איילון נקוד
איילון נקוד (שם מדעי: Moschiola; קרוי גם איילון המושק), הוא סוג של פרסתן אסייני קטן ממשפחת האיילוניים אשר כולל 3 מינים הייחודיים לתת-היבשת ההודית. הסוג תואר מדעית לראשונה בשנת 1852 על ידי הזואולוג האנגלי ג'ון אדוארד גריי, ולמעשה, במשך עשרות שנים ההתייחסות המדעית המקובלת אליו הייתה כסוג ומין יחיד תחת השם איילון ממיני ועם השמות המדעיים: "Moschus meminna","Tragulus meminna" ו-"Moschiola meminna"; רק בתחילת המאה ה-21 נעשתה הבחנה סופית בין המינים. למרות היותו מצוי בדרום אסיה, סוג זה דומה יותר לסוג איילון המים המצוי באפריקה מאשר למיני הסוג איילון המצויים בדרום-מזרח אסיה.
 איילון נקוד
| |
|---|---|
.JPG)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| תת־סדרה: | מעלי גירה |
| משפחה: | איילוניים |
| סוג: | איילון נקוד |
| שם מדעי | |
 Moschiola
| |
| |
מאפיינים
עריכהכפי שמרמז שמו, האיילון הנקוד שונה מהסוג איילון בעיקר בצבעי פרוותו: בעוד שלאיילון יש פרווה חומה או כתומה עם פסים בגרון בלבד, לאיילון הנקוד הפרווה בצבע זית-חום דהוי עם דוגמאות של פסים, נקודות וכתמים בהירים לאורך הצלעות המקנים לו דמיון רב לאיילון המים. דוגמאות אלו מסייעות לאיילון להיות מוסווה היטב ולהיטמע בנוף שבסביבתו. הוא מתאפיין גם בראש בהיר עם כתם כהה מעט על המצח, ובבטן לבנה. בנוסף, כפי שעולה משמו המדעי, לאיילון הנקוד יש ריח מושק הנודף מפרוותו, ובניגוד לאיילון אין לו בלוטת ריח בסנטר. האיילונים הנקודים גדולים מרוב קרוביהם האסייתים וזהים בגודלם לאיילון המים, אך קטנים מאיילון המים האפריקני. יש להם מבנה גוף מוצק ועגלגל והם רחבים מעט ממיני האיילון. יש להם אוזניים קטנות, עיניים גדולות וראש משולש. רגליהם דקיקות ונראות כמקלות. זנבם קצר. אין להם קרניים כלל, ובמקום זאת יש לה זוג ניבים ארוכים בלסת העליונה.
האיילון הנקוד הוא בעל חיים זהיר ביותר, ופעיל בעיקר בשעות הלילה בעומק יערות טרופיים, לחים או יבשים. מכיוון שכך, בעל חיים זה נראה לעיתים רחוקות ומעט מאוד ידוע על הביולוגיה שלו, כך שניתן להניח שהיא דומה למדי לביולוגיה של מיני האיילון. הוא ככל הנראה בעל חיים מונוגמי אשר חי בבדידות ברוב השנה או בזוגות. הוא ניזון מעלים, פירות ועשבים. יש להניח שהוא טריטוריאלי. הזכרים מן הסתם ילחמו ביניהם באמצעות הניבים.
מינים
עריכה- איילון הודי (Moschiola indica) - המין הגדול בסוג. תואר מדעית לראשונה בשנת 1852 ומצוי ברחבי הודו וכנראה גם בנפאל. סימני היכר: דוגמאות לבנות-קרמיות של נקודות ופסים שלמים סמוך לגחון ושבורים סמוך לעכוז.
- איילון לבן-נקודות (Moschiola meminna) - המין הקטן בסוג. תואר מדעית לראשונה בשנת 1777 ומצוי באזורים היבשים של סרי לנקה. סימני היכר: דוגמאות לבנות של נקודות ופסים שבורים סמוך לגחון ושלמים סמוך לעכוז.
- איילון צהוב-פסים (Moschiola kathygre) - המין הבינוני והאחרון שהתגלה. תואר מדעית לראשונה בשנת 2005 ומצוי באזורים הלחים של סרי לנקה. סימני היכר: דוגמאות צהובות של נקודות ופסים שבורים בכל הגוף.
קישורים חיצוניים
עריכה
- איילון נקוד, באתר ITIS (באנגלית)
- איילון נקוד, באתר NCBI (באנגלית)
- איילון נקוד, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- איילון נקוד, באתר GBIF (באנגלית)
- מיני האיילון הנקוד באתר הרשימה האדומה של IUCN