המאה ה-18
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. רצוי במיוחד לא לבצע שינויים במבנה הפרקים מאחר שהערך בתהליך הרחבה משמעותי בסגנון הערך על המאה ה-19. | |
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
| מאות: ► המאה ה-17 • המאה ה-18 • המאה ה-19 ◄ |
| עשורים: |
| שנים: ► • 1699 • 1700 • 1701 • 1702 • 1703 • ◄ |
היסטוריונים העוסקים בעולם המערבי נוטים לתחום את המאה ה־18 בין השנים 1715 ו־1789, החל ממותו של לואי הארבעה עשר מלך צרפת וכלה במהפכה הצרפתית; זאת בהתאם לניתוחים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים של התקופה[1].
במרבית המאה נמשך הסדר החברתי של המאות הקודמות, של ממלכות חקלאיות בשליטה ריכוזית של מונרכים שמגייסים צבאות במטרה להתחרות זה בזה – תחרות שבאה לידי ביטוי גם במאבקים צבאיים אימפריאליים חוצי יבשות. סדר חברתי זה הולך ומתערער לקראת סוף המאה[1].
המאה ה־18 עמדה בסימן "האבסולוטיזם הנאור"[דרוש מקור], ובמהלכה התרחשו שינויים ותהליכים שהולידו את מדינת הלאום המודרנית. האבסולוטיזם הצרפתי הביא למרידות איכרים מרובות, אשר זעזעו באופן חסר תקדים את יסודותיה של המערכת הפיאודלית שעל פיה התנהלו החברה והכלכלה האירופית יותר מאלף שנים. עידן האורות (הנאורות) הגיע בתקופה זו לשיאו, ואיים על מקומה של ההגמוניה המסורתית של התאולוגיה[דרושה הבהרה][דרוש מקור]. המעצמות האירופיות הבולטות באותה תקופה היו אוסטריה, האימפריה הבריטית, פרוסיה, צרפת והאימפריה הרוסית[1]; כשעלייתן של מדינות כמו אוסטריה, פרוסיה ורוסיה ערערה את מאזן הכוחות המסורתי במערב אירופה, ויצרה תחרות חדשה מול צרפת, אנגליה וספרד.
לאורך המאה הוקמו מושבות קולוניאליסטיות אירופאיות, תהליך שנמשך גם אל תוך המאה ה־19. בצפון אמריקה, מרד של מספר מושבות היה התשתית לייסודה של ארצות הברית. ניצני המהפכה התעשייתית, שנשאה עימה שינוי מהותי בסדרי החיים החברתיים, הכלכליים וההגותיים באירופה, מתוארכים לאמצע המאה ה־18. זהו שינוי שהתפשט לשאר העולם ועיצב את עולמות התעשייה, הכלכלה והחברה המודרניים[2]. בין היתר, התיעוש לצד צמיחה דמוגפית הובילה לשינויים בגידול המזון[1]. באירופה הצמיחה הדמוגרפית במאה זו הייתה שונה מהמחזוריות שאפיינה את המאות הקודמות של עליה וירידה – החל מאמצע המאה החלה עליה הדרגתית וקבועה בגידול האוכלוסיה. אחד הגורמים לשינוי היה ירידה של כ־20% בתמותת התינוקות ותמותתם של ילדים צעירים[3]. ניצני המהפכה הלכו והתפתחו לצד התפתחותו (הראשונית בשלב זה) של סחר כלכלי בינלאומי חופשי, אותו מתחילות בהדרגה ליישם המעצמות המערב־אירופאיות בעשורים האחרונים של המאה[2]. מאה זו הייתה השיא של סחר העבדים האטלנטי, כאשר על פי ההערכות המקובלות כ־60% בסחר העבדים האטלנטי בהיסטוריה כולה התקיים לאורך מאה זו[4].
במהלך המאה, התרחשה עלייתם של מרכזים חילוניים תרבותיים חדשים בפריז ובווינה, שהקרינו על היבשת כולה[דרוש מקור]. מבחינה אסתטית ואמנותית, המאה ה־18 מסמלת את ראשית ההשפעתן של התרבות, האמנות, והמוזיקה האירופית על שאר העולם[דרוש מקור]. עידן מוזיקת הבארוק ועידן המוזיקה הקלאסית בולטים באותה העת, וזרמי האמנות המקובלים הם הבארוק, הרוקוקו והנאו־קלאסיציזם. לקראת סוף המאה עלה הרומנטיציזם כתנועה תרבותית מגובשת.
עד שנת 1715 מתחולל שיאו של "עידן הקרח הקטן". בתקופת השיא הטמפרטורה הממוצעת מוערכת בפער של כ־2 מעלות לעומת ראשית המאה ה־21[5].
אירועים עולמיים
עריכה
- 1775–1782: המלחמה האנגלו-מרתית הראשונה בהודו.
- 1775–1783: המהפכה האמריקנית.
- 1779–1879: מלחמות הקוסה בין הבריטים למתיישבים הבורים בדרום אפריקה.
- 1781: עמנואל קאנט פרסם את ספרו "ביקורת התבונה הטהורה", מעמודי התווך של הפילוסופיה המודרנית.
- 1789–1799: המהפכה הצרפתית.
- 1792–1802: מלחמות המהפכה הצרפתית.
- 1793: העבדות נאסרה בקנדה העילית.
- 1798–1800: המלחמה הבלתי רשמית בין ארצות הברית לצרפת.
תנועות חברתיות ופוליטיות
עריכהנאורות
עריכהבאירופה לאורך המאה השתרשו באוכלוסייה יותר ויותר תפיסות הקשורות לנאורות. במרכז תפיסות אלו האמונה בזכויות אדם טבעיות, שנחשבו כפריבילגיות מולדות בלתי ניתנות לביטול שאסור למנוע מאף אדם. זכויות טבעיות אלו כללו שוויון בפני החוק, חופש הפולחן הדתי, חופש הביטוי והעיתונות, הזכות להתאסף, להחזיק ברכוש ולרדוף אחרי האושר. עקרונות הנאורות הוזכרו בפסקת הפתיחה של הכרזת העצמאות של ארצות הברית בשנת 1776[1].
תפיסות הנאורות קודמו בין היתר על ידי פילוסופים בני המאה. מונטסקייה סבר כי הערובה להגנה על זכויות האזרח תושג באופן האפקטיבי ביותר על ידי הפרדת רשויות. ז'אן ז'אק רוסו סבר כי המפתח הוא חברה דמוקרטית. הוגים אחרים חששו ממתן כוח רב מדי לציבור הרחב שחסר השכלה מספקת וסברו שהדרך היעילה להגשים את ערכי הנאורות תהייה באמצעות אבסולוטיזם נאור, קרי, שליט יחיד ששולט על פי מספר עקרונות: טיפוח האמנויות, המדעים והחינוך, ובמיוחד, הקפדה לא לקבל החלטות שרירותיות, אלא לאכוף חוקים באופן הוגן[1].
במחצית השנייה של המאה הפכה הנאורות בהדרגה מתנועה אינטלקטואלית בעיקרה לתפיסה בעלת השלכות מעשיות לגבי ממשל. כמעט כל השליטים האירופאים במחצית השנייה של המאה קידמו לפחות משהו מעקרונות הנאורות, בין אם בתחום החינוך, חופש הדת או חוקים שונים דוגמת צמצום השימוש בעינויים[6].
סוף המאה היה מזוהה באופן מסורתי עם שליטי אבסולוטיזם נאור – דוגמת פרידריך השני מפרוסיה, יקטרינה הגדולה מרוסיה, ויוסף השני קיסר האימפריה הרומית הקדושה – אולם במחקר ההיסטורי העדכני ישנה מחלוקת עד כמה באמת יישמו שליטים אלו את עקרונות הנאורות[1]. השליטים הוגבלו בין היתר עקב הצורך לאזן בין מוקדי הכוח השונים שהבטיחו את המשך שלטונם, דוגמת הנהגת הצבא או האצולה, ורוב השליטים ה"נאורים" לא הפחיתו מעשית את כוחם של מוקדי הכוח לטובת הציבור הרחב[7][8].
יוסף השני בלט מבין המנהיגים של סוף המאה עם רפורמות כלכליות וחברתיות רדיקליות עוד יותר[6][7], אולם מהירות השינויים שניסה להוביל יצרה בעיות שונות וקשיי הסתגלות רבים מצד כלל האוכלוסייה, ועיקרי הרפורמות שלו בוטלו בשנים לאחר שלטונות[7]. לקראת סוף המאה הנהיג גוסטב השלישי, מלך שוודיה, את אחד המשטרים ה"נאורים" של התקופה, וקידם חופש דת וביטוי, חופש כלכלי והסרת מכסים. חלק משינויים אלו נטמעו באופן נרחב, וגם כאשר האצולה, שכוחה נפגע, התנקשה בגוסטב, לא היה בכך כדי להשיב את המצב לאחור[6].
נקודות ציון:
- 1767: הוועדה המחוקקת של רוסיה – יקטרינה הגדולה מרוסיה כינסה ועדה המייצרת חוקים חדשים ברוח הנאורות, אולם חוקים אלו לא יושמו באופן נרחב בפועל.
- 1776: הכרזת העצמאות של ארצות הברית – הכילו התייחסות תקדימית לעקרונות הנאורות כחלק מסיפור הקמתה של מדינה[1].
- 1780: הרפורמות של האימפריה הרומית הקדושה – יוסף השני עלה לשלטון וניסה לקדם רפורמות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת, שמטרתן להגביר את זכויותיהם של תושביו. מרבית צעדיו מתבטלים בתוך מספר עשורים[7].
חילון
עריכהבאירופה, המאה ה־18 המשיכה את הקו של המאות הקודמות מבחינת שיטת השלטון המקובלת של מלכים ששולטים מטעם זכות אלוהית, אולם קו זה נסדק בהדרגה במהלך המאה ונימוקים להחלטות ממשל שונות החלו לגוון גוונים יותר תועלתנים, והיו שליטים שהרגישו צורך להצדיק בפני התושבים את מעשיהם באמצעים יותר רציונליים[1].
דמוקרטיזציה
עריכהאנגליה שלאחר המהפכה המהוללת התאפיינה באיזון מחדש של הכוח בין המלך לפרלמנט, כאשר בהדרגה לאורך המאה הלך כוחו של הפרלמנט וגבר, והוא אימץ יותר סמכויות בהקשר של קביעת חוקים וקביעת תקציב. הפרלמנט כלל אצילים בעלי אדמות, ואלו נבחרו בהצבעה – שבראשית המאה ה־21 לא הייתה נחשבת הצבעה "הוגנת" – בידי בעלי זכות ההצבעה, בעלי ההון בשווי של 40 שילינג בשנה. קבוצה זו של העומדים ברף לזכות הצבעה גדלה בהדרגה במהלך המאה בעקבות צמיחת התעשייה והמסחר של בריטניה. המלך היה ממנה שרים, אשר בין היתר שלטו בהתאם לחוקים שקבע הפלמנט[8].
מלחמות בין־יבשתיות
עריכהמאבקי האימפריות האירופאיות
עריכההמעצמות האירופיות הבולטות בתקופה זו היו אוסטריה, האימפריה הבריטית, פרוסיה, צרפת והאימפריה הרוסית. והן מתחרות זו בזו גם באירופה, אך גם בחזיתות רבות ברחבי העולם, באופן שהיה חסר תקדים עד אותה התקופה[1].
גישה מדינית נפוצה לאורך המאה הייתה "מאזן כוחות", והיא שאפה לאזן את כוחה של מדינה אחת על ידי אחרת כדי למנוע מכל מעצמה אחת לשלוט באחרות[6].
נקודות ציון:
- 1740–1748: מלחמת הירושה האוסטרית – מותו של קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ללא יורש מוסכם נתפס כשעת כושר בידי המעצמות השכנות, וכאשר ניסו פרוסיה וצרפת להתערב בענייני אוסטריה, קמה מולם חזית מאוחדת בהובלת בריטניה ובית הבסבורג. המלחמה הייתה לא רק באירופה, אלא התחוללה גם בקולוניות במזרח הרחוק ובאמריקה[6].
- 1756–1763: מלחמת שבע השנים – התנגשות של מספר אינטרסים הובילה את רוסיה, צרפת ואוסטריה לחבור בברית נגד פרוסיה, אליה חברה בריטניה. המלחמה החלה באירופה, אך התחוללה במספר יבשות. באירופה הסתיימה המלחמה ללא תוצאות משמעותיות, אך במזרח הרחוק כתוצאה מהמלחמה יצאה צרפת מהודו והותירה את האזור להגמוניה בריטית, ובאמריקה הצפונית יתרונם של הבריטים בים גרם לעזיבת הצרפתית גם את אזור זה, להשתלטות הבריטים על אזורים נרחבים ביבשת והפיכתה למעצמה הקולוניאלית הגדולה בעולם[6].
- המלחמות העו'תמאניות–רוסיות – האימפריות מנהלות ביניהן מאבקים לכל אורך המאה. בשנת 1774 מסתיימת אחת ממלחמותיהן בניצחון רוסי מובהק ובהסכם קוצ'וק קאינרג'ה המעגן את התרחבות האימפריה הרוסית דרומה על חשבון העות'מאנית[7]. ברבע האחרון של המאה הממשיכה רוסיה להשתלט על שטחים נוספים של העות'מאנים[9].
קולוניאליזם
עריכהבמאה זו הואץ תהליך הקולוניאליזם העולמי עם הצטרפותם המשמעותית של האימפריה הבריטית והאימפריה הצרפתית למגמה העולמית שהחלה במאות הקודמות עם הספרדים, הפורטוגזים וההולנדים[10]. הקולוניאליזם התחזק במיוחד בסוף המאה, בעקבות המהפכה התעשייתית שהגבירה מחד את החשיבות בסחר העולמי ומאידך אפשרה את זמינותן של טכנולוגיות המגבירות את יכולתן של אימפריות להילחם ולשלוט על גבי שטחים ממרחק רב[11].
המושבות האירופאיות באמריקה
עריכהבראשית המאה החזיקו האימפריה הבריטית, הצרפתית והספרדית בקולוניות באמריקה הצפונית. בשנת 1763, כאשר נחתם חוזה פריז שסיים את מלחמת שבע השנים, נאלצה צרפת לנטוש את הקולוניות שלה באמריקה הצפונית, ועל השטח השתלטו הבריטים והספרדים שהרחיבו את שטחן ושלטו כל אחת על כשליש מאמריקה הצפונית[12][13]. לאחר עזיבתם של הספרדים, המשיכו הבריטים להרחיב את שטחיהם ביבשת, אולם מגמה זו נקטעה עם פרוץ מלחמת העצמאות של ארצות הברית, שהתחוללה בשנים 1775–1783[12]. במהלך המאה, על רקע ראשיתה של המהפכה התעשייתית, התגברו הפרשי הכוחות בין העמים הילידים האמריקאים לבין המעצמות האירופאיות, ועד סוף המאה שלטו הבריטים, הספרדים, ארצות הברית, והאימפריה הרוסית, על מרבית אמריקה הצפונית[12][11].
במקביל, לאורך המאה השלימו הספרדים והפורטוגזים את חלוקת אמריקה הדרומית ביניהם ברוח מתווה חוזה סרגוסה.
במזרח הרחוק ובדרך אליו
עריכה- האימפריה הבריטית בהודו – לקראת אמצע המאה החל מאבק בין האימפריה הבריטית והאימפריה הצרפתית על השליטה ברצועת החוף המזרחית של הודו. מאבק זה הוכרע כחלק מתוצאות מלחמת שבע השנים, כאשר ידה של בריטניה על העליונה, והסחר באזור נוהל בשם הבריטים על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית. בשנות ה־60 של המאה, לאחר המלחמה, החלה בריטניה להדק את שליטתה על המדינות השונות בהודו. בשלבים אלו שלטה רשמית על שטחים ספציפיים במזרח תת־היבשת – בנגל ואנדרה פרדש – בתחילה באמצעות שליטים מטעם חברת הודו המזרחית, ובהמשך בשלטון ישיר של הכתר הבריטי. בשליש האחרון של המאה, ניהלה האימפריה הבריטית מלחמות מתמשכות מול האימפריה המראטהית וממלכת מייסור, ולאחר שהתקשתה בקרבות בהתחלה, עם התקדמות המאה והתעצמות האימפריה בזכות המהפכה התעשייתית עלתה קרנם של הבריטים. לקראת סוף המאה הכניעו הבריטים את ממלכת מייסור וכבשו את שטחם[14][15][16][17][18].
נקודות ציון:
- 1757: קרב פלסי – נקודת מפתח בדרך לשלטון הבריטי בהודו דה פקטו, הביאה לידי הבריטים טריטוריה שנייה בתת-היבשת וחיזקה משמעותית את יכולתם של הבריטים להשפיע על השלטונות המקומיים בהודו.
אוסטרליה
עריכההתפשטות האימפריה הרוסית
עריכההאימפריה הרוסית, שהייתה אחת מהאימפריות רחבות הידיים כבר בתחילת המאה, עם שטחים אדירים בצפון אסיה, התרחבה והשתלטה על שטחים נוספים במזרח אירופה, בקווקז, במרכז אסיה ובמזרח הרחוק[19].
נקודות ציון:
- 1721: נחתם הסכם ניסטאד המסיים את המלחמה הצפונית הגדולה.
- 1774: הסכם קוצ'וק קאינרג'ה מעגן את התרחבות האימפריה הרוסית דרומה על חשבון האימפריה העות'מאנית[7].
כלכלה
עריכה- 1717: אייזק ניוטון קובע את שווי הזהב; קביעתו נותרת בשימוש למשך כ־200 שנה[20].
- 1720: משבר כלכלי באירופה הוביל לאובדן האמון במודל חברות הצ'ארטר (אנ'), שפעלו כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות, ומסמן את דעיכת החברות שמאבדות מכוחן הרב עד לסוף המאה[21].
- במהלך מאה זו התגבש מודל כלכלי נפוץ בסין של שושלת צ'ינג, שהייתה בין הכלכלות הגדולות בעולם[22], בו יזמים קנו שטחים לגידול תוצרת, והעסיקו בהם עובדים בשכר. חקיקה המקנה זכויות רחבות על שטח פרטי הובילה לכך שבתקופה זו התפתח בסין סחר ענף בקרקעות לצד ייעול של הפקת התוצרת, ותופעה זו הגבירה את הניידות החברתית בסין. שאנגחאי של תקופה זו הופכת לאחד מהנמלים החשובים בכלכלה העולמית[23].
- במהלך המאה מספר מדינות באירופה וארצות הברית מחוקקות חוקים חלוציים של זכויות יוצרים[24].
עליית התוצר באירופה
עריכההתפתחות היקף הסחר הבינלאומי הביאה לפיתוח מנגנונים יעילים יותר לסחר זה, שבתורם הגבירו חזרה את היקף הסחר. אחד ממנגנונים אלו היה שימוש בשטרות חוב שהונפקו על ידי בנקים מקומיים והקלו על ביצוע קנייה בהיקף גדול יותר של סחורות בין מדינות[23]. שיטה זו הובילה ליצירת תפיסה חדשה של "חוב לאומי", בנפרד מהחוב האישי של המלך וחיזקה את המנגנונים לגיוס הון. עם זאת, המנגנונים החדשים יצרו בעיות חדשות, דוגמת בועה פיננסית של מחירים ספקולטיביים מנופחים שהתפוצצה וגרמה לירידת ערך בשטרות חוב[25].
בתחילת מאה זו החל שימוש של שטרות כסף גם לשימושים נוספים, מה שהגדיל את האשראי ופתר בעיות של מחסור כרוני בכסף וזהב שאפיינו את המאה הקודמת[25].
נוסף על כך, טכניקות חדשות הגבירו את כמות המזון, לעיתים בשיטות שנעזרות בשיטה המדעית. למשל, במהלך המאה החל שימוש באספסת, לפת ותלתן לשיפור פוריות הקרקע, וכן חל שיפור במיומנויות הברירה המלאכותית של בעלי חיים ליצירת פרטים פרודוקטיביים יותר – מה שהגביר את כמות הבשר. בנוסף, נקלטו באירופה באופן נרחב יותר גידולים אמריקאים דוגמת תפוחי האדמה. עם זאת, הניסיון לעבור לגידולים חקלאיים יעילים יותר הוביל להפסקת השימוש בשטחים חקלאיים משותפים והגביר את הכדאיות של שימוש בשטח חקלאי גדול. שינוי זה יצר שינוי חברתי, מכיוון שהמצב החדש הכריח חקלאים רבים באזורים מסוימים לוותר על אורח החיים החקלאי כפי שהיו רגילים לו, ולבחור באחת משתי ברירות, או להפוך להיות שכיר בחווה של אחר, או להשכיר שטח חקלאי מחווה גדולה יותר. מגמה זו אומצה והואצה בסוף המאה במיוחד באנגליה של ראשית ימי המהפכה התעשייתית[25].
התעשייה המשמעותית ביותר באירופה במאה הזו היה טקסטיל, כאשר באזורים מסוימים למעלה ממחצית הייצוא היה של טקסטיל. בתחילת המאה עיקר התעשייה התרכזה במכונות נול מסורתיות במרכזי ייצור בערים הגדולות, אולם בהדרגה מודל חדש הפך נפוץ יותר: בעלי עסקים היו מנהלים קו של חומרי גלם, בעיקר צמר ופשתן, ומעבירים אותם למרכזים קטנים יותר באזורים כפריים. שיטה זו הפכה נפוצה ביותר אזורים, אולם עלייתו של הסחר העולמי בכותנה – שהגיעה בעיקר מהודו ממטעי עבדים – השפיעה דרמטית על התעשייה. מאחר שהכותנה הייתה זולה יותר לייצור בגדים, עלה הביקוש לבגדים חדשים, והתעשייה המסורתית לא יכלה לתמוך בכך. הביקוש הרב עודד בעשורים האחרונים פיתוחים טכנולוגיים חדשים שאיפשרו ייצור גבוה יותר, אך עוררו את חששם של הפועלים המסורתיים, שחששו לאבד את עבודתם למכונות. תהליך זה נמצא בלב המהפכה התעשייתית שהחלה בבריטניה בתקופה זו[25].
משפחות מרובות ילדים במערב אירופה
עריכהכמו במאות הקודמות, בתקופות של משבר כלכלי, משפחות מרובות ילדים התקשו להאכיל את כל בני המשפחה ובמקרים רבים התנהגות נפוצה הייתה להביא למותם של התינוקות הצעירים, או, אם ניתנה ההזדמנות לכך, למסור ילדים שייגדלו במקום שידאג להם למזון, למשל, כמשרתים באחוזות של אצילים[25].
עם זאת, במערב אירופה של סוף המאה, בעקבות עליית האינדיבידואליזם והשינוי בתפיסת הילד, התגבשו בהדרגה נורמות חלופיות. ראשית, התפתחו יותר סוגי מוסדות שהציעו מזון לילדים, אולם בהדרגה הגיעו מוסדות אלו לתפוסה מלאה. בנוסף, בשנת 1784 חוקקה אוסטריה חוק תקדימי שאסר על לינה משותפת עם ילדים מתחת לגיל 5, כדי למנוע חנק שלהם למוות "בטעות" בידי הוריהם. בצפון מערב אירופה, נורמה חדשה שהחלה בציבור הרחב, שאינו אצולה, נתנה יותר דגש על משפחה גרעינית בנפרד מבית ההורים תוך נישואין באיחור רב. הגיל הממוצע לגברים בצפון מערב אירופה היה בין עשרים ושבע לעשרים ושמונה, לנשים בין עשרים וחמש ועשרים ושבעה. לצד זאת באזורים אלו הפך מקובל יותר להשתמש בשיטות שונות למניעת הריון, להגבלת מספר הילדים[25].
עם זאת, עדיין משפחות רבות מהמעמדות הנמוכים היו פגיעות מאוד למשברים כלכליים, ותקופת בצורת או אבטלה למשפחות שחיות בכפר או בעיר בהתאמה, היו עדיין עלולות להביא את המשפחות לכדי רעב וקבצנות[25].
סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות
עריכהאירופה
עריכהמאה זו היא חלק מרצף הזמן בו כובד המשקל הכלכלי האירופי עובר ממדינות הים התיכון למדינות החוף האטלנטי, אודות למסעות האטלנטיים של המאות האחרונות. לאחר שבמאה ה־17 דעכה עוצמתן של האימפריה הספרדית והפורטוגזית, לטובת ההולנדית והבריטית, במאה ה־18 דועך גם כוחה הבינלאומי של הולנד, והבריטים והצרפתים לוקחים את ההובלה ומנצלים אותה כדי לבנות אימפריות מסחריות שקידמו את צמיחתה של כלכלה גלובלית מאורגנת של ממש[26]. לצד זאת, מתחזקת במאה זו הדומיננטיות גם של מדינות מרכז היבשת, בהן פרוסיה, שבשנה זו ביססה מערכת בירוקרטית מהיעילות ביותר של התקופה, ואוסטריה של בית הבסבורג. פרוסיה ואוסטריה גם החזיקו לאורך המאה שניים מארבעת הצבאות האירופאים הגדולים ביותר, לצד רוסיה וצרפת[7].
בתחילת המאה מאבק דומיננטי ביבשת היה בין בית הבסבורג לבית בורבון, אולם בהדרגה הפך רלוונטי פחות לעומת מאבקים אקטואליים יותר: המאבק של הבריטים והצרפתים לגבי האימפריות הקולוניאליות שלהם, ושינוי מאזן הכוחות במרכז היבשת שנגרם עקב עלייתה של פרוסיה. מאבקים אלו מתנקזים בשנת 1756 לכדי מלחמה בשלוש יבשות[6].
במהלך המאה המשיכו להתגבש ביבשת צבאות הקבע המקצועיים, בו שולבו אצילים בתפקידי קצונה, ואת שאר התפקידים איישו בעלי מעמדות נמוכים לצד שכירי חרב. במחצית השנייה של המאה חלק מצבאות אירופה הכפילו את גודלם. לצד זאת, מערכות התנהגות רשמיות איפשרו לצדדים מובסים לסגת באופן מסודר הפכו את המלחמות לקטלניות פחות, באופן יחסי[3].
נקודות ציון נוספות:
- 1701–1714: מלחמת הירושה הספרדית – פרצה על רקע מעבר של ספרד משליטת בית הבסבורג לבית בורבון והתקרבות הממשל הספרדי לצרפת על חשבון קרבתה לאוסטריה. תום המלחמה בהעברת טריטוריות באיטליה והולנד משליטה ספרדית לשליטה אוסטרית[6].
- 1703: הצאר הרוסי פטר הגדול ייסד את סנקט פטרבורג וקבע אותה כבירת הקיסרות.
- 1707: חוקי האיחוד של 1707 מיזגו את בתי הפרלמנט של אנגליה וסקוטלנד ויצרו את ממלכת בריטניה הגדולה.
- 1709: קרב פולטבה – הפסדה של שוודיה במלחמה מול רוסיה מחליש את הדומיננטיות של שוודיה בצפון אירופה[6].
- 1721: רוברט וולפול התמנה לראש ממשלתה הראשון של ממלכת בריטניה הגדולה (דה פקטו).
- 1734: עצמאות ממלכת נאפולי – בסיוע ספרד, נאפולי קיבלה את עצמאותה מהשליטה האוסטרית, והתקיימה כממלכה עצמאית בחסות ספרדית[6].
- 1733–1738: מלחמת הירושה הפולנית.
- 1740: פרידריך הגדול הוכתר כמלך פרוסיה.
- 1746: נערך קרב קלודן, הקרב האחרון שהתחולל על אדמת האי הבריטי.
- 1760: ג'ורג' השלישי הוכתר למלך הממלכה המאוחדת.
- 1772: חלוקת פולין הראשונה – על רקע עליית כוחן של מעצמות מרכז אירופה – אוסטריה ההבסבורגית ופרוסיה – אל מול כוחה של האימפריה הרוסית, ממלכת פולין–ליטא שעמדה בתווך נפגעה ואיבדה כ־30% מאדמותיה וכ־50% מחייליה בהסכמים של שלושת המעצמות השכנות על חלוקת אזורי ההשפעה שלהן. על פי הערכות מקובלות, שלוש האימפריות ראו הזדמנות לכבוש את פולין בין היתר מכיוון שבפולין היה משטר של ביזור כוח לאצולה והחלשת המלוכה המרכזית, ובהתאמה גם החלשת הצבא המרכזי[6].
- 1773: מרד פוגצ'וב – על רקע מאבקם של הקוזאקים בניסיונות האימפריה הרוסית לקלוט אותם, וברפורמות של יקטרינה הגדולה שהטילו מגבלות על האיכרים, איכרים וקוזאקים בדרום רוסיה התאחדו למרד תחת ימליאן פוגצ'וב. בשנת 1774 פרסם פוגצ'וב מניפס לשחרור האיכרים ממסים וזכה לתמיכה רבה שהובילה להרג של כ־1,500 אצילים, אולם בהמשך אותה שנה דוכא המרד[7].
- 1795: חלוקת פולין השלישית – שנתיים לאחר חלוקת פולין השנייה, בה איבדה פולין–ליטא שטחים נוספים לשלושת המעצמות המקיפות אותה – אוסטריה, פרוסיה והאימפריה הרוסית – השלוש מחלקות את שארית הממלכה הפולנית–ליטאית ביניהן ומביאות לסופה[6].
- 1799: נפוליאון מבצע הפיכה צבאית ונעשה לדיקטטור צרפת.
אמריקה
עריכה- 1718: מתיישבים צרפתים יסדו את העיר ניו אורלינס בצפון אמריקה.
- 1763–1766: מרד פונטיאק – האינדיאנים בצפון אמריקה.
- 1785–1795: המלחמה האינדיאנית בצפון מערב בין הילידים האמריקנים לארצות הברית.
- 1789: ג'ורג' וושינגטון נבחר לנשיא ארצות הברית.
- 1791–1804: מרד העבדים בהאיטי.
- 1795: הסכם פינקני בין ארצות הברית וספרד העניק לאמריקנים את השליטה על אדמות מיסיסיפי.
המזרח התיכון
עריכה- 1794–1796: השושלת הקאג'ארית הצליחה לאחד תחתיה את הממלכות שהתפצלו באמצע המאה מממלכת פרס, והשיבה לשליטתה שטחים נוספים מין הקווקז שבעבר היו שייכות לממלכה הגדולה[27].
המזרח הרחוק
עריכה- 1717–1758: נפילת האימפריה המוגולית – לאחר שבראשית המאה שולטת האימפריה במרבית תת היבשת ההודית, בעיות כלכליות ופלישות ממערב מגבירות בעיות של ריבונות, והאימפריה הולכת ומאבדת שטחים עד שבמחצית המאה מאבדת את רובו הגדול של שטח האימפריה, ונותרת עם שטח באזור נפאל המודרנית. עד מחצית המאה האימפריה המראטהית היא זו שיורשת את עיקר הדומיננטיות בתת-היבשת, אולם דומיננטיות זו נשחקת במהרה עם התבססותם של הבריטים באזור[28][12].
- 1747: אחמד שאה יסד את האימפריה הדוראנית באפגניסטן של ימינו.
- באימפריה המוגולית טרם הפלישה הבריטית עודדו לאורך המאה מטיפים אסלאמים את החזרה לאסלאם נקי מהשפעות הינדואיסטיות, בהיפוך למגמה סינקריטיסטית שהייתה במאות הקודמות. באזורים עליהם השתלטו הבריטים, ניסו האירופאים ליצור הבחנה מוגדרת בין המאמינים בכל דת, וכך למעשה חידדו את הפערים ובידול בין הדתות[29].
אפריקה שמדרום לסהרה
עריכה- במערב אפריקה עקב שגשוגה המהיר של ממלכת אשנטי, עלתה בינה לבין האוקיינוס קונפדרציית פנטה (אנ') של מספר שבטים המתאחדים בחשש מפני אשנטי. פנטה מצד אחד מתווכים בין הנמלים האירופאים לסחורות של אשנטי מלב היבשת, ומצד שני נמצאים כל העת בחיכוך מולם[30].
תגליות והמצאות
עריכהתחום הרפואה
עריכההמאה ה־18 הייתה נקודת מפנה ברפואה, מבחינת היכולת ליישם בקנה מידה רחב, ולו באופן ראשוני, תגליות חשובות שהתגלו קודם לכן.
לאורך המאה תחומים של רפואה מונעת, כמו בריאות הציבור והיגיינה, זכו לראשונה במאה זו לתשומת לב רצינית. לראשונה החלו להישמר נתונים סטטיסטיים שקשורים בבריאות הציבור, והחלה התייחסות בחקיקה לנושא של מניעת מחלות[31].
במאה זו נוסדו בתי חולים חלוציים למגוון מטרות. בפריז, פיליפ פינל שינה את התפיסה הרווחת לגבי פסיכיאטריה, והחליף את התפיסות הקודמות שמדובר באנשים רדופי שדים. חשיבה מדעית רציונלית מצאה עצמה משפיעה על תחומים רבים. עם זאת, לקראת סוף המאה היו אפנתיים גם הזרמים פסאודו-מדעיים חדשים, דוגמת פרנולוגיה ומסמריזם (אנ')[31].
המצאות שונות בתחום הרפואה, דוגמת המלקחיים הרפואיים שמתאימים ללידה, השתכללו בהדרגה לאורך המאה וסייעו להציל חיי אדם רבים[31].
נקודות ציון בולטות:
- 1714: הומצא מדחום הכספית.
- 1761: ספר שפרסם ג'ובאני בטיסטה מורגני (אנ') נחשב לראשית מדע הפתולוגיה[31].
- 1796: הרופא אדוארד ג'נר המציא את החיסון נגד אבעבועות שחורות.
תחומים נוספים
עריכה- 1709: ברתולומאו כריסטופורי המציא את הפורטה-פיאנו, האבטיפוס של הפסנתר המודרני.
- 1712: מנוע הקיטור של ניוקומן.
- 1748: פורסמה זהות אוילר.
- 1752: כליא הברק הומצא על ידי בנג'מין פרנקלין.
- 1764: פורסם חוק בייס (סטטיסטיקה והסתברות).
- 1775: הממציא דייוויד בושנל פרסם את המצאת הצוללת הראשונה.
- 1776: אוניית הקיטור הראשונה.
- 1779: גילוי תופעת הפוטוסינתזה.
- 1781: ויליאם הרשל גילה את כוכב הלכת אוראנוס.
- 1787: הפיזיקאי הבריטי אברהם בנט המציא את אלקטרוסקופ עלי הזהב.
- 1791–1795: בתוך מספר שנים מתבצעת פריצת דרך משמעותית באפשרות לשלוח אותות למרחק באמצעות מערכת תקשורת חזותית, טרם פיתוחו של הטלגרף החשמלי[32].
- 1797–1798: נערך ניסוי קוונדיש.
- 1799: התגלתה אבן רוזטה.
- לואיג'י גלווני גילה את תופעת הביו חשמל.
תרבות פופולרית
עריכהתקופה זו היא ראשיתה של נקודת מפנה בחשיבותה העולם של אמנות ותרבות מערבית, מבחינת השפעתה על תרבויות ואמנויות ברחבי העולם. בתקופה זו, למשל, כבר בלטה השפעת אמנות מערבית על הציור המוגולי, והשפעות שונות על אמנות ארצות האסלאם בעיקר בעקבות השפעה משמעותית שספגו בירות תרבות מרכזיות דוגמת איסטנבול. עם זאת, ההשפעה במאה זו עדיין התמקדה בעיקר בתחומים או באזורים ספציפיים[33].
יצירות בולטות
עריכהפרוזה והגות
עריכהבתקופה זו הגיעה לשיאה הגות תקופת הנאורות, ונכתבו בתקופה זו כתבי הגות שהשפיעו על התפתחות החברה המערבית המודרנית. לדוגמה, ספרו של ז'אן ז'אק רוסו, "האמנה החברתית", סייע לעצב תפיסות שהפכו בהמשך לחלק ממבנה המערכת הדמוקרטית המודרנית[34].
יצירות בולטות נוספות:
- שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית
- רובינזון קרוזו
- מסעות גוליבר
- האנציקלופדיה הגדולה
- קנדיד
- כתבי הפדרליסט
- ביקורת התבונה המעשית
- טריסטראם שנדי
- עושר האומות
- חסד מופלא
מוזיקה
עריכהתיאטרון
עריכהאדריכלות
עריכה- לאורך המאה: אדריכלות נאו־קלאסית – סגנון אדריכלי המבוסס על שאיפה למסורת האדריכלית ההיסטורית או לגישות אסתטיקה המבוטאות באמנות יוון ורומא בעת העתיקה[35].
- החל מאמצע המאה: התחייה הגותית – עלייתו של זרם האדריכלות, שהיה פופולרי בעיקר באימפריה הבריטית, וניסה לשחזר את האדריכלות הגותית של ימי הביניים באירופה באמצעים ובהקשרים מודרניים יותר[36].
- אדריכלות הבארוק שהחלה לצבור תאוצה באירופה של המאה הקודמת, נותרה דומיננטית גם במאה זו, ואף משפיעה מחוץ לאירופה, ולמשל, משפיעה באופן נרחב על הבנייה באימפריה העות'מנאית[37].
- ארמון אלכסנדר
- ארמיטאז'
- ארמון סנסוסי
- הספרייה הלאומית של אוסטריה
- הבית הלבן
שונות
עריכה- בתקופה זו שגשגה באימפריה העות'מאנית תעשייה אומנותית סביב ייצור עבודות מתכת ומשנהב, שטיחי אוסאק (אנ') וטכניקות חדשות לייצור טקסטיל. התעשייה השפיעה על עיצובם של חפצי נוי ואמנות דקורטיבית באירופה ובמקומות נוספים[38].
- במערב אירופה של סוף המאה חלחול של ערכי אינדיבידואליזם, והפחתת תמותת התינוקות, גרמו לשינוי התפיסה לגבי הילדים, ובין היתר לראשית ייצור בגדים המיועדים לילדים, משחקים לילדים וספרים לילדים[25][39]. עם זאת, שינויים אלו הוגבלו בעיקר למעמדות הגבוהים ולא היו נפוצים בציבור הרחב[25].
אסונות טבע
עריכהערים חדשות
עריכה- סנט פטרסבורג (1703)
- ריאד (1746)
- לוס אנג'לס (1781)
- בנגקוק (1782)
- וושינגטון די. סי. (1790)
- טורונטו (1793)
- אודסה (1794)
אישים בולטים
עריכהמדענים
עריכה- לאונרד אוילר, מתמטיקאי שווייצרי
- אדם סמית', כלכלן סקוטי
- הנרי קוונדיש, מדען בריטי
- אנדרס צלזיוס, אסטרונום ופיזיקאי שוודי
- לואיג'י גלווני, רופא ופיזיקאי איטלקי
- ג'יימס ואט, מהנדס סקוטי
- קארולוס ליניאוס, בוטנאי שוודי
- דניאל ברנולי, מתמטיקאי שווייצרי
- אדוארד גיבון, היסטוריון אנגלי
מדינאים ומנהיגים
עריכה- יקתרינה הגדולה, קיסרית האימפריה הרוסית
- ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת
- לואי הארבעה עשר, מלך צרפת
- לואי השישה עשר, מלך צרפת
- פרידריך השני, מלך פרוסיה
- מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה
- תומאס ג'פרסון (מדינאי אמריקני)
- אלכסנדר המילטון (מדינאי אמריקני)
- אדמונד ברק (מדינאי ופילוסוף אירי)
- ג'ורג' וושינגטון (מצביא ומדינאי אמריקני)
- בנג'מין פרנקלין (דיפלומט ומדינאי אמריקני)
- מקסימיליאן רובספייר (מנהיג המהפכנים בצרפת)
מגלי ארצות
עריכה- ג'יימס קוק, מגלה ארצות אנגלי
- ג'ורג' ונקובר, מגלה ארצות אנגלי
- ויטוס ברינג, מגלה ארצות דני
- ג'יימס ברוס, מגלה ארצות סקוטי
- ז'אן-פרנסואה לה פרוז, מגלה ארצות צרפתי
- דניאל בון, מגלה ארצות אמריקאי
מצביאים
עריכהאמנות
עריכהציור
עריכה- תומאס גיינסבורו, צייר אנגלי
- ג'ושוע ריינולדס, צייר אנגלי
- פרנסואה בושה, צייר צרפתי
- פרנסיסקו דה גויה, צייר ספרדי
- קיטגאווה אוטאמרו, צייר יפני
- ג'ובאני בטיסטה טייפולו, צייר ונציאני
- סוזוקי הארונובו, צייר יפני
- רחל ראוש, ציירת הולנדית
- ויליאם הוגארת, צייר אנגלי
- ז'אן־אונורה פרגונאר, צייר צרפתי
- ז'אק־לואי דויד, צייר צרפתי
- ולדימיר בורוביקובסקי, צייר רוסי
- ז'אן־בטיסט סימאון שארדן, צייר צרפתי
- רוזלבה קריארה, ציירת ונציאנית
- קאנאלטו, צייר איטלקי
פיסול
עריכה- אטיין מוריס פלקונט, פסל צרפתי
- איוואן מרטוס, פסל רוסי
מוזיקה
עריכה- יוהאן סבסטיאן באך, מלחין גרמני
- וולפגנג אמדאוס מוצארט, מלחין אוסטרי
- גאורג פרידריך הנדל, מלחין גרמני
- יוזף היידן, מלחין אוסטרי
- אנטוניו ויוואלדי, מלחין וונציאני
- פאוסטינה בורדוני, זמרת אופרה איטלקייה
- פארינלי, זמר אופרה איטלקי
- סנזינו, זמר איטלקי
הגות, ספרות ושירה
עריכה- יוהאן וולפגנג פון גתה (הוגה וסופר גרמני)
- סמואל ג'ונסון (סופר אנגלי)
- דני דידרו (הוגה וסופר צרפתי)
- אדמונד ברק (פילוסוף ומדינאי אירי)
- וולטר (הוגה וסופר צרפתי)
- דייוויד יום (פילוסוף סקוטי)
- ג'ונתן סוויפט (סופר אנגלי)
- עמנואל קאנט (פילוסוף גרמני)
- ז'אן-ז'אק רוסו (פילוסוף צרפתי)
- פרידריך שילר (סופר גרמני)
- מרי וולסטונקראפט (סופרת, עיתונאית ופילוסופית בריטית)
- גוטהולד אפרים לסינג (פילוסוף גרמני)
תיאטרון
עריכהאדריכלות
עריכהאחרים
עריכה- מאדאם דה פומפדור, פילגשו של לואי החמישה עשר, מלך צרפת.
- בנדיקט ארנולד – מי שנתפס הן על ידי הממלכה המאוחדת והן על ידי ארצות הברית כבוגד במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית.
.jpg)
אישים בולטים ביהדות
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
המאה ה-18, דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 516-518), מתוך הספר AP European History
- ^ 1 2 סחר בינלאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 536-532), מתוך הספר AP European History
- ^ סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Jan Oosthoek, עידן הקרח הקטן
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 531-526), מתוך הספר AP European History
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 526-521), מתוך הספר AP European History
- ^ 1 2 The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 521-518), מתוך הספר AP European History
- ^ Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
- ^ קציעה אביאלי-טביביאן, קולוניאליזם, באתר מטח
- ^ 1 2 מאירה שגב, איריס שילוני, התפתחות הקולוניאליזם ומאפייניו (עמ' 106)
- ^ 1 2 3 4 Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
- ^ American-Indian Wars, ערוץ ההיסטוריה, AUG 24, 2022
- ^ המלחמות הקרנטקות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ M.B. Hooker, THE EAST INDIA COMPANY AND THE CROWN 1773-1858
- ^ מלחמות מייסור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Treaty of Masulipatam, אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ מלחמות מראטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
- ^ U. S. Government Confiscated Gold and Other Gold Facts You Should Know, יאהו עסקים
- ^ חברת צ'ארטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ פרופ' יצחק שיחור-מקיסרות על למעצמת על, דקות 12:30-9:00
- ^ 1 2 סין: התפתחות כלכלית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ זכויות יוצרים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 538-532), מתוך הספר AP European History
- ^ The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 516-518), מתוך הספר AP European History
- ^ השושלת הקאג'ארית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ דעיכת האימפריה המוגולית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ התפשטות ההינואיזם בדרום מזרח אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ קונפדרציית פנטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 4 היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Telegraph, אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אמנות אסלאמית - אמנות אסלאמית תחת השפעה מערבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^
ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט, אמנה חברתית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ Neoclassical architecture, אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Gothic Revival, אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אמנות אסלאמית - אמנות עות'מאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אמנות עות'מאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ שירה קדרי עובדיה, הכל בגלל פרידריך השני: איך מצאו עצמם מיליוני ילדים בכיתה עם מורה וצלצול, פודקאסט "חוץ לארץ"
| שנים במאה ה-18 | |||||||||
| ___ | 1701 | 1702 | 1703 | 1704 | 1705 | 1706 | 1707 | 1708 | 1709 |
| 1710 | 1711 | 1712 | 1713 | 1714 | 1715 | 1716 | 1717 | 1718 | 1719 |
| 1720 | 1721 | 1722 | 1723 | 1724 | 1725 | 1726 | 1727 | 1728 | 1729 |
| 1730 | 1731 | 1732 | 1733 | 1734 | 1735 | 1736 | 1737 | 1738 | 1739 |
| 1740 | 1741 | 1742 | 1743 | 1744 | 1745 | 1746 | 1747 | 1748 | 1749 |
| 1750 | 1751 | 1752 | 1753 | 1754 | 1755 | 1756 | 1757 | 1758 | 1759 |
| 1760 | 1761 | 1762 | 1763 | 1764 | 1765 | 1766 | 1767 | 1768 | 1769 |
| 1770 | 1771 | 1772 | 1773 | 1774 | 1775 | 1776 | 1777 | 1778 | 1779 |
| 1780 | 1781 | 1782 | 1783 | 1784 | 1785 | 1786 | 1787 | 1788 | 1789 |
| 1790 | 1791 | 1792 | 1793 | 1794 | 1795 | 1796 | 1797 | 1798 | 1799 |
| 1800 | |||||||||