אלחנן ריינר

היסטוריון ישראלי

אלחנן ריינר (נולד ב-19 בפברואר 1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והמנהל האקדמי של הספרייה הלאומית. מחקריו מתמקדים בשני ענפים מרכזיים: תרבות יהדות אשכנז בעת החדשה המוקדמת, בדגש על מזרח אירופה, וההיסטוריה הדתית והתרבותית של ארץ ישראל בשלהי העת העתיקה ובראשית ימי הביניים. בפרט חקר את תופעת העלייה לרגל ואת השלכות המעבר מכתיבה ידנית לדפוס על תהליכי תקשורת בקרב אליטות המשכילים.

אלחנן ריינר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 בפברואר 1946 (בן 78)
ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק היסטוריון
תפקיד המנהל האקדמי של הספרייה הלאומית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

נולד בשכונת רחביה בירושלים, לרב יוסף יהודה ריינר, שהיה ר"מ בישיבת קול תורה וראש הישיבה הקטנה של אותה הישיבה. אחיהם של הרב שמואל ריינר ופרופסור רמי ריינר, וגיסו של פרופסור ישראל יובל. בין 1960 ל-1965 למד בכמה ישיבות: ישיבת קול תורה, מרכז הרב, פוניבז' וחברון. בשנת 1988 קיבל תואר דוקטור מן האוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא עלייה לרגל ועלייה לרגל לארץ ישראל בין השנים 10991517. מאז 1990 חבר סגל אוניברסיטת תל אביב.

מאז 1994 עמית מחקר במרכז הרברט כץ ללימודים מתקדמים ביהדות באוניברסיטת פנסילבניה.[1] חבר המרכז הישראלי ללימודים מתקדמים.[2]

בין 1994 ל-2010 חבר מערכת בכתב העת גלעד: לתולדות יהודי פולין ותרבותם. מ-1996 ואילך חבר מערכת בכתב העת Polin: Studies in Polish Jewry היוצא לאור באוקספורד.

כיהן כיו"ר המוקד להגנת הפרט.

פרסומים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה