אטול אלדברה
אטול אלדברה (באנגלית וצרפתית: Aldabra) בסיישל הוא אטול האלמוגים השני בגודלו בעולם מעל פני הים, אחרי קיריטימטי באוקיינוס השקט. האטול נמצא באוקיינוס ההודי כ-420 ק"מ צפונית למדגסקר וכ-1,150 ק"מ דרומית-מערבית לוויקטוריה, בירת סיישל. האטול אינו מיושב למעט על ידי מדענים וחוקרים והגישה אליו לתיירים מוגבלת ביותר. ב-1982 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית.
 | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| נתונים גאוגרפיים | |||||||
| מיקום |
האוקיינוס ההודי  | ||||||
| קואורדינטות | 9°24′59″S 46°24′59″E / 9.4163888888889°S 46.416388888889°E | ||||||
| שטח | 155.4 קילומטר רבוע, 35,000 הקטאר | ||||||
| אורך | 34 קילומטר | ||||||
| רוחב | 13 קילומטר | ||||||
| נתונים מדיניים | |||||||
| מדינה |
 סיישל | ||||||
| אזור זמן | UTC+04:00 | ||||||
|
(למפת סיישל רגילה)   | |||||||
  | |||||||
גאוגרפיה
עריכה
אורכו של האטול כ-34 ק"מ, רוחבו 14.5 ק"מ והוא נישא לגובה של עד 8 מטר מעל פני הים. שטח היבשה באטול הוא 155.4 קמ"ר, והלגונה שבמרכזו מכסה שטח של 224 קמ"ר. הלגונה מושפעת ממשטר גאות שמתאפיין בהבדלים של שניים עד שלושה מטרים בגובה פני הים, וכשני שלישים משטחה נחשפים לחלוטין בעת השפל.
האטול מורכב מטבעת שבה ארבעה איים עיקריים שרוחבם הממוצע הוא כ-2 ק"מ. "האי הדרומי" (או "גראן טר" - Grand Terre) משתרע על שטח של 116.1 קמ"ר, מלבר (Malabar) או "האי המרכזי" מכסה שטח של 26.8 קמ"ר, פיקאר (Picard) או "האי המערבי" משתרע על שטח של 9.4 קמ"ר, ושטחו של האי הקטן ביותר - פולימניאלי או פולימני (Polymnieli או Polymnie) הוא 4.75 קמ"ר בלבד. בנוסף יש באטול כארבעים איים קטנים וסלעים, רובם בשטח הלגונה.
טמפרטורת המקסימום נעה בין 31ºC בדצמבר ל-22ºC באוגוסט, וכמות המשקעים עומדת על ממוצע שנתי של 1,100 מ"מ, אשר יורדים בעיקר בעונת המונסון הנושב מצפון-מערב בין נובמבר למרץ. ביתר חודשי השנה הרוחות השולטות באטול נושבות מכיוון דרום-מזרח.
היסטוריה
עריכההסברה היא כי האטול היה ידוע לערבים כבר במאה ה-9 ואלה העניקו לו את השם "אל חאדרה", שהשתבש במשך השנים לשמו הנוכחי. ב-1511 ביקרו במקום ספנים פורטוגזים ובאמצע המאה ה-18 הוא היה לחלק מהמושבה הצרפתית של ראוניון. ב-1810 היה האטול תחת שליטת בריטניה, ובתקופה זו התגוררו בו מהגרים מסיישל, אשר הקימו יישוב בקצה הדרום-מערבי של האי פיקאר. כיום משמש המקום למגורי חוקרים וצוות הניהול של האטול, הנמצא מאז 1979 באחריותה של קרן האיים של סיישל. ב-1966 תכננו השלטונות הבריטיים להקים מנחת מטוסים באטול, כדברי שר ההגנה הבריטי דאז:
"As I understand it, the island of Aldabra is inhabited - like Her Majesty's Opposition Front bench - by giant turtles, frigate birds and boobies. Nevertheless it may well provide useful facilities for aircraft."[1]
"כפי שאני מבין, האי אלדברה מיושב - בדומה לספסלי האופוזיציה הקדמיים של הוד מלכותה - בצבי ענק, ציפורים ממשפחת הפרגטיים וציפורי ים. עם זאת, הוא עשוי בהחלט להיות שימושי כמתקן למטוסים."
אולם התוכנית משכה את תשומת הלב הבינלאומית, ולבסוף הממשלה הבריטית נטשה אותה.
חי וצומח
עריכה
אטול אלדברה תואר על ידי חוקר הטבע דייוויד אטנבורו כאחד מפלאי העולם[1]. בידודו והתנאים הקשים יחסית להתיישבות בני אדם סייעו להשתמרותו במצבו הטבעי.
האטול הוא ביתם של יותר מ-100,000 צבי ענק (Giant tortoise) ממשפחת הצבים יבשתיים, וזהו ריכוזם הגדול בעולם. עוד מצויים בו פרטים של צב הים הירוק, צבי ים קרניים, סרטן הקוקוס ומינים רבים של עופות, ביניהם רליתיה לבנת צוואר, עוף חסר יכולת מעוף ממשפחת הרליתיים. באטול יש יונק אנדמי אחד: עטלף שועל-מעופף אלדברה.
גלריה: מתוך ספרון אודות החיים הימיים באטול
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה