כמחווה למין האנושי ובמיוחד לאינדיאנים, ילידיה המקוריים של אמריקה הלטינית, על הסבל, הלחימה וההישגים שהשיגו, לדבריו, מהתקופה הפרה-קולומביאנית, דרך הכיבוש הספרדי ועד לשחרור ולעצמאות. הקפלה מייצגת את אכזריות האדם יחד עם היכולת הגלומה בו לשלום ולאחווה.
גוואיאסמין מת ב-10 במרץ 1999, בטרם הושלמה בנייתה של הקפלה. האתר נפתח לציבור בשנת 2002 ובהמשך הוכר על ידי אונסק"ו כאתר בעל חשיבות תרבותית.
מעורבות חברתית
עריכהבזמן לימודיו נהרג חברו הקרוב ביותר בהפגנה שנערכה בקיטו. אירוע זה השפיע על עיצוב עמדתו לגבי האנשים והחברה בה הוא חי, ומאוחר יותר היווה השראה לסדרה מעבודותיו בשם "Los Niños Muertos" ("הילדים המתים"). מאותו הרגע הביע בעבודותיו ובדעותיו עמדה איתנה כנגד האכזריות וחוסר הצדק החברתי, כנגד אפלייתם של העניים, האינדיאנים והשחורים. בנוסף לעוני, האפליה ומות חברו הושפעה עבודתו מאירועים נוספים בתקופה זו, למשל המהפכה במקסיקו, ומלחמת האזרחים בספרד.
אף על פי שמעולם לא הצטרף לתנועה פוליטית כלשהי, תמיד עמד לצידן של קבוצות דחויות בחברה, נלחם למען שוויון ושילוב באמריקה הלטינית ויצא נגד משטרים דיקטטוריים, ניצול ותוקפנות ונגד כוחן של מדינות אימפריאליסטיות.
דעותיו החברתיות, קריאתו לכינון חברה שוויונית וצודקת ועוולות האנושות, כפי שראה אותם גוואיאסמין, באים לידי ביטוי בחלק נכבד מעבודותיו. סדרות ותערוכות שלמות מציוריו מוקדשות כולן לסבלות המין האנושי, לסבלו של האדם הבודד, אל מול השלטון הרודן והאכזר.
גוואיאסמין אמנם הקדיש את חייו לאמנות, אך דעותיו ופועלו החברתיים לא נותרו בלתי מוכרים. הוא זכה בפרס עבור עבודתו למען השלום והשוויון מטעם ארגון אונסק"ו. מותו במרץ 1999 צוין ביום של שביתות ואבל ברחבי אקוודור.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ביוגרפיה של אוסוואלדו גוואיאסמין
- קפלת האדם (גרסה אנגלית וספרדית)
- מוזיאון גוואיאסמין וקפלת האדם בקיטו
- זעם וגאולה: יצירתו של אוסוואלדו גוואיאסמין
- מעבודותיו של גוואיאסמין
- אוסוואלדו גוואיאסמין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)