אילנה אליה
אילנה אֶלִיָּה (נולדה ב-24 באפריל 1955) היא זמרת ישראלית, המבצעת שירה אתנית-קלאסית, מהנשים הבודדות הידועות העוסקות בארץ במוזיקה כורדית, נחשבת קול ייחודי בזירת המוזיקה העולמית הישראלית.
 | |
| אליה בהופעה בבית הקונפדרציה | |
| לידה |
24 באפריל 1955 (בת 69) ירושלים  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1992 |
| סוגה | מוזיקה אתנית |
|
ilanaeliya | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאליה נולדה בירושלים למשפחה יוצאת כורדיסטן העיראקית, וגדלה בקטמונים. לאורך ילדותה היא נחשפה לשירתו של אביה, אליהו אליה, שהיה מאזין בביתם לרדיו ממחוזות ילדותו, הכפרים ההרריים שלגבול עיראק-טורקיה מקליט אותם, והיה מבצע אותם בלוויית נגן העוד והקנון נסים סלמן באירועים משפחתיים של הקהילה הכורדית בירושלים[1]. בנעוריה לא היה שום מקום שבו היה אפשר ללמוד מוזיקה מזרחית, ולאחר חיפוש שלחו אותה הוריה ללמוד פיתוח קול בימקא, שם שרה אריות וגוספל. נוסף על כך למדה תאטרון באוניברסיטה העברית[1].
אליה עבדה לפרנסתה כפקידת בנק והחלה לעסוק בביצוע מוזיקה עממית-כורדית רק לאחר שאביה נפטר, ב-1988, ולמעשה, החלה בקריירה המוזיקלית שלה בגיל 37, בעקבות האזנה להקלטות של אביה[2]. כשבשנת 1992 יצא תקליטה הראשון, שנשא את השם "ג'אבליו" ("בן-ההרים")[1], שם שנבחר להישאר גם עם להקת הליווי עימה אליה מופיעה, הכוללת ארבעה נגנים על כלים אותנטיים.
שירתה מתאפיינת בהידהוד, מתח, גרוניות והבעות-פנים והשירים שהיא מעלה הם בנושאים מגוונים וכוללים מחאה פוליטית ומחאה נשית, כמו גם שירי אהבה וחתונה. סגנון שירתה, עם זאת, שואב לתוכו גוון מערבי, עובדה שמיקמה את אליה בדיאלוג מורכב עם קהלים מרקע מגוון[3]. היא שרה שירים בכורדית, עברית, אנגלית ואף בארמית[4].
אליה השתתפה בכמה פרויקטים עם יוצרים ישראליים בעלי שם ובהם מרק קופיטמן ואבי בללי, והופיעה הופעות רבות ברחבי מערב אירופה, שם זכתה לביקורים של מאזינים כורדים. היא שרה בין היתר בפסטיבל למוזיקה יהודית בקרקוב ב-2010, ובאקדמיה למוזיקה של ברוקלין.
ב-2000 השתתפה בערב ערב משירי אום כולתום במסגרת פסטיבל ישראל, יחד עם זהבה בן והזמרת סאפו[5]. ב-2001 העלתה מופע משלה של שירי אום כולתום[6]. בנובמבר 2003 העלתה שוב את המופע, במסגרת פסטיבל העוד בירושלים[7].
ב-2010 הוציא לאור את האלבום "שירה", שכלל עיבודים כורדיים לשירי משוררים בעברית[8].
ב-2012 העלתה במסגרת פסטיבל העוד את המופע "שירת נשים", שכלל טקסטים של נשות התנ"ך דבורה וחנה, שירים ששרו נשים בכורדיסטן ושירי משוררות ישראליות כדליה רביקוביץ ויונה וולך[9]. באותה שנה גם השתתפה בפסטיבל "גלוקאלי", שנערך בתל אביב[10].
ב-2013 השתתפה במופע מחווה למסורת המוזיקלית של יהודי כורדיסטן, במסגרת פסטיבל הפיוט השישי בירושלים[11].
ב-2014 נכלל שיר בביצועה באוסף "בת המקום" שהפיק האתר "קפה גיברלטר"[12].
ב-2019 יצא לאור אלבומה החמישי "אהבה בתענוגים"[13].
דיסקורגפיה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אילנה אליה
אילנה אליה, באתר ספוטיפיי- אילנה אליה, דף שער בספרייה הלאומית
- סיגל גליל, ביקורת: קבלו את מרסדס סוסה הישראלית באתר מגפון, 21 בנובמבר 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 רפי אהרון, היא תשבור את השוק, חדשות, 14 במרץ 1993
- ^ בן שלו, טראומה בכמה גרסאות, באתר הארץ, 9 באפריל 2008
- ^ עמוס נוי, חלבג'ה, חורבן, חלבג'ה, באתר "העוקץ", 5 באפריל 2011
- ^
אינס אליאס, געגועי לארמית שדיברנו בבית, באתר הארץ, 12 במאי 2016
- ^ עירית נחמני, פסטיבל ישראל מאייוני 2000, באתר גלובס, 10 באפריל 2000
- ^ עכבר העיר, אילנה אליה בשירי אום כולתום, באתר הארץ, 3 באפריל 2001
- ^ יון פדר, ביקורת: אילנה אליה שרה אום-כלתום, באתר ynet, 19 בנובמבר 2003
- ^ בן שלו, שנתם היפה של הנידחים במוסיקה העברית, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2011
- ^ פסטיבל העוד: עשרה ימים של שיכרון צלילים, באתר מגפון ניוז Megafon News, 4 באוקטובר 2012
- ^ בן שלו, הבארבי בלהבות, באתר הארץ, 30 במאי 2012
- ^ בן שלו, תזמורת ירושלים החדשה ופווארוטי של עולם הפיוט, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2013
- ^ בן שלו, ממזרח נפתחה הבשורה, באתר הארץ, 21 במאי 2014
- ^ יעקב בר-און, נשמה כורדית: אילנה אליה מביאה את הצליל הכורדי למוזיקה הישראלית, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2019
