אלוואן קלום גילם, הבן
אלוואן קלום גילם, הבן (באנגלית: Alvan Cullom Gillem Jr.; 8 באוגוסט 1888 - 13 בפברואר 1973) היה קצין בכיר בצבא ארצות הברית, שבא ממשפחה בעלת מסורת צבאית ארוכה.
.jpg) | |
| לידה |
8 באוגוסט 1888 נאשוויל, טנסי, ארצות הברית   |
|---|---|
| פטירה |
13 בפברואר 1973 (בגיל 84) אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי ארלינגטון |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| צאצאים |
Alvan Cullem Gillem II |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1910–1950 (כ־40 שנה) |
| דרגה |
 לוטננט גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה המשוריינת ה-3 מפקד קורפוס השריון ה-2 מפקד הקורפוס ה-13 מפקד הארמייה השלישית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכהגילם נולד בנאשוויל ב-8 באוגוסט 1888, והתגייס לצבא הסדיר ב-1910 ושירת כטוראי וכרב"ט ברגימנט הרגלים ה-17 בפורט מקפרסון. ב-11 בפברואר 1911, בעת שעדיין היה בפורט מקפרסון, הועלה גילם לדרגת לוטננט משנה. הוא שירת בפיליפינים ולאחר מכן שירת תחת גנרל ג'ון פרשינג על הגבול המקסיקני בשנת 1916.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת גילם עם כוחות המשלוח האמריקאים בסיביר במשך שמונה חודשים משנת 1918 עד 1919.
ב- 1923 השתתף קפטן גילם בפיקוד הצבא האמריקני ובמטכ"ל, ובעקבות זאת הוא הועלה לדרגת מייג'ור.
גלים הועלה לדרגת לוטננט קולונל, ופיקד על גדוד חי"ר במשך שנתיים. לאחר מכן הוא פיקד על רגימנט הרגלים ה-66 (טנקים קלים) במשך 10 חודשים, שהיה הרגימנט המשוריין היחיד בצבא ארצות הברית באותה עת. הוא הועלה לדרגת בריגדיר גנרל בינואר 1941, ולאחר מכן מונה למפקד חטיבת השריון ה-2. באפריל 1941 הוא הפך למפקד הראשון של הדיוויזיה המשוריינת ה-3, עליה פיקד עד ינואר 1942, וכינה אותה "חוד החנית", ובדצמבר 1941 הוא הועלה לדרגת מייג'ור גנרל.
בתחילת מלחמת העולם השנייה, הגנרל גילם היה מוצב בעיקר. הוא קיבל את הפיקוד על קורפוס השריון ה-2, ולאחר מכן את השריון בפורט נוקס, קנטקי.
ב-7 בדצמבר 1943 מונה גילם למפקד הקורפוס ה-13, ובנובמבר 1944 נשלח הקורפוס לחזית המערבית כחלק מהארמייה התשיעית. הקורפוס פרץ את קו זיגפריד, והתקדם לנהר הרור. ב-23 בפברואר 1945 לחם הקורפוס באזור קלן, וב-31 במרץ חצה את נהר הריין והמשיך בהתקדמותו לתוככי גרמניה. הקורפוס כבש את הערים כגון וירזן, קרפלד, מרז, הומבורג, מינסטר, והנובר, ולבסוף נעצר בעיר טאנגרמינדה שעל נהר האלבה במרחק 50 ק"מ מברלין. ביוני 1945 הוא הועלה לדרגת לוטננט גנרל. הוא נבחר לפקד על כוח המשימה המשוריין שהיה אמור לפלוש ליפן, אך יפן נכנעה לפני שתוכנית הפלישה בוצעה.
מאוקטובר 1945 ועד אפריל 1946 ניהל גילם את "המועצה לניצול כוח אדם כושי", אשר הדו"ח שלה, "ניצול כוח אדם כושי במדיניות הצבא לאחר המלחמה", הוצג באפריל 1946. יצוין, כי המלצותיה היו לשמור על הפרדה, שכן זו הייתה מדיניות חיצונית לצבא, אך תמכה בהזדמנויות שוות, שכן זה יהיה השימוש הטוב ביותר בכוח אדם צבאי.
המלצות המועצה:
- מספר החוגרים השחורים צריך לעמוד במכסה של לפחות 10% מגודלו של הצבא. בכך זה יהיה פרופורציונלי לאוכלוסייה הלאומית.
- חיילים שחורים ישרתו במחלקות הכוללות רק שחורות או פלוגות שישולבו בגדודים לבנים. זה ייעשה כדי לחלוק ניסיון וידע, אשר ישפר את איכות היחידה.
- חוגרים שחורים שהיו מוסמכים להשתתף בתי ספר מיוחדים וטכניים.
- קצינים שחורים שהוזמנו יקודמו לפי אותם סטנדרטים כמו עמיתיהם הלבנים.
ב-17 במרץ 1949 העידו גנרל גילם וג'ון ג' מקלוי (עוזר שר המלחמה לשעבר במלחמת העולם השנייה) בפני ועדת הנשיא על שוויון ההזדמנויות בשירותים המזוינים. גילם שירת בה מ-1949 עד 1950.
גילם קיבל את הפיקוד על הארמייה השלישית ביוני 1947. כשמפקדת הארמייה השלישית הועברה מאטלנטה, ג'ורג'יה לפורט מקפרסון ב-1947, פיקד גילם על ההעברה.[1]
בשנת 1947 שימש גילם כעוזרו של הגנרל ג'ורג' מרשל בעת שליחותו הנשיאותית לסין. לאחר מכן שימש עוזר מיוחד למפקד כוחות ארצות הברית בננקינג, מפקד פיקוד השירות בסין בשאנחאי, ולאחר מכן נציב אמריקאי בפקינג.
גנרל גילם פרש מהצבא באוגוסט 1950 בדרגת לוטננט גנרל. עם סיום הקריירה הצבאית שלו, שימש גילם ארבע שנים כמנכ"ל הקרן הלאומית March of Dimes, במהלך שנות ה-60.
גים מת ב-13 בפברואר 1973, בבית החולים באטלנטה בגיל 85. הוא ואשתו וירג'יניה (הריסון) גילם נקברו בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
משפחתו
עריכההסבא של גילם, אלוואן קלום גילם, בוגר וסט פוינט בשנת 1851.[2] הוא שירת במלחמת האזרחים האמריקנית עם צבא האיחוד, שסיים את המלחמה כמייג'ור גנרל של מתנדבים אמריקאים. הוא קבור בבית הקברות הר אוליב, נאשוויל, טנסי.
הוריו של גילם היו קולונל אלוואן קולם גילם, קצין פרשים בצבא ארצות הברית ובסי קוייקנדאל. שניהם נקברו בבית בית הקברות הלאומי ארלינגטון.
בנו הראשון של גילם, אלוואן קולם גילם השני,[3] סיים את האקדמיה הצבאית של ארצות הברית בשנת 1940,[4] לאחר מכן הוא הפך ללוטננט גנרל בחיל האוויר האמריקני.
בנו השני של גילם, ריצ'רד ד'ילם, הגיע לדרגת לוטננט קולונל. בנו, נכדו של אלוואן, ריצ'רד ד. גילם הבן, סיים את האקדמיה הצבאית של ארצות הברית ופרש בדרגת לוטננט קולונל.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אלוואן קלום גילם, הבן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Arlington National Cemetery Website
- ^ Journal of the Military Service Institution of the United States, Vol.37; "The Loyalty of West Point" pp.556-558
- ^ http://tankdestroyer.net/index.php?option=com_content&view=article&id=183:gillem-alvan-c-jr&catid=29:officers&Itemid=58 tankdestroyer.net Gillem, Alvan C. Jr. - Maj. Gen. (XIII Corps)
- ^ United States Military Academy. The Register of Graduates and Former Cadets of the United States Military Academy at West Point: 2004. Connecticut. Elm Press. 2004. pg. 2:48