איגודן – איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה

איגודן – איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה (הלחם של איגוד ודן) הוא תאגיד סטטוטורי, איגוד ערים לאיכות סביבה, המאגד את מרבית הרשויות המקומיות בגוש דן.

איגודן – איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה

מדינה	ישראל
מטה הארגון	תל אביב-יפו
מנכ"ל	גל שרעבי דמאיו
תקופת הפעילות	1956–הווה (כ־68 שנים)
www.igudan.org.il

איגודן הוקם בשנת 1956 בצו של שר הפנים, שכלל את הערים: תל אביב-יפו, רמת גן, גבעתיים, חולון, בת ים, בני ברק ופתח תקווה. רשויות מקומיות נוספות המקבלות שירותי טיהור שפכים מאיגודן הן: גבעת שמואל, אלעד, בית דגן, מועצה אזורית עמק לוד, רחובות, אזור, ראש העין, קריית אונו, אור יהודה, רמת פנקס, כפר קאסם, יהוד-מונוסון, גני תקווה, רמת אפעל, ראשון לציון, נס ציונה, סביון.

איגודן מעניק שירותים לכ-2.5 מיליון תושבים שהם רבע מתושבי מדינת ישראל ולכ-7,000 מפעלי תעשייה. זהו תאגיד תשתיות הביוב הגדול בישראל, המטפל בכ-150 מיליון מ"ק שפכים בשנה ומטהר אותם למים באיכות מי שתייה להשקיה בלתי מוגבלת בחקלאות בנגב.

יו"ר איגודן הוא גל שרעבי דמאיו ומנכ"ל איגודן הוא דודו מחלב.

יושבי ראש איגודן

שם	תקופת כהונה
סעדיה שושני	?–?
מרים מזר	?–2008
איתי פנקס ארד	2004–2008
ארנון גלעדי	2008–2021
גל שרעבי דמאיו	2021 ואילך

מכון השפד"ן

ערך מורחב – שפד"ן

מכון טיהור שפכי גוש דן (בראשי תיבות: השפד"ן) הוא מכון לטיהור שפכים שהוקם מערבית לראשון לציון בשנת 1969 על ידי איגודן - איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה. המכון לטיפול והשבת שפכי גוש דן (שפד"ן) הוא המערכת הגדולה והמורכבת ביותר בישראל לטיפול בשפכים עירוניים והשבתם למשק. המכון מטפל בשפכים מהעיר תל אביב יפו ומהישובים השכנים: רמת-גן, גבעתיים, בני-ברק, פתח-תקווה, חולון, בת ים, ראשון לציון, גבעת-שמואל, קריית-אונו, גני-תקווה, אור-יהודה, אזור, ראש העין, רחובות, נס-ציונה, יהוד, אלעד, סביון, עמק לוד, כפר קאסם, בית-דגן, דרום השרון.

מטרת המכון היא טיפול בשפכים המגיעים אליו. הטיפול במכון מתבצע בריאקטורים של בוצה משופעלת בתהליך מכני-ביולוגי, אשר בסופו מתבצע ליטוש הקולחים בתהליך SAT (תהליך בו מחלחלים הקולחים השניוניים אל אקוויפר ייעודי ומתבצעים בקרקע תהליכים של הרחקה ביולוגית, סינון וספיחה). הקולחים המושבים, אשר מופקים מהאקוויפר לאחר זמן שהייה של מספר חודשים, משמשים להשקיה חקלאית לכל סוגי הגידולים בארץ ללא הגבלה.

תהליך טיהור מי השפכים המתבצע במכון השפד"ן מייצר שלושה תוצרים:

1. מי קולחין - המאושרים להשקיית גידולים חקלאיים מכל סוג, המספקים כ-70% מצריכת ההשקיה בשדות העוטף והנגב.
2. בוצה קלאס A, המשמשת כדשן לשימוש בפיזור לחקלאות.
3. חשמל לשימוש עצמי במכון עצמו.

השפד"ן משרת אוכלוסייה של למעלה משניים וחצי מיליון תושבים בשטח עירוני ותעשייתי של כ-220 קמ"ר. המכון קולט כ-25% מהשפכים בישראל והוא המתקן לטיפול בשפכים הגדול במזרח התיכון.

בשנת 2012 בחר האו"ם במערכת טיהור השפכים של גוש דן, לצד פרויקטים אחרים מרחבי העולם, כדוגמה ליכולתן של רשויות מקומיות להתמודד עם בעיות סביבתיות. הבחירה נעשתה בזכות השיטה הייחודית של שימוש בתכונות הסינון הטבעי של חול על מנת לשפר את איכות השפכים.

היסטוריה

באוגוסט 1956 נוסד "איגוד ערים דן – ביוב" (שמו המקורי של איגודן לתשתיות איכות הסביבה) על מנת לפתור את בעיית הביוב של תל אביב-יפו, רמת גן, גבעתיים, בני ברק, פתח-תקווה, חולון ובת ים. באותה תקופה זרם הביוב הגולמי לים התיכון, אם דרך אפיקי הנחלים באזור (איילון, ירקון ושורק) ואם דרך צינורות ייעודיים. לצורך הטיפול בביוב הוקם בחולות ממערב לראשון לציון מכון טיהור שפכים (מט"ש) בשיטה אקסטנסיבית של אגני חמצון. המכון נחנך בדצמבר 1969. בשלב הראשון הוזרמו אליו שפכי הערים חולון ובת ים, ושטח אגני החמצון היה 560 דונם. למכון קמו מתנגדים רבים מבין תושבי הסביבה, ובפברואר 1970 אף הופסקה הזרמת השפכים אליו, עקב מטרדי ריח קשים. ב-1973 השתרעו אגני החמצון על פני 750 דונם, והם קלטו כ-10 מיליון מ"ק שפכים בשנה.

ב-17 בפברואר 1987 החלה הפעלתו של שלב א' של המכון המכני-ביולוגי וב-12 במרץ 1996 הופעל שלב ב', בנוסף לשלב א'. כך הושלם המכון, המאפשר לטפל בכל שפכי גוש-דן רבתי לאיכות של קולחים שניוניים. ב-28 באוגוסט 1997 החלה הפעלת המתקן להסמכה גרביטציונית של הבוצה המשופעלת. באפריל 2010 החלה באופן חלקי הסמכת הבוצה על ידי מערך GBT וסחיטת בוצה על ידי צנטריפוגות. בשנת 2015 הופעל טיפול קדם חדש לכלל השפכים הנכנסים למכון, הכולל מגובי 40 מ"מ, מגובי 20 מ"מ, מגובי 6 מ"מ, ומשקעי חול ציקלונים. בשנת 2016 החלה הרצת המעכלים האנאירוביים כפתרון יבשתי לבוצת השפד"ן. תחילה מולאו המעכלים בבוצה ממכון טיהור מירושלים ומאשקלון, וחוממו באמצעות סולר. לאחר הרצה של כשנה, בשנת 2017, הופסקה הזרמת הבוצה לים התיכון וכלל הבוצה הוזרמה למתקן דן-וירו ולמעכלים האנאירוביים. החל מחודש אוגוסט 2017 הופסקה הזרמת הבוצה למתקן דן-וירו וכלל הבוצה מוזרמת למעכלים האנאירוביים.

בשנת 2018, כחלק מהיערכותו של איגודן לגידול האוכלוסייה בערים המחוברות לצנרת שבאחריותו, החלו עבודות להרחבת המכון (שלב ג'). פרויקט שלב ג' כולל תוספת של ריאקטורים ביולוגים לטיפול בשפכים בשיטת BNR (Biological nutrient removal) ומערך להרחקת נוטרינטים ממי הנטל, הכולל גם את המתקנים הבאים: מתקן Wasstrip להרחת זרחן מבוצה שניונית, מתקן אוסטרה להרחקת זרחן ומתקן Demon להרחקת חנקן בטכנולוגיית אנמוקס. ספיקת התוכן עבור הריאקטורים הביולוגיים בשלב ג' הוא 280,000 מק"י והוא נכנס להפעלה במקום שלב ב' במהלך שנת 2023. יחד עם שלב א', קיבולת המכון עלתה ל-480,000 מק"י.

מרכז המבקרים איגודן

במכון השפד"ן שבראשון לציון יש מרכז מבקרים המסביר על איגודן ועל מפעל השפד"ן.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של איגודן – איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה