אופה (עיר)
אוּפָה (ברוסית: Уфа, בבשקירית: Өфө) היא עיר ברוסיה, המשמשת כבירת רפובליקת בשקורטוסטן. אוכלוסיית העיר מנתה 1,062,319 תושבים בשנת 2010. העיר משמשת כמרכז תעשייתי חשוב במערב הרי אורל.
| |||
.jpg) | |||
| פוטומונטז' של אופה | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| רפובליקה |
 בשקורטוסטן | ||
| ראש העיר | Ratmir Mavliev | ||
| שפה רשמית |
רוסית, בשקירית  | ||
| תאריך ייסוד | 1586 | ||
| שטח | 7,537 קמ"ר | ||
| גובה | 150 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,128,787 (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 1356 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 54°45′00″N 55°58′00″E / 54.75°N 55.9666666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +5 | ||
| www.ufacity.info | |||
 | |||
  | |||
היסטוריה
עריכההעיר נוסדה לפי פקודתו של איוואן האיום לאחר כיבוש קאזאן, ונקראה טורה-טאו, על שם הגבעה שנבנתה עליה. בשנים 1708–1728 הייתה חלק מהגוברניה של קאזאן. בין 1728–1744 בפרובינציית אופה, ובשנים 1744–1781 בגוברניה של אורנבורג. בין השנים 1781–1796 הייתה מרכז פרובינציה עצמאית, בשנים 1796–1865 חזרה להיות בגוברניה של אורנבורג. בשנים 1865–1922 הייתה למרכז חבל אופה.
עם הזמן הפך שם העיר בפי המקומיים ל"אופה", שמשמעותו "קטן" בשפות המקומיות, והשם נהפך לשם העיר. ב-1922 העיר הפכה לבירת הרפובליקה האוטונומית של בשקיריה. במלחמת העולם השנייה עברו רבים מהמפעלים התעשייתיים מאזור הקרבות לעיר, דבר שעזר לפיתוחה המואץ של העיר בתקופת המלחמה ואחריה. בשנת 1991 הפכה לבירת בשקורטוסטן כחלק מהפדרציה הרוסית.
תחבורה
עריכהאת העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי אופה, המציע טיסות ליעדים רבים בתוך רוסיה וגם ליעדים בינלאומיים.
ספורט
עריכהבעיר משחקות כמה קבוצות ספורט גדולות בהן קבוצת הכדורגל אופה וקבוצת ההוקי קרח סלבאט יולאייב אופה.
הקהילה היהודית
עריכהבשנת 2000, הגיע הרב דן הלוי קריצ'בסקי[1], לעיר אופה והקים קומפלקס שלם של מוסדות, בית כנסת מפואר, בית יתומים, גני ילדים, בית ספר, בית תמחוי המספק ארוחות לנזקקי האזור ומרכז יום לקשישים. הרב קריצ'בסקי מלווה את יהודי העיר לאורך כל השנה מבחינה רוחנית וגשמית ועורך בבית הכנסת את השבתות והחגים כהלכתם.
מדי שנה משתתפים מאות מיהודי העיר בשולחן סדר פסח חגיגי על פי כל כללי ההלכה ובהידור רב. כיום הוא משמש שליח חב"ד והרב הראשי של אופה ומהווה דמות דתית מוכרת ומוערכת גם בקרב אנשי השלטון וכלל התושבים. הקהילה היהודית במקום מונה כ-8,000 יהודים.[2]
ערים תאומות
עריכהלאופה חמש ערים תאומות:
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אופה (ברוסית ובבשקירית)- העיר אופה באתר של רפובליקת בשקורטוסטן
- "אופה (עיר)", באתר JewishGen (באנגלית)
- אופה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ חיי יהדות ברפובליקה המוסלמית בשקיריה באתר col.
- ^ כמות היהודים שאינם דתיים או מסורתיים אינה ידועה. אזרחים רבים ברוסיה אינם מזדהים עם כל דת, ביניהם גם יהודים.
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 מוסקבה  סנקט פטרבורג | |||||||||
| 1 | מוסקבה | מוסקבה | 13,150,000 | 11 | רוסטוב על הדון | רוסטוב | 1,140,000 |  נובוסיבירסק  יקטרינבורג | |
| 2 | סנקט פטרבורג | סנקט פטרבורג | 5,598,000 | 12 | קרסנודאר | קרסנודאר | 1,139,000 | ||
| 3 | נובוסיבירסק | נובוסיבירסק | 1,634,000 | 13 | אומסק | אומסק | 1,104,000 | ||
| 4 | יקטרינבורג | סברדלובסק | 1,536,000 | 14 | וורונז' | וורונז' | 1,046,000 | ||
| 5 | קאזאן | טטרסטן | 1,319,000 | 15 | פרם | פרם | 1,027,000 | ||
| 6 | קרסנויארסק | קרסנויארסק | 1,205,000 | 16 | וולגוגרד | וולגוגרד | 1,019,000 | ||
| 7 | ניז'ני נובגורוד | ניז'ני נובגורוד | 1,205,000 | 17 | סראטוב | סראטוב | 887,000 | ||
| 8 | צ'ליאבינסק | צ'ליאבינסק | 1,177,000 | 18 | טיומן | טיומן | 861,000 | ||
| 9 | אופה | בשקורטוסטן | 1,163,000 | 19 | טוליאטי | סמרה | 668,000 | ||
| 10 | סמרה | סמרה | 1,159,000 | 20 | מחצ'קלה | דגסטן | 622,000 | ||
- ^ נתוני שירות הסטטיסטיקה הפדרלי, 2024