אימון פונקציונלי
אימון פונקציונלי הוא סוג של פעילות גופנית, המאופיינת במינימום מכשור ובזמן ביצוע קצר. מטרתו לדמות ולשפר פעילויות יומיומיות כדוגמת הליכה, כפיפה ודחיפה.
קיימים סוגים שונים של אימונים פונקציונליים, וביניהם פילאטיס, קרוספיט, טיפוס ו-TRX.
בגוף האדם ישנם שרירי ליבה, המייצבים את עמוד השדרה והם מורכבים משרירי בטן עמוקים (רחב בטני, אלכסונים פנימיים וחיצוניים ושרירים ישרים). האימון הפונקציונלי מערב שרירים אלו עם קבוצות שרירים שונות, הפועלות יחד בכמה מישורי תנועה במקביל לצורך במתן יציבות וכוח.[1][2] לכן אימון זה שונה מעבודת חדר כושר, המבודדת שריר אחד בלבד או מתמקדת בו תוך נטרול עבודת שרירי הליבה מעבודת השרירים הכללית.
סטיוארט מקגייל, מומחה ומרצה בניתוח ביו-מכני של התנועה, גורס כי הגוף, בזמן פעילות, לא בנוי לבודד שריר ספציפי ולשלוט בו, וכי אין להתמקד בשריר אחד בלבד. לכן, עלינו לתרגל את התנועה, בה המתאמן מעוניין.[3]
גם תומאס מאיירס, מפתח שיטה לטיפול בכאבים, שיפור יציבה וטווחי תנועה, בספרו "שרשראות האנטומיה" (2001) מחזק דברים אלו וטוען שיש קבוצות שרירים, המחוברות זו לזו באמצעות רקמת חיבור ודרך חיבור זה אותן קבוצות שרירים מתפקדות כיחידה פונקציונלית אחת, ללא כל הפרדה.[4]
בשל הדגש של סוג אימון זה על יכולתו הטבעית של הגוף לנוע במספר רב של מישורים ודרגות חופש (למעלה – למטה, קדימה – אחורה, ימינה – שמאלה), הוא נחשב ככזה המוביל לאיזון שרירים טוב יותר וליציבות טובה יותר במפרקים – דבר המפחית את הסיכוי לפציעות ואף מביא לשיפור ביצועים מוטוריים וכושר.[1]
מקור האימון הפונקציונלי
עריכהמקורו של האימון הפונקציונלי במכוני פיזיותרפיה ושיקום, בהם נעשתה עבודה על כל שרירי הגוף במקביל ושם נצפו שיעורי הצלחה גבוהים ועמידה טובה יותר של המטופלים במטלות היומיומיות, כמו הליכה, עלייה במדרגות, ישיבה ממושכת, הרמת חפצים וכפיפה. כל אלו הביאו להגברת המודעות בקרב מאמנים ומתאמנים בצורך באימון מסוג זה, ולעלייה במספר אימונים פונקציונליים גם בחדרי הכושר.[1][5]
השפעת האימון הפונקציונלי על גוף האדם
עריכהלאימון הפונקציונלי השפעה במספר תחומים, הקשורים בפעילות גופנית של האדם.
בזמן האימון, השימוש בקבוצות שרירים רבות יחד באותה פעולה מגביר את המאמץ הגופני של השרירים השותפים, ובהתאם לכך עולה הוצאת האנרגיה.
גם בזמן מנוחה, לאחר האימון, ההוצאה האנרגטית היא רבה משום שבזמן אימון קיימת עלייה משמעותית בקצב הלב והדופק. הגוף "מתאושש" באיטיות מהאימון ועל כן עולה השריפה הקלורית המאוחרת, בזמן מנוחה – דבר המשמעותי מאוד עבור אדם, המבצע פעילות גופנית במטרה לשרוף קלוריות. נוסף על כך, השימוש בקבוצות שרירים רבות בו זמנית צורך אנרגיה רבה, ועל כן מערכות אספקת האנרגיה של הגוף עובדות קשה יותר כדי להזרים לשרירים אנרגיה באמצעות הדם וכך למעשה מתבצע גם אימון אירובי ומשתפר הכושר הגופני[5]
תפקיד המאמן באימון פונקציונלי
עריכהכאשר אימון זה מתבצע תחת פיקוח מאמן, הוא יכול להתאים את התרגילים לצורכי המתאמן, וכך לשפר את מרכיבי הכושר: מהירות, גמישות, קורדינאציה וזמן תגובה ואף להשפיע על שיפור יציבות שרירי הליבה ואיזון בין קבוצות שרירים שונות. (למשל שרירי בטן חזקים לעומת שרירי זוקפי גב חלשים.) חוסר איזון בין קבוצות שרירים, עלול להוביל למגבלה תנועתית, שינוי ביציבה ופציעות.
תרומתו של האימון הפונקציונלי בגיל השלישי
עריכהפעילות גופנית חשובה בכל גיל ותורמת לחיים פעילים ועצמאיים, ומכאן חשיבותה לגיל השלישי, גיל 60 ומעלה[6]
בגיל השלישי ישנה היחלשות גדולה בשרירי פלג הגוף התחתון (ירכיים, ברכיים, קרסוליים) וכן פוחתים יעילותן של מערכות הגוף ותפקודן התקין. מערכות כגון השלד, העצבים והנשימה נחלשות ולכן מומחים רבים ממליצים על חיזוק ושיפור כלל המערכות בגוף.
אימון פונקציונלי הוא אימון הנוטה לתרום לחיזוק השלד, לשיפור שיווי המשקל ולשיפור הקורדינאציה. כמו כן, הוא עשוי לשפר את תנועותיו ויכולותיו של המתאמן בפעולות היומיומיות ובתוך כך לסייע גם בשיפור איכות חייו ועל כן תרומתו לאוכלוסייה הבוגרת נוטה להיות רבה. הוא נחשב ככזה התורם לחיזוק קרקעית האגן, ליכולת לנוע ובמקביל לבצע פעולות בסיסיות יומיומיות, למעבר מישיבה לעמידה ובכלל לחיזוק הגוף כיחידה אחת.[5][6]
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 מרכנתי יוגב, אימון פונקציונלי, 2013
- ^ cannone jesse, functional training retrieved, 2007
- ^ ultimate back and performance, McGill stuert, 2006
- ^ my ofascial meridians for manual and movement therapists, Anatomy trains, Myers w. thomas, 2001
- ^ 1 2 3 המדריך השלם לשיטת איתנים קטלבלס ולאימון כושר פונקציונלי, אורי הירש, 2010
- ^ 1 2 אלמוג עידן, אימון פונקציונלי כתרומה לגיל השלישי: פעילות גופנית למבוגרים, 2012