פוליטיקה

תחום הפעילות האנושית העוסק בכוחות הפועלים בחברה או במדינה, בשימוש שנעשה בהם ובחלוקתם
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (31 ביולי 2023)

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון. הפעילות הנעשית בקבוצות על מנת לקבל החלטות משותפות ומחייבות. פוליטיקה מתקיימת בחברה או במדינה ובכל קבוצה שבה מתקבלות החלטות משותפות מחייבות הנוגעות לכלל חברי הקבוצה. משום כך פוליטיקה היא לא התייחסות רק לתהליכי החלטות בממשלים, אלא היא תקפה גם בהליכי החלטות בתוך ארגונים ואף בתוך המשפחה (אם ההחלטות מחייבות).

פוליטיקה במובנה היום-יומי משמשת בדרך כלל לציון פעילות המתרחשת בממשלים בקביעת החוקים, בחלוקת התקציבים, בהתחרות על משרות ובקביעת מדיניות. כך גם היא משמשת לציון פעילות המתקיימת במאבקי כוחות בתוך ארגונים ומערכות היררכיות. אך פוליטיקה היא ההתנהלות לצורך קביעת החלטות משותפת, ומכאן שוויכוחים רעיוניים שאין להם השפעה מעשית מידית אינם נחשבים פוליטיקה.

לפוליטיקה שם רע כפעילות הכרוכה בתככים, ברמאות ובצעקנות, פעילות שאינה יכולה להתנהל בהסכמה ובנועם. אופייה של הפעילות הפוליטית הכרחי מכיוון שהפוליטיקה מפשרת וקובעת החלטות בין צרכים ואינטרסים מנוגדים, ובהכרח היא זירת עימות על כל החלטה שתתקבל. נוסף על כך בפוליטיקה מתרחשים מאבקים בין השחקנים על השפעה, על משרות ועל כוח; מאבקים אלו אינם כרוכים בקבלת החלטות ישירות על הקבוצה אבל מאופיינים בעימותים ובתככים.

באמרה שנונה הסביר וינסטון צ'רצ'יל מהי פוליטיקה: "הפוליטיקה היא היכולת לחזות מה יקרה בעתיד, בתוספת היכולת להסביר לאחר מעשה מדוע זה לא קרה".[1]

אטימולוגיה

עריכה

מקור המילה "פוליטיקה" בשפה היוונית[א], ופירושה המקורי הוא תחום הדעת העוסק בענייני הציבור, או "מדינאוּת". מילה זו נגזרת מהמילה היוונית פוליס,[ב] שהייתה היחידה הפוליטית האוטונומית ביוון הארכאית וביוון הקלאסית.

אל העברית חדרה מילה זו כבר בתקופת המשנה, שם מוזכר המקצוע "פוליטיקין" (פוליטיקאים, אנשי ציבור)[ג]. רבי יהודה, שחי באושא לאחר כישלון מרד בר כוכבא, הזכיר מילה זו בציטוט:

"וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תּוֹרְמִין בְּצָלִים מִבְּנֵי הַמְּדִינָה עַל הַכּוּפְרִים, אֲבָל לֹא מִן הַכּוּפְרִים עַל בְּנֵי הַמְּדִינָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל פּוֹלִיטִיקִין"

מתוך מסכת תרומות, פרק ב' משנה ה'

על פי רבי עובדיה מברטנורא, המילה "פוליטיקין" שימשה לתיאור "אנשים חשובים, בני פלטרין של מלכים".

מאפייני פוליטיקה

עריכה

פוליטיקה היא כל פעילות בתוך קבוצה שמטרתה לקבל החלטות המחייבות את כלל חבריה, תוך גישור הפערים בין החברים. בהגדרה זו אפשר לזהות ארבעה מרכיבים מרכזיים:

  • פעילות קבוצתית – הפעילות הפוליטית מתבצעת כפעילות קבוצתית.
  • חילוקי דעות – פוליטיקה קיימת במקום שיש חילוקי דעות בתוך קבוצה ולא במצב של הסכמה כללית.
  • קבלת החלטות – כל פעילות לקבלת החלטות בקבוצה היא פוליטיקה. לרוב תיעשה באמצעות פשרה וגישור בין דעות מנוגדות. עם זאת גם שימוש בכוח לכפיית עמדה בתוך הקבוצה היא מעשה פוליטי.
  • מחויבות – מרגע קבלת ההחלטה היא מחייבת את כלל חבריה.

פוליטיקה במובנה הרחב

עריכה

פוליטיקה במובנה הרחב היא השפעה על החברה על ידי הכוחות הפועלים בה.

על פי הגדרה זו כל פעילות אנושית היא פוליטיקה, שכן כל הפעולות המתבצעות על ידי האדם הן חברתיות. אך יש לסווג את הפוליטיקה לתחומים מוגדרים:

פוליטיקה של השלטון והממשל

עריכה

הפוליטיקה הידועה ביותר היא זו העוסקת בעיצוב מוסדות הממשל והחוקים הנחקקים במסגרתם. בחלק זה של הפוליטיקה מעורבים כל גורמי הכוח הרשמיים בחברה: אצולה, מפלגות, אשר בראשן עומדים מדינאים.

לחלק הממשל בפוליטיקה מצורפים כוחות מתחומים אחרים: כלכלה, חינוך, דת וכו'. כל תחום כזה מעצב את תרבותה של החברה ואת המבנה שלה, ועל כן הם גם נחשבים לחלק בלתי נפרד מן הפוליטיקה.

מכיוון שהכוחות החברתיים השונים קשורים אלו באלו, הפוליטיקה היא תחום עיסוק אחד המכיל זוויות שונות של בחינה, לפי התחום הנבחר.
דוגמה: המאפיין הבולט ביותר של תופעת העבדות שייך לענף הכלכלה, שכן מדובר בתחום העסקה, רכישה ובעלות. למרות זאת לסוגיה זו ביטויים חשובים לא פחות בתחומים אחרים:

  • בתחום הממשל: האפשרות לעבדות נקבעת בחוק.
  • בתחום החינוך: חינוך עשוי להוות אמצעי המאפשר הסתכלות על אדם כעל חפץ.
  • בתחום האומנות: האומנות יכולה לתמוך בערכי חופש ושחרור.

פוליטיקה של החברה בכללה

עריכה

כל פעולה בכל תחום שהוא של החיים היא פעולה בעלת משמעות פוליטית גם בלא קשר ישיר לתחומים השונים בהם הפוליטיקה עוסקת.

פוליטיקה במובנה הרחב, מתוקף היותה קשורה לכל הכוחות החברתיים הקיימים, מיושמת הלכה למעשה בכל פעילות יום-יומית כלשהי של האדם הפשוט בחברה. כל מעשי הפרט מושפעים מן ההתרחשויות הפוליטיות בחברה.

דרך נוספת להגדרת המושג פוליטיקה: "סך כל הדרכים והפעולות שהחברה האנושית נוקטת כדי להתמודד עם המחסור התמידי במשאב הרלוונטי". לדוגמה: כיצד מתמודדת חברה מסוימת עם חוסר במים לתושבים, כיצד מתמודדת קבוצת אנשים עם הצורך להיות השורד האחרון בתוכנית ריאליטי, כיצד מתמודדת הממשלה עם תקציב מוגבל.

עמדה פוליטית או תפישת עולם פוליטית היא מכלול הרעיונות, הערכים ואופני החשיבה של אדם או של ארגון הנוגעים להתרחשות הפוליטית בחברה.

פוליטיקה שלטונית

עריכה

פוליטיקה שלטונית מייצגת את מאבקי הכוח של כלל הגורמים הפוליטיים במדינה על מוקדי הכוח השלטוניים.

פוליטיקה נוצרת בכך שקיימים ריכוז של כוח ופיזורו בידי גורמים נפרדים בחברה באופן לא מוחלט, כלומר – חלוקת הכוח והשימוש בו ניתנים לשינוי, בהתאם לדינמיקה בין הגורמים הקשורים בו.
דוגמה: במפעל מסוים יכולה להיווצר חלוקת כוח בין שלושה גורמים: ראש ועד העובדים (אשר התנהגות העובדים נתונה להשפעתו), מנכ"ל המפעל (הקובע את ההתנהלות הטכנית והכלכלית של המפעל), בעל המפעל (אשר שולט על רווחי המפעל, על הפסדיו ועל משכורות עובדיו). הפוליטיקה במפעל זה נוצרת מיחסי הגומלין בין שלושת גורמי הכוח הנ"ל: כל אחד מהם יכול להשפיע על התנהגות הגורמים האחרים ולהיות מושפע מהם, וכן קיימת אפשרות של שינוי חלוקת הכוח ביניהם בהתאם לדינמיקה המתרחשת (למשל, על ידי העברת אחריות על תחומי ניהול שונים מן המנכ"ל לראש ועד העובדים).

תנאי יסודי של הפוליטיקה הוא שלכל גורם יש אינטרסים פרטיים (תחומי עניין) בסדר עדיפויות מסוים, שקיומם תלוי בניהול הכוח בחברה ובחלוקתו. אינטרסים אלו דורשים מן הגורם המחזיק בהם לפעול בצורה הטובה ביותר כדי לקדם אותם, תוך התייחסות לגורמים האחרים.
בדוגמה הקודמת: אינטרס בעל המפעל הוא הגדלת רווחי המפעל, אינטרס המנכ"ל הוא הגדלת משכורתו ושמו המקצועי על ידי ניהול מוצלח, והאינטרס של ראש הוועד הוא קידום טובת העובדים הפשוטים.

הפוליטיקה היא תחום שבו הגורמים השונים מנסים לקדם את האינטרסים שלהם בלא שימוש בכוח עצמו אלא בהתייחסות אליו. השימוש בכוח (חקיקת חוק, הפעלת צבא, קנייה/מכירה, העמדה לדין וכו') הוא גם פוליטיקה; שכן הוא קבלת החלטה משותפת גם אם היא נעשית בכפייה בסופו של דבר. סוג הכוח המדובר (צבאי, כלכלי, משפטי, תחוקתי, פיזי, אומנותי וכו') משפיע גם על טיב הפוליטיקה שתיווצר סביבו.
בדוגמה הקודמת: השכר שמשלם בעל המפעל, קביעת כללי המפעל על ידי המנכ"ל והשבתת המפעל על ידי העובדים – כל אלו אינם פוליטיקה לכשלעצמם. הדיונים בין בעל המפעל לראש הוועד, האיום בשביתה וכדומה הם הפוליטיקה של המפעל.

אינטרס פוליטי – הצורך של גורם פוליטי להשיג יתרון יחסי במאבקי הכוחות הפוליטיים. לדוגמה: לראש הוועד ולמנכ"ל אינטרס פוליטי ליצור חיכוכים ביניהם במטרה לקדם את הדימוי שלהם בקרב שולחיהם.

דמות פוליטית, או פוליטיקאי – אדם כלשהו המתעסק בפוליטיקה במידה העולה על רוב האנשים בחברה, באינטנסיביות של העיסוק או במידת השפעתו על החברה.

כוח פוליטי – כוח שמשמעו היכולת של גורם מסוים לשנות את דפוסי השימוש בכוח (במובנו הרגיל) ואת חלוקתו בחברה. כוח זה לרוב אינו ניתן למדידה מדויקת, שכן הוא גמיש ויחסי לשאר הכוחות הפוליטיים בחברה ומהווה שקלול של רכיבים רבים. הרכיבים העיקריים הם:

  • תחומי האחריות ותפקידיהם המוטלים על גורם זה, אשר מאפשרים לו להפעיל כוח על החברה ובכך מקנים לו גם כוח פוליטי.
  • יריבויות פוליטיות ובריתות פוליטיות שיש לגורם הפוליטי עם גורמים פוליטיים אחרים.
  • אופיו של הגורם הפוליטי ותדמיתו, המשפיעים על היחס שיקבל מגורמים אחרים ועל מידת יכולתו להשפיע עליהם.

הפוליטיקה מחייבת באופייה את הגורמים הפוליטיים לצבור כוח רגיל וכוח פוליטי (במקביל). הדבר יוצר "משחק פוליטי", המורכב משני תהליכים:

מגעים פוליטיים – הידברות בין נציגי הגורמים הפוליטיים. מטרתם הרשמית של המגעים היא יצירת הסכמה על החלטה פוליטית סופית על פי האיזון הקיים בין הכוחות הפוליטיים.
מגעים פוליטיים נחשבים למורכבים ביותר, שכן כל צד בהם מחויב אך ורק לאינטרסים שלו וכל התנהגותו במסגרת המגעים (כולל השפה שבה הוא משתמש) נועדה לקדם אותם. לרוב למגעים אלו אופי של משא ומתן, שכן מחד גיסא לא ניתן לקדם את מלוא האינטרסים של כל הגורמים, ומאידך גיסא הגורמים זקוקים זה לזה על מנת לקדם אותם.
לדוגמה: דיונים של ראש הוועד ובעל המפעל על גובה השכר (שבהם עשויים שני הצדדים לוותר על חלק מדרישותיהם כדי שהצד השני יקבל את החלק האחר).

החלטה פוליטית ומינוי פוליטי – החלטה בדבר שימוש בכוח או חלוקה של כוח שנעשית משיקולים פוליטיים של המשתתפים בקבלת ההחלטה על מנת לקדם את האינטרסים שלהם.
לדוגמה: החלטת המנכ"ל שלא לקצץ במשכורות העובדים בעקבות איום בשביתה.

בכל חברה שבה קיימת פעילות פוליטית יש מערכת פוליטית, המהווה את מכלול הכוחות הפוליטיים ואת יחסי הגומלין ביניהם. לרוב מערכת זו מורכבת ביותר והתנהלותה ארוכת טווח. הטווח הארוך שבו מתנהלת הפוליטיקה מכתיב את אופן ההתנהלות, המתבסס על אסטרטגיה פוליטית של כל אחד מן הגורמים הפוליטיים – אסטרטגיה שמטרתה לקדם את האינטרסים של הגורם הפוליטי בצורה הטובה ביותר לאורך זמן. לרוב החברה ממסדת באופן חלקי או מלא את הפוליטיקה המתרחשת בה. מיסוד כזה על ידי נורמות או חוקים קובע את כללי המשחק הפוליטי. כללים אלו לרוב רגישים ביותר – בעיקר כאשר הם נקבעים באופן נורמטיבי ולא על ידי חוק. דרך קביעתם נחלקת לשני סוגים:

  • כלל הנקבע בהסכם חברתי שמטרתו לקדם את החברה כולה, ושהסיבה לשימורו היא החלטה של כל גורם פוליטי (מסיבה זו או אחרת) לשמרו, אף על פי שהדבר מגביל את האינטרס הפרטי שלו. (לדוגמה: בישראל, לפני שביתה, חייב ראש ועד העובדים להכריז על 'סכסוך עבודה', אף על פי שלעיתים הדבר מגביל אותו.)
  • כלל הנוצר בשל חתירתו הנפרדת של כל גורם למימוש האינטרס שלו, כלומר כלל הנוצר מעצמו ושהפרתו תזיק באופן ישיר לאינטרס של הצד המפר. (לדוגמה: הכלל הקובע כי נחוץ יושר במגעים פוליטיים, נשמר משום שצד לא ישר פוגע באמון העתידי שיהיה לו, ובכך ממעיט מכוחו הפוליטי.)

מכיוון שהפוליטיקה עוסקת בחלוקה של כוח בחברה ובשימוש בו, היא מסוגלת לערב סוגים שונים של כוחות במערכת פוליטית אחת. הפוליטיקה יוצרת מגע בין גורמי כוח ממישורי קיום שונים, סביב העיצוב המשותף של החברה מלבד הקשר הישיר שקיים ביניהם.

מישורי קיום שלגביהם מתייחסת פוליטיקה עשויים להיות ממשל, צבא, כלכלה, אמנות, משפט, חינוך, דת, לאום ותקשורת.

מן התחומים האלה נחשב הממשל לתחום העיקרי שבו מתרחשת הפוליטיקה, שכן הוא המכריע באופן ישיר כיצד תתפקד החברה בכל שאר התחומים.

בין התחומים הללו נאבקות תנועות פוליטיות על צבירת כוח פוליטי. תנועות אלו מורכבות מארגונים שונים (לרוב במישורי קיום שונים) ומתומכים, המשתפים פעולה לצורך קידום האינטרסים המשותפים שלהם. אף שלתנועות ממדים רבים שאינם פוליטיים, ניתן להבחין במהלך ההיסטוריה במאבק פוליטי ביניהן.

תת־תחומים בפוליטיקה שלטונית

עריכה

תחומים רבים נוגעים לפוליטיקה ועוסקים בה:

  • השתתפות פוליטית – מידת המעורבות של אזרחים בפוליטיקה, למשל שיעור ההצבעה בבחירות, מידת היציאה להפגנות ומידת קיומן וחוזקן של תנועות חברתיות, כמות החברים במפלגות פוליטיות ועוד.
  • תקשורת פוליטית – תקשורת העוסקת בפוליטיקה, עוקבת אחריה ומספקת מידע מתוך הפוליטיקה לאזרחים. כן בתחום התקשורת הפוליטית נמדדת ההתנהגות התקשורתית של פוליטיקאים.
  • תרבות פוליטית – מידת ההסכמות והציפיות של אזרחים מהפוליטיקה בארצם. היחס של אזרחים לפוליטיקה בכללה ולפוליטיקאים עצמם ולמה מצפים מן הפוליטיקאים.
  • כלכלה מדינית – גישות ושיטות על דרך הכלכלה שנובעות מאידאולוגיות פוליטיות, לדוגמה, קפיטליזם, סוציאליזם, קומוניזם. תפקיד המדינה בשוק הכלכלי ובחלוקת העושר.

שמאל וימין פוליטיים

עריכה
  ערך מורחב – שמאל וימין בפוליטיקה

בפוליטיקה המודרנית נהוג למיין את התנועות הפוליטיות ומגמותיהן לשמאל ולימין, אף על פי שחלוקה זו שונה במקצת בכל חברה על פני תבל. מקור מונחים אלו נמצא במקומות הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב לאחר המהפכה הצרפתית. מימינו ישבו הז'ירונדינים שצידדו בשינויים מתונים במבנה המשטר והשלטון ובהמשך המלוכה והנהגת מונרכיה חוקתית; לעומתם היעקובינים, שצידדו בביטול המלוכה ובשינויים חברתיים רדיקליים, ישבו בשמאלו.

ראו גם

עריכה
  ספר: פוליטיקה
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ ביוונית: "Πολιτικά" – "פוליטיקה", במלרע.
  2. ^ ביוונית: "πόλις" – "פוליס", במלעיל.
  3. ^ מילה זו מקורה בשם התואר היווני: "πολιτικός" – פוליטיקוס, במלרע.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "קרב איגרוף", ישראל היום, 18 אוקטובר 2012